גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ישראל תקבל ראש ממשלה "זמני"?

נתניהו, המועמד המוביל להרכבת הממשלה הבאה, בעוד כשנה-שנה וחצי כנראה לא יוכל לכהן בתפקידו

בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

הצגה עובדתית של המצב המשפטי

ישראל תלך מחר (ג') לבחירות שהן מהמוזרות בתולדותיה: אלה הן בחירות שבמוקד שלהן עומד ראש ממשלה, שגם אם יזכה באמון הציבור מחדש - בעוד כשנה, לכל היותר שנה וחצי, הוא כנראה כבר לא יוכל לכהן בתפקידו.

אלה הן בחירות על "כן ביבי/לא ביבי", אבל הסיכוי שראש הממשלה בנימין נתניהו ייחלץ ממשפט פלילי וימשיך לכהן במשך קדנציה שלמה נוספת כראש ממשלה, דומה לסיכוי שאיתמר בן-גביר יעביר את ליל הבחירות בביתו של אחמד טיבי.

מיד לאחר שיסתיימו הבחירות, יוזרמו חומרי החקירה בשלושת תיקי ראש הממשלה נתניהו לסנגוריו, ובהמשך ייערך לו שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. גם אם נתניהו יצליח להפחית משהו מעוצמת האישומים נגדו בזכות השימוע, לא סביר שכל שלושת התיקים ייסגרו. כתב האישום נגד נתניהו צפוי להיות מוגש בסוף 2019 או בתחילת 2020. זהו סד הזמנים.

נתניהו לא יוכל להתמודד עם משפט פלילי מכיסא ראש הממשלה. זה לא הגיוני פוליטית, שכן לפחות חלק ממפלגות הקואליציה העתידית יתנגדו לכך. 

זה גם לא אפשרי פרקטית. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, יכול להעיד מה זה אומר להתמודד במשך שבועות וחודשים עם הליך פלילי. התמודדות כזאת דורשת תעצומות נפש רבות. היא דורשת גם זמן יקר, שאינו מצוי ברשות ראש ממשלה מכהן. זהו מעמד מלחיץ, קשה, שמשבש את החיים. הוא בקושי מאפשר לנהל עסק קטן, שלא לדבר על לנהל מדינה. שלא לדבר על לנהל מדינה מורכבת כמו ישראל. 

נתניהו ייאלץ להתפטר מתפקידו. התפטרות של ראש ממשלה מתפקידו משמעותה התפטרות הממשלה כולה והליכה לבחירות חדשות. זאת - אלא אם חבר כנסת אחר יוכל להרכיב ממשלה במקומו של נתניהו. אלא אם נתניהו יסמן יורש. 

שיהיה ברור - לא מדובר כאן בקריאה לא להצביע מחר לליכוד. הצבעה אידאולוגית למפלגת הליכוד לא הופכת לבלתי לגיטימית בשל השחיתות לכאורה של העומד בראשה. מדובר רק בהצגה עובדתית של המצב המשפטי שבו נמצא נתניהו ושל ההשלכות מרחיקות הלכת על גורל הממשלה והכנסת הבאות, אם נתניהו ייבחר מחדש.

2. גלגל הצלה מ"החוק הצרפתי"?

אחת השמועות שמסתובבת במקומותינו היא שלאחר שנתניהו ייבחר שוב, הוא יקדם את מה שמכונה "החוק הצרפתי", באופן שימנע את העמדתו לדין פלילי כל עוד הוא עומד בראשות הממשלה (לפי החוק בצרפת, הנשיא הצרפתי מוגן בתקופת כהונתו מפני חקירה או כתב אישום, אך מאידך נתון, למשל, למרותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי). 

אולם הסבירות שנתניהו יוכל להעביר מהלך חקיקתי כלשהו שימנע את העמדתו לדין פלילי, היא נמוכה מאוד. קודם כל כי הכנסת כנראה לא תאפשר לו ללכת כל-כך רחוק. 

חברי הכנסת אומנם חוקקו בעבר הקרוב חוקים בעייתיים שלעתים נפסלו בבג"ץ, אבל כאן מדובר בצעד אחד יותר מדי, שהלחץ הציבורי כנראה לא יאפשר אותו. אבל גם אם נתניהו יצליח להשיג רוב בכנסת לחוק כזה, הוא יתקשה לעמוד במבחן בג"ץ לאור העובדה שמדובר בחוק פרסונלי-רטרואקטיבי שכל תכליתו להיטיב עם נתניהו. חוק שעומד בניגוד גמור לעיקרון השוויון בפני החוק ובניגוד לכלל שאין חקיקה רטרואקטיבית. 

את המקרים שבהם הכנסת חוקקה חוקים פרסונליים ורטרואקטיביים אפשר לספור על אצבעות כף-יד אחת. ב-2001 תוקן בישראל חוק שחרור על-תנאי ממאסר, ונקבע לראשונה כי ועדת השחרורים לא תמליץ על חנינה או קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגי. בעת חקיקת התיקון הזה היה בישראל רק אדם אחד שהוא רלוונטי לגביו - יגאל עמיר, רוצחו של יצחק רבין. דוגמה אחרת לחקיקה שנבעה ממקרה ספציפי היא "חוק דרומי", שנחקק לאחר פרשת שי דרומי, שירה למוות במסיג גבול. 

בשני המקרים הללו, החקיקה הפרסונלית והרטרואקטיבית נועדה לקדם ערכים ואינטרסים כלליים של המדינה ושל הציבור. במקרה של עמיר - להגן על הדמוקרטיה הישראלית ולמנוע מעשי רצח פוליטיים נוספים בעתיד; במקרה של דרומי - להגן על חקלאים חסרי אונים כמעט, שנאלצים להתמודד עם פורצים שחודרים לשטחיהם הפרטיים בידיעה שיצאו משם ללא פגע. 

בניגוד גמור לשני המקרים הללו, חקיקה פרסונלית שתמנע את העמדתו לדין של נתניהו עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי של מלחמה בשחיתות, וכאמור, בניגוד לעיקרון של שוויון בפני החוק.

3. החוק הרצוי: הגבלת הכהונה

אם יש הליך חקיקה שהכנסת הבאה חייבת לקדם ולבצע, הרי שמדובר בהגבלה של כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות או לעד 8 שנים. ישראל נמצאת בבדידות לא מזהרת בהשוואה לרוב מדינות המערב כמדינה יחידה שבה אדם בודד יכול לעמוד בראש המדינה במשך שנים ארוכות, ללא הגבלה. בכך, שיטת המשטר שלנו מתעלמת מהכלל הידוע שהכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. 

האמת צריכה להיאמר: מאז לכתו של דוד בן-גוריון ועד בואו של בנימין נתניהו, לא היה לנו צורך בשינוי חקיקתי שיגביל את כהונתו של ראש ממשלה. השינויים בחברה הישראלית, לצד התנודתיות במערכת הפוליטית, התחרותיות והביקורתיות בתוך המפלגות הגדולות, ויגאל עמיר אחד, מנעו מאדם אחד לכונן כאן שלטון יחיד. ראשי ממשלה כאהוד ברק ואהוד אולמרט בקושי שרדו שנים בודדות. 

נתניהו השכיל להשתלט על הליכוד ולמגר כל איום מבית ומחוץ באמצעות פוליטיקה מתוחכמת, ולעתים אכזרית, רטוריקה מזהירה והבנה עמוקה של נפש מצביעי הימין. הוא עשה הרבה דברים טובים בכלכלה, למשל, והשכיל שלא להסתבך בהרפתקאות ביטחוניות מיותרות. אבל ככל שחלף הזמן, הפכה הפוליטיקה שלו לצינית יותר, לכזו שמקדשת את האמצעים. הכוח השחית עד שהגיעו ההסתבכויות הפליליות של נתניהו. 

נתניהו אוהב לשאת את עיניו לעבר ארצות-הברית של אמריקה. התיקון ה-22 לחוקת ארצות-הברית, שהושלם ב-1951, קובע כי "אף אדם לא ייבחר לכהונת נשיא יותר מפעמיים, ואף אדם אשר החזיק במשרת הנשיא או כיהן בפועל כנשיא למשך יותר משנתיים בתקופת כהונה אליה נבחר אדם אחר לנשיא, לא ייבחר למשרת הנשיא יותר מפעם אחת". 

אגב, אם יחוקק תיקון דומה לחוק בארץ, הוא לא חייב לחול על נתניהו. גם כשחוקק ב-1951 התיקון בארה"ב, הוא לא חל על הארי טרומן שהיה הנשיא המכהן. כאשר חוקק ב-1992 בארץ חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה (תיקון לחוק יסוד: הממשלה), נקבעה מגבלה מסוימת על אורך הכהונה של אדם כראש ממשלה. על-פי החוק, "מי שכיהן כראש ממשלה 7 שנים רצופות, לא יהיה מועמד בבחירות לראש הממשלה שבסמוך לאחר מכן". 

סעיף זה לא הגיע מעולם לידי ביטוי, אבל, כאמור, הגיע הזמן לאמץ את העיקרון העומד בבסיסו. אחרי ככלות הכול, הבחירות הנוכחיות מוכיחות שממילא יש כאן מעין בחירה ישירה לראשות הממשלה. 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר החשודים בפרשות השונות מצויים בשלבים מקדמיים. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדים בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%