גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף אחד לא רוצה להבליט את הצד השלילי: יותר מדי סטארט-אפים יכולים לגרום לבאג במערכת

בתעשיית ההייטק לא מבליטים כשלונות ותורמים לפתיחה של עוד ועוד סטארט-אפים, שחלקם היה עדיף שלא ייפתחו • כשלונות הם אמנם חלק ממודל ההון סיכון, אך לעודף סטארט-אפים יש גם צדדים שליליים ● הם פוגעים ביעילות של המשק ומקטינים את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפים המבטיחים

עובדי ההייטק / צילום: Shutterstock
עובדי ההייטק / צילום: Shutterstock

עיתונאית שמסקרת את תעשיית ההיי-טק סיפרה לי באחרונה כי בפעם הראשונה שכתבה על פיטורים של חברת טכנולוגיה ישראלית היא קיבלה טלפון ממשקיע באחת מקרנות ההון סיכון המובילות בישראל: "את כתבת חדשה, אז שתדעי שלא כותבים על נושאים כאלו. אשמח להיפגש איתך ולהסביר לך", אמר המשקיע. באחרונה, כשפירסמנו כתבה על סטארט-אפים שנסגרו, יצרנו קשר עם כמה קרנות הון סיכון כדי שיחברו אותנו לסטארט-אפים, אך הם סירבו מכיוון שלא רצו ששמם יוזכר בכתבה כזאת (למרות שאי הצלחה של סטארט-אפים הוא חלק מהותי מהמודל של הון-סיכון). באחרונה הגעתי, די במקרה, למשרדים של חברת מקסליניאר, שפיטרה את מרבית עובדיה בארץ. הם לא הסכימו לענות על שום שאלה בנושא.

בתעשיית ההייטק המקומית רוצים לשמוע (בעיקר) על הצלחות, למרות שבלופים לא חסר - יש קרנות הון סיכון "מובילות", שמגייסות קרן אחר קרן עם תשואות חלשות ו"אקזיטים" שנחגגים כהצלחות מתגלים ככשלונות. כשאתה מנסה להבין האם החברה נמכרה ב-100 מיליון דולר או בפחות, יש שמכנים זאת "רכילות" והתעסקות בזוטות. האמת היא לא נר לרגלם של רבים מהגורמים שפועלים בתעשייה הזאת. סטארט-אפים, כפי שכבר נכתב בעבר, מתים בשקט, לעתים מבלי שהיה לכך אזכור כלשהו בשום מקום. מבחינת יזמים פוטנציאליים שרק עתה נחשפו להייטק, הם בטח סבורים כי שיעורי ההצלחה הם פנומנליים, למרות שרק 1 מכל 10 סטארט-אפים באמת מצליח, ו-2-3 נוספים לא נכשלים.

למעשה, בשנים 2012-2017 נסגרו בישראל כ-3,300 חברות הייטק, כך לפי נתונים של IVC שפורסמו באחרונה. רוב החברות נסגרו בשלבים ראשוניים. לגבי השאלה האם יותר סטארט-אפים נפתחים בישראל או נסגרים, יש חילוקי דעות בין הגופים השונים.

אחת התוצאות של הבלטת הצדדים החיוביים של תעשיית ההייטק היא טובה: היווצרותה של תרבות הסטארט-אפים שמושכת צעירים רבים - לכל אחד יש רעיון איך לכבוש את העולם ולגרוף מיליוני דולרים שיסדרו לו את החיים. החלום של תעשיית ההייטק הוא במידה רבה החלום האמריקאי. כל אחד יכול להצליח ולשפר את מעמדו הכלכלי, גם אם הגיע ממעמד סוציו-אקונומי חלש (במבחן התוצאה, זה לא ממש נכון בארה"ב, ולא בטוח שגם בתעשיית ההיי-טק הישראלית).

כשלונות הם חלק מהמשחק, אבל...

כשמדברים על סטארט-אפים שנסגרים, המנטרה הקבועה עוסקת בכך שזה חלק מהמשחק, שסטארט-אפים שנסגרים סוללים את הדרך לאלו שמצליחים, וצריך לעודד נטילת סיכונים. כל הדברים נכונים. ואולם בשלב מסויים, שבו יש הרבה כסף בתעשייה והעיסוק בסטארט-אפים הולך וגובר, אז כל אחד הופך להיות יזם, גם מי שלא מתאים לכך.

