משה ברקת / צילום: תמר מצפי
לאחר שלוחות התמותה בפנסיה שונו הבשורה של התארכות תוחלת החיים מגיעה גם לביטוחי המנהלים, וזה ישפיע הן על חברות הביטוח והן על המבוטחים שללא מקדם קצבה מובטח. ל"גלובס" נודע כי כשנה לאחר שרשות שוק ההון פרסמה לוחות תמותה מעודכנים לקרנות הפנסיה החדשות, ולאחר שנים של בדיקה מעמיקה שהגיעה עתה לשלב מתקדם מאוד, הרשות צפויה לפרסם בתקופה הקרובה את לוחות התמותה המעודכנים ל"ביטוחי החיים".
על פי הערכות לא מבוססות, מדובר על שינוי בשיעור ממוצע של 3%-5%, שיישקף גידול בתוחלות החיים הצפויות. אם וכאשר לוחות התמותה - כלומר, "מערך ההנחות הדמוגרפי" - יעודכנו, דבר זה יגרור העלאת מקדם הקיצבה בפוליסות ביטוחי המנהלים - שהם רכיב החיסכון הפנסיוני שמנוהל באמצעות פעילות "ביטוחי החיים" של חברות הביטוח - כך שתהיה שחיקה בקצבאות הזיקנה של המבוטחים בפוליסות שלא כוללות מקדם קצבה מובטח.
לצעד זה יש גם השפעה בזווית אחרת, זו של חברות הביטוח ולא רק של הצרכנים. זאת מאחר ולצד זה תהיה בנוסף השפעה על העתודות של חברות הביטוח, בדגש על אלה שמחזיקות בתיקי ביטוח חיים גדולים. מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שבראשות ד"ר משה ברקת, נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בבחינה".
אתגר גדול גם לחברות הביטוח
הצעד נדרש מאחר שלאורך השנים חלה עלייה ניכרת בתוחלת החיים של הציבור, בישראל ובשאר העולם המפותח, דבר אשר גורם לכך שיותר אנשים שורדים ומגיעים לגילאי זיקנה, ויותר ויותר אנשים מאריכים חיים ונדרשים לקצבאות זיקנה לתקופות ארוכות מבעבר. כך, לצד הברכה שבהתארכות החיים עבור רבים, הרי שמבחינה פיננסית יש גם משום האתגר, שנובע מהצורך לממן יותר שנות פרישה לאוכלוסייה גדולה מבעבר, מאותם מקורות - הצבירה שנצברה עבור החוסך מההפקדות שהפקיד לחיסכון הפנסיוני לאורך השנים, והתשואות שנרשמו בגין הפקדות אלה.
בלוחות התמותה יש שני סוגי פרמטרים חשובים, שכנראה ישתנו, הראשון זה התוחלת חיים הצפויה עצמה, והפרמטר השני הוא קצב השינוי העתידי בתוחלות החיים הצפויות. לזה השפעה ניכרת על קצבאות הזיקנה של מי שאין לו מקדם מובטח, מצד לחד, ומהצד השני על העתודות של חברות הביטוח, ובעקבות זאת גם על רווחיהן ועל ההון הרגולטורי שלהן ביחס לדרישות הסולבנסי 2, מה שגם עלול לעכב עוד את חלוקת הדיבידנד על ידן.
בנייר שפורסם בנושא זה על ידי הרגולטור האחראי, כבר ב-2011, צוין כי "הנחות דמוגרפיות עומדות בבסיס קביעת זכויות לעמיתים בקרן פנסיה וקביעת מקדמי קצבה בפוליסות בביטוח חיים. לפיכך חשוב ביותר לבסס ולעדכן הנחות אלו לאורך זמן", תוך שהבהירו כי "טבלאות תמותה לכלל האוכלוסייה קיימות בישראל זה זמן. אולם, טבלאות מותאמות לקרנות פנסיה וחברות ביטוח ומודלים לשיפורים צפויים בתמותה החלו להתפתח בשנות התשעים של המאה הקודמת בלבד, ועוברים תהליך מתמיד של כיול ושכלול". כלומר, הטבלאות לפיהן פועלים שוקי ביטוחי המנהלים והפנסיה, עברו עדכון נדרש, ובמידה רבה הפכו למותאמות הקידמה, במיוחד בשני העשורים האחרונים.
מי שמחזיק במקדם מובטח פטור מדאגה
בעבר דווח כי צוות בראשות האקטואר של רשות שוק ההון, כיום עמיר פלד ובעבר אסף מיזן, חקר ומצא כי לוחות תוחלת התמותה שלפיהן עובדות חברות הביטוח אינם נכונים, מאחר שתוחלת החיים בפועל גבוהה יותר מזו של מבוטחי הפוליסות הללו בפועל. מדובר במהלך עליו עובדים ברשות שוק ההון כבר כשלוש שנים.
עד 2013 שיווקו חברות הביטוח ביטוחי מנהלים שהבטיחו לחוסך קצבת פנסיה שלא מושפעת מהתארכות בלתי צפויה בתוחלת החיים, בזכות מקדם קצבה מובטח. ב-2013 רשות שוק ההון, אז עוד כאגף במשרד האוצר, עצרה את שיווק הפוליסות הללו ללקוחות חדשים כשאסרה על הבטחת מקדם קצבה בפוליסות ביטוחי מנהלים חדשות.
או אז הסבירו כי "תכניות לביטוח חיים משולבות בחיסכון המשווקות כיום על ידי חברות ביטוח, כוללות מקדמי המרה לקצבה המגלמים הבטחת תוחלת חיים (כלומר, מקדמי קצבה, ר"ש)", ואלה "נקבעים מראש - במועד הוצאת התכנית - ואינם ניתנים לעדכון גם כשמתארכת תוחלת החיים מעבר לצפוי". עתה, שינוי בלוחות התמותה לא אמנם יפגע במבוטחים אשר מחזיקים בפוליסות עם המקדם המבוטח, אלא שעדכון לוחות התמותה עדיין ישפיע מאוד על הצורך בעתודות של חברות הביטוח, בעיקר על מגדל, כלל ביטוח, הפניקס והראל, בסדר יורד.
מדובר בתיקי ביטוח חיים בהיקף של מאות מיליארדי שקלים, כך שתזוזה של כמה אחוזים מהווה שינוי שנמדד במיליארדי שקלים. על מנת להמחיש את היקפי השוק נציין כי מהדוח השנתי של רשות שוק ההון לשנת 2017, עולה כי תיק הפוליסות המשתתפות ברווחים עמד בסוף אותה שנה על כ-306 מיליארד שקל, כשהפרמיות לפוליסות אלה הסתכמו באותה שנה בכ-35.1 מיליארד שקל (רובן לרכיב החיסכון).
כך או כך, באחד מהדוחות הכספיים של אחת מחברות הביטוח הגדולות מוסבר כי "ההתחייבות לקצבאות המשולמות לכל החיים למבוטחים המקבלים קצבה, מחושבת בהתאם ללוחות תמותה עדכניים שפורסמו על ידי אקטואר האוצר. לוחות אלה משמשים גם בחישובי התמותה למבוטחים שטרם החלו לקבל קצבה החל מהמועד הצפוי לקבלת הקצבה. עד המועד הצפוי לקבלת הקצבה מבוצע שימוש בלוח תמותה עדכני המחושב על בסיס ניסיון החברה".
עוד מצוין בהקשר זה כי "לוחות התמותה שפורסמו על ידי אקטואר האוצר, משמשים גם בעת ביצוע בדיקת נאותות העתודה" וכי "עלייה בהנחה של שיעור התמותה, עקב עליה בשיעור התמותה בפועל לרמה העולה על ההנחה הקיימת, תביא לגידול בהתחייבויות ביטוחיות בגין תמותה של מבוטחים לפני הגיעם לגיל פרישה ולקיטון ההתחייבות לקצבאות המשולמות לכל החיים. יצוין כי בעשורים האחרונים קיימת מגמה הפוכה של הגדלת תוחלת החיים וקיטון בשיעור התמותה. הנחת התמותה המשמשת לחישוב ההתחייבות לקצבה לוקחת בחשבון הנחה בגין גידול עתידי בתוחלת החיים".
ולסיום, כבר באוקטובר 2017 פורסם על ידי רשות שוק ההון חוזר שעניינו תיקון החוזר המאוחד בקרנות הפנסיה, בעניין "דרך חישוב מאזן אקטוארי ומקדמי תקנון של קרן פנסיה וקופת גמל מרכזית לקצבה". החוזר עידכן את הנחות ברירת המחדל שעל בסיסן חברות מנהלות של קרנות פנסיה הפועלות במתכונת של ביטוח הדדי, נדרשות לחשב את המאזן האקטוארי של הקרנות שבניהולן ואת המקדמים הכלולים בתקנון שלהן. העדכון נכנס לתוקף בסוף אותה שנה.