גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית אסטרטגית חדשה לישראל: טכנולוגיה מדברית ותיירות תנ"כית

התוכנית, שגיבש פרופ’ מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד עם ח”כ ניר ברקת, מיועדת לחזק יתרונות אזוריים של הפריפריה בצפון, בדרום וביהודה ושומרון - וכך להתמודד עם צפיפות האוכלוסין שמאיימת לחנוק את מרכז הארץ ● ישראל 2048

פרופ' מייקל פורטר וניר ברקת / צילום: רמי זרנגר
פרופ' מייקל פורטר וניר ברקת / צילום: רמי זרנגר

לא ניתן להקל ראש באתגרים שעמם צפויה ישראל להתמודד ב-20-30 השנים הבאות: שטח המדינה אינו צפוי לגדול, אבל מספר האנשים עומד לזנק ובמקביל גם העומס על התשתיות. כתוצאה מכך בתי החולים יהיו צפופים יותר, פקקי התנועה יתארכו והשטחים הירוקים יתמלאו בבניינים. אם לא יהיה שינוי משמעותי בתפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל - תהיה צפיפות אוכלוסין במרכז הארץ. האתגרים יחסית מוסכמים, אך הממשלה לא הציגה עד כה תוכנית אסטרטגית מקיפה, שכוללת גם דיור וגם תחבורה, גם חינוך וגם בריאות, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה ותכנון של משק המים ומשק האנרגיה.

התוכנית האסטרטגית

סביב פתרונות אפשריים קיימים חילוקי דעות. לא ברור למשל האם הדרך הנכונה להגיע לשנת המאה של ישראל עם שלושה מטרופולינים או שעדיף לחזק את מטרופולין תל אביב ולבנות מערך רכבות מהירות, שיאפשר לגור בפריפריה ולעבוד במרכז. דילמה נוספת היא הדרך לחזק את הפריפריה - האם באמצעות העברת חברות הייטק לשם או באמצעות ניצול היתרונות היחסיים?

בממשלה אמנם ממעטים לעסוק בכך, אך במגזר השלישי דווקא קיימים מספר גופים שמנסים להעלות את הנושא למודעות ולהציג הצעות מדיניות. בכנס שנערך היום בירושלים הוצגה תוכנית אסטרטגית מקיפה, שגובשה בשיתוף עם מייקל פורטר, פרופ’ למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. לפני כעשר שנים גיבש פורטר תוכנית דומה לעיר ירושלים, בהזמנה של ניר ברקת, ראש העירייה דאז. ברקת היה שותף גם לגיבוש התוכנית הנוכחית, יחד עם "ישראל צומחת", מיזם שבראשו עומדת מיכל שלם, ששימשה כראש הסגל של עיריית ירושלים בשתי הקדנציות האחרונות של ברקת כראש עירייה; פורום קהלת; ומיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף".

"קריסת כלכלת ישראל לתוך המרכז"

בבסיס התוכנית מוצעות השקעות בשלושה אזורי צמיחה עיקריים - הגליל והגולן, הנגב והערבה ויהודה שומרון - שנועדו לממש את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם. ההצעה כוללת השקעה של כ-5 מיליארד דולר באזורים האלה - 1.5 מיליארד דולר בידי הממשלה, חצי מיליארד דולר בידי הרשויות המקומיות וגופים פילנתרופיים ו-3 מיליארד דולר בידי המגזר הפרטי. לפי הערכות, ההשקעה תייצר 100 אלף משרות חדשות בחמש השנים הקרובות, והשפעתה הכלכלית תסתכם בכ-25 מיליארד דולר. בין השאר יקדמו אותה, כך לפי ההצעה, באמצעות הקמה של רשות לפיתוח אזורי, הדומה למודל שבו פועלת הרשות לפיתוח ירושלים.

"הזמנתי שוב את פרופ’ פורטר לחבור לכוח משימה מיוחד שבנינו בארץ, ולהכין תוכנית עבודה מקיפה שמטרתה להפוך את הפריפריה לאזורי צמיחה והזדמנויות", אומר ברקת. "בדרום, בצפון וביו"ש ישנם יתרונות יחסיים שטרם הצלחנו לממש באופן אפקטיבי ואנו מתכוונים להפוך אותם למנועי צמיחה חזקים.

"לצד זאת, התוכנית שנניח על שולחן הממשלה הבאה משרטטת את התנאים להצלחת המלצות הצוות המחקרי: תקצוב דיפרנציאלי והענקת סל שירותים איכותי לתושבים בכל המדינה, פיתוח תשתיות שיאפשרו את הצמיחה האדירה שאנו צופים וקידום הערים והמרחבים הכפריים", הוא מוסיף.

שלם הוסיפה כי "על אף הצמיחה המהירה וההצלחות הבולטות של המשק הישראלי, המדינה עומדת בימים אלה בצומת דרכים: המשך המגמות הקיימות יובילו לקריסה של כלכלת ישראל כולה לתוך המרכז ולהחלשה נוספת של הפריפריה".

פורטר פיתח מתודה עם צוות החוקרים שלו לאיתור "אשכולות עסקיים", מעין אקוסיסטם מקומי של עסקים המתרכזים סביב יתרון יחסי באותו אזור. האשכולות נשענים על מאפיינים ייחודיים לאזור ומתפתחים כתשתית עסקית ליזמים ולפעילות כלכלית. למשל, בתוכנית שבנה פורטר לירושלים הוא זיהה שני אשכולות עסקיים עיקריים: אשכול ההיי-טק והביו-טק שנשען על נוכחותם של מוסדות אקדמיים, רפואיים ומחקריים איכותיים בעיר, ואשכול התיירות-תרבות הנשען על פוטנציאל התיירות בעיר.

התוכנית הנוכחית כוללת מלבד המנוע העסקי, גם ממדים נוספים כמו תקצוב דיפרנציאלי והגדלת סל השירותים החברתיים, במטרה לשפר את איכות החיים בפריפריה, כך שיהיה ניתן למשוך תושבים ועובדים מהמרכז, בין השאר על ידי מיסוי אטרקטיבי; "ערים שוות" - מיתוג וחיזוק המרחבים העירוניים והכפריים על ידי עידוד קהילות צעירות ויצירתיות; ופיתוח תשתיות, בעיקר תשתיות תחבורה, אך גם תשתית כלכלית רגולטורית שבבסיסה הסרת חסמים ביורוקרטיים.

להפוך את המושבניקים ליזמים

התוכנית מקיפה וכוללת את ניתוח היתרונות היחסיים של האזורים השונים בפריפריה. כך, בהתאם להבנה שמתחילה לחלחל בקרב חלק ממקבלי ההחלטות, הדרך להרחיב את תעשיית ההייטק לפריפריה עוברת בחיבור בין טכנולוגיות שרלוונטיות לאותו אזור. בדרום, למשל, יושם דגש על סייבר וטכנולוגיות שמתאימות לאזורים מדבריים, כדי שיהיה ניתן לייצא את הידע והטכנולוגיה למדינות עם תנאים דומים. אלו יכולות להיות טכנולוגיות שקשורות לאנרגיה, למים או לחקלאות. הם גם מציינים כי 100% מהאנרגיה בנגב צריכה להיות אנרגיה מתחדשת, ולהביא לכך שיזם יוכל להקים מתקן של אנרגיה מתחדשת בתוך שנה, ולא שלוש עד עשר שנים כמו היום.

לגבי אזור הגליל והגולן התוכנית שמה דגש על טכנולוגיות לעולם החקלאות (אגריטק), פודטק ותחום התוכנה וההנדסה. זאת, במקביל לתיירות ותעשיית ה-Wellness. התוכנית כוללת מאמצים להגדיל את היקף התיירות בפריפריה, בהתאם לאופי האזורי. כך, התוכנית כוללת מאמצים סביב תיירות תנ"ך כדי למשוך תיירים יהודים ונוצרים אוונגליסטים.

התוכנית ליהודה ושומרון כוללת גם הרחבה של אזורי התעשייה, ומצוין בתוכנית כי כיום מועסקים 100 אלף עובדים ערבים מעבר לקו הירוק וכי הגדלת המועסקים תוביל לאמון גדול יותר ותיצור שיתופי פעולה טובים יותר. "הצלחת התוכנית תשפיע על האפשרות לשלום ויציבות אזורית ותשפיע על האופן שבו בעולם מסתכלים על ישראל", אמר פורטר הבוקר.

התוכנית גם כוללת התייחסות מעניינת למושבים. המטרה היא להפוך את המושבניקים ליזמים בתחום החקלאות, וכן לאפשר להם גמישות גדולה יותר בשימוש בנכסים שלהם, כך שיוכלו לשמש לתעשייה, לקמעונות ולאנרגיה (במיוחד סולארית). החזון הוא יצירת דור חדש של מושבניקים-יזמים שייצרו ערך באזורי הפריפריה. כדי לעשות זאת צריך לייצר דיאלוג בנושא זה בין המושבים לממשלה.

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון