טנק / צילום: רויטרס
בשבוע הבא ישראל הולכת לבחירות. בראש שתי המפלגות הגדולות היום עומדים לוחם ומפקד לשעבר בסיירת מטכ"ל מצד אחד (בנימין נתניהו) - ושלושה רמטכ"לים לשעבר (בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי; וכן יאיר לפיד) מצד שני.
הרקע הצבאי של המתמודדים תופס מקום נכבד גם בתשדירי הבחירות. אפילו ראש הממשלה, שמכהן בתפקידו יותר שנים מכל ראש ממשלה אחר בישראל, מתהדר בתשדירים בשירותו הצבאי מלפני 50 שנה, כדי לשכנע בוחרים להצביע לו; וכך גם שלושת הרמטכ"לים לשעבר, כמי שעשו קריירה צבאית מרשימה.
השבוע עתרו לבג"ץ שתי צעירות, אור אברמסון ומעיין הלברשטאט, שמיועדות להתגייס במרץ 2020, בדרישה שצה"ל יאפשר להן להתמיין ולהתגייס לתפקיד לוחמות בחיל השריון. אברמסון והלברשטאט רוצות לממש את עצמן ולשרת כלוחמות בשריון, אולם הצבא לא מאפשר להן זאת רק בשל היותן נשים.
ביוני 2018 הסתיים הפיילוט (מחקר חלוץ) שערך צה"ל לבחינת שילוב נשים במקצועות הלחימה בשריון, שאותו סיימו בהצלחה 13 מתוך 15 הנשים שהשתתפו בבדיקה. ארבע נשים המשיכו לקורס מפקדות טנקים, שנערך יחד עם הגברים, וגם אותו הן סיימו בהצלחה, חלקן בהצטיינות. למרות ההצלחה המבצעית החד-משמעית של הפיילוט, הצבא לא שיבץ אותן בתפקידן כלוחמות. גם מפקדות הטנקים לא שובצו ככאלה, והן שירתו בתפקידים אחרים.
את הסיבה להחלטה שלא לשלב נשים כלוחמות בשריון, למרות הפיילוט המוצלח, תלה צה"ל בנימוקים כלכליים לכאורה. מנגד, תחקיר תוכנית "המקור" הצביע על לחצים קשים שהופעלו על הצבא במטרה למנוע את שילוב הנשים, כגורם האמיתי להחלטה נגדן.
לפני 24 שנה נפתחה בפני נשים האפשרות לשרת בצה"ל כטייסות, בעקבות התערבות בג"ץ ב"פרשת אליס מילר". בג"ץ קבע כי שוויון עולה כסף, ואי-אפשר להצדיק פגיעה בזכותן של הנשים לשוויון בגלל עלות כלכלית. בעקבות "בג"ץ אליס מילר", שונה החוק, ועם השנים נוספו לרשימת התפקידים הפתוחים בפני נשים בצבא תפקידים רבים, שנועדו קודם לכן רק לגברים. מאז משרתות חיילות כלוחמות במג"ב, בתותחנים, בגדוד קרק"ל, כלוחמות נ"מ, כחובלות ועוד.
פרשת אליס מילר גרמה לשינוי משמעותי בכל הקשור לשוויון כלפי נשים בצבא ובכלל, אולם הדרך עוד ארוכה. גם כיום תפקידים רבים, נוסף לשריון, סגורים בפני נשים, והשירות הצבאי נעשה לפי מין. הגיעה העת שבשנת 2019 השירות הצבאי ייעשה בהתאם לכישורים וליכולות, ולא לפי מין. כך גם קבעה "ועדת שגב" שבחנה את העניין עוד בשנת 2007, ושמסקנותיה לא יושמו עד היום זה.
הצבא הוא זירה מרכזית בחברה הישראלית (צבא העם). כשם שאנחנו משרתים ומשרתות בצבא - הצבא, והתפקיד שאנחנו ממלאים וממלאות בו, משרת אותנו. במסגרת הזו, המרכזית כל-כך להוויה הישראלית, אנחנו רוכשות ניסיון, מייצרות קשרים והזדמנויות, בונות את קורות-החיים שלנו לקראת החיים האזרחיים וההשתלבות בשוק העבודה ופועלות במוקדי ההשפעה.
גיוס נשים כלוחמות בשריון איננו מטרת-העל של המאבק הזה, אלא רק אבן-דרך. המטרה היא שהנשים בחברה הישראלית יזכו לאותן הזדמנויות המוקנות לגברים; שלא יגבילו אותנו בגלל המין שלנו; ושכל ילדה, נערה ואישה תדע שהיא יכולה, שהדרך פתוחה בפניה לממש את עצמה בהתאם לרצונה, לכישוריה וליכולותיה, ללא תלות במינה, בצבא, באזרחות ובכל מקום אחר.
הכותבת היא מנהלת המחלקה המשפטית של שדולת הנשים