גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תפלו לנוסטלגיה: גם למרזל ובן גביר עוד נתגעגע 

זה מביש לראות כהניסטים מתקבלים במיינסטרים, אבל אל תפלו לנוסטלגיה. גם למרזל ובן גביר עוד נתגעגע ● הטור של דרור פויר ● האזינו

איור: תמיר שפר
איור: תמיר שפר

האיחוד במפלגות הימין הדתי והכנסת תנועת כך לכנסת בדלת הראשית על-ידי ראש הממשלה, גורמים ליותר מדי אנשים להתגעגע לימים הטובים והטהורים שבהם הליכוד של פעם והמפד"ל של זבולון קמו כאיש אחד - כמו רוב חברי הכנסת מימין ומשמאל - ונטשו את המליאה בעת נאומיו של כהנא. אחח, איזה ימים של אחדות בעם!

ודאי שאני מבין את ההבדלים המהותיים בין ריצה עצמאית בשולי המחנה לשריונים והבטחות לתיקים בכירים מראש הממשלה - מדובר בחרפה. אם הצעד של נתניהו היה חנות למזון בריאות, היו קוראים לו "חרפת הכתם". אבל אם כבר מתגעגעים למשהו, תתגעגעו לכל מערכות הבחירות שבהן ניסו הכהניסטים להיבחר שוב ושוב לכנסת ובקושי הצליחו להתקרב לאחוז החסימה. לזה אני מתגעגע, לא לימים שכהנא כן נבחר לכנסת וח"כים יצאו מהמליאה.

זה קצת מצחיק, במובן הנוגה של המילה. זה שהליכוד והמפד"ל וכולם יצאו מהמליאה בעת נאומי כהנא, זה באמת יפה, אבל לא הרבה יותר מאשר דובדבן מפלסטיק על עוגה של חרא מהביל. עיקר הדברים זה שהוא היה בפנים, לא? זו הייתה תקופה גרועה ואלימה לא פחות מההווה, ולהתגעגע למחווה סמלית, יפה ככל שתהיה, זה כל-כך מעבר להסתפקות במועט, שזה כבר ממש לא הסטייל שלי.

למרות שגם את המינימום המינימלי הזה לא נקבל בכנסת הבאה. אין, הפוליטיקה הישראלית היא מכונת הנוסטלגיה המהירה והיעילה בעולם - מה שרק אמש היה נקודת שפל, הוא היום פסגה מופזת, וזה שעד לפני רגע היה קיצוני שבקיצונים, כמו סמוטריץ', נראה עכשיו כמופת של מתינות. ואורי אריאל, הוא כבר ברמת השימון פרס בכלל.

יש עוד הרבה לאן לרדת, חברים. כמו ששרה הלהקה בשירה הידוע: "בקצה המנהרה יש רק עוד מנהרה / אבל הרבה יותר צרה". לא פעם, האור היחיד שרואים בקצה המנהרה הוא זה שרואים כשמסתכלים אחורה אל הכניסה.

ב.

אולי זו אותה נוסטלגיה מתוקה שגורמת לאנשים להכתיר את המעשה של נתניהו, אדריכל האיחוד, כתועבה שכמותה לא נראתה. נתניהו "עבר כל גבול" ו"חצה כל קו". אז נכון, המעשה יטיל כתם על מורשתו, אבל בינינו, האם הוא באמת עבר כל גבול וחצה כל קו? כל גינוי וגינוי נכון, אבל תועבה שכזאת, או לפחות דומה מאוד, דווקא כן נעשתה בישראל, ויותר מפעם. זה לא הופך אותה לפחות תועבה, ברור. אם התועבה הזו הייתה פסטיבל סוכות במאחז בלתי חוקי היו קוראים לו "שמחת בית התועבה".

כל-כך הרבה קווים אדומים נחצו, דגלים שחורים הונפו וכלים נשברו במהלך השנים שהפכו את ישראל למדינה גזענית עם אזרחים סוג אלף וסוג בית (בכוח ובפועל). כהנא עצמו היה חותם בשתי ידיו הקרות והמתות על כל-כך הרבה אמירות שנאמרות היום מלב הפוליטיקה הישראלית, לא משוליה, ואני כבר לא מדבר על המעשים. אבל לפי כמות הקינות והזעזוע העמוק והגורף מהאיחוד בימין הדתי, אפשר לחשוב שעד שבוע שעבר אף אחד פה לא שמע בכלל על הימין, שלא לדבר על הימין הקיצוני. נתקעו עם הנוסטלגיה למפד"ל של זבולון. אחח, איזה חבר'ה היו אלה. ממלכתיים כל-כך.

הכהניסט מיכאל בן ארי כבר היה חבר בכנסת ה־18. גם בן גביר ומרזל מתהלכים שנים בכנסת כבני בית. בית המשפט העליון עצמו מנע ניסיונות פסילה והתיר למרזל וחבריו להתמודד לכנסת יותר מפעם אחת - אז איפה בדיוק הקו שנחצה בשבוע שעבר? נכון שמביש לראות את חברי הליכוד של היום מגינים על כהניסטים, אבל בואו: אם מותר להם להתמודד לכנסת, מותר להם גם להיבחר וגם להיות שרים. כואב, אבל מה האופציה, לעלות על בג"צ עם D9?

