גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האצבע הרועדת על ההדק: טראמפ הוא נשיא של אינטואיציות

לא רע אם מתעורר ספק אצל נשיא אמריקאי לפני שהוא מורה על מהלך צבאי עם פוטנציאל הרסני ● אבל אם הספק מייצג התכחשות להיסטוריה של מנהיגות ושל מעורבות, הוא צריך להדאיג את בעלי בריתה של ארה"ב ● הנשיא טראמפ מייצג אינסטינקט בדלני, ש"150 איראנים" הם רק ביטוי מקרי שלו ● פרשנות

מסוק קרב נוחת על סיפון נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן שבמפרץ הפרסי / צילום: רויטרס
מסוק קרב נוחת על סיפון נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן שבמפרץ הפרסי / צילום: רויטרס

מנהיג פוליטי שאצבעו רועדת על ההדק? זה לא כל כך רע, בייחוד אם סחיטת ההדק מפעילה מכונת מלחמה אדירה, ומניבה תוצאות לא חזויות.

קשה להתלונן על נשיא אמריקאי, הנתקף הרהור שני לפני שהוא נותן את הפקודה, מפני שמתחוור לו המחיר האנושי של פקודתו. יש הסכמה רחבה שאמריקה הייתה יוצאת נשכרת אילו ג׳ורג׳ בוש הבן היה נתקף הרהורים כאלה במארס 2003, לפני שפלש לעיראק; ואילו לינדון ג׳ונסון היה נתקף ב-1965, כאשר אישר פעולת גמול גדולת ממדים על התקפה צפון-וייטנאמית במפרץ טונקין (שכנראה לא הייתה ולא נבראה), והתחיל בזה את הטרגדיה האיומה בת שמונה השנים של מלחמת וייטנאם.

עוד שנים ידובר בסדר המדויק של המאורעות בחדר המצב של הבית הלבן בלילה שבין חמישי לשישי, בסוף השבוע שעבר. אבל אין זה מן הנמנע שהירתעות דונלד טראמפ מפני מהלך צבאי נגד איראן טרפה קלפים ושינתה משוואות.

קודם כול, היא סיימה, לפחות פוטנציאלית, פנטזיה ישראלית שארה"ב של טראמפ תחתה את הגחלים בשביל ישראל, ותשים קץ לאיום האסטרטגי האיראני.

ניציות הייתה ברירת מחדל

הטור הזה חזר וטען, כי דונלד טראמפ אינו נץ, ולא קורץ מן החומר שבזמן ממשל בוש למדנו לקרוא לו "שמרנות חדשה", או "ניאו-קונסרבטיזם". טראמפ נמצא בימין הכלכלי, לפחות בעניינים מסוימים, אבל הוא אינו שייך לימין האינטרנציונליסטי, שהתגבש בארה"ב ב-75 השנה האחרונות; זה הימין שרצה כי אמריקה לא סתם תנהיג את העולם, אלא תנהל אותו.

אחד המבטאים של הימין הזה בשנים הראשונות של המאה, הפרשן המנוח צ׳ארלס קרותהמר, כתב ב-2001 שארה"ב היא היורשת של האימפריה הרומית ב"עולם חד-קוטבי", ועליה להתנהג ככזאת. אין עניין אחד עלי אדמות שאינו נוגע לה, ואין עניין אחד שאינו ראוי להתערבותה (אין זה ציטוט, אלא תימצות).

באותם הימים, פילוסופיה ופרקטיקה ניאו-קונסרבטיביות משלו בכיפה הרפובליקאית. הנשיא אימץ אותן אל חיקו, סגן הנשיא ניצח עליהן, שר ההגנה ומשנהו הוציאו אותן אל הפועל, והקונגרס איפשר אותן. כה דומיננטי היה קו המחשבה ההוא עד שרק רפובליקאי אחד מתוך 48 בסנאט התנגד למלחמה; וחשובי הדמוקרטים הצביעו לטובתה, כולל הילארי קלינטון, ג׳ון קרי וג׳ו ביידן, שטיפחו כבר אז יומרות נשיאותיות.

ניציות נטתה להדריך את מדיניות החוץ של ארה"ב מאז תחילת מלחמת העולם השנייה. מעניין שהיא בלטה יותר אצל נשיאים דמוקרטיים, על אף קיומו של אגף יוני חזק מאוד במפלגה. אולי זו הייתה תוצאה של צירוף נסיבות, ואולי לא רק של צירוף נסיבות.

קשה להגיד ששררו חילוקי דעות נוקבים בין המפלגות על השימוש בכוח צבאי. הדמוקרטים הפגינו חוסר חשק להתיר לנשיא ג׳ורג׳ בוש האב לצאת למלחמה, כדי לגרש את סדאם חוסיין מכוויית, ב-1991. כיוצא בזה, רוב הרפובליקאים בסנאט הצביעו נגד מלחמה לגירוש הסרבים מקוסובו ב-1999 בזמן נשיאותו של ביל קלינטון. אבל שתי המלחמה ההן היו זולות (לאמריקאים, לא לעיראקים ולא לסרבים), וההצדקה הייתה כה אנושית ומוסרית, עד שלעצם ההתנגדות לא נודעה כל השפעה בטווח הארוך.

לשמור מרחק מ"העולם הישן"

הפוטנציאל של בדלנות לא מש משום מפלגה. מקורות הנטייה לאי-התערבות הם היסטוריים. את שורשיהם אפשר למצוא בימיה הראשונים של הרפובליקה. שמירת מרחק מסכסוכי "העולם הישן" הייתה אבן פינה של מדיניות החוץ האמריקאית עד סוף המאה ה-19.

היא חזרה והייתה לאבן פינה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. אז התחיל עידן של בדלנות, שעניינו היה השתמטות ממילוי תפקיד בשיטור העולם. היסטוריונים זקפו לחובת ההשתמטות ההיא, לפחות במידת מה, את עליית הפשיזם באירופה והמיליטריזם ביפן. זו הייתה טעות יקרה, ארה"ב הכירה בה, והסכמה רחבה התגבשה על הצורך שלא לחזור עליה.

אבל דונלד טראמפ הקדים להודיע מה הוא חושב על תפקידי ההנהגה והשיטור של קודמיו. הוא דיבר בזלזול על הציפייה שהוא יהיה "מנהיג העולם החופשי". כאשר הוציא את ארה"ב מהסכמי פריז על האקלים, בחודש השני של נשיאותו, הוא הכריז, "נבחרתי כדי לייצג את פיטסברג, לא את פריז". פיטסברג היא עיר התעשייה הכבדה במערב פנסילבניה, שהגלובליזציה עשתה בה שמות. הנוסח הזה, פיטסברג-לא-פריז, היה שאוב כולו מן האתוס של הבדלנות הרפובליקאית בין מלחמות העולם.

טראמפ גם אמר, עוד בזמן מערכת הבחירות שלו ב-2016, שנאט"ו, הברית הצבאית שהגנה על הדמוקרטיות המערביות מפני התפשטות סובייטית, היא "מיושנת". הוא קרא בזה תיגר על ההסכמה הרחבה, שהנחתה את מדיניות החוץ האמריקאית מאז 1949.

טראמפ הגביה את הרף

אין זאת אומרת שהימנעותו של טראמפ מלתקוף את איראן היא תוצאה ישירה של התכחשותו לאינטרנציונליזם של הדור הקודם. אפשר בהחלט לראות באצבע הרועדת על ההדק ביטוי פשוט של אחריות. גם אצבעו של הנשיא (הרפובליקאי) אייזנהאואר, גיבור מלחמת העולם השנייה, רעדה בשנות ה-50, למשל כאשר נמנע ממהלך צבאי לאחר פלישת ברית המועצות להונגריה. גם אצבעו של ברק אובמה רעדה, כאשר הניח, ב-2015, למשטר אסד לחצות את "הקו האדום" (שהוא עצמו שירטט) מבלי להיענש.

אבל טעות תהיה להתעלם מן הקונטקסט. הנשיא הזה אינו אינטלקטואל ואינו תלמיד חכם. הוא אינו מתעמק בכתבי ההיסטוריה, ואינו מקשה קושיות מופשטות ליועציו. הוא מונחה על ידי האינסטינקטים שלו. כשהוא מצדיק הימנעות מהתקפה ב"חוסר הפרופורציה" של הריגת 150 איראנים תמורת מל"ט אמריקאי לא מאויש אחד, הוא מגלה רגישות מפתיעה, לא-אופיינית ומעוררת כבוד לחיי אדם; אבל הוא גם מגלה אפס רגישות לשיקולים היסטוריים ואסטרטגיים.

גם אם נשכח שהמל"ט לא היה דאון-פלסטיק, אלא מפלצת טכנולוגית בגודל של בואינג 727, עם תו מחיר של 130 מיליון דולר, הפלתו הייתה אקט של תוקפנות ושל התרסה, איום על חופש הטיס והשיט, הפרה של החוק הבינלאומי. הענשת איראן על אקט של תוקפנות לא הייתה מעשה של עין-תחת-עין, אלא של עונש הולם בהתחשב בגודל העבירה.

הוויתור על העונש בהכרח מגביה את הרף. מה מכאן ואילך יצדיק עונש? רק מוות של אמריקאים? וכמה אמריקאים יצטרכו למות כדי להצדיק "150" איראנים?

נשיא של קפריזות, לא עקרונות

הנשיא שלף מנדנה חרב פיפיות. הוא איבד כושר הרתעה, והוא עלול להיקלע למצב שבו יצטרך לחזור ולזכות בו במחיר כבד בהרבה. גם האופן שבו הסביר את עצמו לעיתונות לא חיזק את האמון בכושר ההחלטה שלו. הוא תיאר תהליך קבלת החלטות שבו התקפה התבטלה באופן כמעט קפריזי, עשר דקות לפני שעמדה לצאת אל הפועל, מפני שהנשיא נזכר להציג שאלה ששכח להציג שעה אחת קודם.

בשביל ישראלים זה היה שיעור מועיל בטראמפיזם. הם רשאים להיות אסירי תודה לנשיא על השגרירות בירושלים ועל הריבונות בגולן, אבל עכשיו הם מבינים קצת יותר את מגבלות ההסתמכות על מנהיגותו. סוף השבוע שעבר גילה להם שזה נשיא של אינטואיציות, לא של עקרונות. אולי כך עדיף, לטובת שלום העולם - אבל זה מצריך מעקב יומיומי אחרי קפריזות של יחיד, וזה מסבך את החיים. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

המתנה שיקבל תשובה בישראכרט: רווח של עד 90 מיליון שקל משוברים

רכישת השליטה ב-BUYME ע"י הפניקס צפויה לסדר לישראכרט של תשובה, המחזיקה ב-20% מחברת השוברים, רווח נאה על השקעה שביצעה לפני 6 שנים

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הסוף לשכר הכפול: המגבלה החדשה על עובדי המדינה

בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה, עובדי המדינה המשרתים במילואים יוגבלו ל־40 שעות עבודה בחודש ● לאחרונה הוחלט גם להגביל את היקף גיוס המילואים ל־40 אלף משרתים בכל זמן נתון ונקבעה מכסה של 55 ימי מילואים בשנה ללוחמים ● בסקטור הפרטי המצב נותר ללא שינוי

המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחה אמריקאי במדיניות חוץ מזהיר שאיראן חלשה עלולה להוביל לישראל מבודדת יותר במזרח התיכון ומסביר למה סעודיה מתרחקת מנורמליזציה, בעולם מגנים את אישור ההחלטות להעמקת סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ובאיזה מדינות באירופה מודאגים מאנטישמיות • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"

השחקניות הגדולות נותרו מחוץ לפרויקט הדגל של שר הכלכלה, ורק קרפור ניגשה למכרז והציעה סל זול ב־30% מהמתחרות ● גורמים בענף: "התוכנית לא תשנה את מפת המחירים, היא מחזקת מונופולים" ● בסביבת ברקת משוכנעים: "המהלך יוביל לרעידת אדמה בשוק"

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

4 חודשים אחרי הסבב הקודם: סטארט־אפ הסייבר וגה מגייס שוב, ומכפיל את השווי ל־800 מיליון דולר

החברה גייסה 120 מיליון דולר בהובלת אקסל, ארבעה חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם ● סך הגיוסים עומד על 185 מיליון דולר, והשווי כמעט הוכפל בתוך פחות משנתיים מהקמתה

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בבורסת ת"א; מדד הבנקים יורד בכ-1%, קמטק עולה ב-4%

הדולר מוסיף להיחלש, מתחת ל-3.07 שקלים ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

מלון גליליון / צילום: יח''צ

המימוש של הקיבוץ הצפוני: שני מלונות נמכרו ב-142 מיליון שקל

קיבוץ כפר גלעדי מכר מחצית מהחזקותיו בשני בתי מלון, גליליון וכפר גלעדי, לישראל קנדה מלונות תמורת 142 מיליון שקל ● הרוכשת לוטשת עיניים להרחבת עסקיה בעשרות דונמים שבשטחי הקיבוץ

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

אילוסטרציה: Shutterstock

מחצית מהבית הפרטי תועבר לגבר, למרות שהוא רשום על שם האישה בלבד

בית המשפט קבע כי על אף שהבית רשום על שם האישה בלבד, המעורבות המשותפת ברכישה, בהלוואות ובחובות העסקיים של הבעל מעידים על כוונת שיתוף, ולכן מחצית מהזכויות תועבר לבעל

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

מניית אלפאבית בנאסד''ק / צילום: ap, Richard Drew

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית

עפ"י דיווחים, ענקית הטכנולוגיה אלפאבית מכרה אג"ח בשווי של 20 מיליארד דולר על מנת לממן את ההוצאות הרבות שלה בתשתית הבינה המלאכותית ● החברה מתכננת מכירת אג"ח ל-100 שנה כחלק מגיוסי החוב המסיביים שהיא מבצעת

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

"מאז שנת 2000 לא הייתה כזו טלטלה במניות התוכנה": הישראלית שאיבדה מיליארד דולר ביום

מניית ענקית התוכנה מאנדיי השלימה צניחה של 82% מהשיא ● סמנכ"ל הכספים טוען: "יש הרבה מאוד פאניקה שלא בהכרח מוצדקת", אך מביע אמפטיה לחששות המשקיעים:  "הם אמיתיים, ואני לא יכול להתווכח"

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"