גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צמיחה לשם צמיחה זאת לא אסטרטגיה

העלאת דירוג האשראי באה על חשבון שירותים לאזרחים 

חדר מיון. להגדיל את ההוצאה האזרחית ולהשקיע יותר בבריאות / צילום: תמר מצפי
חדר מיון. להגדיל את ההוצאה האזרחית ולהשקיע יותר בבריאות / צילום: תמר מצפי

סטנדרד אנד פורס העלתה את דירוג האשראי הישראלי ל-AA ובקריה בירושלים ששון וצהלה, כולם קושרים לעצמם כתרים ותשבחות לרוב - הפכנו ליקירי ולאלופי אמנת מסטריכט - אחת מאבני היסוד החשובות ביותר לאיחוד הכלכלי מוניטרי באירופה (1993), קרי אימוץ שלושה קריטריונים מדידים: גירעון תקציבי שנתי שאינו עולה על 3% מהתמ"ג, חוב ציבורי עד 60% ממנו, ואינפלציה מקסימלית של 3%.

ישראל כיום היא מהמדינות הבודדות בעולם שעומדות בקריטריונים הנ"ל, בניגוד לרוב המדינות המפותחות, כמו יפן, איטליה ואפילו ארה"ב ואנגליה, שבהן הגירעון מגיע לרמות של מאות אחוזים. ההתבשמות העצמית בהצלחה המאקרו-כלכלית של ישראל בעשור מטעה, כיוון שהיא באה על חשבון התמוטטות רבתי של מדינת הרווחה, פועל יוצא לקיצוצים אכזריים חוזרים ונשנים בהוצאה האזרחית ובתקציבי הרווחה. בקיצור, הפכנו למדינה עשירה בצמיחה עם אזרחים עניים בשרותי רווחה.

בישראל ההוצאה האזרחית (בניכוי ביטחון ותשלומי ריבית) היא הנמוכה בין 34 מדינות ה-OECD, כ-30% מהתמ"ג לעומת ממוצע של 44%. תוצאות המדיניות הנ"ל הן עגומות ביותר - 18.6% מהאוכלוסייה, כ-1.8 מיליון נפש נמצאים מתחת לקו העוני, כאשר מדד האי-שוויון כאן הוא מהגבוהים בעולם ונטל המס (בעיקר הישיר) נמוך - 31% לעומת 34% ממוצע ה-OECD. ההוצאה לשירותי רווחה בישראל היא כ65% מממוצע ה-OECD - הקיצוצים לאורך השנים היו בשירותים חברתיים וגם בתשלומי העברה, שפגעו במיוחד בבריאות ובקשישים.

במגמה הנוכחית נגיע גם ל-55% גירעון ציבורי, ונקבל טפיחות שכם ומחיאות כפיים בינלאומיות. כלומר, הניתוחים המאקרו-כלכליים הכואבים יצליחו, אבל רוב הפציינטים ימותו.

לדעתי יש להחליף מיידית את ה"דיסקט" ולשכוח ממסטריכט. לא תקרות ומגבלות גירעון והוצאה תקציבית. בלי "נומרטור", אלא גנרטור לפתרון חוליי החברה הישראלית המתרוששת משירותי רווחה מפותחים.

הפתרון הרצוי והמהיר הוא להוסיף ב-5 השנים הקרובות 20 מיליארד שקל בכל שנה להוצאות האזרחיות בתקציב, קרי 1.5% מהתמ"ג, ללא קשר להעלאת מסים או לקיצוץ בביטחון, ולא להתרגש יותר מדי אם הגירעון יגיע ל-3.5%. המשק הישראלי החזק ימשיך לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 3.5% עם מלחמת סחר עולמית או בלעדיה.

הוצאה ציבורית תוספתית של 100 מיליארד שקל ב-5 שנים, יחד עם שאר מרכיבי התוצר, כמו צריכה פרטית, השקעות ויצוא, יגדילו את התמ"ג בכ-20%, כך שבמקום שנגיע ב-2023 לשיא מסטריכט חדש של 55% גירעון ציבורי נסתפק ב-62%, ועדיין נמצא את עצמנו במועדון המכובד של 20 המדינות המפותחות בעולם עם 45,000 תמ"ג לנפש.

רצוי גם לא להתרגש יותר מדי מביקורת של פופוליסטים שמרנים, אשר יהלכו עלינו אימים בתיאורי משברים דוגמת יוון, ונצואלה, ארגנטינה. כולל "מומחים" בינלאומיים מקרן המטבע, הבנק העולמי ואפילו ה-OECD - שכולם מהדהדים את כלכלני האוצר, בנק ישראל ואנשי אקדמיה ישראלים, אבל באנגלית רהוטה.

בעקבות המשבר העולמי ב-2008 גם מדינות בעלות משמעת תקציבית נוקשה, כגון גרמניה, צרפת, אנגליה וארה"ב, הירשו לעצמן להגדיל הגירעון התקציבי ל-4-5% למספר שנים לא מועט. כך גם עשו אז נערי האוצר היצירתיים, כאשר פרצו את מסגרת התקציב לתקופה מוגבלת, וקראו ל"תרגיל" החשבונאי שעשו בשם "קופסת תקציב הביטחון" - לא יהיה זה יותר מכובד ואלגנטי לקרוא לפריצת התקציב שהצעתי "קופסת תקציבי השירותים החברתיים"?

מדובר בסיבוב פרסה של 180 מעלות. יש לרתום את הכלכלה לטובת החברה ולא להפך. צמיחה לשם צמיחה היא אסטרטגיה של התא הסרטני, שסופה צניחה וצלילה חברתית - כי מציון ולא ממסטריכט תצא תורה חברתית-כלכלית של חמלה.

■ הכותב הוא לשעבר סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד הכלכלה.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה