הרגלי הצפייה של הצעירים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
באולפן קול בניו אורלינס, דלת מחוררת מירי כדורים נטרקת בפניו של לורנס פישברן. הוא מגלם שוטר שמנסה למנוע דו קרב של יריות בדרמה בהשקעה של 15 מיליון דולר בשם #FreeRayshawn. זוהי סדרת פרקים באורך של פחות מעשר דקות כל אחד - לצפייה בסמארטפון בלבד.
ההפקה הזו היא חלק מההימור של הוליווד על כך שהמסך הקטן מוכן סוף-סוף למאני טיים. #FreeRayshawn היא אחת מעשרות סדרות בפורמט קצר שמופקות בימים אלה, כאשר תעשיות הקולנוע והטלוויזיה מסתגלות לדור הצופים הצמודים לצגים הקטנים של הטלפונים הניידים שלהם, וצופים בתכנים באורך של נסיעת אובר ממוצעת.
בקצה סט הצילומים של #FreeRayshawn בוחן אנטואן פוקואה, המפיק של הפרויקט, מסך וידאו קטן על-מנת לראות כיצד תיראה הסצנה בטלפון הנייד. הוא מביים סרטים זה 20 שנה, כולל סרטים בהם מככב דנזל ושוינגטון כמו "יום אימונים מסוכן", ואומר שהוא היה צריך "לכוונן מחדש את המוח" כדי לפצל את #FreeRayshawn למקטעים עבור המסכים שהצופים יחזיקו בידיהם. "העולם נע בקצב כזה מהיר, שהוליווד צריכה לעבוד קשה יותר כדי להקדים אותו", הוא אומר.
#FreeRayshawn ממומן על-ידי חברת הווידאו-מובייל שמרכזת הכי הרבה השערות והשקעות בתעשייה הזו - קוויבי (Quibi), שנקראת על שם התוכניות שהיא תפיק ב"נגיסות זריזות" (quick bites) לאחר השקתה המתוכננת באפריל 2020. החברה, בהובלת שני בכירים מעולמות הסרטים והטכנולוגיה, ג'פרי קצנברג ומג וויטמן, גייסה מימון של מיליארד דולר. המשקיעים כוללים עשרה אולפנים הוליוודיים כמו דיסני, MGM ו-וורנר מדיה. קוויבי משתמשת בתחמושת הזו כדי לממן מטח של תוכניות פורמט קצר, ומגייסת לצורך כך אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.
לממסד הקולנועי והטלוויזיוני יש רקורד מעורב מאוד של יצירת תוכניות לטווח תשומת-הלב הקצר של בני דור האינטרנט, כולל מצעד של פרקי רשת (webisodes) שכבר נשכחו וסדרות דיגיטליות בתקציבים נמוכים. לאחרונה נסגרו יישומי מובייל של ורייזון ו-ויוונדי, המלאים בתכנים מהירים, כמה שנים אחרי ההשקה.
האם הסיטקום המסורתי ייעלם?
אולם האנשים ששופכים כעת משאבים על הפקות פורמט קצר אומרים שהתנאים הנכונים הבשילו סוף-סוף. ראשית, תפוצת הסמארטפונים היא אדירה; שנית, טכנולוגיית הזרמת תוכני הווידאו (סטרימינג) השתפרה פלאים ושינתה מודלים עסקיים; והחשוב מכל - קם דור של משתמשים שרגיל לתכנים בקצב מהיר וקצר.
בסנאפצ'ט למשל, תפריט גדל של סרטונים ותוכניות למובייל מיועד להמריץ צפיית בינג' (צפייה רציפה בסדרות) ופרסום בתעריפים גבוהים. סנאפ (החברה שפיתחה את סנאפצ'אט), שהשיקה חבורה של סדרות מקור בסתיו שעבר, תכריז החודש (ספטמבר) על עשר תוכניות נוספות "מרוכזות מאוד". החברה מצביעה על "The Dead Girls Detective Agency" כעל להיט משנה כללי משחק - שבו דמויות פחות דומיננטיות עושות שימוש בהרבה מעקב טלפוני כדי לחקור את הרצח שלהן עצמן. ואם הפרקים באורך חמש דקות לא נראים מהירים מספיק, הצופים יכולים תמיד לגעת במסך בכדי לדלג קצת קדימה. לפי סנאפ, 14 מיליון צופים ייחודיים צפו בעונה הראשונה.
אם חסידי הפורמט הקצר צודקים, ייתכן כי הם פותחים את הסכרים הבאים אחרי הטלוויזיה בסטרימינג. ואולם, לא חסרים חסמים בפני ההצלחה. הם מתחרים על מסכי טלפונים שכבר גדושים בצורות אחרות של תוכן קצר: בלוגי וידאו של יוטיוב, סטוריז של אינסטגרם, קליפים של טיקטוק בלופ וכדומה. בנוסף, לאנשים יש כבר דרך לצפות בסרטים ותוכניות טלוויזיה בנסיעות ב"מנות" קצרות - אפליקציית נטפליקס שלהם, למשל.
גורם נוסף שאינו ידוע הוא האם המשתמשים בכלל רוצים לחרוג מהמבנים המוכרים להם - סיטקומים של חצי שעה, דרמה של שעה, סרט של שעתיים - שהכתיבו את הבידור על המסך שלנו במשך עשרות שנים. השגשוג בשירותי ובתוכניות הסטרימינג רק חיזק את התכנים המסורתיים הללו, עם פלטפורמות מתוכננות נוספות של וורנר מדיה, אפל ועוד.
במקום להתמודד על זמן הספה של אנשים עם סרטים ותוכניות טלוויזיה, קוויבי מציעה להם אופציה של צפייה בנסיעה או תנועה - ומהמרת שטאלנטים ותקציבים גדולים בהוליווד יצטרפו להימור הזה.
הרשימה של קוויבי כוללת בימאים של שני סרטי אוסקר מהשנים האחרונות: פיטר פארלי, שמביים קומדיה על בחור שמנסה לחיות את הרגע, וג'יירמו דל טורו, שמפיק סרט זומבים. סטיבן ספילברג כותב סדרה שנקראת באופן זמני "אחרי החשיכה" - סדרה שאפשר לצפות בה רק בשעות החשכה, לפי מיקומו הגיאוגרפי של הצופה.
בסדרה אחרת בשם Action Scene, הקומיקאי קווין הארט נסחף לשמיים בסדרת פעלולי במה. קון צ'דל ואמילי מורטימר אמורים לככב בדרמת מדע בדיוני על תלמיד תיכון שייתכן כי הוא לא אנושי. לורן מייקלס וסת' מאיירס מפיקים קומדיה על סופר של ספרי מתח אשר מנסה לפענח רציחות בעיירה קטנה. קוויבי מפיקה מחדש גם סדרות קלאסיות מהספריות של האולפנים שמשקיעים בה, כולל גרסאות חדשות של "הנמלט", "כוכב חדש נולד" ו"איך לאבד בחור בעשרה ימים".
סטארט-אפ אחר, Ficto, אמור להשיק בנובמבר אפליקציה עם כעשר תוכניות קצרות במיוחד, כולל עיבודים לספרים של מחברים צעירים. אחד היתרונות הוא שזכויות ההפקה של הספרים הללו זולות בהרבה מזכויות סרטים וטלוויזיה - כך אומר המייסד מייק אסולה, סוכן ספרותי לשעבר בהוליווד. אחת הסדרות של החברה, שמתבססת על הרומן רב המכר "אפשר לגלות לך סוד?", תאפשר לצופים לבחור לנתב את הדמויות למסלולי עלילה שונים, בסיפור שמפוצל לפרקים באורך של 4-12 דקות.
בנטפליקס, היעדרם של פרסומות ולוחות תוכניות עודד כמה מפיקי טלוויזיה להאריך את הפרקים שלהם - וכעת גם הם מקצרים אותם. בחודשים האחרונים, כמה סדרות מקור של נטפליקס הושקו עם פרקים באורך 15 דקות. אחת מהן היא Special, העוסקת בדמות עם שיתוק מוחי שמשוטטת בסצנת היכרויות הגייז, ו-It’s Bruno שמגוללת את עלילותיו תושב ניו יורק וכלבו.
נטפליקס אומרת שאין לה כוונה מיוחדת לקדם תוכניות בפורמט קצר, אולם הפורמט הזה עזר לחברה להשיג השנה את מספר המועמדויות הגדול ביותר לפרסי אמי עד כה. שתי ההפקות שהוזכרו לעיל מועמדות לפרס בקטגוריית "סדרת קומדיה או דרמה בלתי רגילה בפורמט קצר", שהושקה ב-2016. מועדות אחרות כוללות את "מצב האומה", סדרה של SundanceTV שנכתבה על-ידי ניק הורנבי. הפרקים באורך עשר דקות סובבים סביב שיחות של בני זוג לפני מפגשי הטיפול הזוגי שלהם.
השקת שירות הסטרימינג דיסני פלוס בנובמבר הקרוב תביא לעולם כמה סדרות קפסולה, כולל סדרה חדשה של "החבובות", שתצטרף לסרטים, הסדרות וההפקות המיוחדות עליהם דיסני כבר הכריזה. בספטמבר ישיק ערוץ הכבלים FXX את "עוגה", תוכנית לילה לסרטים קצרים מונפשים ומצולמים שאמורה לשמש חממה לתוכניות באורך גדול יותר.
הרבה לפני קוויבי, וב-22 שנותיו באולפני דרימוורקס, הטיף ג'פרי קצנברג בזכות הערך של צריכת סיפורי וידאו כ"חטיפים". כאשר בועת הדוט קום התפוצצה, הוא הקים חברה לסרטים קצרים, הנפשה ופורמטים קצרים אחרים של וידאו באינטרנט. השותפים שלו כוללים את שותיו להקמת דרימוורקס, ספילברג ודייויד גפן, ואת בריאן גלייזר ורון הווארד מחברת אימג'ין אינטרטיינמנטז. אך החברה שלהם, Pop.com - התקפלה עוד לפני השקת האתר שלה. "ב-1999 לא יכולת לעשות אפילו סנט ממונטיזציה של משהו האינטרנט", אומר קצנברג.
קוויבי אומרת שהיא מכרה יותר מ-100 מיליון דולר בפרסום (50 מיליון עדיין זמינים למפרסמים) לשש חברות, כולל גוגל ופרוקטר אנד גמבל, שהן "שותפות פרסום בלעדיות" בשנת התפעול הראשונה של קוויבי. החברה תתבסס גם על מנויים - עם פרסומות ובלי - בעלות של 5-8 דולר לחודש, בהתאמה.
יותר מדי מינויים למשתמשים?
המודל העסקי הזה הוא מה שיאפשר לקוויבי להמשיך לממן תוכניות באיכות גבוהה עם תקציבים גבוהים בהרבה יחסית לתוכן דיגיטלי טיפוסי, אומר קצנברג. הוא משווה ל-HBO וליכולתה לנצח את רשתות הטלוויזיה שנתמכות על-ידי פרסומות במימון הפקות מקור.
הספקנים טוענים שאפילו תוכניות שנראות נהדר עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה לא ישיגו את קהל משתמשי הניידים שקוויבי מחפשת. "זה לא עניין של המוצר, אלא של הדקות - של האופנים בהם אנשים יכולים להעביר את רבע השעה הבאה בטלפונים שלהם", אומר אנליסט המדיה ג'יימס מקוויברי מחברת המחקר פורסטר. המספר הגדל של פלטפורמות הסטרימינג שמתמודדות על דמי השימוש החודשיים יגדיל את האתגר הזה, לדבריו. "אם אתה שירות המנויים הרביעי או החמישי שאנשים משלמים עליו כל חודש, קל לעזוב אותך באותה מידה שקל להצטרף".
הפרקים בתוכניות של קוויבי - ממהדורות חדשות ועד סדרות דוקו וסדרות מתוסרטות איכותיות - יהיו כולם באורך 6-10 דקות. האורך הזה מתבסס על מחקר שהראה כי בני דור המילניום מקדישים לטלפונים שלהם לאורך היום פרקי זמן של 6 וחצי דקות בממוצע בכל פעם. "יוצא שזה מתאים למה שכותבי הטלוויזיה רגילים לכתוב", אומרת מג וויטמן, מנכ"לית קוויבי ומנכ"לית HP ואיביי לשעבר, ביחס למרווח הזמן הטיפוסי בין תשדירי הפרסום בטלוויזיה.
בסדרה #FreeRayshawn בבימוי של סם מאן, יוצא מלחמת עיראק (בגילום סטפן ג'יימס) נמלט משוטר לאחר שניסיונו למכור נשק לא עולה יפה. הוא מתבצר בביתו ומכניס בלי כוונה את אשתו ובנו לעימות עם המשטרה. ההאשטאג, שהוא שם הסדרה, משמש אותו לתקשורת עם הציבור דרך המדיה החברתית, והמצב מתרחש לנגד עיניים רבות. הצופים נשארים במתח לגבי מי הטוב והרע ולמי להאמין - לריישואון או לשוטר.
קצנברג משווה את הסדרה הזו ל"אחר צהריים של פורענות", הסרט הקלאסי מ-1975 בכיכובו של אל פצ'ינו הנצור בבנק ששדד, בבימויו של סידני לומט. "אנחנו משתמשים בצורה חדשה של נרטיב קולנועי כדי לחזור לתקופה של סיפורי מסך שהצליחה בצורה פנטסטית במשך 20 שנה", אומר קצנברג. הוא מזכיר סרטים קלאסיים נוספים כמו "צ'יינהטאון" ו"תינוקה של רוזמרי".
ואולם, על סט הצילומים של #FreeRayshawn הקיץ, הכותר שמוזכר הכי הרבה הוא "בית הקלפים", סדרת הסטרימינג הטלוויזיונית מ-2013 שסללה לנטפליקס את הדרך להיות ענקית התעשייה הזו.
הדרך השנייה של קוויבי לשכנע מפיקים להצטרף אליה היא כספית: כל פרויקט אומנם שייך ברישיון בלעדי לקוויבי לשבע שנים כסדרת פורמט קצר, אך אחרי שנתיים, למפיקים יש זכות לארוז מחדש את הסדרה ולקחת אותה למקום אחר. "ג'פרי (קצנברג) אמר לי - תעשה את זה ובעוד כמה שנים תהיה הבעלים של זה", אומר המפיק הבכיר פוקואה. הוא התחיל את דרכו בבימוי סרטוני מוזיקה ותשדירי פרסום בשנות ה-90, והפיק לאחרונה תוכניות טלוויזיה וסרטי תעודה. "להיות בעל קניין רוחני שמישהו אחר משלם עליו? זה לא קורה הרבה".