גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שומרים על האיזון

חוסר איזון בחברות כבסיס לכישלונות עסקיים: המקרים של בזק וטבע

הכניסה למשרדי חברת טבע בפתח תקווה / צילום ארכיון: אלון רון
הכניסה למשרדי חברת טבע בפתח תקווה / צילום ארכיון: אלון רון

איזון היא מילת מפתח בחיים האנושיים. כל החיים שלנו אנחנו מנסים ומשתדלים לייצר איזונים. איזון בין חיי העבודה שלנו לבין חיי המשפחה שלנו, איזון ביחסינו עם היקרים לנו, איזון בין הגוף לנפש, איזון בין האגו שלנו לבין התחשבות באחרים ועוד. כאשר אין איזון, משהו נפגם ואנחנו משלמים מחיר על כך. ועל היעדר איזון אנחנו משלמים, לא רק בחיים האישיים שלנו.

בכלכלה, כאשר אין איזון בין הביקוש (הגדול) להיצע (הקטן), המחירים עולים. כאשר אין איזון תקציבי בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה, ומתפתח גירעון גדול, יש לזה מחיר. כאשר האיזון בטבע מופר יש לכך מחיר, בין השאר, במונחי התפתחות תנאי אקלים קיצוניים. חוסר איזון חברתי, שמתקיים כאשר יש התרחבות ניכרת באי שוויון, עלול לגבות מחיר יקר במהפכות וחיי אדם.

כל זה נכון גם לגבי החיים העסקיים. ברמת המאקרו, המשבר של 2008 והחדשנות הטכנולוגית יצרו חוסר איזון בין כוחם האדיר וחסר הגבולות, תרתי משמע, של תאגידי על מסוגם של פייסבוק, גוגל ואמזון, לבין כוחן של הממשלות. אותו משבר יצר גם חוסר איזון בין הרגולציה (שהחמירה מאוד) לבין היכולת לנהל חיים עסקיים.

כל תנועה בכיוון שיוצר חוסר איזון מזמינה תנועה בכיוון ההפוך - אקציה וריאקציה וחוזר חלילה, ומשכך, ההיסטוריה האנושית רצופה עליות ומורדות, תנועות אידיאולוגיות, חלקן מהפכניות שזוכות לתמיכה, אינן עומדות במבחן המעשה, מעוררות תגובה שכנגד, וכך המטוטלת נעה מקצה לקצה. כיום, זו ההתנגדות לגלובליזציה שמובלת ע"י פופוליזם מסוכן, שעלול, אם יעמוד בראשו מנהיג כריזמטי, להעביר אותנו ממודל כלכלי של קפיטליזם, שעם כל חסרונותיו, קידם את האנושות, למשטר כלכלי של סוציאליזם קיצוני, דורסני וחסר תוחלת.

ברמת המיקרו, ברמת הפירמה, ישנם ארבעה תחומים שבהם חוסר איזון מהווה גורם קריטי.חוסר איזון בין דאגה לטווח הקצר לבין דאגה לטווח הארוך, חוסר איזון בין השימוש במשאבים שלנו לבין השימוש במשאבים של אחרים, חוסר איזון בין מנכ"ל דומיננטי לבין דירקטוריון מוחלש, וחוסר איזון בין הדאגה שלנו לעצמנו כבעלי שליטה לבין האינטרסים של שאר מחזיקי העניין בפירמה: בעלי מניות מיעוט, נושים, עובדים, לקוחות, ספקים וקהילה.

שני אירועים גדולים במשק הישראלי תפסו את תשומת ליבו של הציבור הישראלי בשלהי 2017: טבע ובזק. פרשת בזק יכולה לשמש אותנו כמיקרוקוסמוס למה שקורה כאשר האיזון מופר באחד או יותר מהפרמטרים האלה. בזק היא חברה עם גרעין שליטה, של שאול אלוביץ' ואחיו יוסף. אלא, שגרעין השליטה הזה הוא קטן מאוד ומסתכם בכ-10% בשרשור של כמה חברות שיוצרות פירמידה שבראשה עומד אלוביץ'. השליטה בבזק הושגה בכסף לא גדול יחסית לגודל החברה, אבל גדול מאוד במונחי אלוביץ', כסף שהושג באשראי ויצר מינוף אדיר, שנוסף, כנראה, לפי הפרסומים בעיתונות, על מינוף שהתקיים בעסקיו האחרים, טרום רכישת בזק.

זהו החטא הראשון, החטא הקדמון של מבנה פירמידלי בתוספת מינוף, ש"מבטיח" מראש חוסר איזון בין בעל השליטה לבין שאר מחזיקי העניין, שיצר לחץ "לחלוב" את החברה באמצעות משיכת דיבידנדים בהיקף ענק ששירתו את החוב, אבל, צריך לומר, שירתו גם את שאר בעלי המניות, וכנראה, לא פגעו בפיתוח החברה לטווח הארוך.

אלא, שבכך לא היה די. אלוביץ' יזם עסקת בעלי עניין בין יס לבין בזק, כאשר שיעור שליטתו ביס עומד על 100%, בעוד שיעור שליטתו בבזק הוא כ-10%. סיטואציה כזו, יוצרת ניגוד עניינים קיצוני. העסקה שהוצאה לפועל (בהתנגדות רוב מכריע של המשקיעים המוסדיים), נעשתה בתנאים שהיטיבו מאוד עם בעל השליטה ופגעו מאוד במשקיעים, בעלי המניות האחרים של בזק.

הדירקטוריון של בזק הצביע בעד ההחלטה, והשאר היסטוריה. אבל אנחנו עדיין ממתינים להחלטה האם להעמיד לדין, ואת מי. ובינתיים, התבשרנו שקרן השקעות אמריקאית "גילתה" את חוסר האיזונים הזה וקוראת להחלפת ההנהלה והדירקטוריון, ואולי גם לשבירת המבנה הפירמידלי של השליטה בבזק.

חוסר האיזון במקרה של בזק התבטא במינוף האדיר ובדאגה לאינטרס הצר של בעל השליטה על חשבון שאר מחזיקי העניין.

אז, איך מתגברים על בעיות באיזונים כאשר אין בלמים. הפתרון איננו טמון במהלך טכני כזה או אחר, אלא באימוץ ובהטמעה של עקרונות הקפיטליזם הקשוב שדואג לאיזון בין כל מחזיקי העניין בחברה. ברגע שזה יקרה, הרי שממילא ייפתרו הרבה מאוד חוליים מהסוג שאפיין את בזק, וגם את טבע.

■ הכותב הוא בעלי מיטב דש. 

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים