גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפנים הנוספות של תעשיית האוטו-טק הישראלית

רכבת אווירית של בכירים מתעשיית הרכב העולמית תגיע ביוני לתערוכת "אקומושן" השנתית • הם יגלו ענף חדשני שמפתח טכנולוגיות גם לתחום הביטחוני, הפיננסי והרפואי, את מובילאיי שרוצה לשנות את עולם ההסעות האוטונומיות ואת החברה שעשויה להיות המובילאיי הבאה

ביל פורד, יו"ר חברת פורד / צילום: רויטרס Regis Duvignau
ביל פורד, יו"ר חברת פורד / צילום: רויטרס Regis Duvignau

מי שינסה להזמין כרטיסי טיסה במחלקה ראשונה לישראל בשבוע השני של יוני, או אפילו לשריין לעצמו מקום חניה למטוס מנהלים בנתב"ג באותם תאריכים, עלול לגלות שאיחר את המועד. כמעט הכול הוזמן מראש בידי בכירי תעשיית הרכב, במסגרת "העלייה לרגל" השנתית לתערוכת האוטו-טק "אקומושן" בתל אביב.

למרות העובדה שזו השנה השמינית שבה מתקיימת התערוכה, העלייה לרגל לא מפסיקה להפתיע אותנו, ולא רק כיוון שישראל היא שוק רכב מזרח תיכוני מבודד, שאין בו אפילו מפעל אחד לייצור לכלי רכב. אלא גם בשל העובדה שלחלק גדול מהשחקנים המרכזיים בתעשיית הרכב הגלובלית ונגזרותיה כבר יש משרדי אינטרסים קבועים ומנהלים, שסורקים מקרוב את האקוסיסטם של האוטו-טק הישראלי במשך כל השנה.

חרף זאת, המנהלים הבכירים של ארגוני רכב גלובליים בעלי מחזורי מכירות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה מתעלמים מאזהרות המסע ומגיעים לאקומושן כדי לראות את הפלא במו עיניהם. השנה, למשל, אורח הכבוד הרשמי הוא יו"ר פורד העולמית, ביל פורד, שיגיע בליווי מנכ"ל החברה, ויפתח את האירוע רשמית בראיון חי. אבל בשקט, מאחורי הקלעים, תגיע לכאן עוד ארמדה של בכירים, כולל לפחות עוד שלושה מנכ"לים, שמלווים בגדודים של "סוגרי עסקאות" עם פנקסי צ'קים פתוחים. יהיה להם בהחלט מה לראות - מכיוון שהאוטו-טק הישראלי ממשיך להתפתח ולהשפיע אסטרטגית על התעשייה העולמית בקצב מואץ.

מובילאיי משנה כיוון

נפתח עם חברת מובילאיי: כשהקדשנו לה כאן טור לפני מספר שבועות, היא עדיין הוגדרה רשמית בתור חברה בת של אינטל, שייעודה לפתח ולשווק טכנולוגיות סיוע בנהיגה (ADAS) ומיפוי. אבל החודש היא כבר עברה רשמית שינוי מהותי בהגדרה העסקית - היא הפכה לקבלנית ואינטגרטורית הוליסטית לפיתוח מערכות רכב אוטונומי עבור לקוחות מתחום שירותי המוביליות (MAAS) - "מוניות רובוטיות".

השינוי האסטרטגי אומנם הוכרז רשמית בכנס של אינטל במאי, אבל הכתובת נכתבה על הקיר עוד באוקטובר אשתקד, בעת ההכרזה על הפרויקט המשותף של מובילאיי ופולקסווגן להקמת שירות הסעות/מוניות שיתופי ואוטונומי בישראל.

כפי שניתן לצפות מחברה בת של תאגיד אמריקאי ציבורי ענק, שצריך להציג קבלות לבעלי המניות, הייעוד החדש כבר מתורגם בשטח לקידום מכירות אגרסיבי. החודש נתקלנו בעלון רשמי של אינטל שמתאר את המוצר הגלובלי החדש של מובילאיי. "עוד לפני שכלי רכב אוטונומיים לגמרי יתחילו לרדת מפסי הייצור של יצרני הרכב, יכולים ספקי שירותי המוביליות ('תחבורה כשירות', או MAAS) להביא את היתרונות של כלי רכב ללא נהג לציים שלהם על ידי הסבה של כלי רכב קיימים ממודלים עדכניים בסיוע סדרת ה-AV של מובילאיי", נכתב בעלון.

מהמסמך למדנו גם שהשירות החדש של מובילאיי מבוסס על הצ'יפ EyeQ5, שנחשב למערכת-על וייצורו מתחיל השנה. הצ'יפ הזה תומך גם בנהיגה עירונית וגם בנהיגה בינעירונית, מספק "חוויית נהיגה כמו אנושית", מבוסס על מפות ברזולוציה גבוהה, תומך בחיישנים שאינם מפיתוח של מובילאיי, כמו חיישני רדאר ולייזר, ונותן "פתרון מוכן מהקופסה שעבר ניסוי ואימות מלא". אינטל לא שוכחת לציין את הוכחת ההיתכנות: פרויקט ה-MAAS המשותף של מובילאיי ופולקסווגן בישראל.

שירותי תחבורה לכול

מהשינוי האסטרטגי של מובילאיי אפשר להגיע לכמה מסקנות מעניינות ורחבות, במבט קדימה. הראשונה היא שמדובר במודל עסקי חדש עבור שוק שירותי התחבורה האוטונומיים בעולם, שמוערך כיום במאות מיליארדי דולרים.

עד כה השוק הזה היה בעיקר טריטוריה של ענקי טכנולוגיה, עם תקציבים ומשאבי מו"פ בלתי נדלים כמו WAYMO, אובר, ליפט, באיידו ויצרני הרכב. אבל כעת הוא עשוי להיפתח, באמצעות מובילאיי, לכל חברה או ממשלה שרוצות לרכוב על הגל של שירותי תחבורה אוטונומיים ולהשיא לעצמן ערך תדמיתי, פיננסי או ממשי.

לא נופתע כלל ועיקר אם תעשיית הרכב הסינית, למשל, שבה נמצאים לא מעט לקוחות מפתח של מובילאיי, תהיה הראשונה שתקפוץ על ההצעה. זאת כדי לסגור פיגור מו"פ לעומת המערב.

מסקנה נוספת היא שהמודל העסקי החדש עשוי להציב את מובילאיי בעימות עסקי מול כמה מלקוחותיה הגדולים, דוגמת ספקי טיר1, שבעצמם מנסים להיות "קבלני תחבורה אוטונומית". סביר להניח שיהיו אפילו יצרני רכב שיראו בכך איום על השקעת המולטי-מיליארדים שלהם בתחום. אנחנו לא בטוחים, למשל, שאנשי פולקסווגן יהיו מאושרים מכך שהשותפה שלהם לפרויקט המוניות האוטונומיות "תופסת עליו טרמפ" ומשתמשת בו כהוכחת היתכנות עבור לקוחות מתחרים.

המסקנה השלישית היא שמובילאיי, שפועלת בתור קבלנית הוליסטית גלובלית לאספקת פתרון אוטונומי מושלם, נמצאת בעמדה להעניק לתעשיית האוטו-טק המתפתחת של ישראל קפיצת דרך משמעותית - או לרמוס אותה עסקית. אנחנו מדברים על צורך בהצטיידות של טכנולוגיות "חיצוניות" כמו סייבר סקיוריטי לרכב, ראיית לילה, מוניטיזציה של נתוני הרכב, ניהול ציים ועוד. האם מובילאיי תנצל את ההזדמנות הלאומית, או שתתבצר במגדל שן של שיקולים רווחיים צרים? ימים יגידו.

קורטיקה יוצאת לאור

עוד שינוי אסטרטגי מעניין בתחום האוטו-טק הישראלי, שיושק רשמית בתערוכת אקומושן, הוא חברת הרכב החדשה והנפרדת CARTICA של מפתחת טכנולוגיות הבינה המלאכותית, קורטיקה. כבר כתבנו כאן על קורטיקה, שפיתחה אלגוריתמים של בינה מלאכותית עם יכולת "למידה עצמית", שמבוססים על מדעי המוח ומציעים גישה אלטרנטיבית לגישת ה"למידה העמוקה" (DEEP LEARNING), כיום הזרם המרכזי בתחום הבינה המלאכותית בעולם.

האלגוריתמים של קורטיקה אמורים לספק עוצמת מחשוב הרבה יותר חזקה מהקיים, בעיקר בכל הנוגע לעיבוד תמונה והיתוך נתונים מחיישנים. זאת, לצד צריכת כוח נמוכה מאוד, שאידיאלית לכלי רכב אוטונומיים, רחפנים וכו'. בתחילת השנה העלתה החברה את התוכנה שלה על מעבד-על ממוזער של ספקית טכנולוגיות הרכב היפנית RENESAS והשיקה את המוצר הפיזי המשולב הראשון שלה בתחום תחת השם CARTEX.

קורטיקה היא חברה לא תקשורתית במיוחד. זה די מובן לאור העובדה שחלק גדול מפעילותה המסחרית מתמקד בתחום עיבוד התמונה, זיהוי הפנים וההתנהגות של כמות גדולה של אזרחים - פעילות שמבוקשת בקרב לקוחות בתעשיות הנשק, הביון והגנת המולדת בכל העולם. בניגוד לגישתה הכללית, בחודשים האחרונים היא נמצאת בעיצומו של גיוס מאסיבי, ולפיכך היא נאלצת לצאת מבין הצללים.

ממצגת למשקיעים של החברה שהגיעה לידינו, למדנו על הפרדת פעילות הרכב מהפעילות הביטחונית והתעשייתית, וריכוזה בחברה החדשה CARTICA. שינוי כזה יאפשר לבצע בעתיד הנפקה נפרדת של פעילות הרכב, בלי "להסתבך" בפעילות הביטחונית הרגישה של החברה האם.

האתר של CARTICA טוען כי המוצר שלה מיועד לרמות אוטונומיה 2 ו-3. עוד נכתב שם כי מלבד עיבוד תמונה ממצלמות הרכב בכל תנאי מזג האוויר, הוא יכול להאיץ את התקשורת בין כלי רכב, וביניהם ובין תשתית הכבישים - תחום שבו פועלת "אוטוטוקס" - לבצע היתוך נתונים מחיישנים שונים, ואפילו לבצע זיהוי של מיקום הרכב באמצעות תמונה ומיפוי.

המשמעות היא ניסיון להשיג דריסת רגל משמעותית בטריטוריה של ענקים כמו ספקית השבבים האמריקאית NVIDIA ומובילאיי. מהמצגת למדנו גם כי הטכנולוגיה והנכסים האינטלקטואליים שלה - שמוגנים בכ-200 פטנטים - מוערכים ביותר מ-400 מיליון דולר. האם זה רמז לשווי שעליו מתבסס הגיוס הנוכחי?

בנוסף, מהמצגת עולה גם כי טכנולוגיית "הבינה החזותית" שלה לא מיועדת רק לענף הרכב. היא פונה גם לתעשייה עם פוטנציאל לייצור שווקים חדשים כמו שוק של "תשלומים חכמים" בנקודות מכירה, שמבוססים על זיהוי באמצעות פנים ללא מגע.

על הדרך, למדנו עוד כמה דברים מטרידים על היכולות של "בינה חזותית" מתקדמת בימינו, כמו יכולת זיהוי אוטומטי של לקוחות וסיווגם על פי תמונתם לצורך שיווק ממוקד, תובנות על ההרגלים וההעדפות של הלקוחות וניתוח התנהגויות בהתאם לווידיאו.

אם מביאים בחשבון שהאלגוריתמים והרכוש האינטלקטואלי של החברה הזו משמשים גם כבסיס לחברת ניתוח פיננסי שהוקמה לאחרונה בסינגפור, ושל חברת ביו-טק לטיפול באוטיזם שמוקמת כיום בקליפורניה, מקבלים אולי את אחת החברות המעניינות ביותר שצמחו כאן בשנים האחרונות. אלה כאמור רק שתי "דוגמאות אסטרטגיות" להשפעה הגלובלית של האוטו-טק המקומי. אל הסטרטאפים החדשים, שיהיו "הדבר הבא", נגיע בהמשך.

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור