גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה ניצלה אך החברה הוזנחה

בעשור שחלף מאז משבר הסאב-פריים עולם הפיננסים פורח אך מעטים נהנים מכך

סוחרים מיואשים בספטמבר 2008 / צילום: רויטרס John Gress
סוחרים מיואשים בספטמבר 2008 / צילום: רויטרס John Gress

לפני עשר שנים, ב-15/9/2008, פשטה חברת ליהמן-ברדרס את הרגל. עשור אחרי, ורגע לפני יום הכיפורים, מצאנו לנכון לחזור ולבחון את שורשי המשבר, ואולי לעשות גם חשבון-נפש.

ליהמן הוקמה ב-1850 על-ידי שלושה אחים יהודים, שהיגרו לארה"ב מבוואריה. 158 שנה מאוחר יותר, כשהחברה פשטה רגל וסגרה את דלתותיה, היא הייתה בית-ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב. המשבר שבגינו ליהמן פשטה רגל, כונה "משבר הסאב-פריים" היות שהוא התחיל מהירידה במחירי הנדל"ן ומחוסר היכולת של לווים בדירוג אשראי נמוך, סאב-פריים, להחזיר את הלוואותיהם. המשבר החל משם - והתגלגל למשבר פיננסי גלובלי, שעד היום המערכת הפיננסית מרגישה את אדוותיו.

בדומה לסיפורים רבים, הלקח מהסיפור תלוי באופן שבו מספרים אותו. בעיניי, מה שמעניין הוא סיפור המתח בין חברה לכלכלה. מתח שבגללו ראינו "סרט המשך" למשבר ב-2011, ושבגללו ההימורים על מועד שחרור "הסרט" הבא לאקרנים, או ליתר דיוק לשווקים, נמצאים בעיצומם.

את סיפור המתח הזה אפשר אולי להתחיל בחזרה לשנות ה-90, ולפערים החברתיים-כלכליים שהתרחבותם החלה להעיק הן על החברה, והן גם על הכלכלה. בין שהתמריץ להרחבת מעגל בעלי הבתים ומקבלי המשכנתאות בארה"ב היה כלכלי גרידא, או ניסיון חברתי לצמצום פערים, התוצאה הייתה שבמהלך כעשור, יותר ויותר אנשים רכשו בתים ושיפרו את מצבם הכלכלי-חברתי.

בין השנים 1995 ל-2006 שיעור הבעלות על בתים בארה"ב עלה מפחות מ-64% ליותר מ-69%. בזכות הלוליינות הפיננסית שהתפתחה, אנשים יכלו לקנות בית ב-120% מימון חיצוני. דהיינו, כמעט כל מי שרצה, יכול היה לקנות בית על תכולתו בתשלומים, על-ידי הלוואה. זה היה תהליך חשוב, כי הוא הביא לכך שחלק משמעותי מהמיעוטים האתניים, השכבות הסוציואקונומיות הנמוכות, יכלו לשנות סטאטוס, לבנות הון.

מחקרים רבים מעידים שבתהליך היציאה מעוני, בניית הון בסיסי הוא נדבך חשוב. לא פחות חשוב הוא חוסר התלות בבעל-בית, ביכולת לשמור על קביעות בעבודה, במערכת החינוך, בבניית מערכות תמיכה בקהילה, וכן יציבות בחיים. זה היה תהליך חשוב, היות שהוא הפיח רוח בכלכלה. הביקוש לבתים העלה את מחירי הנדל"ן ואת תחושת העושר, אנשים קנו יותר, והמשק צמח.

הסטטיסטיקה עבדה יותר מעשור: אפשר היה לתת הלוואות לאנשים עם דירוג אשראי נמוך, סאב-פריים, והיות שמחירי הנדל"ן עלו, הריבית הייתה נמוכה, היחס בין פושטי-הרגל למחזירי ההלוואות איפשר להמונים לעשות הרבה כסף, לרבות שיפור מעמדם ומצבם של השחורים, ההיספנים והלבנים מעוטי היכולת. אך מי שעשו הכי הרבה כסף בתהליך היו בנקאי ההשקעות שסחרו במשכנתאות, ייצרו מכשירים פיננסיים מגוונים, ומינפו את אותם נכסים מספר פעמים.

אבל בשנת 2008, מחירי הנדל"ן החלו לרדת, הריבית עלתה, ואפילו בנק מרובה נכסים כמו ליהמן לא יכול היה לגשר בין החובות המיידיים, לנכסים שאינם ניתנים למימוש מיידי ופשט רגל.

המשבר שאירע לפני עשור, כשקריסת האחים ליהמן היוותה את נקודת-הציון המרכזית שלו, נראה אולי כיום, וגם בישראל, כאירוע זניח, אבל הוא לא זניח ואף פעם לא היה - זה היה המשבר הפיננסי בהא הידיעה. כ-6 מיליון איש איבדו את מקום עבודתם בחודשים האחרונים של 2008, שיעור האבטלה בארה"ב עלה לכ-10%, וכ-14 טריליון דולר התאדו.

בלי התערבות ממשלתית מאסיבית בארה"ב ובאירופה, בנקים נוספים, ענקיות ביטוח, חברות רכב ואחרות, היו פושטים רגל, ועושר נוסף היה נמחק. בלי תמיכה כספית מאסיבית בחברות ובמשקי-הבית האמריקאיים, המשבר של 1929 היה נראה כמשחק ילדים לעומת משבר 2008.

אם הגשר לא קורס, לא מחזקים את היסודות

המשבר הפיננסי הפך לדרמה גדולה, ענקית. "כוחות ההצלה" נכנסו לפעולה ונמנע אסון, אבל במקביל נעצר גם תהליך קריטי של צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים. אמנם מניעת המשבר וההצלה ההרואית של הכלכלה, מנעו משבר פיננסי חמור יותר, אבל ההתגייסות הזו לא טיפלה בשורש הבעיה - בחברה. ולכן אפשר לטעון, שהמשבר הבא באופק. לא היה פיזור של העושר כתוצאה מהמשבר, והתהליכים שראינו בשנות ה-80 וה-90, של העמקת הפערים התחזקו והתעצמו.

וכך, בעשור האחרון, לרוב, מי שהיה עני, אף שייתכן שיש לו עבודה ופרנסה בסיסית, נשאר עני, בלי יכולת לחלץ את עצמו ואת משפחתו ממעגל העוני; ומי שהיה עשיר כנראה נהיה עשיר יותר. והאמצע - המשיך להתכווץ.

אף שנדמה לנו שמהפכת הטכנולוגיה בעשור האחרון טרפה את הקלפים, כי אנשים עשירים כמו סטיב ג'ובס ו-וורן באפט לא באו מעושר; אין זה כך. על אף שפה ושם מככבים בצמרת מנכ"ל הודי או אישה, העשירים החדשים, כמו הישנים, מגיעים ממעגל שלא התרחב, מעגל של אנשים עם נגישות להשכלה, למקומות עבודה מתגמלים, ונגישות להון.

בקיץ 2011 היה פרק המשך, בדמות מחאות חברתיות, שניסו לכוון את הזרקור לקשר בין חברה לכלכלה. בארה"ב כונתה המחאה occupy wall street (לכבוש את וול-סטריט). בישראל הביטוי היה מחנה אוהלים בשדרות רוטשילד בת"א, ו-400 אלף מפגינים בכיכר רבין. 

בארה"ב, הכעס תועל נגד בנקאי ההשקעות שחולצו ב-2008, ופספס את ההזדמנות להחזיר לכותרות את הפערים החברתיים-כלכליים. יש מי שיגיד שכתוצאה מכך הם קיבלו את הנשיא דונלד טראמפ. בישראל, המחאה התמקדה בקשר בין חברה לכלכלה. המרכיב החשוב של המחאה החברתית בישראל, לא היה הקוטג', אלא מחאת הדיור, ויש מי שיגיד שכתוצאה מכך קיבלנו את השר משה כחלון ומחיר למשתכן.

דיור זה חשוב אבל ממש לא מספק

בישראל - המאמצים להוריד את מחירי הדיור ולהחזיר את הדיור הציבורי, הם קריטיים ומשמעותיים להחזרת הסולידריות החברתית, וכן כהשקעה משמעותית בחיזוק המשק, החברה והכלכלה בטווח הארוך. המסלול שנבחר, מעיד על כך שהמתכננים למדו את הלקח הנדרש מהמשבר האמריקאי, והתכנון אינו מסבך בחובות את הבנקים, הציבור והמדינה.

יחד עם זאת, הפתרון שנבחר מוגבל. הוא יוצר פתרון חלקי לשכבה לא מספיק נרחבת של אנשים, ומה שמאכזב בעיקר הם הפתרונות החלופיים שלא קודמו, כגון דיור בר-השגה. "דירה למשתכן" היא אולי מקום טוב להתחיל בו, אבל אי אפשר להיעצר שם.

אם לרגל יום הכיפורים ועשור למשבר, עושים כאן חשבון-נפש אמיתי, כדאי שנכיר במציאות שהפערים הכלכליים-חברתיים שעמדו בבסיס המשבר של 2008 התרחבו מאז עוד יותר. בלי הרחבת הנגישות לכלכלה לאנשים שכיום מודרים ממנה, בלי צמצום הפערים החברתיים לצד הכלכליים, שיעור הצמיחה והתפתחות המשק הולכים ונעצרים לאט-לאט.

עלינו לאמץ תהליכי תיקון והבראה - כלכלית, עסקית וחברתית. תהליכים שכבר שנמצאים סביבנו, כמו מודלים של כלכלה שיתופית ומודלים להרחבת השירותים החברתיים. יש פתרונות טובים, אבל הם דורשים מעורבות ותמיכה ממשלתית והתוויה של הדרך ברמת המדינה.

לכאורה, הכול דבש, הסטטיסטיקות של ישראל נהדרות, אבל ככל שנדחה את השיפוץ ביסודות, כך ההסתברות לקריסה נוספת עולה. לצד זאת, התסריט החלופי זה ששם בראש סדר היום צמצום פערים, נראה הגיוני ומבטיח מתמיד.

■ הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי ב-IBI ניהול תיקים. 

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים