גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך ישראל תגיע ל-2048: טכנולוגיה מדברית ותיירות בעקבות התנ"ך

פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד גיבש תוכנית אסטרטגית לישראל, ביחד עם ניר ברקת ● במרכז התוכנית שהוצגה היום: חיזוק התיירות בפריפריה, פיתוח אזורי באמצעות הצמחה של תעשיית הייטק שממוקדת ביתרונות האזוריים בדרום ובצפון והגדלת אזורי התעשייה ביהודה ושומרון

פרופ' מייקל פורטר / צילום: רמי זרנגר
פרופ' מייקל פורטר / צילום: רמי זרנגר

לא ניתן להקל ראש באתגרים עמם צפויה ישראל להתמודד ב-20-30 השנים הבאות - בעוד שגודל המדינה לא צפוי לגדול, מספר האנשים עומד לזנק, ובמקביל גם העומס על התשתיות. בתי החולים יהיו צפופים יותר, פקקי התנועה יתארכו, השטחים הירוקים יתמלאו בבניינים, ואם לא יהיה שינוי משמעותי בתפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל - תהיה צפיפות אוכלוסין במרכז הארץ. האתגרים יחסית מוסכמים, אך הממשלה לא הציגה עד כה תוכנית אסטרטגית מקיפה, שכוללת גם דיור וגם תחבורה, גם חינוך וגם בריאות, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה ותכנון של משק המים ומשק האנרגיה.

סביב פתרונות אפשריים קיימים חילוקי דעות. לא ברור למשל האם הדרך הנכונה להגיע לשנת המאה של ישראל עם שלושה מטרופולינים או שעדיף לחזק את מטרופולין תל-אביב ולבנות מערך רכבות מהירות, שיאפשר לגור בפריפריה ולעבוד במרכז. דילמה נוספת היא הדרך לחזק את הפריפריה - האם באמצעות העברת חברות הייטק לשם או באמצעות ניצול היתרונות היחסיים?

בממשלה אמנם ממעטים לעסוק בכך, אך במגזר השלישי דווקא קיימים מספר גופים שמנסים להעלות את הנושא למודעות ולהציג הצעות מדיניות. בכנס שנערך היום בירושלים הוצגה תוכנית אסטרטגית מקיפה, שגובשה בשיתוף עם מייקל פורטר, פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. לפני כעשר שנים גיבש פורטר תוכנית דומה לעיר ירושלים, בהזמנה של ראש העירייה דאז ניר ברקת. ברקת היה שותף גם לגיבוש התוכנית הנוכחית, ביחד עם "ישראל צומחת", מיזם שבראשו עומדת מיכל שלם, ששימשה כראש הסגל של ברקת בשתי הקדנציות האחרונות שלו כראש עירייה; פורום קהלת ומיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף".

בבסיס התוכנית יש השקעות בשלושה אזורי צמיחה עיקריים - הגליל והגולן, הנגב והערבה ויהודה שומרון - על מנת לממש את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם. ההצעה כוללת השקעה של כ-5 מיליארד דולר באזורים האלו - 1.5 מיליארד דולר על ידי הממשלה, חצי מיליארד דולר על ידי הרשויות המקומיות וגופים פילנתרופיים ו-3 מיליארד דולר על ידי המגזר הפרטי. לפי הערכות, ההשקעה תייצר 100 אלף משרות חדשות בחמש השנים הקרובות, והשפעתה הכלכלית תסתכם בכ-25 מיליארד דולר. בין השאר יקדמו אותה, כך לפי ההצעה, באמצעות הקמה של רשות לפיתוח אזורי, הדומה למודל בו פועלת הרשות לפיתוח ירושלים.

"הזמנתי שוב את פרופ' פורטר לחבור לכוח משימה מיוחד שבנינו בארץ, ולהכין תוכנית עבודה מקיפה שמטרתה להפוך את הפריפריה לאזורי צמיחה והזדמנויות", אומר ברקת. "בדרום, בצפון וביו"ש ישנם יתרונות יחסיים שטרם הצלחנו לממש באופן אפקטיבי ואנו מתכוונים להפוך אותם למנועי צמיחה חזקים. לצד זאת, התוכנית שנניח על שולחן הממשלה הבאה לכשתקום, משרטטת את התנאים להצלחת המלצות הצוות המחקרי: תקצוב דיפרנציאלי והענקת סל שירותים איכותי לתושבים בכל המדינה, פיתוח תשתיות שיאפשרו את הצמיחה האדירה אותה אנו צופים וקידום הערים והמרחבים הכפריים", הוא מוסיף.

שלם הוסיפה כי "על אף הצמיחה המהירה וההצלחות הבולטות של המשק הישראלי, המדינה עומדת בימים אלה בצומת דרכים: המשך המגמות הקיימות יובילו לקריסה של כלכלת ישראל כולה לתוך המרכז ולהחלשה נוספת של הפריפריה".

פורטר פיתח מתודה עם צוות החוקרים שלו לאיתור "אשכולות עסקיים", מעין אקו-סיסטם מקומי של עסקים המתרכזים סביב יתרון יחסי באותו אזור. האשכולות נשענים על מאפיינים ייחודיים לאזור ומתפתחים כתשתית עסקית ליזמים ולפעילות כלכלית. למשל, בתוכנית שבנה פורטר לירושלים הוא זיהה שני אשכולות עסקיים עיקריים: אשכול ההיי-טק והביו-טק שנשען על נוכחותם של מוסדות אקדמיים, רפואיים ומחקריים איכותיים בעיר, ואשכול התיירות-תרבות הנשען על העניין של תיירים פוטנציאלים בעיר.

התוכנית הנוכחית כוללת מלבד המנוע העסקי, גם ממדים נוספים כמו תקצוב דיפרנציאלי והגדלת סל השירותים החברתיים, במטרה לשפר את איכות החיים בפריפריה, כך שיהיה ניתן למשוך תושבים ועובדים מהמרכז (בין השאר על ידי מיסוי אטרקטיבי); ערים שוות" - מיתוג וחיזוק המרחבים העירוניים והכפריים על ידי עידוד קהילות צעירות ויצירתיות; ופיתוח תשתיות, בעיקר תשתיות תחבורה, אך גם תשתית כלכלית רגולטורית שבבסיסה הסרת חסמים בירוקרטיים.

פרופ' מייקל פורטר וניר ברקת / צילום: רמי זרנגר

"הצלחת התוכנית תשפיע על האפשרות לשלום ועל האופן בו מסתכלים על ישראל"

התוכנית מקיפה וכוללת ניתוח היתרונות היחסיים של האזורים השונים בפריפריה. כך, בהתאם להבנה שמתחילה לחלחל אצל חלקי ממקבלי ההחלטות, הדרך להרחיב את תעשיית ההייטק לפריפריה עוברת בחיבור בין טכנולוגיות שרלוונטיות לאותו אזור. בדרום, למשל, יושם דגש על סייבר וטכנולוגיות שמתאימות לאזורים מדבריים, כדי שיהיה ניתן לייצא את הידע והטכנולוגיה למדינות עם תנאים דומים. אלו יכולות להיות טכנולוגיות שקשורות לאנרגיה, למים או לחקלאות. הם גם מציינים כי 100% מהאנרגיה בנגב צריכה להיות אנרגיה מתחדשת, ולהביא לכך שיזם יוכל להקים מתקן של אנרגיה מתחדשת בתוך שנה, ולא 3-10 שנים כמו היום.

לגבי אזור הגליל והגולן התוכנית שמה דגש על טכנולוגיות לעולם החקלאות (אגריטק), פודטק ותחום התוכנה וההנדסה. זאת, במקביל לתיירות ותעשיית ה-Wellness. התוכנית כוללת מאמצים להגדיל את היקף התיירות בפריפריה, בהתאם לאופי האזורי. כך, התוכנית כוללת מאמצים סביב תיירות תנ"ך כדי למשוך תיירים יהודים ונוצרים אוונגליסטים.

התוכנית ליהודה ושומרון כוללת גם הרחבה של אזורי התעשייה, ומצוין בתוכנית כי כיום מועסקים 100 אלף ערבים מעבר לקו הירוק וכי הגדלת המועסקים תוביל לאמון גדול יותר ותיצור שיתופי פעולה טובים יותר. "הצלחת התוכנית תשפיע על האפשרות לשלום ויציבות אזורית ותשפיע על האופן בו מסתכלים על ישראל בעולם", אמר פורטר הבוקר.

התוכנית גם כוללת התייחסות מעניינת למושבים, כשהמטרה היא להפוך את המושבניקים ליזמים בתחום החקלאות, וכן לאפשר להם גמישות גדולה יותר בשימוש בנכסים שלהם, כך שיוכלו לשמש לתעשייה, לקמעונות ולאנרגיה (במיוחד סולארית). החזון הוא יצירה דור חדש של מושבניקים-יזמים שייצרו ערך באזורי הפריפריה. כדי לעשות זאת צריך לייצר דיאלוג בנושא זה בין המושבים לממשלה.

עוד כתבות

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: סבב המו"מ בין איראן לארה"ב בז'נבה הסתיים אחרי שלוש שעות

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים