גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך יסייעו אינטל וצ'ק פוינט למדינה לנסות לשדרג את לימודי ההנדסאות

למרות הביקוש הגדול, תחום ההנדסאות סובל מבעיה תדמיתית לא פשוטה ● רק 2% ממי שלומדים במכללות הטכנולוגיות נבחנו ב-5 יחידות מתמטיקה ומבחינת המעסיקים זה פשוט לא מספיק ● יוזמה ממשלתית חדשה, בשילוב עם ענקיות כמו אינטל וצ'ק פוינט, תנסה לשפר את המצב ולתרום למשק חצי מיליארד שקל בשנה ● ישראל 2048

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל ישראל
מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל ישראל

בשבועות האחרונים מופיעות על גבי תחנות אוטובוס ברחבי ישראל מודעות שמכריזות על "מותם" של לימודי הפילוסופיה, התקשורת, הפסיכולוגיה ועוד. מי שעומדת מאחורי הקמפיין היא מכללת "הנדסאים תל אביב". המכללה ספגה ביקורת רבה על הזלזול לכאורה במדעי הרוח והחברה, והראייה החד ממדית לפיה הנדסאי הוא המקצוע הרלוונטי היחיד.

הקמפיין הושק בתקופה שבה המדינה מנסה לקדם את לימודי ההנדסאות, לשפר את החיבור שלהם לשוק העבודה, ולהפוך אותם למקצוע אטרקטיבי - גם ברמה התדמיתית. המהלך מורכב וממושך, וייקח זמן רב עד שיושלם. עם זאת, חלק מהסטודנטים שיחלו ללמוד במכללות להנדסאים באוקטובר הקרוב ייחשפו לתוכנית לימודים עדכנית, שגובשה בשיתוף עם חברות גדולות במשק בהן נטפים, צ'ק פוינט, אינטל, רפאל, ישקר, אדמה ועוד.

לימודי הנדסאות נמשכים ארבעה סמסטרים והם לא מעניקים לבוגרים תואר אקדמי. הלימודים מתקיימים במכללות טכנולוגיות, תחת משרד העבודה, או בבתי ספר מקצועיים, בשנים י"ג-י"ד, תחת משרד החינוך.

מי שמוביל את הרפורמה בתחום הוא מה"ט - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית - שבראשו עומדת תאיר איפרגן. בישראל פרוסות 65 מכללות טכנולוגיות ויש בהן שלל מגמות והתמחויות, למשל בתחומי האלקטרוניקה, חשמל, מכונות, בניין ותוכנה. בכל שנה לומדים במכללות כ-30 אלף סטודנטים.

הרפורמה שמובילה המדינה, שתיכנס לתוקף בחודשים הקרובים, כוללת הפחתה של מספר שעות הלימוד, לצד גידול בתקציבים שיקבלו המכללות, ויעלו בהדרגה עד 200 מיליון שקל בשנה. התקציב לסטודנט יגדל ל-19.5 אלף שקל, מכללות יצטרכו לעמוד במינימום של 800 תלמידים, או שייאלצו להתאחד. תוכניות הלימוד יעודכנו והמכללות יצטרכו להיערך לכך. המדינה הציבה יעד לפיו עד סוף 2023 יהיו כ-15 אלף בוגרים בכל שנה. כל מכללה תהיה חופשית להחליט לגבי 25% מהשעות.

ירידה ברמת הסטודנטים

מאחורי הרפורמה עומד הרצון לשפר את פעילות המכללות ואת הכשרתן, לצמצם את שיעורי הנשירה ולהגדיל את התשואה להשכלה על לימודי ההנדסאות. לפני שעוסקים בשינוי שמוביל מה"ט, צריך להבין את המאפיינים של ההשכלה העל תיכונית. בכלל ושל לימודי ההנדסאות בפרט. ב-25 השנים האחרונות, עם פריחתן של המכללות האקדמיות, הפכו התארים האקדמיים לנגישים יותר, ובמידה רבה, גם לתנאי סף למשרות שבעבר לא הצריכו תואר.

ד"ר אורי כץ שפירסם מחקר בפורום קהלת באוקטובר 2017, כתב כי שיעור הפרטים מקרב בני 25-34 שמוסד הלימודים האחרון שלהם הוא מוסד אקדמי גדל מ-20% בשנת 1990 ל-47% בשנת 2015. יש שטוענים כי המכללות הטכנולוגיות לא השכילו לעדכן את תוכניות הלימוד ולהיות רלוונטיות, כמו שהמכללות האקדמיות מנסות לעשות. זאת אולי אחת הסיבות לכך ששיעורם של בוגרי מוסדות ללימודי הנדסאים נשאר פחות או יותר זהה. סביר להניח שהתהליך הזה הוביל לפגיעה תדמיתית במכללות הטכנולוגיות, ולירידה ברמת הסטודנטים.

נתונים של הלמ"ס, שהוצגו בסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מעלים כי בין הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות רק 1%-2% נבחנו ב-5 יחידות מתמטיקה ו-9%-15% נבחנו ב-5 יחידות אנגלית. לשם השוואה, הסטודנטים למדעי הרוח במכללה אקדמית, שביצועיהם בבחינות הבגרות יחסית נמוכים בהשוואה לשאר הסטודנטים באקדמיה, למדו 5 יחידות מתמטיקה בשיעור של 7% ואנגלית בשיעור של 50%. שתי הסתייגויות לגבי נתונים אלו: הם אינם כוללים סטודנטים שנבחנו לאחר התיכון, וכן סטודנטים שהם גם בעלי תואר אקדמי.

ההכנסה החודשית של בעלי דיפלומה ממה"ט במגמות הליבה, גבוהה מעט מהכנסה של בעלי תואר במדעי הרוח באוניברסיטאות ומתקרבת להכנסה של בוגרי תארים כמו משפטים וכלכלה במכללות. עם זאת, סטודנטים במכללות הטכנולוגיות מגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש יותר, ויש מתאם בין ביצועיהם בבחינות הבגרות לבין שנות ההשכלה ולשכר של האב. אם משווים את הסטודנטים שנבחנו ב-3 יחידות מתמטיקה, רואים שבוגרי תארי הייטק ממכללות מרוויחים שכר גבוה יותר, אך באופן יחסי, מצב בוגרי מה"ט השתפר.

הבעיה רלוונטית גם למי שפורשים מהלימודים - והם רבים. רק כ-55% מהסטודנטים מסיימים את הלימודים ומשלימים את כל החובות. השכר של הנושרים דומה לזה של בוגרי תיכון שאין להם השכלה על אקדמית. סקר בוגרים שנערך עבור מה"ט מעלה כי מתוך אלו שלא סיימו את הלימודים, 57% עברו בהצלחה את כל הבחינות אך לא הגישו את פרויקט הגמר. זאת אחת הסיבות לכך שבמשרד העבודה ובאוצר החליטו לקצר את הלימודים, למורת רוחן של המכללות הטכנולוגיות.

שינוי בשוק העבודה

אחת המטרות העיקריות של הרפורמה היא התאמה טובה יותר בין בוגרי מה"ט לבין המעסיקים. כך ייפתר המחסור בהנדסאים וטכנאים במשק, וגם יעלה שכרם של הבוגרים, מכיוון שהפריון שלהם יהיה גבוה יותר. מה שקורה היום הוא שהם עובדים בעבודות משונמכות, או שעל המעסיק לשלם על הכשרה נוספת שלהם, כדי שיתאימו לצרכיו.

"הכלכלה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה מחסור של 3,000 הנדסאים. זה אובדן הכנסה אדיר של חצי מיליארד שקלים למשק בשנה, שלא לדבר על הפגיעה בפיתוחים הישראלים", אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ. "המצב חייב פיתרון וזה בדיוק מה שמצאנו: שינוי הלכה למעשה בשוק העבודה ובמעמד של ההנדסאי, כשהמעסיקים מעורבים בקביעת תוכנית הלימודים תוך התחייבות העסקה עתידית. לא עוד לימודים לצורך תעודה אלא לימודים לצורך עבודה, לצורך שכר גבוה, לצורך עתיד תעסוקתי ואופק מקצועי".

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

איפרגן, שעומדת בראש מה"ט, מציינת כי "כבר כיום אחוזי ההשמה של בוגרי המכללות הטכנולוגיות בעבודה מגיעים ל-90%, רובם המכריע משתלבים במקצוע אותו למדו. נתון זה מעיד על הצורך הרב בהנדסאים במשק. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול של עשרות אחוזים במספר הסטודנטים, מתוכו גידול של 8% רק בשנה האחרונה".

כחלק מתהליך החשיבה על תוכניות הלימוד הגדירו במה"ט, בין השאר באמצעות סקר מעסיקים, את דמות ההנדסאי ב-2030. מלבד הידע המקצועי, כמובן, ההנדסאי צריך שיהיו לו גם חשיבה יצירתית, יכולת פתרון בעיות, יכולת לנהל תהליכים, מיומנויות ניהול צוות, יכולת למידה עצמית ועוד.

לאחר מכן החל תהליך של שמונה חודשים לעדכון חלק מתוכניות הלימוד, שרלוונטיות ל-40%-50% מהסטודנטים. לכל מגמה, למשל הנדסאי תוכנה או אלקטרוניקה, הוגדר צוות עבודה שכלל 6-8 כותבים, כולם מהנדסים, חלקם ראשי מגמות, חלקם מעסיקים וחלקם מנהלי מכללות. בפגישות עצמן הוגדרו המטרות, המשימות והצרכים, אך רוב העבודה נעשתה מחוץ למפגשים. התהליך הפדגוגי לווה על ידי חברה חיצונית.

"היינו בוועדה 4-5 נציגים של התעשייה, וכל אחד נתן את הזווית של הצרכים שלו, והם לא בהכרח חופפים. אינטל לא בהכרח מחפשת את אותו הנדסאי שאלביט או התעשייה האווירית מחפשת", סיפר יהודה כהן, הנציג של אינטל בוועדה שבחנה את לימודי הנדסאי אלקטרוניקה. "אנחנו קולטים את ההנדסאים ובכל מקרה את ההתמחות הספציפית הם עושים אצלנו. עכשיו נצטרך לראות איך זה יעבוד במבחן התוצאה", הוא הוסיף.

"למדנו שהמגזר העסקי מאוד מגוון בקולות שלו ובצרכים שלו, גם סביב מגמה מסויימת. יש ליבה שכולם מסכימים עליה אבל רואים שונות מאוד גבוהה", מספרת איפרגן, "יש לנו אתגר להביא לוועדות האלה יותר עסקים קטנים ובינוניים. הם פחות פנויים לשבת על תוכנית לימודים שרק אולי הם ייהנו מהתוצרים שלה בעתיד. בנוסף, הייתי רוצה שמכללה תעבוד יותר עם מה שנמצא מסביב לה. אם אני יושבת בתל חי ומתפתחת תעשייה של פודטק, אז אני רוצה לראות שיש במכללה שם הכשרות מתאימות".

שניר חסידים, שאחראי על פיתוח עסקי בצ'ק פוינט, לקח חלק בוועדה שבחנה את לימודי הנדסאי תוכנה. "היום לאו דווקא צריך תואר כדי לעסוק בתכנה, אלא אם רוצים להיות אלגוריתמיקאים בכירים או להמשיך למחקר. העבודה מולנו הייתה בעיקר כדי להבין לאן התעשייה הולכת. שינינו את תוכניות הלימוד כך ששפות התכנות ה'עמוקות' הן בעיקר בשלב המבוא, ולא צריך ללמוד איך לתכנת ב-++ C , אלא בשפות יותר עיליות כמו ג'אווה וסי שארפ, ובעתיד אולי Go , ובנוסף גם לצבור ידע משמעותי בשפת פייתון וידע בפיתוח Web. כמעט ולא רואים היום בשוק העבודה הנדסאי תוכנה בגלל העיסוק בשפות C ו- C ++, אבל לא בצורה הרלוונטית לרוב המעסיקים כיוון שבהווה, מתכנתים בשפות אלו צפויים להפגין ידע עמוק וניסיון רב. למאסה הקריטית של השוק, ניתן להשתמש כיום בכלי פיתוח פשוטים יותר. אנחנו לא מורידים את הרמה, כי גם קל יותר לתכנת כיום".

חסידים ציין כי הם ניסו למנוע Vendor lock-in, מצב שבו לומדים ועוסקים בכלי ניהול ותשתיות שרק מעסיקים בודדים משתמש בהם, ואז למעשה הסטודנטים נאלצים או מוסללים לעבוד אצלם. "רצינו שלבוגרים תהיה ורסטיליות בעיסוקיהם וברלוונטיות העתידית שלהם, כולל בעיסוק עצמי, לכן הלכנו על כלים שהם קונצזנוס מלא ואומצו על ידי התעשייה".

עוד אמר חסידים כי הם הדגישו בפני חברי הוועדה האחרים כי הוועדה שקובעת את תכני הלימוד לא יכולה להתכנס כל 5 שנים אלא צריכה להתכנס כל חצי שנה-שנתיים.

מי שלא מרוצה מהתהליך הוא עידו חגאי, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת ומרכז הרפורמה בפורום המכללות הטכנולוגיות. "תהליך הרפורמה מבורך, והיה שיתוף-פעולה בין המכללות למעסיקים, אבל זה היה תהליך מהיר מדי, שהוציא חומרים לא מספיק איכותיים. האיכות של התהליך היא הדבר החשוב, לא הזריזות, כדי שאגף התקציבים באוצר יעשו וי. בחלק מוועדות המומחים למה"ט אפילו לא היו יועצים, או שהיו יועצים חדשים שפחות מכירים את ההכשרה הטכנולוגית. הוועדות זה דבר מבורך אבל צריך לתת לזה משאבי זמן. אולי צריך לעשות פיילוט על מגמה אחת. בחלק מהדברים, השינויים שהם מקדמים לא טובים. למשל, בתחום טכנולוגיות המים המציאו הכשרה של טכנאי מוסמך, רק כי נקבע שתהיה הכשרה מדורגת".

איפרגן אומרת ש"תהליך עדכון תוכניות לימוד בעולם יכול לקחת בין שלושה חודשים לשנה, ואילו זה לקח שמונה חודשים. עדכון התוכניות בוצע בשיטה אחרת מאשר היו רגילים לה במכללות, ואולי זה נתן למשתתפים תחושת בהילות".

להכשיר מרצים מתאימים

הגדרת דמות ההנדסאי בשנת 2030 ועדכון תוכניות הלימוד הם חלקים חשובים ברפורמה במכללות, אבל עקב אכילס של התוכנית עשוי להיות בהטמעה של תוכנית הלימודים בשטח. העדכון מספק אתגר בעבור המכללות הטכנולוגיות והמרצים, מכיוון שהם לא בהכרח מכירים את תכני הלימוד החדשים, והם גם נדרשים מעתה להשתמש בשיטות לימוד חדשניות כמו למשל ללמד סטטיסטיקה באמצעות עבודת צוות.

בטווח הקצר, במה"ט מתכננים להכשיר 80-100 מרצים ברחבי הארץ. "ראשי המגמות הם השדרה הכי חשובה במכללות, יש להם מחויבות והם גורם מפתח בשינוי תוכניות הלימוד. אנחנו מזהים בכל מגמה איזה דגשים מקצועיים חסר להם, מה הם היו רוצים ללמוד, ואנחנו גם עורכים ימי עיון שבהם מתקיימות הרצאות מקצועיות", אומרת איפרגן.

בטווח הארוך, במה"ט החלו בביצוע מיפוי מקיף, עם חברת טאסק, בנוגע להכשרת מרצים במכללות ובמוסדות לימוד אחרים. הם יצאו עם קול קורא למכללות, שבו ביקשו להגיש רעיונות להכשרת מרצים, בשיתוף גופים חיצוניים.

"יש שונות מאוד גדולה במערכת, יש מכללות שיותר מסוגלות להתאים את עצמן וכבר נמצאות שם, ויש כאלו שלא. המערכת חייבת לזוז ולהתגבר על הפער מול התעשייה, שממשיכה לזוז. אנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו ממפים עכשיו את המכללות שנצטרך ללוות יותר צמוד. גם ועדות המומחים ייפגשו פעמיים בשנה הקרובה כדי לבחון האם התוכניות מיושמות בשטח", אמרה איפרגן. 

עוד כתבות

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: סבב המו"מ בין איראן לארה"ב בז'נבה הסתיים אחרי שלוש שעות

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.6% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו