גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסק חי במחשכים

למה הדיווח החצי שנתי - במקום הרבעוני - פוגע במשקיעים?

דוחות כספיים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בתחילת החודש התפטרה עינת צפריר מתפקידה כדירקטורית בחברת קדימהסטם, המתמחה בטכנולוגיה של תאי גזע, בין היתר בפיתוח תרופה לטיפול במחלת ניוון שרירים ובסכרת. טוב. אירוע כזה מתרחש לא מעט, אבל לרוב עזיבות של דירקטורים נעשות יחסית בשקט, תחת ההסבר "לפי מיטב ידיעת התאגיד, הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של התאגיד". כאן זה היה שונה.

צפריר הסבירה כי עזיבתה באה על רקע מצבה הפיננסי הקשה של החברה וחוסר הדיווח על מצב זה למשקיעים. "הסיבה לסיום כהונתי היא שהחברה לא דיווחה כי היא במצב פיננסי קשה, וזקוקה באופן מיידי למימון נוסף לצורך המשך פעילותה כ'עסק חי'", מסרה, "ואם לא תצליח לגייס מימון נוסף, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל להמשיך לפעול, מה שעלול להביא להפסקת פעילותה בזמן הקרוב".

האם זה ייתכן? האם החברה במצב פיננסי בעייתי, ואכן יש סכנה להמשך פעילותה כ"עסק חי"? נו, התשובה ודאי בדוחות הכספיים. אבל...אופס, אין דוחות לרבעון הראשון. רשות ניירות ערך החליטה כי היא מקלה על החברות הקטנות ומכבידה על המשקיעים, כשקבעה כי חברות עד גודל מסוים יכולות לדווח במתכונת חצי שנתית - רק דוח חצי שנתי ודוח שנתי. משהו כמו 150 חברות קפצו על ההזדמנות ואמרו למשקיעים בשפה פשוטה: "אתם לא מעניינים אותנו", וכך נוצר מצב שחברות במצב פיננסי בעייתי מתחמקות מדיווח רבעוני.

הדיווח הרבעוני הוא המינימום שבמינימום לחברות במצב רגיש, ומדובר על עשרות חברות כאלו ואף יותר- כמעט כל החברות בתעשיית הביוטק שנסחרת כאן הן חברות שחיות מהיד לפה - מגיוס לגיוס, כשמדי פעם זה לא מצליח, ואז החברה נעלמת מהנוף הבורסאי. זה טיב הביזנס שלהן, ודווקא החברות הללו יכולות לא לדווח למשקיעים על מצבן הפיננסי.

מוטב מאוחר מפעמיים בשנה

אז נכון, הכוונה של רשות ני"ע הייתה טובה - להוריד את הנטל מהחברות הקטנות שטובעות בים הרגולציה, לחסוך להן בהוצאות על הדיווח הרבעוני. אבל דווקא כאן נמצא המזור לבעיות - בוויתור על הדוחות שכל כך חשובים למשקיעים? האם לא ברור שהאינטרס של המשקיעים כאן הוא קריטי, ועולה משמעותית על התועלת של החברות בביטול הדוחות?

קדימהסטם היא רק דוגמה. דוגמה למצב שבו אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה בחברה. גם כך הדוחות הכספיים מתפרסמים חודשים אחרי סוף התקופה המדווחת - חודשים אחרי הרבעון או סוף השנה (ורוב החברות מפרסמות בשבוע האחרון ואפילו בימים האחרונים המותרים). כלומר, לרוב היינו מקבלים מידע בסוף מאי על מה שקרה בחודשים ינואר-מארס (רבעון ראשון) - זה היסטוריה. השינויים העסקיים, הפיננסיים והתזרימיים בפירמות הם בסדרי גודל של ימים, אז לקבל מידע חודשיים אחרי סגירת התקופה? זה לא אידיאלי, אבל זה מה שיש.

עכשיו גם את זה אין. עכשיו אנחנו נקבל באוגוסט מידע על מה שהיה בינואר עד יוני. בזמן הזה חברות יכולות להיכנס למצב פיננסי בעייתי, ואפילו לא נדע על כך.

ההתפטרות של הדירקטורית צפריר מקדימהסטם הפילה את מניית החברה, אך החברה פרסמה צפירת הרגעה והסבירה כי הבעלים הביעו נכונות להמשיך ולתמוך בה ולהזרים 2.1 מיליון שקל. האם זה יספיק? לכמה זמן זה בעצם? החברה לא מסרה, אבל הדגישה את כוונתם של הבעלים להמשיך ולתמוך בקדימהסטם כפי שעשו בעבר. "בשנתיים האחרונות השקיעו בעלי עניין בחברה, כולל השקעה זו, סך של כ-13 מיליון שקל. כמו כן, בעלי העניין הביעו את נכונותם וכוונתם להמשיך ולתמוך בחברה לצורך פעילותה השוטפת, וכן הביעו את אמונם המלא בהנהלתה", נמסר. "החברה רואה בהתקשרות עם המשקיעים באופן של הנפקה הפרטית, ובכוונתם להמשיך לתמוך בחברה - הבעת אמון בה".

הכל טוב ויפה, אבל אין לנו באמת נתונים לדעת האם הכספים האלו יספיקו וימנעו מצב של הידרדרות פיננסית, שממנו חששה הדירקטורית. כן יש לנו אינדיקציות כי החברה במצב פיננסי לא מזהיר, במילים עדינות. בסוף חודש מאי דיווחה קדימהסטם כי בעל שליטה מעמיד לה ערבות בנקאית בסך של חצי מיליון שקל. אם לחברה היה כסף היא לא הייתה צריכה את הערבות הזו. באותו יום, אגב, החברה דיווחה כי היא לא תפרסם דוח לרבעון הראשון אלא תדווח במתכונת חצי שנתית. שני הדיווחים האלו נראים מנותקים, אבל הם קשורים קשר חזק - הערבות שנלקחה רק מחזקת את הצורך בדוחות כספיים רבעוניים.

האם נגמר לחברה הכסף?

על כל פנים, כדי לקבל את האינדיקציה הכי טובה חזרנו לדוח האחרון של קדימהסטם - הדוח השנתי של 2016. הוא אמנם מדבר על העבר, ולא בטוח שקצב צריכת המזומנים בעתיד יהיה כבעבר, ובכל זאת, השנה הקודמת מהווה אינדיקציה מסוימת לשנה הנוכחית. זאת ועוד - מהמאזן של סוף 2016 נוכל לגזור את יתרות המזומנים והנזילות של החברה.

ובכן, הדוח השנתי הכולל (לרבות תיאור עסקי התאגיד ודוח הדירקטוריון) חושף (באופן לא מפתיע) כי החברה בצרות פיננסיות. המזומנים שלה מסתכמים בהיקף כולל של 944 אלף שקל בלבד, וכן יש לה מזומנים משועבדים (למטרה ספציפית) בסך של 585 אלף שקל, ויש לה אשראי לזמן קצר מבנקים (ואחרים) בסך 1.9 מיליון שקל; ההתחייבויות לספקים ונותני שירותים הן בסך של 6 מיליון שקל; חובות לזכאים - 2 מיליון שקל. ההון החוזר של החברה - נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות, הוא שלילי - מינוס 8 מיליון שקל. המשמעות היא שהחברה צריכה מימון דחוף, אחרת לא ברור אם תוכל לשלם את החובות שלה לזמן הקצר, וזה עוד מבלי להתייחס להוצאות השוטפות שלה.

בהמשך התגלה גירעון בהון העצמי (ההתחייבויות עולות על הונה העצמי) בסך של 8.5 מיליון שקל. וזה עוד לא הכל - קיימת הערת "עסק חי" בדוח המבקר, כלומר כבר בסוף 2016 נקבע כי יש חשש גדול שהחברה לא תסיים את השנה הקרובה. ובמצב עניינים שכזה, אסור לתת לחברות שלא לדווח למשקיעים על מצבן. דמיינו שבנק שמלווה לחברה כסף - והיא במצב של הערת "עסק חי" - לא יקבל מידע שוטף ממנה. בפועל הוא כמובן דורש, ומקבל (אפילו בכל שבוע).

אז אנא - החזירו את הדוחות הרבעוניים, לפחות במתכונת חלקית, ולפחות במקרים מסוימים כמו מצב פיננסי בעייתי. המשקיעים חייבים את המידע הזה!

*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

החברה תחת מיקרוסקופ

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים