גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ילדים צריכים ללמוד תכנות כדי ליצור, לא רק כדי להתקבל ל-8200"

מיומנות בתכנות הפכה לתנאי להשתלבות בעולם העבודה העתידי • משרד החינוך משקיע בתוכנית נרחבת שבה משתתפים מדי שנה כ-50 אלף תלמידים, אבל אין תקציב להחלתה על כל בתי הספר • מנהלת מינהל חינוך בעיריית ת"א, שירלי רימון-ברכה: "המטרה היא שלא יהיה ילד שיסיים את י"ב בלי לדעת לתכנת"  • ריסטרט לבית הספר – פרויקט מיוחד 

תכנות בסקראץ / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
תכנות בסקראץ / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

בשבוע שעבר פירסם בנק ישראל קריאת כיוון לגבי הדרכים לשיפור הפריון מעבודה בישראל. אחת ההמלצות שהופיעה בדוח הייתה להרחיב את לימודי התכנות בבתי הספר. "הקניית ידע בסיסי או מתקדם בתכנות במהלך הלימודים, לכמה שיותר תלמידים, עשויה לתרום למיומנויות העובדים העתידיים בכלל המשק, ולא רק לאלה שצפויים להיקלט בתעשיית ההיי-טק", נכתב בדוח.

לימודי תכנות, בטח בגן הילדים או בבית ספר יסודי, נשמעים כמו דבר מאיים. בפועל מדובר בתוכניות מותאמות לילדים, שלא כוללות שורות קוד מסובכות. למשל, סקראץ' - סביבת פיתוח פופולרית לילדים שפותחה במעבדות MIT - פועלת על בסיס תכנות מונחה עצמים. על המסך מופיעים בלוקים מסוגים שונים ובעלי פקודות קוד שונות, וכשילדים מחברים ביניהם הם יכולים ליצור פקודות מורכבות יותר ולבנות משחקים וסרטונים.

"התכנות מאפשר לילדים לחשוב על דרכים לפתרון בעיות", אומר ד"ר אורן צוקרמן, שעומד בראש המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי, והיה שותף לצוות הפיתוח של סקראץ' ב-MIT. "למשל, אם אני מתכנן איך להוריד כלים מהשולחן - אני יכול לקחת אותן לכיור אחת-אחת, או להיות יעיל יותר, לערום את הצלחות ולקחת אותן יחד. אלו שני אלגוריתמים שונים ובחירה באחד מהם תלויה במשתנים נוספים כמו המרחק בין השולחן לכיור, כמה צלחות אדם יכול לסחוב ועוד. ילדים יכולים להתחבר לדוגמה כזו כי הם חווים את זה ביומיום, והמחשבה על תכנון אלגוריתם פותחת להם עולם שלם. כמובן שצריך לדבר איתם בשפתם, ולא להשתמש במילים כמו אלגוריתמים.

"כל הילדים נחשפים לטכנולוגיה, למרביתם יש מחשב בבית וסמארטפון", מוסיף צוקרמן. "אולם אלו שיש להורים שלהם יכולת לשלוח אותם לחוגי העשרה, יקבלו את הצד של החשיבה היצירתית, האינטלקטואלית והאנליטית עם הטכנולוגיה, ואלו שלא - יהיו משתמשי טכנולוגיה טובים, אבל לא יצרני טכנולוגיה. המשמעות של יצרני טכנולוגיה היא זה לדעת להשתמש בה לקידום השימושים שלך, למשל רופא שיוזם שימוש חדש בציוד טכנולוגי כי הוא מבין את התרומה לפעילות הצוות".

ד"ר אורן צוקרמן, / צילום:מיכל אולמרט ניישטיין

"אסור לבלבל בין מיומנויות לחשיבה"

מדי שנה משתתפים אלפי ילדים באליפות הסייבר שעורך משרד החינוך. אירוע השיא כולל תחרות גמר, הפנינג והופעות, אך קודמים לו חודשים ארוכים של תחרות בין 2,000 בתי ספר, שמשתתפים בה 350 אלף תלמידים. התחרויות כוללות תכנות ומתמטיקה, מדעי המחשב, רובוטיקה ורחפנים.

תוכנית הדגל של משרד החינוך בתחום התכנות היא קוד ורובוטיקה, שתפסה תאוצה בשנים האחרונות. התוכנית כוללת תכנות בסקראץ', ובמשרד מדגישים החשיבות החיבור עם העולם הפיזי, כלומר לא רק תכנות אפליקציה. התוכנית פועלת ב-585 יסודיים וחטיבות ביניים, ולומדים בה כ-50 אלף תלמידים, 49% מהם - בנות.

קוד ורובוטיקה

כיום עדיין מדובר בתוכנית ולא במקצוע, התוכנית פועלת רק בכשליש מבתי הספר, והלימודים מתחילים רק מכיתה ד'. השיקולים הם בעיקר תקציביים, אף שלא מדובר בסכומי עתק בשביל מערכת החינוך, שתקציבה עומד על יותר מ-60 מיליארד שקל.

לפי הערכות של גורמי חינוך, תקציב תוכנית קוד ורובוטיקה עומד על 10-12 מיליון שקל לכיתות ד'-ו'. הרחבת התוכנית לכיתות א'-ג' ולכלל בתי הספר תעלה בחישוב גס 60-70 מיליון שקל. הפעלת התוכנית גם בכיתות ז'-ט' דורשת 90-100 מיליון שקל בשנה.

עם זאת, כפי שפורסם השבוע ב"גלובס" - משרד החינוך עלול להתקשות להרחיב את התוכניות בגלל פערים טכנולוגיים אדירים בבתי הספר: יותר מחצי מהמוסדות סובלים ממחסור בתשתיות מחשוב. גם באלו שזכו להצטיידות במחשבים ממשרד החינוך, המצב עדיין אינו משביע רצון.

במשרד החינוך גם פיתחו משחקים לימודיים באמצעות חברות חיצוניות, במטרה לנסות לנגוס בשעות שבהן יושבים הילדים בבית מול המחשב. המשחקים מאפשרים למשרד לנתח שימושים ולקבל תובנות על היכולות שהילדים מטפחים. למשל, הם מספרים כי ילדים בכיתה ב' הצליחו להגיע להישגים גבוהים משמעותית מהרמה שציפו לה. במשרד לא נענו לבקשה לספק נתונים על שימושים אלו.

בבתי ספר תיכון, תלמידים יכולים להיבחן בבגרות ברמה של חמש יחידות במדעי המחשב, אך בסופו של דבר מספר הנבחנים נמוך ועומד על אלפי תלמידים. לפי מחקרים, היכרות מוקדמת עם תכנות מגדילה את הסיכויים ללמוד מדעי המחשב בהמשך, ולפי נתוני משרד האוצר, בגרות במקצוע זה מגדילה את הסיכוי לבחור בו בתואר הראשון. בתיכונים פועלת גם תוכנית "גבהים", שכוללת מסלול הגנת סייבר. את התוכנית הקימה קרן רש"י, אך מהשנה הבאה תפעיל אותה חברת מרמנת.

צוקרמן מדגיש כי "אסור לבלבל בין מיומנות לחשיבה, והן צריכות ללכת ביחד. רק ללמד את המיומנות, ולא משנה באיזה גיל, זאת טעות. אם לא נלמד את החשיבה, התלמידים יראו בזה רק כמוטיבציה של ההורים שהילדים יגיעו ל-8200. במערכת החינוך התחילו להבין את זה, ולכן המשרד החל בהכשרת מורים בצורה מתאימה".


בימים אלו נערך בלונדון כנס של קהילת סקראץ' העולמית. נדב וידוצינסקי, מנהל פרויקט סקראץ' ישראל, ונעה קורמן, מובילה טכנולוגית, שהיו נציגי הבינתחומי בכנס, מספרים כי רמת התכנות בישראל לא נופלת מהרמה בעולם, אבל הבעיה היא בחינוך ליצירה. "סיפרו בכנס כי ילדים מדברים בראיונות על החשיבות של קהילה בעבורם. אפשר להעלות פרויקטים של הילדים לאתר של סקראץ', דבר שמשרד החינוך לא עושה. ילדים מכל העולם יכולים לצפות בפרויקט ולעשות בו שימוש. זה מעצים מאוד את הילדים", הם אומרים. 

שיתוף-הפעולה של Wix, ירוחם ותל-אביב

בשבוע האחרון התכנסו בנמל תל-אביב עשרות מורים להכשרה לקראת שנת הלימודים. המיקום: משרדי Wix, שפיתחה פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט. מאחורי ההכשרה עומדת יוזמה של החברה, בשיתוף עיריות תל-אביב־יפו וירוחם, ללימודי הייטק בחטיבות הביניים. התלמידים אינם חשופים לכך שזאת יוזמה של Wix.

"אנחנו מתייחסים לתכנות כמו לשפה שילד צריך להכיר כדי להיות חלק מהעולם הגלובלי. כמו שאנחנו משקיעים בלימודי אנגלית, עברית וערבית לפי שפת האם, יצאנו בהחלטה להשקיע בלימודי שפה. שלא יהיה ילד שיסיים את י"ב בלי לדעת לתכנת. התוכנית היא לשלוש שנים והיא פועלת בכל חטיבות הביניים בעיר, חלקן לכל השכבה וחלקן כמקצוע בחירה", אומרת שירלי רימון-ברכה, מנהלת מינהל חינוך בעיריית תל-אביב.

יוסי חיות, מנהל תחום חינוך ב-Wix, אומר כי "המטרה שלנו היא לא להחליף את מערכת החינוך אלא לעבוד יחד איתה בשותפות רב-מגזרית כדי להגיע רחוק יותר. המחקרים מראים כי יש קשר ישיר בין מוביליות חברתית וצמצום פערים להמשך קיומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, ומערכת החינוך חייבת להיות חלק מזה".

יוסי חיות, מנהל תחום חינוך ב-Wix / צילום: אלן צצקין

תוכנית הלימודים גובשה בסיוע Wix, שרתמה למשימה את עמותת Code.org האמריקאית, שבדרך כלל מפעילה תוכניות לבתי ספר יסודיים. "לא רצינו להתחרות במשרד החינוך, שעושה עבודה נהדרת בבתי הספר היסודיים עם תוכנית קוד ורובוטיקה", מספר חיות. "גיבשנו תוכנית שלא כוללת רק תכנות, אלא גם חשיבה מחשובית, עיצוב מוצר, ניתוח נתונים ועוד. עיצוב מוצר יכול להיות שקול לתוכניות של ה'אחר זה אני', כי כשאתה מתכנן ומעצב מוצר טכנולוגי אתה ממקם את עצמך במקום המשתמש, צריך להקשיב לו כדי לפתור את הבעיה שלו, וצריך הרבה אמפתיה".

בנוסף לתוכנית זו, קיים שיתוף-פעולה של משרד החינוך, עיריית תל-אביב ו-Wix כדי להכשיר את המורים בעיר להכנסת "קוד ורובוטיקה" לכיתות ו' בשנת הלימודים הקרובה, כחלק מיצירת רצף חינוכי בתחום.

"תחרותיות מבריחה נערות"

אתגר נוסף בלימודי התכנות בישראל הוא שילוב בנות. בתעשיית ההייטק יש מיעוט של נשים, והסיבות לכך מתחילות כבר בבתי הספר. תחום המחשב נחשב גברי ואם תלמידות בוחרות ללמוד אותו, הן מוצאות את עצמן בדרך כלל במיעוט. "בנות חושבות שהן לא יכולות והן גם לא אוהבות את התחרות. אליפות הסייבר, למשל, מבריחה נערות", אומר שגיא בר, מנהל המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י. "יש גם עניין תפיסתי - נתקלתי בנערות חילוניות בכיתה ט' ששואלות: 'האם אפשר לעבוד בהייטק ולהתחתן ולהביא ילדים'. נערות הן בוגרות יותר והעיסוק בקריירה ובעתיד שלהן הוא משמעותי, כבר בגיל הזה".

בר מציין כי לימודי תכנות וסייבר מקנים את הכישורים הרכים, וגם מספקים תחושת מסוגלות. "זה דומה מאוד לספורט, רק שאין צורך ביכולות פיזיות, אלא רק מחשב, מישהו שידריך אותך ויאפשר לך להתנסות.

"בנות צריכות לקבל יחס שונה - מתוכנית לבנות בלבד ועד קהילה וירטואלית שמלווה את הנערות. הקהילה הזאת, סייבר גירלז, כוללת למשל קבוצת ווטסאפ של בנות בלבד מכל הארץ, שבה יש להן מקום לשאול שאלות. יש שם גם חיילות ונשים שעובדות בסטארט-אפים שמסייעות לבנות. זה מצליח - המספרים הולכים וגדלים".

עוד כתבות

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.6% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026