ג.

האופציה היחידה היא כמובן לא להצביע להם, ואני רוצה לקוות שכך יהיה. המפד"ל של זבולון אומנם מתה, אבל הרבה מפד"לניקים מהסוג הזה עוד מסתובבים בינינו. אני מכיר אותם; הם המשפחה שלי. הם אנשים כמו בני לאו ויפעת ארליך, שאמרו די. אפילו בנט אמר שהם לא ראויים לשבת בכנסת. יכול להיות שצעירים רבים גלשו לכיוון הכהניסטי, אבל רבים יותר לא.

והנה, גם אני נוסטלגי. אפשר לחשוב שהציונות הדתית שאני זוכר הייתה נקייה מהחוליים הכהניסטים. היא לא. הייתי רוצה לומר שלא ראיתי כהניזם בחיי כי זה היה רחוק, אבל זה תמיד היה די קרוב. אולי כי מה שיותר קרוב יותר שקוף.

ועדיין אני מקווה וקצת יודע שהבוחרים, מפד"לניקים מהדור של ההורים שלי, אנשי בני עקיבא, תורה ועבודה, ממלכתיים במובן העמוק של המילה, יענישו את המפלגה. זה לא יהיה להם קל. המשפחה שלי, למשל, תמיד היו נאמנים למפד"ל - בבחירות הקודמות הם הצביעו לבנט תוך כדי שהוא תבע אותי, בנם יקירם, במיליון שקלים ואני אפילו לא חשבתי לכעוס על זה. הבנתי שזו המפלגה וזה השבט והכול בסדר.

אבל הפעם הם כבר לא יעשו את זה, אני באמת מאמין. אלה אנשים מהיישוב, לא פוליטיקאים, להם עדיין יש קווים אדומים ויושרה וכל השיט הזה שנתניהו נעל באיזה לוקר ואיבד את המפתח. יש להם את הכוח לעשות את הדבר הנכון, למחוק את המפלגה ולהרחיק את הכהניסטים מהממשלה. אני נתלה באמונה הזו.

אופפפף, אני מתעסק עם הציונות הדתית הרבה יותר מדי, אבל זה חזק ממני. אני עדיין לוקח את זה אישית. נעלבתי מהכניעה של פרץ לנתניהו, כעסתי, כולי כבר: ‘זהו! אני שורף את הגשרים ביני לבין הציונות הדתית'. גשרים, אפשר לחשוב. אידיאולוגית, לא נשאר ולו חוט תפירה פרום מגשר החבלים האיתן שעמד שם פעם. רק זיכרון. אבל הגשרים האחרים עדיין שם, עומדים איתן מעל מים סוערים ואני חוצה אותם כל הזמן הלוך ושוב. בבקשה, ציונות דתית, אל תעשי לי את זה. יכול להיות שאנשים מבחוץ לא תמיד יכולים להבחין איפה נגמרת בני עקיבא ומתחילה להב"ה, אבל אתם ואני יודעים טוב מאוד. ואם לא בשבילי, תעשו את זה בשביל הערך החשוב ביותר של הציונות הדתית (ואולי של כל האנשים כולם) כפי שהבנתי אותה בשנים שלי שם: ערך ה"מה יגידו".

ד.

אני, כמו חבריי מהשמאל והמרכז והימין החמוד, זועק מרה ומזדעזע יופי-יופי: מה קרה להם?! מה קרה לליכוד, מה קרה לציונות הדתית - מה קרה להם!? אבל זו לא השאלה או הזעקה הנכונה, כי זה לא קרה "להם" - זה קרה לכולם. לכולנו. לי.

אתם ואני לא הבאנו את עוצמה יהודית אל האיחוד הלאומי, אבל היינו שם כשהכביש נסלל. זה קרה ממש מולנו. ותכלס, אני לא עשיתי (ועושה) יותר מדי. כשהייתי ילד, אנשים הבריחו את כהנא מעיר ילדותי במקלות ושרשראות או לכל הפחות הרימו את הישבן מהכיסא כשקולו נשמע, אבל אני לא עשיתי את זה וגם אתם לא, והילדים שלי כבר לא חיים בעולם כזה. הזדעזעתי והמשכתי הלאה.

האם אני קרנף? ייתכן. האם אני צבי העומד קפוא מול אורות המשאית המתקרבת? אולי. האם אני צפרדע שמתבשלת במים הרותחים ולא מרגישה? אני בהחלט מרגיש ככה לפעמים. ואני, זה כמעט כל אחד פה, כן? שיהיה ברור. בינינו, יותר משאני חש עצמי מתקרנף, אני מרגיש כאילו אנחנו נמצאים כולנו בתוך קרנף טרויאני שמי יודע מתי נצא ממנו ומה נראה שם. כי בקצב שבו הדברים מתקדמים, תודו שקצת מסקרן לדעת מי יהיו האנשים שיגרמו לנו להתגעגע למרזל, בן גביר ובן ארי. אחח, איזה חבר'ה הם היו! וזה לא כל-כך רחוק, היום הזה. מערכת בחירות או שתיים, ואנחנו שם.

כי כמו ששרה הלהקה בשירה הידוע: "בקצה המנהרה יש רק עוד מנהרה / אבל הרבה יותר צרה". 

עוד כתבות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3