באוגוסט האחרון סגרה ד"ר חדוה בר שלוש שנים בתפקיד המפקחת על הבנקים. היו אלה שלוש שנים סוערות שבהן התמודדה, בין היתר, עם תהליך חקיקת רפורמת שטרום, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים (תהליך שעדיין לא הסתיים), וביקורת שצצה מחדש על האשראי ללווים הגדולים בעקבות חשיפת חובות העתק של אליעזר פישמן (לשעבר בעל השליטה ב"גלובס").
50 המשפיעות של גלובס לשנת 2018 - הנשים שמאיישות את תפקידי המפתח במדינה
נדמה שלבר לא היה רגע דל אחד מאז נכנסה לתפקיד, אך למרות זאת, היא מאוד מרוצה. "זה היה חלום חיי להיות המפקחת עוד מגיל 25, ובזהירות אני יכולה לומר שהחלום היה מוצדק", היא אומרת ל’ליידי גלובס’. "זו זכות גדולה להיות המפקחת על הבנקים. בתפקיד הזה מאוד משפיעים על הציבור הרחב, על העסקים ועל המשק, ואני נהנית כמעט מכל רגע".
בשלוש השנים האלה היו לך עימותים עם חברי כנסת, ארגונים חברתיים ואפילו עם רגולטורים אחרים. איך הצלחת ליהנות?
"העובדה היא שמצב המשק והבנקאות בישראל מאוד טוב, במובן של יציבות. האחריות הראשונה שלי היא לשמור על כספי הציבור. זו אחריות גדולה, וכבר ראינו בעולם שמפקחים ובנקים לא עמדו בה. גם בשוק ההון רואים מדי פעם גופים שפושטים את הרגל ופוגעים בחסכונות הציבור, וזה, לשמחתי, אתגר שלא התמודדנו איתו.
"כריסטין לגארד (יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, ע"א) אמרה פעם שכשהשמש זורחת זה הזמן לתקן את הגג, ואצלנו זה הזמן - השמש זורחת עכשיו, המערכת הבנקאית יציבה, אז אפשר ‘לתקן את הגג’, לשפר את התחרות במערכת ולהעביר בשוק רפורמות".
מה את מחשיבה כהישג המרכזי שלך?
"בשנים האחרונות העברנו את המערכת הבנקאית תהליך התייעלות אדיר. אלפי עובדים עזבו את המערכת - מעל 3,000 רק בשנים 2016-2017. זה תהליך לא קל, אבל הוא הכרחי כדי שהציבור ייהנה ממערכת יותר יעילה, חדשנית ותחרותית. הגאווה שלי זה שהצלחנו לעשות את הצעדים האלה בנחישות, אבל גם ברגישות שמכבדת את העובדים - עובדה שלא ראינו שביתות - וזה חשוב לי".
מה האכזבה שלך בתפקיד עד כה?
"אני מאוכזבת מכך שלעתים השיח בנושא הבנקאות לא מבוסס על עובדות, ולכן הוא לא ענייני. בסך הכול מערכת הבנקאות פה טובה מאוד בכל השוואה בינלאומית, גם באופן שבו ניהלה את סיכוני האשראי ללווים הגדולים, וגם בשירות היומיומי שהיא נותנת ללקוחות. יש לי אכזבה מכך שהשיח הציבורי לא משקף את זה".
הביקורת על הבנקים לא מוצדקת?
"כמו בכל מערכת גדולה שמשרתת את האזרחים, יש לעתים חיכוכים ואירועים שצריך לטפל בהם, ואנו עושים זאת. אולם, ככלל, המערכת טובה. האכזבה שלי היא שזה לא משתקף בציבור".
באילו עוד יעדים את רוצה לטפל לפני שתסתיים הקדנציה שלך?
"אני רוצה להשלים את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, ולתמוך בהם כך שיהפכו לשחקן משמעותי בשוק. המטרה היא להפוך את עולם התשלומים ליותר חדשני ומתקדם, ואני מקווה שבעוד שנתיים הלקוחות יוכלו לעשות את כל התשלומים באמצעות הנייד, כמו שראיתי לאחרונה בסין. וכמובן, אני מאוד רוצה לתת רישיון לבנק חדש".
תספיקי? יש עדיין חסמים משמעותיים בדרך לקבלת רישיון בנקאי.
"זה אמנם לא תלוי רק בי, אבל מבחינתי זה יעד. יש התעניינות בנושא, ולכן יש סיכוי טוב שזה יקרה. מצד שני יש עדיין קשיים והחסם הכי גדול היום הוא מערכת ה-IT (מערכת מחשוב), ולכן הקמת לשכת מחשוב בסיוע של האוצר היא קריטית לכך שיקום בנק חדש".
המחיר אינו חזות הכול
לאורך השנים סופג בנק ישראל ביקורת על כך שהוא דואג בעיקר לבנקים וליציבותם, ולא לתחרות במערכת. בר חושבת שההפך הוא הנכון, ושהתחרות נמצאת כיום במוקד ההתעסקות של בנק ישראל. "אנחנו בעידן של רפורמות ענקיות. כל מה שלא נעשה 20 שנה, אנחנו עושים היום. אנחנו יורים בכל התותחים, ורואים כבר חלק מהתוצאות. אנחנו בונים היום את כביש 6 של התחרות במערכת הבנקאית. כביש 6 הוא פרויקט משמעותי שקיצר טווחים בהגעה ממקום למקום, אך בתחילת הדרך היה קשה להעריך את השפעתו".
הציבור באמת ירוויח מכל הרפורמות באשראי הצרכני, או שבסוף התחזית של עליית ריביות תתממש?
"אנו עושים את הרפורמות במטרה שייטיבו עם הציבור, אבל כמובן שיש שוק, ואנו לא שולטים בכל דבר ועניין. אני בהחלט שותפה לחשש שהריביות יעלו, מתוך רצון של חלק מהשחקנים לפצות את עצמם על ירידה בעמלות או רצון להרוויח יותר. אנחנו, כרגולטור, נעשה ככל שניתן כדי שזה לא יקרה.
"בכל אופן, המחיר אינו חזות הכול. כשבודקים אם רפורמה הצליחה, יש לזה כמה מדדים. ראשית, צריך לראות שיהיו יותר שחקנים פיננסיים, ושלציבור תהיה אפשרות לקבל שירותים ממגוון גופים. המדד השני זה השירות - שעסק קטן לא יצטרך לחכות כמה שבועות כדי לקבל אישור על האשראי שלו, אלא יוכל באותו יום לקבל אישור. מדד נוסף זה שקיפות - שהלקוחות יבינו ויראו בצורה פשוטה יותר את התנאים שלהם על האשראי והפיקדונות. אני רוצה שהצרכן יוכל לראות את כל מצבו הפיננסי וההצעות הרלבנטיות בלחיצת כפתור".
בעבר הבעת חשש מקצב הצמיחה המהיר של האשראי הצרכני. את עדיין מוטרדת מזה?
"החשש שלי הוא שיש צרכנים שלא מודעים עד תום למהלכים הפיננסיים שלהם. אנו רואים עדויות חזקות לכך שכאשר לקוח נוטל אשראי מכמה גופים פיננסיים, הסיכוי שלו להסתבך גבוה משמעותית לעומת לקוח שעובד רק מול בנק אחד. ואם נוטלים אשראי רק לשם צריכה שוטפת זה מסוכן וזה מטריד אותי, ולכן אנחנו עם היד על הדופק בנושא הזה".
אז איך מטפלים בנושא?
"מאגר נתוני אשראי יהיה ה-בשורה שתשמור על הצרכנים. נדרוש שכל מלווה יקבל חיווי מהמאגר, ויבדוק האם הוא ממונף או שלא. חשוב לנו שהמלווה יסתכל מנקודת המבט של הלקוח, ולא שלו".
ומה לגבי הרפורמות המקלות על הליכי פשיטת רגל, כמו חוק חדלות פירעון? את שותפה לביקורת על כך שהן מביאות לירידה במוסר התשלומים במשק?
"זה בהחלט מטריד אותי. אנחנו לא נמצאים בנקודת האיזון הנכונה בין מתן האפשרות לשקם בעלי חוב שהסתבכו, לבין עידוד יתר על המידה של נטילת אשראי לא אחראי. בסופו של דבר מי שייפגע זה משקי הבית והעסקים הקטנים. ראשית, הם ישלמו ריביות גבוהות שמשקפות את הסיכון הזה, ודבר שני, תהליכי פשיטת הרגל אינם לטובתם בטווח הארוך, והם משאירים עליהם כתם".
החזית החדשה
בר מאוד מתגאה בהישגי הפיקוח בשנים האחרונות, אך ישנה אנומליה. בעוד שמצד אחד, לדבריה, יש תוצאות שכבר נראות בשטח, כמו ירידה בעמלות הסליקה של בתי העסק, היא ממשיכה לספוג ביקורת מהמגזר הפוליטי, בעיקר מצד חברי כנסת מ’כולנו’, מפלגתו של שר האוצר משה כחלון. היא גם התמודדה השנה עם האווירה ה’אנטי בנקאית’ בכנסת, המתבטאת בהצעות חוק רבות הקשורות למערכת הבנקאית, אשר לחלקן היא מתנגדת. בר נזהרת מאוד בדבריה שלא לבקר את הפוליטיקאים, אך קשה לה להסתיר את התסכול.
"הרפורמות שאנו מובילים מורכבות מאוד. את החלום של קובעי המדיניות אנו מגשימים בנחישות, ויש לי אכזבה מכך שחלק מנבחרי הציבור לא רואים את התמונה המלאה והמורכבת, ורוצים לראות תוצאות מיידיות, בעוד שאנחנו מובילים שינויים תשתיתיים שנדרשת סבלנות לראות אותם.
"זה מאכזב אותי וגם מטריד אותי, כי עוד לא שקע העפר על כל הרפורמות, חלקן בהתהוות, וכבר חושבים על עוד שינויים. זה לא נכון להוסיף עוד ועוד רפורמות, כשאנחנו בעיצומן של רפורמות ענק שישנו את פני הבנקאות".
בנוסף, לעתים נראה כי בר מתמודדת לבד מול רגולטורים וגורמים פוליטיים. השנה קיבלנו לכך דוגמה מובהקת, כאשר עמדתה המקצועית הייתה כי יש לאשר את המיזוג בין הבנקים אגוד ומזרחי טפחות, הפוליטיקאים ובאוצר התנגדו, ורשות ההגבלים צידדה בהם ופסלה את המיזוג בטענה שהוא יפגע בתחרות.
בשנה הקרובה תתמודד בר עם חזית חדשה: ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות ח"כ איתן כבל, שבוחנת את נושא האשראי ללווים הגדולים. פתיחת הדיונים החלה ברגל שמאל, כשראש רשות שוק ההון, דורית סלינגר, סירבה להופיע בפני הוועדה, לאחר שהבינה כי הדיון הוא בפורמט של שימוע בסנאט, וכי היא תשב במעמד המזכיר מעמד של נאשם. ראשי המערכת הבנקאית קיבלו זימון להופיע בפני הוועדה החל מאוקטובר, ונכון לכתיבת שורות אלה טרם פורסם מתי תזומן בר.
את לא מתחרטת שהסכמת להקמת הוועדה?
"אני מקווה שלא אתחרט, ושהדיון יהיה ענייני ומקצועי כפי שהתחייבו. נושא האשראי ללווים הגדולים מטריד את הציבור, ומעורר שאלות עד היום. רק לאחרונה הייתי עם אמא שלי בבדיקה בבית חולים, וניגש אליי מישהו ושאל איך יכול שהבנקים חילקו כל כך הרבה מיליארדים.
"מצד שני, חשוב לי לנצל את המעמד של הוועדה, ולהסביר כמה דברים. ראשית, היום כבר לא ניתן אשראי בסיכון גבוה שכזה. שנית, הפיקוח והבנקים עשו בעשור האחרון צעדים להורדת החשיפה של הבנקים לתחום. בנוסף, באשראי שניתן לחברות יש סיכון, אבל הוא זה שמאפשר את הצמיחה הכלכלית, ההתפתחות של כבישים, מציאת גז או פיתוח הנדל"ן".
האם תעבירו לחברי הוועדה חומרים על הלווים השונים כפי שהם דורשים?
"אנחנו מעבירים לוועדה דברים שהציבור הרחב לא ראה עד היום, כמו הממצאים המרכזיים שעלו בדוחות הביקורת בנושא הלווים הגדולים. עשינו 95 ביקורות על תהליך מתן האשראי ללווים גדולים, וכשראינו שיש ממצאים שחזרו על עצמם, העברנו אותם לוועדה. אבל במסגרת החוק. אשראי ללווה ספציפי הפיקוח לא יכול להעביר".
ראשי הבנקים כבר זומנו, ונכנסו לכוננות ספיגה. את מוטרדת מהיום שבו תצטרכי להופיע בפני הוועדה?
"אני לא מוטרדת. ראשית, ברמה האישית מדובר באירועים שלא הייתי קשורה אליהם בשום דרך. אני רואה במובן מסוים את מעמדי בוועדה כמומחית בלתי תלויה לעניין. גם לגבי חלקו של הפיקוח על הבנקים בוועדה אני לא מוטרדת, כי הפיקוח טיפל בנושא הזה בצורה נחושה בעשור האחרון, והצליח לצמצם את היקפי האשראי דרמטית, עוד הרבה לפני שנכנסתי לתפקיד".
"לא תמיד היה גיבוי מראש הממשלה"
ד"ר חדוה בר, שמונתה על ידי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, עומדת להיפרד ממנה בקרוב, לאחר שפלוג הודיעה כי אין בכוונתה להתמודד על קדנציה נוספת. "הנגידה הייתה שותפה מלאה בכל הרפורמות שאנו מובילים בבנקאות, חשבה איתנו ואתגרה אותנו בתהליכי קבלת ההחלטות", אומרת בר.
"אני מאוד מצטערת על עזיבתה. אני חושבת שהיא משקפת מנהיגות אחרת - מקצועית ומכובדת. לא אחת היא נאלצה להתמודד עם שיח לא ענייני, ואפילו אלים. למרות זאת היא בחרה לנהל שיח ענייני ומקצועי, מבלי להיגרר להשמצות אישיות, גם כשהופנו אליה אמירות קשות, וזה מעורר הערכה".
לא הרגשתן לפעמים לבד, בעיקר מול המגזר הפוליטי?
"הנגידה הייתה שותפה בשיח עם הפוליטיקאים. יש הרבה דברים שהציבור לא מודע להם, שהיא הובילה בשקט ובמקצועיות בשיח הזה. יחד עם זאת, ברור לי שגיבוי של ראש הממשלה ושל שר האוצר לבנק המרכזי ולעומד בראשו הוא חשוב, ולא תמיד היה גיבוי כזה. הגיבוי חשוב לכלכלת ישראל, להובלת מדיניות מאקרו כלכלית אחראית ואפילו לדירוג של המדינה".
את שותפה לדאגה שהביעה הנגידה מהכנסת פוליטיקה לתוך בנק ישראל במינוי הנגיד הבא?
"יש בהחלט חשיבות עליונה לכלכלה, שבנק ישראל יישאר מקצועי ועצמאי. אני מקווה ומאמינה שהנגיד הבא ייבחר באופן מקצועי".
לפרויקט 50 המשפיעות של 'ליידי גלובס' לשנת 2018