גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא לפחד מהפצ"ר, אבל גם לא מסינוואר

המדיניות המשפטית של צה"ל בלחימה: מצפן מוסרי או שיש בה ריסון יתר?

 אלוף שרון אפק הפרקליט הצבאי הראשי /  צילום: דובר צהל
אלוף שרון אפק הפרקליט הצבאי הראשי / צילום: דובר צהל

אמירתו של השר בנט - "חיילי צה"ל פוחדים מהפצ"ר יותר מסינוואר" - אינה מוצלחת בלשון המעטה. אולם היא מעלה דיון דרמטי: האם פרשנותם של משפטני צה"ל לדיני הלחימה היא חומת המגן של חייליו ומפקדיו, או שמא גם אבן ריחיים על צווארו? האם המדיניות המשפטית של צה"ל בעת לחימה היא מצפן מוסרי, או שמא יש בה ריסון יתר, המעניק לאויב מרחבי חסינות שכלל אינם מתחייבים מדיני המלחמה?

נקדים ונאמר כי בחינה ביקורתית עניינית של עמדה משפטית ממסדית, בצבא ומחוצה לו, איננה בהכרח קץ הדמוקרטיה. מחלוקת עם משפטני צה"ל איננה כפירה פסולה בסדרי בראשית. מותר לשאול, למשל, אם מגבלה משפטית היא זו שמנעה הפצצה נרחבת של יעדי חמאס לפני כניסת חיילי צה"ל בצוק איתן (הפצצה שממילא בוצעה בדיעבד, לצורך חילוצם בקרב בסג'עיה למשל). ומותר גם לתהות האם לגיטימי לאפשר ירי תגובתי מיידי אל מקורות ירי רקטי, או שמא קיימים מרחבי חסינות מהם יכול האויב לירות כאוות נפשו. ההשלכות של כל תשובה לשאלות אלה ודומותיהן על חיי אדם הן דרמטיות. הן משפיעות על ישראל ועל הצד השני. הן משפיעות על לוחמים ועל בלתי מעורבים. לעיתים, הגישה שתיבָּחֵר תהווה את ההבדל בין כישלון לבין הצלחה צבאית, כמו גם בין ניצחון לניצחון פירוס.

עיקרם של דיני המלחמה נוּסח בין השנים 1899-1949. התפיסה המסורתית של התכלית שביסוד דיני המלחמה היא הומניטרית. כלומר כללים של מוסר בסיסי, המהווים מגבלות אתיות על הפעלת הכוח, אף במחיר פגיעה באינטרס המדינתי. ואולם, בשונה מדברי חקיקה רגילים פנים-מדינתיים, דיני המלחמה משקפים את מנהגיהן בפועל של המדינות - בעיקר המעצמות (ב"שיווי משקל"). מכיוון שמדינות רציונליות חותרות לניצחון בעימותים צבאיים, הפרקטיקה בה נהגו - והדין אשר משקף אותה - מבטאים אסטרטגיות שנועדו לקדם ניצחון. ולכן, הרעיון המרכזי של דיני המלחמה הוא שהשיקולים ההומניטריים מוכפפים לצורך לנצח, ולא להפך. במילים אחרות, לא האינטרס המדינתי הוא זה שמוכפף לרסנים הומניטריים, אלא ההומניות הנגלית בדיני המלחמה היא למעשה בבואה של האינטרס הרציונלי של המדינות לנצח בעלות מינימלית. ולכן, כל פרשנות של דיני המלחמה שמעקרת את היכולת לנצח היא בהכרח מופרכת. שלוש דוגמאות קצרות מבהירות רציונל זה.

הדוגמה הראשונה עוסקת במדיניות ההודעה המוקדמת של צה"ל לפני הפצצה, שנראית קיצונית במיוחד. את הדרישה הכללית של הדין הבינלאומי, לאזהרה של האוכלוסייה האזרחית כשהדבר מתאפשר, מתח צה"ל בהגזמה: הודעות טלפוניות, שליחת מסרונים, טילי אזהרה ("הקש בגג") והמתנה ללא-סוף (בל נתפלא, אפוא, אם במלחמה הבאה יותנה אישור פעולה בהפיכתם של שני סימני ה-V במסרון שנשלח לאויב, לכחולים...). איננו מכירים מקור מחייב במשפט הבינלאומי לנקוט בכל אלו. למעשה, "ציות יתר" שכזה עלול באורח אבסורדי למדי דווקא להגביר את הסיכון לפגיעה באזרחי אויב ואת הסיכון המשפטי לחיילי צה"ל. אזרחי האויב מתרגלים לשורת האזהרות ולפיכך לא יתייחסו ברצינות לאזהרה ראשונה, כיוון שתיתפס כבלתי אמינה. כשצה"ל אכן יאלץ להזהיר "רק" פעם אחת, עלולים לכן אזרחים להיפגע. במקביל, מפקדי צה"ל יצטרכו להתמודד עם הטענה מדוע לא הזהירו שוב ושוב, בהתאם לנוהג שהם עצמם קבעו. יתרה מכך, עם ההודעה הממוקדת על הצורך בפינוי מבנה מסוים, בשונה למשל מאזהרה שנועדה לפנות תא שטח שלם, ברור כי גם העוסקים בטרור יִשעו לה. אלא שמרגע שהתפנו המחבלים על ציודם מן הבניין, עלולה להישמט ההצדקה לתקיפת הבניין כולו, שחוזר להיות "אזרחי"...

דוגמה שנייה עוסקת בסוגיית התגובה המיידית אל מקורות הירי. האם ישנה מניעה משפטית לירות על משגרים לשם השמדתם, מיד לאחר ירי טילים, רקטות ומרגמות לעבר ישראל, וזאת מטעמי מידתיות? להבנתנו, למעט במקרי קיצון, דיני המלחמה אינם מונעים ירי מיידי אל משגרים, גם כשאלו ממוקמים באזורי מגורים. הדבר נכון בעיקר כשלוקחים בחשבון את מלוא פוטנציאל הירי העתידי מהמשגר לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל. קל להמחיש את האבסורד שבטענה ההפוכה: נניח כי עלה בידו של צה"ל להתביית על משגר רגע לפני שיגור רקטה אל ישראל. אם שיקולי מידתיות אוסרים על הפצצת המשגר רגע אחרי השיגור, ודאי שאותה מסקנה מתבקשת גם רגע לפני השיגור. התוצאה אם כך היא שצה"ל צריך להעדיף את שיגורה של הרקטה אל אזרחי ישראל על פני סיכולה מבעוד מועד. משמעות הדבר היא יצירת אזורי חסינות למשגרים (או מחסני רקטות), ובאורח מופרך, הסרה של הגנה מאזרחי ישראל בעורף. כיצד ניתן לנצח אויב שעיקר תורת לחימתו מבוססת על ירי רקטי בדיוק מתוך אותם מרחבי חסינות, אם המשפט ימנע מצה"ל יכולת להשמיד את המשגרים והרקטות? כל פרשנות כזו של דיני המלחמה היא אבסורדית ויש לדחות אותה.

הדוגמה השלישית נוגעת לאפשרות ניתוקה של רצועת עזה מאספקת חשמל ישראלית, אשר נידונה במהלך מערכת "צוק איתן". המומחים הישראלים למשפט בינלאומי הציגו חזית כמעט אחידה שמדובר בצעד בלתי חוקי. בין היתר, נטען כי הגם שישראל איננה כוח כובש עוד בעזה, מוטלת עליה חובה לספק חשמל כ"כובש לשעבר", אף בזמן לחימה. ואולם, דווקא אחד מגדולי המומחים למשפט בינלאומי בעולם, פרופ' אריק פוזנר, פרסם עמדה סותרת. אם ניתן להפציץ תחנת כוח של היריב, ודאי שניתן לנתקו מתחנותיך שלך, טען פרופ' פוזנר, כשהוא מבטל במחי יד את טיעון חובותיו של "כובש לשעבר", כדין שהומצא אד-הוק. למען האמת, גם בדוגמה זו אין צורך במומחיות כדי להעריך שדיני המלחמה, אשר משקפים כאמור את מנהגיהן בפועל של המדינות, לא יכולים להתפרש ככאלה המחייבים מדינה לספק "מרחב חסינות אנרגטי" למחרטות המייצרות טילים הנורים עליה.

בסיכום דברינו יודגש כי איננו קוראים חלילה לאימוץ עמדות משפטיות שסוטות ממשפט העמים, או לכאלה שיש בהן חשש לפגיעה מכוונת באזרחים. להפך, אנו סבורים שיצירת מרחבי חסינות לאויב ולאמצעי לחימה המשמשים אותו, היא זו הסוטה מתכליתו של הדין הבינלאומי. לקברניטי המדינה והצבא נאמר לפיכך רק זאת: דיני המלחמה רחוקים מלהיות נחרצים וודאיים. ולכן, בעיקר בשל עיסוקם בעניינים של חיים ומוות, כדאי להקשיב גם לדעה אחרת. בקרב המומחים בעולם בהחלט יש כזו.

■ ד"ר רפאל ביטון הוא מומחה למשפט בינלאומי ודיני מלחמה, וד"ר אלון כהן הוא מומחה לניתוח כלכלי של המשפט

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

התעלומה נפתרה - זו ההשקעה הסודית של וורן באפט

כשישה חודשים נשמרה ההשקעה הזאת של באפט בסוד ● אך דיווח ההחזקות הרבעוני של ברקשייר הת'וואיי חשף ש-Chubb היא החברה בה רכש באפט מניות בשווי של כ-6.6 מיליארד דולר ● בנוסף מכרה ברקשייר הת'וואיי את כל מניותיה ב-HP ומניות של אפל

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסות אירופה; גיימסטופ צוללת במסחר המקדים

מניית גיימסטופ צוללת ב-10% במסחר המקדים לאחר שהחברה הודיעה כי מכירותיה ירדו ברבעון הראשון ● הניקיי ננעל בירידות של 0.4%, מדדי שנחאי ושנזן ננעלו בעליות של 1% ו-1.1% בהתאמה ● החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט נסחרים בעליות קלות

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם 

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

מארק צוקרברג. מנכ''ל מטא / צילום: Shutterstock

מטא נמצאת תחת חקירת ענק של האיחוד האירופי. זו הסיבה

הנציבות האירופית פרסמה כי היא חוקרת את הפלטפורמות של פייסבוק ואינסטגרם בבעלות מטא, ובודקת האם ביכולתן לגרום ל"התמכרות התנהגותית בקרב ילדים" ● במידה וימצאו הפרות צפויה החברה לקנסות כבדים ● נציב האיחוד האירופי: "אנחנו לא משוכנעים שמטא עשתה מספיק"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו