גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא לפחד מהפצ"ר, אבל גם לא מסינוואר

המדיניות המשפטית של צה"ל בלחימה: מצפן מוסרי או שיש בה ריסון יתר?

 אלוף שרון אפק הפרקליט הצבאי הראשי /  צילום: דובר צהל
אלוף שרון אפק הפרקליט הצבאי הראשי / צילום: דובר צהל

אמירתו של השר בנט - "חיילי צה"ל פוחדים מהפצ"ר יותר מסינוואר" - אינה מוצלחת בלשון המעטה. אולם היא מעלה דיון דרמטי: האם פרשנותם של משפטני צה"ל לדיני הלחימה היא חומת המגן של חייליו ומפקדיו, או שמא גם אבן ריחיים על צווארו? האם המדיניות המשפטית של צה"ל בעת לחימה היא מצפן מוסרי, או שמא יש בה ריסון יתר, המעניק לאויב מרחבי חסינות שכלל אינם מתחייבים מדיני המלחמה?

נקדים ונאמר כי בחינה ביקורתית עניינית של עמדה משפטית ממסדית, בצבא ומחוצה לו, איננה בהכרח קץ הדמוקרטיה. מחלוקת עם משפטני צה"ל איננה כפירה פסולה בסדרי בראשית. מותר לשאול, למשל, אם מגבלה משפטית היא זו שמנעה הפצצה נרחבת של יעדי חמאס לפני כניסת חיילי צה"ל בצוק איתן (הפצצה שממילא בוצעה בדיעבד, לצורך חילוצם בקרב בסג'עיה למשל). ומותר גם לתהות האם לגיטימי לאפשר ירי תגובתי מיידי אל מקורות ירי רקטי, או שמא קיימים מרחבי חסינות מהם יכול האויב לירות כאוות נפשו. ההשלכות של כל תשובה לשאלות אלה ודומותיהן על חיי אדם הן דרמטיות. הן משפיעות על ישראל ועל הצד השני. הן משפיעות על לוחמים ועל בלתי מעורבים. לעיתים, הגישה שתיבָּחֵר תהווה את ההבדל בין כישלון לבין הצלחה צבאית, כמו גם בין ניצחון לניצחון פירוס.

עיקרם של דיני המלחמה נוּסח בין השנים 1899-1949. התפיסה המסורתית של התכלית שביסוד דיני המלחמה היא הומניטרית. כלומר כללים של מוסר בסיסי, המהווים מגבלות אתיות על הפעלת הכוח, אף במחיר פגיעה באינטרס המדינתי. ואולם, בשונה מדברי חקיקה רגילים פנים-מדינתיים, דיני המלחמה משקפים את מנהגיהן בפועל של המדינות - בעיקר המעצמות (ב"שיווי משקל"). מכיוון שמדינות רציונליות חותרות לניצחון בעימותים צבאיים, הפרקטיקה בה נהגו - והדין אשר משקף אותה - מבטאים אסטרטגיות שנועדו לקדם ניצחון. ולכן, הרעיון המרכזי של דיני המלחמה הוא שהשיקולים ההומניטריים מוכפפים לצורך לנצח, ולא להפך. במילים אחרות, לא האינטרס המדינתי הוא זה שמוכפף לרסנים הומניטריים, אלא ההומניות הנגלית בדיני המלחמה היא למעשה בבואה של האינטרס הרציונלי של המדינות לנצח בעלות מינימלית. ולכן, כל פרשנות של דיני המלחמה שמעקרת את היכולת לנצח היא בהכרח מופרכת. שלוש דוגמאות קצרות מבהירות רציונל זה.

הדוגמה הראשונה עוסקת במדיניות ההודעה המוקדמת של צה"ל לפני הפצצה, שנראית קיצונית במיוחד. את הדרישה הכללית של הדין הבינלאומי, לאזהרה של האוכלוסייה האזרחית כשהדבר מתאפשר, מתח צה"ל בהגזמה: הודעות טלפוניות, שליחת מסרונים, טילי אזהרה ("הקש בגג") והמתנה ללא-סוף (בל נתפלא, אפוא, אם במלחמה הבאה יותנה אישור פעולה בהפיכתם של שני סימני ה-V במסרון שנשלח לאויב, לכחולים...). איננו מכירים מקור מחייב במשפט הבינלאומי לנקוט בכל אלו. למעשה, "ציות יתר" שכזה עלול באורח אבסורדי למדי דווקא להגביר את הסיכון לפגיעה באזרחי אויב ואת הסיכון המשפטי לחיילי צה"ל. אזרחי האויב מתרגלים לשורת האזהרות ולפיכך לא יתייחסו ברצינות לאזהרה ראשונה, כיוון שתיתפס כבלתי אמינה. כשצה"ל אכן יאלץ להזהיר "רק" פעם אחת, עלולים לכן אזרחים להיפגע. במקביל, מפקדי צה"ל יצטרכו להתמודד עם הטענה מדוע לא הזהירו שוב ושוב, בהתאם לנוהג שהם עצמם קבעו. יתרה מכך, עם ההודעה הממוקדת על הצורך בפינוי מבנה מסוים, בשונה למשל מאזהרה שנועדה לפנות תא שטח שלם, ברור כי גם העוסקים בטרור יִשעו לה. אלא שמרגע שהתפנו המחבלים על ציודם מן הבניין, עלולה להישמט ההצדקה לתקיפת הבניין כולו, שחוזר להיות "אזרחי"...

דוגמה שנייה עוסקת בסוגיית התגובה המיידית אל מקורות הירי. האם ישנה מניעה משפטית לירות על משגרים לשם השמדתם, מיד לאחר ירי טילים, רקטות ומרגמות לעבר ישראל, וזאת מטעמי מידתיות? להבנתנו, למעט במקרי קיצון, דיני המלחמה אינם מונעים ירי מיידי אל משגרים, גם כשאלו ממוקמים באזורי מגורים. הדבר נכון בעיקר כשלוקחים בחשבון את מלוא פוטנציאל הירי העתידי מהמשגר לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל. קל להמחיש את האבסורד שבטענה ההפוכה: נניח כי עלה בידו של צה"ל להתביית על משגר רגע לפני שיגור רקטה אל ישראל. אם שיקולי מידתיות אוסרים על הפצצת המשגר רגע אחרי השיגור, ודאי שאותה מסקנה מתבקשת גם רגע לפני השיגור. התוצאה אם כך היא שצה"ל צריך להעדיף את שיגורה של הרקטה אל אזרחי ישראל על פני סיכולה מבעוד מועד. משמעות הדבר היא יצירת אזורי חסינות למשגרים (או מחסני רקטות), ובאורח מופרך, הסרה של הגנה מאזרחי ישראל בעורף. כיצד ניתן לנצח אויב שעיקר תורת לחימתו מבוססת על ירי רקטי בדיוק מתוך אותם מרחבי חסינות, אם המשפט ימנע מצה"ל יכולת להשמיד את המשגרים והרקטות? כל פרשנות כזו של דיני המלחמה היא אבסורדית ויש לדחות אותה.

הדוגמה השלישית נוגעת לאפשרות ניתוקה של רצועת עזה מאספקת חשמל ישראלית, אשר נידונה במהלך מערכת "צוק איתן". המומחים הישראלים למשפט בינלאומי הציגו חזית כמעט אחידה שמדובר בצעד בלתי חוקי. בין היתר, נטען כי הגם שישראל איננה כוח כובש עוד בעזה, מוטלת עליה חובה לספק חשמל כ"כובש לשעבר", אף בזמן לחימה. ואולם, דווקא אחד מגדולי המומחים למשפט בינלאומי בעולם, פרופ' אריק פוזנר, פרסם עמדה סותרת. אם ניתן להפציץ תחנת כוח של היריב, ודאי שניתן לנתקו מתחנותיך שלך, טען פרופ' פוזנר, כשהוא מבטל במחי יד את טיעון חובותיו של "כובש לשעבר", כדין שהומצא אד-הוק. למען האמת, גם בדוגמה זו אין צורך במומחיות כדי להעריך שדיני המלחמה, אשר משקפים כאמור את מנהגיהן בפועל של המדינות, לא יכולים להתפרש ככאלה המחייבים מדינה לספק "מרחב חסינות אנרגטי" למחרטות המייצרות טילים הנורים עליה.

בסיכום דברינו יודגש כי איננו קוראים חלילה לאימוץ עמדות משפטיות שסוטות ממשפט העמים, או לכאלה שיש בהן חשש לפגיעה מכוונת באזרחים. להפך, אנו סבורים שיצירת מרחבי חסינות לאויב ולאמצעי לחימה המשמשים אותו, היא זו הסוטה מתכליתו של הדין הבינלאומי. לקברניטי המדינה והצבא נאמר לפיכך רק זאת: דיני המלחמה רחוקים מלהיות נחרצים וודאיים. ולכן, בעיקר בשל עיסוקם בעניינים של חיים ומוות, כדאי להקשיב גם לדעה אחרת. בקרב המומחים בעולם בהחלט יש כזו.

■ ד"ר רפאל ביטון הוא מומחה למשפט בינלאומי ודיני מלחמה, וד"ר אלון כהן הוא מומחה לניתוח כלכלי של המשפט

עוד כתבות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

בכיר באי.בי.אי: "מניות אמזון ומיקרוסופט היום הן הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"