גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: מפת הדרכים לשיפור שוק הברוקראז' הקמעונאי

בבדיקות נפרדות שערכו רשות ההגבלים העסקיים ורשות ני"ע התגלתה שורה של חסמים, שהביאו למצב שבו 97% מהציבור בוחרים לרכוש שירותי מסחר באמצעות הבנקים - היקרים בהרבה ● שתי הרשויות איחדו את מאמציהן לכדי דוח משותף, שהגיע לידי "גלובס" ושיוצג בימים הקרובים - בתקווה להפחית את הפער האדיר בין המחירים שמציעים הבנקים למחירי בתי ההשקעות - ולהגדיל את שיעור הלקוחות הפרטיים שייקנו שירותי ברוקראז' מהמערכת הלא-בנקאית

בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי
בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

בתום בדיקה מעמיקה של שוק הברוקראז' בניירות ערך ללקוחות הפרטיים בישראל, שהתארכה יותר משנה וחצי, צפויות רשות ההגבלים העסקיים ורשות ניירות ערך להציג בימים הקרובים שורה של המלצות לשיפור השוק, ולהפחתת חסמים והסרתם. זאת, בתקווה להפחית את הפער האדיר במחירים שמציעים חברי הבורסה שבבעלות הבנקים למול המחירים (הנמוכים בהרבה) שמציעים חברי הבורסה שבבעלות בתי ההשקעות. כך עולה ממסקנות והמלצות בדיקה משותפת של שתי הרשויות בנוגע ל"תחרות בשוק הברוקראז' הקמעונאי", שהגיעה לידי "גלובס", ושבין מטרותיה, שינוי השוק והגדלת שיעור הלקוחות הפרטיים שעיקנו שירותי ברוקראז' מהמערכת הלא-בנקאית.

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

שתי הרשויות התחילו בבדיקות נפרדות של שוק שירותי המסחר לציבור הרחב בתחילת 2017, ובתוך זמן קצר החליטו לרכז מאמץ לדוח משותף. המציאות שגילו גורמי המקצוע זיהתה שורה של חסמים ומאפיינים שהביאו למצב השוק הנתון, שבמסגרתו כ-97% מהציבור הרחב בוחר לרכוש שירותי מסחר באמצעות הבנקים היקרים יותר.

בסופו של יום, נציגת רשות ני"ע בצוות, שהיא הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גתית גור-גרשגורן, ונציגי רשות ההגבלים העסקיים, ראש צוות המחלקה הכלכלית, עומר ברנדר, וסגן מנהל מחלקת שווקים, עו"ד אלעד מקדסי, לא מצאו כי יש "כשל שוק", אבל הם כן מזהים בשוק בעיות שיש לפתור, ושדורשות הסדרת שוק, ולכן הגיעו להמלצות אקטיביות לשורת צעדים לשינוי ושיפור שוק זה.

לצד שוק הברוקראז' ללקוחות הפרטיים, ישנו שוק ברוקראז' ללקוחות מוסדיים, שהינו תחרותי בהרבה, ושבו המחירים שנגבים מהלקוחות זולים בהרבה - ובו בתי ההשקעות מתמקדים. "נראה כי אין פה כשל שוק, כי אם שוק שנמצא בשיווי משקל שכדאי לשנות, לטובת הציבור. לכן, יש לשנות את השוק, תוך שללקוחות יהיה קל יותר לעבור לברוקראז' של בתי ההשקעות וגם יהיו להם פחות חששות מלעשות כן, כשבמקביל גם לבתי ההשקעות יהיה על מה להיאבק בבנקים, ולהפסיק להמשיך ול'הרים ידיים' בתחרות מולם על הקהל הקמעונאי", אומר גורם מעורה.

ענת גואטה / צילום: תמר מצפי

הקשר של הלקוח לבורסה

מבחינת רשות ני"ע, בראשות היו"רית ענת גואטה, מדובר על צעד נלווה ומהותי אגב הרפורמה שנעשתה במבנה הבורסה, תוך הוצאת חברי הבורסה מהבעלות על הבורסה, במטרה להפחית את ניגודי העניינים בשוק זה וזאת לצד רצונה להרחיב משמעותית את מספר הברוקרים בשוק המקומי. מבחינת הרשות להגבלים עסקיים, בראשות הממונה עו"ד מיכל הלפרין, מדובר בשוק שבו מצב הצרכן אינו אופטימלי ועל כן יש לשפר את התחרות בו במידה ניכרת.

עיקרי ההמלצות הצפויות של רשות ההגבלים ורשות ני"ע (על פי הערכות)

עוד קודם שנדון בצעדים שהרשויות הרלוונטיות מבקשות להחיל על שוק הברוקראז' הקמעונאי, יש להבין את החשיבות הרבה של שוק הברוקראז' שמהווה את הקשר של הלקוח לבורסה לניירות ערך היחידה שפועלת פה. בסוף יוני השנה פרסמנו ב"גלובס" כי רשות ני"ע גילתה בדוחותיה לשנת 2017 כי "המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע, יחד עם רשות ההגבלים העסקיים, ערכו ניתוח של מצב התחרות בשוק הברוקראז' ללקוחות קמעונאים, במהלכו זיהו כי קיימות מספר אינדיקציות לכך שייתכן וקיימת בעיה תחרותית בשוק הברוקראז' ללקוחות קמעונאים, ובהן פערים בין עמלות הברוקראז' בבנקים לבין העמלות שגובים חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים); הדומיננטיות של הבנקים בשוק זה; קיטון במספר החש"בים; וממצאיהן של ועדות ציבוריות שעסקו בנושא".

זמן קצר לאחר מכן, בתחילת אוגוסט, חשפה הבורסה מחשבון השוואתי של דמי הניהול שגובים חברי הבורסה מניהול השקעות (שניתן להתייחס אליהם גם כאל עמלות הקסטודיאן) ועמלות הקנייה ומכירה, עבור לקוחות עם תיקי ני"ע בהיקפים שקליים מגוונים. מניתוח נתוני המחשבון עולות כמה תובנות ובראשן שאכן ישנם פערי ענק בעמלות הממוצעות שגובים חברי הבורסה בגין פעולות בניירות ערך, ושמלמדים בצורה ברורה וחד משמעית כי הבנקים נהנים ממעמדם מול הלקוחות הקמעונאיים שסוחרים דרכם, וגובים מהם מחירים הגבוהים משמעותית מאלו שגובים מהם בתי ההשקעות, בסדרי גודל. אגב, נתונים אלה מורכבים מריכוז המחירים הממוצעים שגובים חברי הבורסה בישראל, כך שיש לקוחות שמשלמים יותר מהממוצע וגם יש כאלה שמשלמים פחות ממנו, מה שמגדיל אף יותר את פער המחירים בפועל.

על רקע זאת, נציין, בחודשים האחרונים חברי הבורסה איבדו את השליטה שהייתה להם על הבורסה, ומכרו את השליטה בה לקרנות השקעה זרות, בראשות מניקיי, כחלק מיישום הרפורמה לשינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה לחברה למטרות רווח.

על פי גורמים בשוק ההון, ובסביבת גופי הרגולציה, המציאות לפיה רוב הציבור הרחב מעדיף לבצע את פעולות המסחר שלו באמצעות הבנקים היקרים בהרבה, נובעת משורת מאפייני שוק, בהם חשש מיציבות הגופים החוץ בנקאיים, שלא מפוקחים ושאינם איתנים פיננסית בדומה לבנקים, תוך שמהלך להעברת הכסף מהבנק לגוף חיצוני דורש התעסקות רבה. אגב, בשוק גם מזהים "הרמת ידיים" של בתי ההשקעות בתחרות על הלקוח הפרטי.

מנגנון להגנה על נכסי לקוחות

ל"גלובס" נודע כי בין הפתרונות המעשיים ששתי הרשויות הרגולטוריות המרכזיות מציעות, בין היתר על מנת לשפר את הבעייתיות הקיימת בפערי התפיסה של הציבור בנוגע לרמות הסיכון שלכאורה גבוהות יותר אצל חברי הבורסה שאינם בנקים, נכלל יצירת מנגנון להגנת נכסי לקוחות בתחום שירותי המסחר. זאת, דרך יצירת קרן פיצויים למגזר הפיננסי, שתספק למשקיעים באמצעות חברי הבורסה של בתי ההשקעות ביטוח לכספם שילך לאיבוד כתוצאה מחוסר היכולת של חברת ההשקעות להחזיר את כספם בשל הונאה או רשלנות בחברה, ולא בגין הפסדים הנובעים מפעילות ההשקעה שלהם. על פי המנגנון המוצע, כל חברה שתשתתף בקרן האמורה תשלם פרמיה לקרן ייעודית, ובמידת הצורך הקרן תפצה את הלקוחות שייפגעו כתוצאה מחדלות הפירעון.

פתרון אחר נוגע לצורך המובהק שמצאו חברי הצוות בנוגע ל השלמת רגולציית "ברוקר דילר", שאותה יוזמת ומובילה רשות ני"ע, שאף פרסמה לאחרונה להערות הציבור טיוטת הצעת חוק להסדרת פעילות ברוקר דילר. מטרת ההצעה להסדיר את תחום הברוקר דילר בישראל ולהכפיף את הגופים העוסקים בפעילות זו שלא במסגרת בנקאית לפיקוח הרשות. הגוף המפקח על חברי הבורסה הוא הבורסה עצמה. בכל אופן, על מנת למנוע ארביטראז' רגולטורי ביחס לרגולציה החדשה כאמור, אנשי הצוות המשותף לשתי הרשויות ממליצים שיוקם צוות משותף של הרשות לני"ע ושל הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שיקדם עקרונות אחידים לרגולציה של התחום ולתיאום שוטף. ברשות ני"ע מקווים כי מהלך זה יביא לפתיחת השוק - בין היתר באמצעות שחקני ברוקראז' באונליין, דוגמת אינטראקטיב ברוקרז' שכבר כמעט ונכנסו לשוק הישראלי אך הקפיאו כוונה זו לפי שעה.

עמלות ברוקראז' אצל חברי הבורסה

הגוף החדש יעביר ללקוח את התיק

היבט בעייתי נוסף שזוהה בשוק הנוכחי הינו הקושי באינטראקציה עם הלקוח שכבר החליט שברצונו לרכוש שירותי מסחר מבית השקעות. כיום, לאחר שלקוח פתח חשבון ני"ע חדש, עליו לפנות אל מנהל החשבון הנוכחי שלו על מנת שיעביר את ניירות הערך שלו לחשבון החדש ויסגור את החשבון הישן. זאת בדומה למה שכבר קיים בשוק התיקים המנוהלים. על כן ההמלצה של גואטה והלפרין הינה לאפשר העברת פעילות החשבון על ידי הגוף הקולט, כלומר על ידי חבר הבורסה של בית ההשקעות, שהוא זה שיבצע בפועל, ובשם הלקוח, את ההליך הביורוקרטי להעברת תיק הלקוח ממנהל החשבון הישן.

היבט אחר שמונע מעבר של לקוחות שמעוניינים לעשות כן, נובע מכך שמי שרוצה לסחור בשוק ההון בישראל עושה זאת דרך הבנק שבו מנוהל גם חשבון העו"ש שלו, או באמצעות חבר בורסה שבבעלות גוף אחר. ואולם, לצד הרצון ה"כמעט קבוע" של הלקוח הישראלי לרכז את כל ענייניו הבנקאיים בבנק אחד, שבו חשבון העו"ש שלו, הרי שלמסחר לא במקביל לחשבון העו"ש יש גם עלויות. על כן מציעים ברשות ההגבלים העסקיים וברשות ני"ע לאפשר לחברי הבורסה לפעול בחשבון הבנק של הלקוח על סמך ייפוי כוח, דבר שצפוי לחסוך את הצורך בהליך ניוד הכספים וניירות הערך של הלקוח בין חברי הבורסה השונים. פתרון אחר שמוצע להחיל בשוק המקומי נוגע אף הוא לסוגיה זו.

אנשי רשות ני"ע ורשות ההגבלים העסקיים מציעים לאפשר גם מתן אמצעי תשלום מחשבון הברוקראז', כך שחשבון ניירות הערך, גם בבית השקעות, יוכל לשמש למתן תשלומים על ידי הלקוח, בכמעין חשבון עו"ש, וזאת כדי למנוע את הצורך הנוכחי במימוש חלק מתיק ניירות הערך והעברת כספים בחזרה לבנק. מהצד השני, תהיה המלצה שנועדה לקבוע כללי משחק הוגנים בנוגע למאמצי השימור בהם יוכלו לנקוט הבנקים מול לקוחותיהם שרוצים לעבור למתחרים.

נוסף על המלצות אלה ישנו רובד נוסף של המלצות, שנוגע לשיפור הפלטפורמה להעברת הכספים. מדובר בהמלצה לבחון הכנסת מספר שינויים ושיפורים במערכת הסגורה ובהליך העברת החשבון, כגון ביטול הדרישה להתאמה מוחלטת של הבעלות בחשבון הבנק ובחשבון המסחר; ביטול או העלאת הרף של שווי החשבון שמעליו נדרש לקבל אישורים מ"בנק האם" של הלקוח (שעומד כיום על מיליון שקל); הסדרת המידע המועבר לצד המקבל בהעברה בנקאית כך שיכלול מידע מלא על זהות המעביר ויועבר באופן אוטומטי ואחיד; מתן האפשרות ללקוחות להעביר חשבונות שנפתחו במערכת הסגורה בין חברי הבורסה בתנאים הזהים לאלה שנדרשו בעת פתיחת החשבון הראשון; ומתן אפשרות גם לבנקים לפתוח חשבון ניירות ערך באמצעות המערכת הסגורה.

כמו כן, מומלץ לתת אפשרות נוספת להקל על החש"בים בעת פתיחת החשבון באמצעות מתן האפשרות לביצוע תהליכי "הכר את הלקוח" באופן מקוון, ללא דרישת זיהוי פנים אל פנים, גם כאשר לא מדובר במערכת הסגורה.

עם זאת, כל הפתרונות הללו לא יסייעו אם הציבור לא מודע לחלופה הזולה, שכבר קיימת. על כן הצוות המשותף לשתי הרשויות המפקחות צפוי להמליץ על מנגנון להצפת מידע השוואתי רלוונטי כך שישמש למנועי השוואת עליות, שיציפו את המידע לציבור הרחב. 

עוד כתבות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים