גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקהילה העסקית חייבת להפסיק לשתוק

הרס הדמוקרטיה יפגע בעסקים יותר מהתבטאויות פוליטיות של אנשי עסקים

קלפי בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
קלפי בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

הסוגיה של מידת המעורבות הרצויה של אנשי עסקים בשאלות שעומדות על הפרק בציבוריות הישראלית היא סוגיה שנויה במחלוקת, לא רק בישראל, והיא גם אינה מוגבלת לאנשי עסקים. היא מתייחסת לכל מי שיש לו מעמד ציבורי מסוים ויכולת השפעה על אחרים כמו אמנים לסוגיהם, אנשי אקדמיה, סופרים ואחרים.

החשש לפגיעה בעסקים או פגיעה בפרנסה של כל מי שתלוי במשרדי ממשלה וברגולטורים מסוימים, עקב פגיעה אפשרית ברגשות של חלק מן הלקוחות או העובדים באותן חברות, מאפיינים, שלא לומר מכתיבים, את התנהגותם של אנשי העסקים בישראל. יוצא הדופן הוא כאשר העניין נוגע להם ישירות או עלול לפגוע בהם ישירות, ואז הם כמובן מתבטאים נגד.

ככלל, אנשי עסקים נמנעים מלהתבטא בסוגיות ש"אינן נוגעות להם". מה כבר יש להם להרוויח מכך? הסיכון מבחינתם גדול מדי וקל להבין אותם.

זה לא מקרי שבעלים או בכירים בחברות הייטק בישראל, כמו גם בארה"ב, מוכנים להתבטא יותר מאשר עמיתיהם מענפי משק אחרים בסוגיות ציבוריות, ואפילו פוליטיות. זאת, מאחר שהם פחות תלויים מאחרים בהחלטות ממשלתיות. עם זאת, גם ההייטקיסטים גוזרים על עצמם בדרך כלל דום-שתיקה.

הסוגיה הציבורית הנוכחית שעומדת במרכז היא הסוגיה של החסינות ופסקת ההתגברות. הנושאים האלה לא באמת אמורים להיות נושאים פוליטיים.

הם נהפכו לכאלה ונצבעו כפוליטיים משום שמתוקף הנסיבות שבהן הם עלו, הם חשודים באינטרסים פוליטיים אישיים של אנשים החשודים בפלילים, ואינטרסים פוליטיים של מתנגדיהם, שמבקשים לנצל את הסיטואציה הזו למטרות פוליטיות.

לו הנושאים האלה היו עולים בנסיבות אחרות, אפשר היה לקיים דיון ענייני בהם ללא התלהמות יתרה. אבל, זה אינו המצב כרגע, ולכן הנושאים האלה הופכים להיות לדגל של "משילות" מהצד האחד של הספקטרום הפוליטי, ולדגל של מאבק על קיומה של הדמוקרטיה הישראלית מן הצד האחר של המפה הפוליטית.

החלטת הכנסת לבטל את חסינות חבריה לא התקבלה לפני כ-15 שנים בחלל הריק. היא באה על רקע מעשי שחיתות שבהם נתפסו חברי כנסת והיא נוגעת לפלילים. ההחלטה לא נועדה למנוע מחברי הכנסת את האפשרות להביע באופן חופשי וללא מורא את דעותיהם. מאז, המצב בזירה הפלילית של מעשי שחיתות רק החמיר, ושלושה משרי הממשלה חשודים היום בפלילים, כך שהטענה שבסך-הכול הכנסת חוזרת בעניין זה למצב שהיה טרם ביטול חוק החסינות, היא טענה מיתממת.

ואשר לפסקת ההתגברות, היא נוגעת למאזן הכוחות בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת ואי-אפשר לדון בה באופן ענייני כיום. גם כאן לא צריך להיתמם. הנושא מונח לפתחם של הממשלה והכנסת מזה זמן, בלי שנעשה דבר, והדחיפות שלה כיום איננה מקרית ואינה עוסקת רק בחוקים, אלא גם בהחלטות מינהליות.

אבל, בכל מקרה דיון כזה צריך להתקיים באווירה רגועה יותר שלא על רקע פוליטי מיידי ופרסונלי. ובמבט רחב יותר, חלק ניכר מהבעיות בעבר, בהווה ובעתיד היו נחסכות מאתנו ומקבלות מענה לו הייתה למדינת ישראל חוקה של ממש.

השאלה הרחבה יותר מעבר לחוק החסינות ומעבר לפסקת ההתגברות היא השאלה לאן הולכת הדמוקרטיה הישראלית. אי-אפשר לקחת את הדמוקרטיה כנתון מובן מאליו. רבים בחברה הישראלית לא רואים בה ערך. רבים אינם מבינים את הקשר בין שחיתות לבין יציבות הדמוקרטיה, ובין הדמוקרטיה לחופש האישי שלהם. יתרה מזו, הדוגמאות של הונגריה, טורקיה, פולין, איטליה, רוסיה וכדומה, קורצות ללא מעט אנשים שמעדיפים משטר סמכותני על דמוקרטי. לכן חשוב כל כך שכל מי שהדמוקרטיה וערכיה חשובים לו, שישמיע את קולו.

משטר דמוקרטי עשוי להתחסל באחת משתי דרכים.

הדרך האחת היא הפיכה צבאית בסגנון פרנקו של ספרד, שלטון הקולונלים ביוון, או שלטון צבאי שאפיין בפרקי זמן שונים מדינות בדרום אמריקה. אני מאמין ומקווה שזה לא תרחיש אפשרי בישראל.

יש גם דרך שנייה והיא פחות מורגשת בדרך כלל. בדרך הזאת קשה להצביע, בוודאי בזמן אמת, על אירוע אחד, החלטה אחת או חקיקה אחת, שגרמה לחיסול הדמוקרטיה. זה כמו מחלה שקטה ולא כואבת, סוג של הסתיידות עורקים, שלא חשים בה עד שהיא מתפרצת ונהיית לעובדה מוגמרת שקשה לטפל בה.

בינואר 2011 כתבתי מאמר בנושא זה של שתיקת המגזר העסקי בכותרת "מגזר השתקנים", ואין לי אלא לחזור על הדברים, שהיו נכונים אז, נכונים היום, ונכונים תמיד.

"אני מבקש להזכיר לחבריי, אנשי העסקים בישראל, שאנחנו לא נולדנו כאלה. איש עסקים, כמו כל אחד אחר, הוא קודם כל בן אדם, אח"כ אזרח המדינה, שיקרה לליבו לא פחות מלכל אחד מ-120 חברי הכנסת, ורק לבסוף - איש עסקים. איש עסקים הוא גם, קודם כל, הורה לילדיו, בן (או בת) להוריו, סבא (או סבתא) לנכדיו. לכן, מוזר לי כל כך לראות את אדישותם של חלקים גדולים מהקהילה העסקית לשחיקה בערכים הדמוקרטיים שמדינת ישראל נוהגת להתגאות בהם. עוד יותר מוזרה בעיני העובדה, שמעטים כל כך רואים את הקשר הישיר בין תרבות דמוקרטית בריאה לסביבה עסקית בריאה ולפריחה כלכלית".

מאז 2011 חל שיפור במצב. המגזר העסקי החל להביע עמדות ולא רק בנושאים מצומצמים הנוגעים רק לו. הוא כבר אינו מה שאני מכנה "מגזר השתקנים". כמה מאנשי המגזר יצאו מהמנזר, יצאו מד' אמותיהם - אבל השיפור הזה רחוק מלהספיק, בוודאי על רקע הסוגיות הבוערות שמאיימות לשרוף את המדינה, ובראשן סוגיית השחיתות.

הקהילה העסקית חייבת להבין ולהפנים שאם היא תיתן לרוח הרעה להשתלט על המדינה היא תהיה בין הראשונים לשלם את מחיר הפחד והאדישות. המחיר שאנשי עסקים, והאזרחים ככלל, ישלמו על אי שתיקתם היום, ולחלק מהם יהיה מחיר, יתברר כמחיר קטן בהשוואה למחיר הנפשי והכלכלי שהם ישלמו בעתיד על שתיקתם היום.

ולא רק אנשי עסקים צריכים לעשות חשבון נפש היום. זה נכון גם לגבי פוליטיקאים. כלום לא נמצא צדיק אחד בסדום לקום ולהשמיע את קולו? מה עם הציונות הדתית, מה עם חברים ומנהיגים הגונים של הליכוד? היכן הם?

יש רגעים שבהם יש חובה להניח את האינטרסים העכשוויים והצרים של היום, כדי שהמדינה תהיה ראויה לילדינו ולנכדינו-נכדותינו. אנחנו ממש ברגע הזה.

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך