גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהי הפרה של "חובת השתדלות" בעסקות מכר בהן נקבע תנאי מתלה?

פסק דין של בית המשפט העליון קובע כי מוכרת של קרקע שלא נקטה את כל הצעדים הנדרשים על-מנת שתוכנית תכנון תאושר בשטח, לא עמדה בחובת ההשתדלות - ובכך למעשה הפרה את הסכם המכר

שופט העליון, נועם סולברג / צילום: אוריה תדמור
שופט העליון, נועם סולברג / צילום: אוריה תדמור

הסכמי מכר במקרקעין כוללים התחייבויות לביצוע פעולות הנדרשות לקיום העסקה. לעתים נקבע בחוזים "תנאי מתלה" שהתקיימותו מותנית בפעולה או אירוע עתידי של גורם שאינו צד להסכם. כלומר, אי-התקיימות התנאי לא יביא בהכרח להפרת ההסכם אלא לביטולו כדין.

על אף שתנאי שכזה תלוי בגורם חיצוני להסכם, צדדים להסכם רשאים להוסיף "חובת השתדלות". היקף "ההשתדלות" וגבולותיה נתונים להסכמת הצדדים לחוזה.

בית המשפט העליון (עא 8389/17 דניאל אלכס א.ש. חזקות בע"מ נ' לקסל אסטבלישמנט) נדרש להכריע בסכסוך בין צדדים להסכם מותנה, במסגרתו נטלה על עצמה המוכרת "חיוב השתדלות" לפעול לשינוי המצב התכנוני של המקרקעין, אך השינוי לא אושר על-ידי מוסד התכנון הרלוונטי.

בשנת 2014 נערך הסכם מכר מותנה בין חברה יזמית לבין בעלת מקרקעין ביישוב למרגלות הכרמל, שבמסגרתו רכשה החברה היזמית מגרש בשטח של 12 דונם. במסגרת ההתקשרות תכננה המוכרת להקים בחלק שיוותר בידיה פרויקט מלונאי שיכלול גם דירות נופש, ואילו החברה היזמית תכננה להקים במגרש שרכשה אולמות אירועים, שיספקו גם שירותי הסעדה לפרויקט המלונאי.

עם זאת, בהתאם לתוכנית המתאר שחלה על המקרקעין, נקבע ייעודם למלונאות ולנופש באופן שאינו מאפשר הקמת שני הפרויקטים המתוכננים במקביל. לכן קבעו הצדדים תנאי מתלה, שעניינו אישור תוכנית מתאר חדשה שתביא לשינוי הייעודים והשימושים המותרים במקרקעין. המוכרת התחייבה "לנקוט על חשבונה את כל הצעדים הנדרשים על-מנת לגרום לכך שתוכנית השינוי תאושר".

כעבור חודשים מספר החליטה הוועדה המחוזית להפקיד את "תוכנית השינוי" בתנאים, שכללו, בין היתר, את קבלת עמדת משרד התיירות. זה ציין בתגובתו כי ייעוד המקרקעין לצורך מלון דירות או דירות נופש, אינו תואם את הוראות תמ"א 12, ומשכך המליץ על עריכת תיקונים, ובכלל זה הוצאת המגרש שאותו ייעדה המוכרת להקים את דירות הנופש מתחום תוכנית השינוי.

תיקון זה אפשר להקים את הפרויקט המלונאי, אך הביא להפחתה משמעותית בשיעור זכויות הבנייה שניתנו למגרש שיועד ליזמית. במקביל לאישור התוכנית על-ידי הוועדה המחוזית, הודיעה המוכרת לחברה היזמית כי התוכנית שעליה הסכימו והיוותה תנאי מתלה - לא אושרה, ולכן הסכם המכר המותנה אינו בתוקף. החברה הגישה תביעת פיצויים, במסגרתה טענה כי המוכרת פעלה לסכל את קיום התנאי המתלה, והעדיפה את טובתה שלה על פני קיום התחייבותה החוזית.

מנגד טענה המוכרת כי התנאי המתלה לא התקיים, ההסכם בטל, והחברה אינה זכאית לפיצוי.

בית המשפט העליון ציין כי על אף שקיימות "חובות השתדלות" ברמות אחריות שונות - האחריות אותה לקחה על עצמה המוכרת היא ברמת גבוהה.

בית המשפט בחן את הסכם המכר וקבע כי התנאי המתלה עליו הסכימו הצדדים היה אישור תוכנית השינוי בנוסח שצורף להסכם. הסכם המכר ונוסח תוכנית השינוי שצורף לו לא מזכירים את ייעוד הקרקע המתיר לפעול להקמת דירות נופש ולא הועלה על-ידי המוכרת בשלבי המשא-ומתן. בנסיבות אלה החברה היזמית לא יכלה להסיק כי קבלת אישור לייעוד המתיר הקמת דירות הנופש מהווה שיקול קריטי בלעדיו לא תפעל המוכרת לאישור תוכנית השינוי.

בנוסף, בית המשפט קבע כי עמדת משרד התיירות לתוכנית השינוי נענתה בהתנגדות רפה מטעם המוכרת, שבמהרה שינתה את התוכנית מבלי לעדכן את החברה בהתפתחות. לאור זאת נקבע בדעת רוב - מפי השופט יצחק עמית ובתמיכת השופט נעם סולברג - כי המוכרת לא עמדה בחובת ההשתדלות ולמעשה הפרה את הסכם המכר.

דעת המיעוט - שניתנה על-ידי השופט דוד מינץ - סברה כי הייעוד שלו ייחלה המוכרת היה ידוע לחברה, או לכל הפחות היה עליה לדעת כי בכוונת המוכרת לפעול לאישורו, ולכן יש לראות במוכרת כמי שעמדה בהתחייבותה החוזית להשתדל להביא את תוכנית השינוי לאישור. 

הכותבים ממשרד גינדי כספי עורכי דין

עוד כתבות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?