מחיר למשתכן לוד / צילום: איל יצהר
בדיון שנערך בכנסת לפני שבועות אחדים, נשאלו נציגי משרד האוצר האם תוכנית מחיר למשתכן מסייעת לזוגות צעירים ממעמד נמוך יחסית לרכוש דירה. נציגי האוצר ענו, כי אין להם מידע על מצבם הכלכלי של הרוכשים, ולכן הם אינם יכולים לענות על השאלה.
עם זאת, העלאת הריבית שביצע בנק ישראל בחודש שעבר, בסוף נובמבר, היא תזכורת לכך שיש דרך קלה לגלות את האמת. כי למחיר למשתכן יש שני מרכיבים מרכזיים. הראשון הוא סובסידיה שמורידה את מחיר הדירות; והשני הוא האפשרות לקחת משכנתא בשווי של עד 90% ממחיר הדירה.
כלומר, ההצלחה של מחיר למשתכן מבוססת על היכולת של הרוכשים להחזיר הלוואה גדולה לטווח ארוך, שחלק גדול ממנה צמוד לריבית בנק ישראל. בשל ההצמדה הזאת, כל עלייה של אחוז בריבית תגרום לכל מי שרכש דירה במחיר למשתכן לשלם עוד מאות שקלים בחודש.
כך, עליית ריבית תייצר אחד משני תרחישים אפשריים. הראשון, מרבית הרוכשים ב"מחיר למשתכן" הם אלו שמשרד האוצר רצה להיטיב עימם. כלומר, אנשים שלא היה להם סיכוי להשיג דירה ללא התוכנית. בתרחיש הזה, כשלרוכשים יתברר שהם צריכים לשלם עוד מאות שקלים בכל חודש, ייתכן שהם יעדיפו (אם הם עדיין יכולים) לוותר על רכישת הדירה. במקרה שהם לא יוכלו לוותר עליה, מסיבות שונות, הרכישה תתברר עבורם כצעד לא חכם, כי הם ייאלצו להיאבק עם החזרי המשכנתא ב-20-30 השנים הבאות. זה אומר, שייתכן שרובם יחיו במינוס נצחי על כל העלויות שכרוכות בכך; או שהם ייאלצו להחזיר את הדירה לבנק.
בתרחיש השני, מרבית הרוכשים במחיר למשתכן הם אנשים שמשרד האוצר מעולם לא התכוון לסייע להם. כלומר, שילוב של אנשים שהיו יכולים לרכוש דירה בשוק החופשי, אבל החליטו ליהנות מהסובסידיה הנדיבה שחילק משרד האוצר, וכן של משקיעים שהחליטו להתחכם וניצלו את התוכנית כדי לרכוש, במסווה של זוג צעיר, דירה שאותה ישכירו במחירי שוק מלאים.
אמנם איני יודע איזה משני התסריטים קרוב יותר לאמת, אבל אם נגיד בנק ישראל החדש, פרופ' אמיר ירון, יחליט ללכת בעקבות הנגיד האמריקאי ויעלה את הריבית למספר אחוזים, אז בתוך כמה שנים תהיה לנו תשובה די מדויקת. אם נראה שחלק גדול מהזוכים מוותרים על הדירות שלהם, ושהקבלנים בוני הדירות והאוצר שוברים את הראש למי למכור אותן, נדע שהאוצר אכן יזם תוכנית שמתאימה לזוגות צעירים ממעמד נמוך, אבל לא חשב עד הסוף על איך הם יממנו אותה.
מנגד, אם נראה שמרבית הרוכשים עומדים בהחזרים ללא קשיים מיוחדים, נדע שמשרד האוצר נתן סובסידיה של מיליארדי שקלים לאנשי המעמד הבינוני-הגבוה, במקום להשקיע את הכסף במי שבאמת צריך אותו.
האירוניה היא, שכששר האוצר משה כחלון נכנס לתפקיד, הוא הפעיל לחץ על בנק ישראל כדי שיעלה את הריבית, כי כחלון חשב שעליית ריבית היא דרך מהירה להורדת מחירי הדירות. אז מעניין אם השר מבין, שעכשיו הוא צריך ללחוץ על בנק ישראל שלא להעלות את הריבית.
לי לפחות זה נראה כאילו שמי שתכנן את מחיר למשתכן, היה משוכנע שהעלאות ריבית זה משהו שקורה רק באמריקה.
הכותב מרצה במכללה האקדמית נתניה; קבוצת ההשקעות אינפיניטי