גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרס או קנס?

מתי נכון כלכלית לחלק דיבידנדים - והאם החלוקה אכן תורמת משהו למשקיע?

רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק
רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מדווחות על מדיניות חלוקת דיבידנדים. הנהלת החברה מצהירה מראש כמה דיבידנד היא תחלק מרווחיה (לרוב כשיעור מסך הרווחים, ולפעמים גם כסכום אבסולוטי). שוק ההון אוהב את התופעה - הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל אוהבים דיבידנדים: לטענתם מדובר בסוג של זרימת כספים שוטפת; שיתוף ברווחים, הוכחה ליכולתה של החברה, עמידותה והביטחון בהשקעה בה. הם אולי מרגישים שיש להם סוג של אג"ח ביד שכביכול מחלקת ריבית, אבל האמת שזו פשוט סתם אופנה.

אז נכון, חברות שמחלקות באופן קבוע - וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהן השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש) - זוכות לנקודות זכות רבות. אבל זה יותר כמו טריק של החברות להתחבב על המשקיעים. אחרי הכול, האם חלוקת דיבידנד באמת משנה משהו? ובכלל, האם היא אכן תורמת משהו למשקיע?

התשובה לא מובהקת, אין כאן שחור או לבן, אבל מה שברור הוא שדיבידנדים זה לא כזה 'גליק' (ברוב המקרים, אלא אם מדובר על דיבידנד מאוד גדול). חלוקת הדיבידנדים היא אמנם סוג של החזר השקעה, אבל בפועל גם החברות הדומיננטיות בחלוקות (עם מדיניות חלוקת דיבידנד ברורה שמהווה חלק מהרווחים השוטפים) מחלקות בסופו של דבר כמה אחוזים בודדים מההשקעה השוטפת. לא ביג דיל.

מעבר לכך, החלוקה הזו מתורגמת מיד במחיר המניה - המשקיעים מקבלים דיבידנד ובמקביל הערך של המניה יורד בהתאמה, כך שמיד אחרי החלוקה הם מאוזנים מבחינת רווח והפסד. אם כי, הציפייה היא שהמניות של חברות מרוויחות יניבו תשואה שוטפת (כלומר שהמחיר יעלה), אבל במקרים רבים -ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

ויש גם עניין עקרוני - חלוקת דיבידנד, כלומר החזר השקעה למשקיעים במניות, נכונה כלכלית רק כאשר החברה סבורה שהיא לא תייצר תשואה טובה על ההשקעה הזו. כלומר, אם החברה מרוויחה ומייצרת תשואה על ההון והנכסים שלה, אז למה לא להמשיך ולהשקיע בחברה עצמה, בנכסים שלה, כדי לייצר תשואה נוספת? מה עדיף - לחלק 10 מיליון שקל למשקיעים או להקים קו ייצור שייצר רווחים ותשואה גבוהה? יש כאן דילמה בסיסית לא פשוטה - משקיעים שמקבלים את הכסף לא ייהנו מהיכולת של החברה למנף את ההשקעה - האם זה מה שהם רוצים?

זה אחרת כמובן אם הכסף של החברה שוכב בפיקדון. אז משקיעים יכולים להגיד, ובצדק מסוים - אתם (החברה) לא מייצרים תשואה על ההשקעה, תחלקו את הכסף (על ידי דיבידנדים למשקיעים). אבל ברוב המקרים החברות האלה יודעות לייצר רווחים, כשחלקן אגב שומרות על קופה לא קטנה, גם כדי לבצע רכישות של נכסים/חברות ופעילויות.

מנגנון שמתדלק ומצדיק את עצמו

למרות הגישה שדיבידנדים נהדרים למשקיעים, בפועל זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד) - החלוקה היא פשוט העברת כספים ממקום למקום, כשהחשבון הכולל לא אמור להשתנות. והנה הדגמה - נניח שחברה שמנייתה במחיר של 200 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות לכל מניה (החברות מדווחות על סכום החלוקה הכולל ועל החלוקה לכל מניה). במקביל לתהליך החלוקה (בפועל, ביום האקס - לפיו נקבע מי מקבל דיבידנד) מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-196 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות בחשבון (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס - אם מדובר בפרטי; דיבידנד בין חברות הוא פטור). לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר עם אותו ערך - הייתה לו מניה שערכה 200 ועכשיו יש לו מניה ב-196 אגורות ועוד 4 אגורות בחשבון.

אז מה היתרון כאן? בפועל אין יתרון, אפילו ההפך - המשקיע הפרטי משלם כאמור מס.

אלא שהצפי הוא, כפי שציינו, שהחברה תמשיך להרוויח ובהתאמה מחירה יעלה. כמו כן, כאמור בשל האהדה לחברות שמחלקות, ולחלוקות עצמן, מניות של חברות כאלה נוטות לעלות (לקראת החלוקה), כך שיש כאן תדלוק עצמי של מנגנון הדיבידנדים שכאילו מצדיק את עצמו. בפועל - לא באמת קורה משהו.

יש אפילו "נזק" לחברה בחלוקה - אם החברה משקיעה את אותן 4 אגורות למניה (הסכום הכולל מסתכם במיליונים) שהתכוונה לחלק, ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מאשר המשקיע. אחרי הכול, התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מעליית ערך המניה. חוץ מזה - אם המשקיע רוצה להיפגש עם מזומנים, אז פשוט שימכור חלק מההחזקה שלו.

דיבידנדים מחולקים מהרווחים של הפירמה. אבל, דיבידנדים יכולים להיות מחולקים גם אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה (יתרת עודפים) או שיש לה רווח מצרפי בשנתיים האחרונות. לדוגמה - אם החברה מפסידה 10 מיליון שקל ב-2017, אבל יש לה יתרת רווחים מהעבר בסך של 40 מיליון שקל, היא כמובן יכולה לחלק את יתרת העודפים.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/ הרווחים הראויים לחלוקה, ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה או מפחיתים את ההון העצמי. במקרה כזה, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, ולרוב זה מצליח.

פחות חשוב הסכום, יותר חשובה התשואה

דיבידנד מתבטא לרוב בשני אופנים: הסכום שהחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על הסכום הכולל שיחולק לבעלי מניותיה, וכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה - אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה לכל מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד - אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא מה החלוקה ביחס למחיר המניה? אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד מהווה 50% ממחירה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המניה הוא 100 שקל, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

חלוקת דיבידנד:

דיבידנדים הם החזר השקעה למשקיעים במניות הפירמה ומחולקים מרווחיה. במצב של הפסד, הם יכולים להיות מחולקים אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה (יתרת עודפים), או שיש לה רווח מצרפי בשנתיים האחרונות.

חלוקה בעייתית יותר היא במצב שנגמרו הרווחים הצבורים או הרווחים הראויים לחלוקה. אז במקרים של צורך לשרת את החוב של בעל השליטה, מחלקים את ההון של החברה או מפחיתים את הונה העצמי. במקרה כזה צריך לבקש אישור מבית המשפט, ולקבל את הסכמת הנושים לחלוקת דיבידנד. 

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצויינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד