אזור המלונות באילת / צילום: שלומי יוסף
אתמול (א'), למרות זעקות השבר על "בור תקציבי" וקיצוצים רוחביים בתקציבי המשרדים, התכנסה הממשלה באילת ודנה בתוכנית הסיעו לעיר שתעלה למשלם המסים מאות מיליוני שקלים.
אז נשאלת השאלה, כאשר משרד האוצר מכריז על "בור תקציבי" בקופת המדינה - האם באמת קיים "בור" כזה או שאולי מדובר ב"שקר לבן"?
כאשר הממשלה מאשרת את תקציב המדינה לקראת שנה חדשה, וכאשר ישנם אירועים שבהם אגף התקציבים במשרד האוצר חושש שהממשלה הולכת להתחייב להוצאה תקציבית גבוהה ובלתי צפויה, נוהג האוצר, גם באמצעות כלי התקשורת, להלך אימים על חברי הממשלה. לעתים, האוצר "מתדרך" את הכתבים שקיים "בור תקציבי" או שדירוג האשראי של ישראל עלול להידרדר כתוצאה מאישור התקציב המוגדל.
בימים אלה, לקראת המועד שבו נראה שהמועמד לראשות הממשלה, ייאלץ להתחייב בהסכמים הקואליציוניים, לתקצב את דרישות המפלגות - סיבר שמשרד האוצר "יתדרך" שוב, ש"קיים בור תקציבי". זאת, עוד לפני הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2020, שבו יזדעק שוב האוצר על "בור" מעמיק, ועל הצורך בקיצוץ ובצמצום בשירותי המדינה לאזרחים.
בשיטה זו, בכל אירוע תקציבי לא מתוכנן במהלך השנה, כשהממשלה רואה לנכון לתקצב נושא או פרויקט שאינו במסגרת התקציב, מציע משרד האוצר לעשות "פלאט". קרי, קיצוץ רוחבי אחיד בתקציבי המשרדים, כי לדברי האוצר, "אין מקור תקציבי אחר".
הבעיה היא, שההיסטוריה מוכיחה אחרת. רוב מנהלי משרדי הממשלה כבר עלו על השיטה, ורובם אינם מאמינים לאגף התקציבים, שאין ברירה וש"חייבים" לבצע את הקיצוץ הרוחבי.
אמנם, ברוב הפעמים שבהן האוצר הודיע לממשלה ש"אין אפשרות לתקצב פרויקט או רפורמה חדשה" ושאין מקורות תקציביים פרט לקיצוץ בתקציבי המשרדים, הממשלה אישרה את הקיצוץ. אך הפלא ופלא, חלפו רק מספר שעות ופתאום עבור פרויקט אחר, שחשוב למשרד האוצר, נמצא מטמון של קופה נסתרת, עם הון לא מבוטל, והאוצר עצמו מכריז על תקצוב רפורמה שמתחילה למשל במילה "נטו".
רק לאחרונה, נענתה הממשלה לדרישת אגף התקציבים, וביצעה קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים ובשירותיהם לאזרח, לצורך תקצוב הצהרונים בגני הילדים ולצורך ביטחוני. המהלך אושר, כי לדברי משרד האוצר "אין מקור תקציבי פרט לקיצוץ הרוחבי במשרדים".
אלא שלפתע, ודי כרגיל, נמצאה קופה מסתורית חדשה, ובקרוב תקבל הממשלה החלטה, "לאחר סגירת שדה דוב בת"א", על תקצוב הצרכים של העיר אילת בסכום עתק של 825 מיליון שקל (כשבמקור תוכנן לתקצב אותה רק ב-400 מיליון שקל). מעניין, שלתקצוב אילת, לא יבוצע "פלאט".
דהיינו, המטמון נמצא! ואין צורך בקיצוץ הרוחבי.
וכאן נשאלת השאלה - איפה היו אותם מאות מיליוני שקלים כשהממשלה חיפשה מקור תקציבי לצהרונים?
קיימים אנשי היגיון צרוף, שטוענים כי משרד האוצר הטעה את חברי הממשלה במצגת שווא לקראת ההחלטה על תקצוב הצהרונים. זאת, כאשר בכיריו הצהירו ש"אין מקור תקציבי" ונדרש קיצוץ במשרדי הממשלה - בו בזמן שבאותה העת הם ידעו כי קיימת קופה נסתרת של מאות מיליוני שקלים.
סביר גם, שאותם אנשי היגיון יטענו כי ראוי היה ליידע את חברי הממשלה בעניין, ולהשאיר את ההחלטה לשיקול דעתם של נבחרי הציבור.
אין זה מקרה חד-פעמי שלפתע צצים כספים נסתרים. רובנו מכירים את "השקרים הלבנים" והיכן מתחבאים חלק מהקופות המסתוריות של בכירי האוצר. קופות אלה נמצאות בסעיפים המכונים "רזרבה כללית" ו"רזרבה להתייקרויות", או בשמות יצירתיים אחרים שהאוצר נותן לקופות הסודיות הללו.
סעיפים לא ממש ברורים אלה נמצאים בתקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה, אך אין לאף אחד מהמשרדים יכולת להשתמש בתקציבים אלה.
משרד האוצר מחביא תקציבים אלה בסעיפים תקציביים עלומים של משרדים אחרים, ולא בסעיפים תקציביים של משרד האוצר עצמו. זאת, כנראה, גם כדי להסתיר מקורות אלה מהשרים, מחברי הממשלה ומהציבור.
זהו חלק מ"השקר הלבן". העניין הוא שאילו היועצים המשפטיים, שומרי הסף, היו מקפידים עם משרד האוצר כפי שהם מקפידים עם משרדים אחרים, סביר שהם היו אומרים כי במצגת מטעה לכאורה לשרים יש משום הפרת אמונים כלפי הממשלה והציבור.
הכותב הוא מנכ"ל משרד החקלאות