בתוך שיח יחסית חד ממדי על היתרון בפתיחת עוד ועוד סטארט-אפים, צריך לשים דגש על הסתכלות אחרת על הסוגיה - הדבר עלול לפגוע ביעילות של תעשיית ההייטק, אך גם בכלכלה הישראלית כולה. קשה לכמת את הנזק שנגרם מהקמת סטארט-אפ לא מוצלח, בעיקר בהיעדר נתונים, אך אנסה לשפוך אור על הסוגיה באמצעות שלוש השפעות:

1. השפעה על המשק

הרבה כסף זורם לסטארט-אפים הישראלים, ומשמש בעיקר למשכורות גבוהות ובהתאם גם לתשלומי מסים גבוהים. אך זה אינו מספיק - המטרה היא שהעבודה עליה משלמים תתורגם ותמונף למוצרים ושירותים שנמכרים בכל העולם, ולתרומה לכלכלה הישראלית דרך מסים נוספים, הכנסת מטבע זר ועוד. הדבר אינו קורה בסטארט-אפים שנסגרים בטרם עת, לפני שבכלל הגיעו למכירות. כלומר, התרומה שלהם לכלכלה הישראלית היא חלקית.

2. מקטין סיכויי הצלחה

בתקופה של מחסור בעובדים בתעשיית ההייטק המלחמה על כוח אדם איכותי היא רבה. המשמעות של יותר סטארט-אפים היא כמובן תחרות גדולה יותר, אך השוק סובל מחוסר יעילות - עובד איכותי לא מגיע בהכרח לסטארט-אפ איכותי, אלא יכול למצוא את עצמו בסטארט-אפ פחות מוצלח, שהצליח למשוך אותו לעבוד שם באמצעות הטבות ויכולות שיווק. כך נוצר מצב שסטארט-אפים מבטיחים, שהיו יכולים להתפתח ולתרום לכלכלה, נאלצים להתפשר על עובדים פחות איכותיים או להוציא סכומי כסף גדולים על משיכת עובדים - ובסופו של דבר, להצליח פחות ממה שהיו יכולים.

3. החדשנות נפגעת

חוסר היעילות מגיע גם בהיבט הטכנולוגי, כלומר סטארט-אפים שמגייסים את העובדים האיכותיים הם לא בהכרח בעלי הטכנולוגיה הכי מתוחכמת, אלא אולי דווקא אלו שמחפשים את האקזיט המהיר. בשנים האחרונות, כשמספר הסטארט-אפים הנפתחים הולך ועולה, אז גם סטארט-אפים עם יתרונות טכנולוגיים חלשים יותר מגייסים סכומי כסף גדולים (מגמה שמתרחשת בכל העולם) התמחות טכנולוגית חשובה לתעשייה מכיוון שהיא מושכת לפה חברות נוספות, מאפשרת להעלות את שכר העובדים, ובעיקר - יוצרת פה חברות חזקות, שלא בהכרח ממהרות לאקזיט.

מה תפקיד העיתונאים?

העיתונאים שמסקרים את תעשיית ההייטק פועלים בתוך תעשייה שכאמור פועלת בעיקר לקדם את עצמה, דבר שעלול ליצור בלבול אצל העיתונאים לגבי תפקידם - האם המטרה שלהם היא לקדם את התעשייה (נגיד, למשוך לפה משקיעים) או לחשוף את הבלופים. לעיתונאים שעוסקים בשוק ההון יש מטרה מוצהרת - הגנה על בעלי המניות. כתבי מקרו רוצים לשמור על חוסנה של הכלכלה הישראלית, וכתבי תחבורה שואפים לקדם מדיניות שתיטיב עם כלל אזרחי ישראל, ולא רק עם בעלי המכוניות. דילמות יש בכל אחד מהתפקידים, אך היא אולי בולטת במיוחד אצל כתבי הנדל"ן - מצד אחד הם רוצים לשקף את המציאות באופן מדוייק, אך כשהם טוענים שמחירי הדירות לא באמת יורדים, הם חוטפים ביקורת ממשרד האוצר לפיה הם משרתים גורמים בעלי אינטרסים ולמעשה פוגעים באפשרות להוריד מחירי הדירות.

כתבי ההייטק חיים כאמור בסוג של דיסוננס - הם חונכו למשהו אחד, אך בתעשייה מצפים מהם למשהו אחר. מבחינת התעשייה, אם המטרה היא שתעשיית ההייטק תמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית, אז אולי צריך לשמור את ההילה סביבה חיובית, כך שעוד ועוד משקיעים יבוא להשקיע בישראל, מרכזי פיתוח ימשיכו להתלהב מהטאלנט הישראלי ומהחשיבה מחוץ לקופסא, ומדינות ימשיכו לבוא ללמוד על התפתחות האקוסיסטם המקומי. ואולם אם כישלון הוא חלק מההצלחה ויש הרבה מה ללמוד ממנו, אז צריך לספר את הסיפור שלו ולהסביר מה גרם לאי הצלחתו. מלבד העובדה כי שקיפות היא חלק חשוב בעולם העסקים, צריך להכיר באמת - שום שקיפות גדולה יותר או מידע מדוייק לא ימנעו מהתעשייה להתפתח או יורידו מערכה. 

עוד כתבות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים