גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מונע ממגזר הבריאות הדיגיטלית של ישראל להפוך לסייבר הבא

התוכנית הממשלתית לקידום בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה רשמה הישגים מרשימים בקידום סטארט-אפים, אבל נכלשה בבניית המאגר הגנטי, והמידע הרפואי של ישראל עדיין לא מביא לכאן את החברות הגדולות ● ישראל 2048

בריאות דיגיטלית / צילום: Shutterstock
בריאות דיגיטלית / צילום: Shutterstock

במרץ 2018 הודיעה ממשלת ישראל על השקת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה - תוכנית בהיקף מוכרז של מיליארד שקל (ובפועל כ-900 מיליון שקל) לתמיכה בסקטור הבריאות הדיגיטלית בישראל. כעת, לאחר שנה של פעילות, העוסקים בתוכנית מתלהבים ממנה ומקווים שהיא תעשה לתחום הבריאות הדיגיטלית מה שהתמיכה הממשלתית עשתה בעשור האחרון לסייבר. אבל בחינה לעומק של סעיפיה מעלה שכמה מהם תקועים היטב.

לדברי שירה לב עמי, עד לאחרונה מנהלת מערכות מידע ראשית במשרד הבריאות והיום שותפה בסטארט-אפ S pring Y a המתמחה בהטמעת פלטפורמות דיגיטליות במערכת הבריאות, "התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לא נקראת כך במקרה. יש גם תוכנית אחרת, כללית, לבריאות דיגיטלית בשיתוף משרד הבריאות וישראל דיגיטלית, שמטרותיה הן קידום טיפול מותאם אישית, טיפול מניעתי, נגישות לבריאות או בקיצור תוכנית לשיפור מערכת הבריאות מנקודת המבט של המטופל, והיא כבר הושקה לפני חמש שנים. התוכנית הממשלתית, לעומת זאת, היא תוכנית שהמטרה העיקרית שלה היא לנצל את ההזדמנות הכלכלית הגלומה בתחום הבריאות הדיגיטלית". המטופל צפוי ליהנות מכך גם הוא, אבל זה לא מוקד המאמץ.

אבי כהן סקלי, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, שבו פועלת ישראל דיגיטלית, אומר שהמטרה הייתה לשדר לשוק שהממשלה ערוכה לקדם את התחום הזה כפי שקודם הסייבר. "עצם התיאום בין שבעה גורמים המעורבים בתוכנית, זה לא פשוט", הוא אומר.

מידע דיגיטלי שנאגר לאורך השנים נחשב לנכס לאומי

המטרות של תוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה היא להפוך את המידע הרפואי בישראל למשאב לאומי שמניב הכנסות וקשרים עם חברות בינלאומיות; לקדם את הסטארט-אפים בתחום; לאצור ידע ייחודי בתחום באקדמיה ולהפוך את בתי החולים ואת ארגוני הבריאות לשותפים אטרקטיביים לכל פעילות כלכלית בתחום הבריאות הדיגיטלית.

התוכנית נחשפה למעשה לפני כשנה בדאבוס, בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למנכ"ל SAP ביל מקדרמוט. נתניהו הזמין את SAP לקחת חלק בתוכנית. עם השקתה, אמר נתניהו: "יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני, שטומן בחובו פוטנציאל ענק. הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים המבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע".

לישראל אכן יש פוטנציאל ליהנות ממעמד חלוצי בעולם הבריאות הדיגיטלית. המידע הרפואי הממוחשב שנאגר כאן לאורך השנים הוא נכס ייחודי, לפחות עד שמדינות אחרות ידביקו את הפער. כשמשלבים זאת עם מדינה יזמית וכוח אדם בעל יכולות גבוהות בתחום הבריאות ובתחום טכנולוגיית המידע (IT), אימוץ גישה רב-תחומית ומערכת בריאות חזקה ואקדמיה תוססת, ישראל אכן יכולה להפוך למובילה בסקטור הזה. אבל לא הכול ורוד. ייתכן שבכמה מתתי-התחומים של הבריאות הדיגיטלית, אפילו כבר פספסנו את הרכבת.

ההצלחה של הפיילוטים: צורך אמיתי של השוק

ההצלחה הבולטת של התוכנית היא ללא ספק פרויקט הפיילוטים שמובילה רשות החדשנות. במסגרת התוכנית ניתן תקציב של עד מאות אלפי דולרים לסטארט-אפ שיטמיע את הטכנולוגיה שלו באחד מארגוני הבריאות הישראליים.

הרעיון מבוסס על צורך אמיתי, שהשוק בהחלט זעק רגע לפני שהושקה התוכנית. חברות הסטארט-אפ הישראליות לא הצליחו לשכנע ארגוני בריאות כמו בתי חולים וקופות חולים להתנסות בהטמעת החידושים במחלקות שלהם. "רעיונות טובים", היו בתי החולים אומרים בדרך כלל, "אבל למי יש זמן ומשאבים להתפנות עכשיו להטמעת מוצר חדש ולא בשל. תתקינו קודם כול אצל מישהו אחר, ואם זה יעבוד - תחזרו אלינו". גם כאשר המוצר הוצא לשיווק בחו"ל, השאלה הראשונה שעלתה הייתה, "מדוע לא הצלחתם למכור את המוצר בשוק הבית?"

מתברר שאת החסם המשמעותי הזה אפשר לפתור אם זורקים עליו כסף. "אני מאוד גאה בשיתופי הפעולה שמתרחשים פה", אומרת שומרת שוורץ, מנהלת הפיתוח העסקי בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. "נוצרה ממש משפחה של גורמים ברשות החדשנות, משרד הבריאות ו'ישראל דיגיטלית', שכולם נלהבים מאוד להוציא את התוכנית לפועל.

שומרת שורץ / צילום פרטי

"במאי 2018, חודשיים לאחר השקת התוכנית הלאומית, כבר הוצאנו קולות קוראים לתוכנית הפיילוטים. ביולי כבר אישרנו את הזוכים הראשונים והתוכנית יצאה לפועל. בפברואר התקיים סבב ההגשות השני, וכיום אנחנו מעניקים את התקציבים לסבב השני ובמקביל מקבלים הגשות לסבב השלישי.

"בסבב הראשון הוגשו 52 הצעות של סטארט-אפים ל-22 ארגוני בריאות בישראל. ארגון בריאות יכול להיות גם בית אבות, לדוגמה. אישרנו בסבב הראשון תקצוב של 74 מיליון שקל, ל-24 תוכניות ב-15 ארגוני בריאות. 35 מיליון שקל מגיעים מהתוכנית הממשלתית".

נוסף על התקציב, מקבלים שני הצדדים עזרה בהטמעה.

בסבב השני הוגש מספר דומה של בקשות, והשתתפו בו מספר דומה של ארגוני בריאות, ובהם כ-20 ארגונים שלא השתתפו בסבב הראשון.

ההתלהבות מהתוכנית בקרב חברות הסטארט-אפ ובקרב ארגוני הבריאות רבה. ד"ר איל צימליכמן, סגן מנהל המרכז הרפואי לרפואה וחדשנות בבית החולים שיבא, מספר שבית החולים מימן באמצעות התוכנית ארבעה פרויקטים ושביעות הרצון הובילה להגשה של עוד חמש בקשות בסבב השלישי. "זו תוכנית מצוינת שכל הסקטורים מרוויחים ממנה".

הצעת המוצר בחינם אינה תנאי בתוכנית. לדברי שוורץ, חלק מהחברות בהחלט מקבלות תשלום מבית החולים או מקופת החולים עבור שירותיהן, מרגע שהתוכנית מתחילה להתקדם והפיילוט הופך להטמעה מסחרית.

תוכנית הפיילוטים מנסה לענות על צורך נוסף שהוגדר כחלק מתוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה: תמיכה בשיווק של סטארט-אפים ישראליים בחו"ל. חברה ישראלית וארגון בריאות ישראלי יכולים לצרף לפיילוט גם ארגון בריאות מחוץ לישראל שיש להם קשרים איתו, כך שהתקציב יורחב ויכלול תמיכה גם בפיילוט שנערך בארגון הבריאות הלא-ישראלי. כך, הסטארט-אפ הישראלי מגיע אל הלקוח הפוטנציאלי בשוק אטרקטיבי, כשהוא מגובה גם בתקציב שעזר כל כך לשכנע את מקבלי ההחלטות כאן, וגם בגושפנקא לכך שארגון בריאות אחד במדינת הבית כבר בחר לתת צ'אנס למוצר.

לצד הפיילוטים, תוכנית הבריאות הלאומית תומכת בסטארט-אפים ישירות. ניתן לקבל מימון של 50% מתוכנית מו"פ בתחום, עד 4 מיליון שקל.

אסף ברנע, יו"ר תחום מדעי החיים במכון היצוא ומנכ"ל חממת הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי סנארה, מספר שמכון הייצוא קיבל תקציב מהתוכנית הלאומית כדי לעודד שיתוף פעולה עם ממשלות בארה"ב, בריטניה, יפן, הודו וסין, ולהוציא משלחות של סטארט-אפים לפגוש משקיעים ושותפים פוטנציאליים במדינות אלו. כמו כן, תוקצבה השתתפות של חברות ישראליות בכנס HIMSS לבריאות דיגיטלית, נוסף על השתתפות קבועה בכנס המכשור הרפואי מדיקה.

המוקד הבא, כך נראה, הוא שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה בתחום של שילוב בינה מלאכותית בפיתוח תרופות. "עוד לא יצא קול קורא, אבל ממש עובדים על זה", אומרת אניה אלדן, מנהלת זירת הזנק ברשות החדשנות. "אנחנו חושבים מה הוא התמריץ הכי טוב כדי לקדם את הפריקט. התקציב הוא גדול יחסית, ולכן לא היינו רוצים להקים משהו מיוחד, לא עוד מעבדת חדשנות".

הפלופ של המאגר הגנטי: הרבה ועדות, אף דגימה

מההצלחה הגדולה לפספוס הגדול: מאגר המידע הגנטי, המוכר בשם "תוכנית פסיפס". הרעיון לתוכנית מאגר מידע גנטי עלה כבר ב-2012 כחלק מתוכנית הבריאות הלאומית הכללית וזכה למימון תחת סעיף התוכנית הממשלתית לבריאות לאומית כמנוע צמיחה. מאז התכנסו הרבה ועדות. לא נאספה אף דגימה.

"פרויקט פסיפס היה מאוד יפה וחלוצי ב-2012. הוא נועד לאסוף 100,000 מתנדבים שיסכימו לתרום את המידע הגנטי שלהם ואת המידע מהתיק הרפואי שלהם, וכך ניתן יהיה להציע לחוקרים במוסדות אקדמיים בעולם ולחברות לבצע ניתוח של המידע ולהגיע למסקנות לגבי הקשר בין גנטיקה לתחלואה ולריפוי.

"הרעיון שהיה אז חדשני ומעניין נתקע משום שלא היה ברור בדיוק כיצד להוציא אותו לפועל. לא היה ברור איזה מידע ייחשף בדיוק, איך הוא ייאסף, באילו נסיבות יתאפשר השימוש בו. בינתיים, במדינות אחרות, נבנו מאגרי מידע גנטיים שגורמים למאגר של 100,000 דגימות להיראות כמו החדשות של אתמול. לדעתי פספסנו את הרכבת התחום הזה, ואין טעם עוד בפרויקט.

"בעיניי, אם אנחנו היום רוצים לבנות מאגר שבאמת מעניין את העולם, אנחנו צריכים להיות יצירתיים יותר ולהשתמש ביתרונות היחסיים שלנו, כמו העובדה שיש לנו אוכלוסייה קטנה ומגוונת, ובה גנטיקות שקשורות למחלות ייחודיות מסוימות, למשל מחלות שמאפיינות את האוכלוסייה היהודית-אשכנזית, מחלות שמאפיינות את האוכלוסייה הבדואית ועוד. אם ניצור מאגרים ובהם דגימות גנטיות רבות הקשורות למחלות מסוימות, נוכל למשוך חברות וחוקרים שמתמחים במחלות הללו".

לדברי כהן, היו הרבה חילוקי דעות לגבי הגוף שיוביל את הפרויקט - הממשלה, קופות החולים או גוף אחר. "לא הצלחנו לקדם את זה בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הלאומית. יש כעת מובילה חדשה לפרויקט ובקרוב היא אמורה להציג את האסטרטגיה שלה".

במקביל למאגר הגנטי הממשלתי שלא התרומם עדיין, התוכנית מתקצבת גם הקמה של בנק דגימות רקמה, שאמורות בעתיד להיות מקושרות למידע גנטי ולמידע מהרשומה הרפואית של המטופל שממנו נלקחה הדגימה. בינתיים, עדיין לא החלה ההקמה של בנק דגימות הרקמה בתקצוב תוכנית הבריאות הממשלתית, אולם קופת החולים מכבי כבר החלה ביוזמה זו באופן עצמאי ובתמיכה פילנתרופית, במכון לחדשנות שמנהלת פרופ' ורדה שלו בתמיכת המיליארדר מוריס קאהן. קאהן התפרסם לאחרונה כמממן של פרויקט בראשית לנחיתה על הירח, אך הוא גם משקיע משמעותי בתחום מדעי החיים.

מידע דיגיטלי: לחברות בינלאומיות נכונה אכזבה

אחת המטרות המוצהרות של התוכנית היא למשוך פעילות של חברות בינלאומיות לישראל בזכות המובילות שלנו בבריאות דיגיטלית. חברות בינלאומיות יכולות ליהנות בארץ מהזדמנות לשתף פעולה עם סטארט-אפים מקומיים ועם מערכות הבריאות המקומיות, ליהנות מכוח האדם המוצלח בתחום ובעיקר להשתמש במידע הרפואי שנאגר ברשומות הרפואיות הממוחשבות בישראל.

המחשבה הזאת הגיונית ברמה העקרונית, אבל במציאות היא נתקלת בכמה חסמים.

נציין תחילה שחברות בינלאומיות אכן נמשכות לפעילות בישראל בזכות המובילות שלה בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות כמו מיקרוסופט, יבמ, פיליפס, רוש ו- GE כבר הקימו בישראל צוותי מחקר ופיתוח המתמחים בתחום זה. מנכ"ל חברת מדטרוניק הבינלאומית, עומאר אישראק, הודיע בתחילת השנה, בראיון ל"גלובס", שהוא מתכנן שיתוף פעולה רחב היקף עם בתי החולים בישראל, בפרויקט שימדוד את הערך הרפואי של מוצרי החברה במטרה לפתח מודלים של תגמול מבוסס ערך. לשם כך יש לבצע מדידה צמודה של מטופלים ולאסוף מידע עליהם, גם אם אנונימי. כלומר, זהו בהחלט פרויקט בריאות דיגיטלית.

עם זאת, כאשר שואלים את החברות הגדולות אם המידע הרפואי בישראל הוא זה שמושך אותן להגיע לכאן, נתקלים לרוב בפרצוף חמוץ ושתיקה. פול מולן, המנהל את מרכז המו"פ בתחום הבריאות הדיגיטלית שהקימו GE ורוש בישראל לפני כשנה, אמר לאחרונה בראיון ל"גלובס" שארגוני הבריאות לא משחררים את המידע במהירות ובקלות שמתאימה לעבודה עם חברה בינלאומית.

יש לכך כמה סיבות - ביורוקרטיה, דאגה לפרטיות, היעדר רגולציה ברורה לאופן שבו אפשר לשחרר את המידע, וגם הרצון של ארגוני הבריאות להרוויח מהמידע שברשותם והחשש "לצאת פראיירים" אם יתנו יותר מדי מידע לפני שיבינו מהו המודל העסקי ההגיוני לתמחר את הנכס הזה.

ישנם חסמים נוספים. "בקופות החולים הגדולות ישנו מידע איכותי שנאסף משנות ה-90, אולם בבתי החולים מחשוב התיק הרפואי הוא עניין פחות ותיק, וגם איכות המידע הרפואי לא מושלמת", אומרת לב עמי. "בחלק מהמוסדות נאסף רק חלק מהמידע בתיק הממוחשב, בעיקר המידע הדרוש לביצוע גבייה מקופות החולים, אבל השאר עדיין נמצא על הנייר. כמו כן, מבחינת קידוד המידע, כלומר איך אנחנו מכנים כל מצב רפואי וגם הקידוד הממוחשב שלו, אנחנו עובדים בתקן ישן, שלא מדבר עם התקנים שבהם עובדות רוב החברות הגדולות. חלק מן התוכנית הממשלתית החדשה כולל מעבר לתקינה המתקדמת הנהוגה היום בעולם".

לדברי צימליכמן, חברות ענק מתרגשות כשהן שומעות על המידע האחוד במערכת הבריאות הישראלית, כלומר, המידע השמור מיוחד למספר תעודת זהות אחד, שמזהה את המטופל באופן חד-ערכי. אבל כשהחברות האלה מגיעות לארץ ומבקשות לדבר עם הגורם האחראי על התיק הרפואי האחוד, הם מגלים שאין כזה.

"החברות צריכות לרכוש מידע בנפרד משיבא, מהכללית, מקליניקות פרטיות וכדומה", אומר צימליכמן. "מערכת אופק שהטמיע משרד הבריאות אמנם מאפשרת לרופא לראות את כל המידע האחוד כשהוא מטפל בחולה, אבל חברה מסחרית לא באמת יכולה לגשת בבת אחת לכל המידע הזה".

לדברי כהן, לישראל אמנם יש מידע רפואי ייחודי בזכות המחשוב והגיוון באוכלוסייה, "אבל זה לא סוד שלארגוני הבריאות קשה להוציא את המידע החוצה. יש חברות בינלאומיות שמגיעות, אבל הן עדיין לא מגיעות בקצב שאנחנו רוצים, וזו בדיוק המטרה של הפרויקט, שבעוד חמש שנים נדבר אחרת".

אחת המטרות החשובות של התוכנית היא בניית הרגולציה הדרושה שתאפשר שימוש מחקרי במידע רפואי, אך תוך כדי שמירה על פרטיות המטופלים. לדברי שוורץ, לב עמי וצימליכמן, הוועדות בנושא כבר החלו לפעול ברצינות וצפוי שינוי משמעותי בחמש שנות התוכנית.

סגן מנהל המרכז לחדשנות בשיבא, איל צימליכמן / צילום: תמר מצפי

רגולציה: עדיין אסור להעלות מידע לענן

"אנחנו מדינת סייבר. איך יכול להיות שהמידע הרפואי שלנו לא בענן?", אומר צימלכמן. "איך נציע כך לעולם את המידע שלנו? היום משרד הבריאות אוסר עקרונית להעלות מידע רפואי לענן, אם כי התקבלו כמה אישורים נקודתיים. זו בעיה שחייבים לפתור אותה ומהר".

בנוסף, התוכנית הלאומית כוללת תקציב לחברות ולבתי חולים לצורך סטאז' לסטודנטים שמעוניינים ללמוד בריאות דיגיטלית; תקציב הסבה לתחום; ותקציב למחקר של רפואה מותאמת אישית המשתמשת במאגרי מידע דיגיטליים. ככל הידוע, התוכניות האלה עדיין לא מומשו.

מה צריך להיות בתוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה 2.0?

צימליכמן: "בעיניי הדגש צריך להיות על טלה-רפואה. הוא יאפשר אשפוז בית, שהוא בעיניי המהפכה הרפואית מספר אחת של העשורים הקרובים".

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר