גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צומחים על חשבון הפיקדון (שלנו)

מאיפה מגיעים הרווחים של הבנקים, ומתי תתפתח תחרות אמיתית בשוק ההלוואות?

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

האשראי החוץ-בנקאי הופך ליותר ויותר פופולרי - חברות כרטיסי האשראי כבר מזמן נהפכו לספקיות אשראי, כשבמקביל ישנם מקורות חוץ-בנקאיים רבים: מימון ישיר, זירות להלוואות חברתיות, חברות שמספקות אשראי ללקוחות עסקיים לרבות ניכוי צ'קים, ועוד. הפריחה הזו מתבטאת גם בבורסה המקומית, כשחברות רבות שעוסקות במימון וניכיון צ'קים נכנסו לבורסה (רובן בדלת האחורית - דרך רכישה במהופך).

במקביל, קיבלו הגופים הפיננסיים הגמשה בתנאי ההקמה, כדי להגביר את התחרות מול הבנקים החזקים.

למרות כל השינויים, הבנקים הם עדיין ספקי האשראי הגדולים במשק. עדיין רוב רובו של האשראי ניתן דרך המערכת הבנקאית, כשיתר המקורות החוץ-בנקאיים לא פוגעים או מדגדגים את תוצאות הבנקים; זו עדיין פעילות קטנה, מה שמבטא יותר מכל את הפוטנציאל של הגופים החוץ-בנקאיים.

כשבוחנים את תוצאות הבנקים בשנת 2016 מבינים שהרווחים שלהם מגיעים בעיקר ממשקי הבית והעסקים הקטנים (העצמאיים). כן, אלו לא חברות הענק שמתממנות דרך הבנקים אשר מספקות להם את עיקר הרווח, אלא זה אתם - עם ההלוואות הקטנות יחסית/האשראי היחסית נמוך שאתם נוטלים.

איך זה ייתכן? פשוט כך - הלווה הגדול אולי לוקח 1 מיליארד שקל, אבל הריבית שהוא משיג מהבנק נמוכה במיוחד, כך שההלוואה הגדולה הזו שקולה ל-10,000 הלוואות קטנות של פרטיים בגובה 100 אלף שקל ובריבית גבוהה פי כמה. אז נכון, ההתעסקות במימון הצרכני משמעותית הרבה יותר - טיפול ב-10,000 הלוואות - אבל בהתאמה הסיכון לבנק קטן כי הפיזור גבוה הרבה יותר, והרווח כאמור גבוה פי כמה בגלל הריבית הגבוהה.

הבנק הוא רק צינור, אבל יקר

את הנתונים הללו אפשר לראות בדוחות כל הבנקים. אנו נתעמק בדוחות של מזרחי טפחות. הכנסות הריבית של הבנק ב-2016 הסתכמו ב-5.3 מיליארד שקל, כאשר הוצאות הריבית הגיעו ל-1.5 מיליארד שקל. הכנסות הריבית נטו (הכנסות פחות הוצאות ריבית) הסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל.

מה הן בעצם הכנסות ריבית והוצאות ריבית? ובכן, באופן עקרוני הבנק מקבל/זוקף ריבית (ורושם בהתאמה הכנסות) על הלוואות שהוא מספק לציבור. מזרחי טפחות למשל הצליח להגדיל את האשראי לציבור ל-172.8 מיליארד שקל בסוף 2016, לעומת 160.6 מיליארד שקל בסוף 2015, ועל האשראי הזה (בהצגה פשטנית) הכניס הבנק 5.3 מיליארד שקל.

מנגד, לבנק יש הוצאות ריבית, שמשמעותן היא שהוא לווה כסף. רוב הכסף הזה זה הלוואות שהוא מקבל מהציבור, ואלו בעצם הפיקדונות. ואם נמחיש בפשטות: הבנק מקבל כסף/הלוואה מרמי נניח, והכסף הזה משמש את דני שלוקח הלוואה מהבנק. הבנק הוא צינור. אבל צינור יקר - העלות של ההלוואה שהבנק מקבל מרמי היא נמוכה, כשהבנק נותן לרמי על הפיקדון שלו שברירי אחוז בשנה, ומנגד על ההלוואה שהבנק מספק לדני הוא לוקח כמה אחוזים טובים. קוראים לזה "מרווח הריבית", והמרווח הזה מסתכם בכמה אחוזים.

במזרחי טפחות, היקף הפיקדונות של הציבור (הכספים שהבנק מעין לווה מהציבור) בסוף 2016 הסתכם ב-178.3 מיליארד שקל, לעומת 162.4 מיליארד שקל בסוף שנת 2015 - גידול נאה (אפילו מרשים יותר מהגידול באשראי). היקף זה עולה על האשראי לציבור, כך שניתן לומר שכל הפיקדונות של הציבור מופנים בעצם למתן אשראי/הלוואות.

כלומר, אותו רמי שמקבל כמה עשיריות האחוז בשנה על הפיקדון שלו, מממן את דני שמשלם כמה אחוזים טובים. זה העסק העיקרי של הבנק - תיווך, וזו הסיבה שהבנקים מנסים למשוך לקוחות שיפקידו כמה שיותר כסף אצלם; כמה שיותר כסף בפיקדונות, משמעו יותר הלוואות, ובהתאם יותר רווחים.

הוצאות הריבית של בנק מזרחי טפחות הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל אשתקד, והיוו פחות מ-30% מהכנסות הריבית. מדובר על מעין "רווח גולמי" של 70%. האם זה רווח נורמלי? האם זהו רווח שמבטא תחרות?

וכאשר הריבית תעלה, צפוי שמול עליית מקורות המימון תהיה גם עלייה בריבית על ההלוואות, וניתן להעריך שהמרווח יעלה, כלומר הרווחים של הבנקים יעלו עוד יותר. אם כי, כשהריבית תעלה, שיעור הרווחיות שמתבטא בהכנסות נטו מריבית חלקי הכנסות הריבית צפוי דווקא לרדת (בגלל התייקרות הוצאות המימון). כלומר, מצד אחד יהיה גידול ברווחים, אך ירידה בשיעור הרווחיות.

עד שהבנקים יעשו דיאטה

כך או אחרת, הרווחיות הזו, שכמובן לא מאפיינת רק את מזרחי טפחות אלא את כל המערכת הבנקאית, היא בפועל אפילו גבוהה יותר. בתוך הוצאות המימון יש מרכיב גדול של הוצאות בגין ריבית על איגרות החוב שהנפיקו הבנקים, אך בפועל המימון לציבור לא בהכרח מגיע מאיגרות החוב, כשהפיקדונות כאמור עולים על האשראי לציבור.

אז נכון שלכסף אין ריח וטעם, והמקורות והשימושים מתערבבים, אבל אם באמת היו עושים את החישוב של הכנסות הריבית של הבנקים מהאשראי לציבור מול הריבית שהם משלמים על הפיקדונות - היו מקבלים רווחים גבוהים יותר ורווחיות גבוהה יותר.

הרווחים והרווחיות פוחתים כמובן ככל שמתקדמים בדוח הרווח והפסד. יש אמנם הכנסות ורווחים מפעילויות אחרות, ובעיקר עמלות שהבנק גובה מאיתנו (על ניהול חשבון, עמלות המרת מט"ח בסכומים גבוהים מאוד!, עמלות ני"ע ועוד), אבל יש גם הוצאות תפעול כבדות, בעיקר על העובדים (שכר עבודה).

ואחרי כל ההוצאות האלו יש רווחים. במזרחי טפחות הרווח השנתי מסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל (אחרי הוצאות בגין שכר עובדים בסך 2.1 מיליארד שקל), ומבטא תשואה על ההון של מעל 10%.

ועכשיו למסקנה הכמעט בלתי נמנעת: הבנקים עושים עלינו 'סיבוב' גדול, כדי לייצר תשואה לבעלי המניות ולייצר פרנסה לעובדים. בנק מזרחי טפחות הוא עוד היעיל במערכת, אבל בעידן הדיגיטלי לקיחת הלוואה או הפקדה בפיקדון לא ידרשו כל כך הרבה משאבים אנושיים. ככל שהבנקים יהיו רזים יותר, כך הציבור ייהנה מתחרות אמיתית ומריבית נמוכה יותר.

בינתיים, התחרות החוץ-בנקאית מתקשה להתמודד עם יתרון הגודל של הבנקים ועם מקורות המימון הזולים שלהם, ולכן בינתיים הריבית במערכת החוץ-בנקאית גבוהה יותר משל הבנקים. כאשר זה ישתנה, דרך מקורות מימון זולים יותר, מימון המונים (הלוואות חברתיות) ועוד, אז תהיה כאן באמת בשורה לציבור.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הדדליין של טראמפ מתקרב, גורמים בישראל: "רגע האמת מגיע"

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

כאשר בזו אחר זו מודיעות ענקיות טכנולוגיה על העלאת ההשקעות בשיעור שנע בין 60%-100% במעבדים גרפיים, וחוות שרתים על חשבון גיוס עובדים, אין באמת סיבה שאנבידיה לא תרגיש בטוחה בעצמה ● פעילות חטיבת התקשורת של החברה המבוססת על רכישת מלאנוקס, היתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263%

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית