גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".

כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.

הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.

משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.

הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים

דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.

למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".

בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.

הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.

מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם

היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.

ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.

ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.

הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.

אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.

בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.

ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.

ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה. 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

נתניהו למנדלבליט: "אפסות הפעולה שלך היא התרה שערורייתית של דמנו"

ראש הממשלה שלח ליועץ המשפטי לממשלה מכתב חריף שבו הוא מאשים אותו כי אינו נוקט בפעולה לנוכח האיומים על חייו וחיי משפחתו ● "אני רוצה לקוות שבניגוד לכל תשובותיך הקודמות, הפעם תתקבל ממך תגובה הולמת"

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

מגעים להסדר טיעון בין הפרקליטות לבין השר חיים כץ

בקשה מבג"ץ: לדחות את הדיון שאמור להתקיים מחר בשלוש העתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת להעניק לכץ חסינות מפני העמדה לדין ● בהודעת המדינה נכתב כי מתקיימים "מגעים מאומצים אשר עשויים לייתר את הצורך בהכרעת בית המשפט הנכבד בעתירות"

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

חילופי המכתבים בין אל על לרוזנברג הגיעו לאיום בתביעת דיבה

במכתב חריף מבאי כוחו של אלי רוזנברג, המתכוון לרכוש את אל על, מציינים כי "לא לאורך זמן רוזנברג ימשיך להבליג נוכח הניסיונות להוציא דיבתו רעה והוא מתכוון לבוא חשבון עם כל מי שמעורב באופן אישי"

יינות ביתן / צילום: מיכה לובטון

יינות ביתן ממשיכה להצטמצם, הפעם בראשון לציון

ל"גלובס" נודע כי כעת הקבוצה סוגרת את סניף מגה בעיר במרכז המסחרי קניון הבאר במערב העיר ראשון לציון

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בביה"ח לחולי קורונה במדינה / צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool, AP

רוסיה אישרה חיסון לקורונה; פוטין: "הבת שלי קיבלה אותו"

ממשל רוסיה אישר את החיסון הראשון בעולם לקורונה ● המוצר עבר עד כה ניסויים המקבילים לשלב 1 בלבד של ה-FDA

פרנסס אלן, חלוצת מדעי המחשב וזוכת פרס טיורינג / צילום: By Rama - Own work, wikemedia

חלוצת מדעי המחשב וזוכת פרס טיורינג פרנסס אלן מתה בגיל 88

אלן מתה בבית אבות בעקבות מחלת האלצהיימר ● היא הייתה האשה הראשונה שזכתה בפרס טיורינג ב-2006

חיים רמון  / צילום: אביב חופי

חיים רמון: "אי-החוקיות של קנאביס היא בעיני אחד הדברים המטומטמים ביותר שהמדינה עושה היום"

רמון, שמונה לאחרונה ליו"ר חברת וונטייז הצפויה להיכנס לתחום הקנאביס לצורכי פנאי בקולורדו, טוען כי "כבר לפני ארבע שנים כמעט פרסמתי מאמר תמיכה בלגליזציה" ● "לכל מי שאמר לי אז שהוא משקיע בציפיה ליצוא קנאביס בישראל, אמרתי שאני לא ממליץ"

החנות היוקרתית של לורד אנד טיילור בשדרה החמישית בניו יורק נסגרה ב־2019  / צילום: Kathy Willens, Associated Press

האם ניתן עוד להציל את חנויות הכלבו האמריקאיות

לפני מספר שנים הן נחשבו לחדשניות ולסמל של קידמה, אך כיום הן נסגרות אחת אחרי השנייה ● הרשת האחרונה שנכנסה בשבוע שעבר למצעד פושטי הרגל היא "לורד אנד טיילור" שהחלה את דרכה לפני 184 שנים ● האם נגזר סופן או שניתן עדיין להציל אותן?

מפגינים נגד אובר וליפט. "תפסיקו להתעלל בעובדים ובערים"  / צילום: Andrew Kelly, רויטרס

מכה לכלכלת החלטורה: אובר וליפט מחויבות להגדיר את נהגיהן כשכירים

החלטת בית המשפט הגבוה של קליפורניה מגיעה לאחר שהמדינה האשימה את חברות שירותי הזמנת הנסיעות בשלילת זכויות עובדים כמו שכר מינימום, שעות נוספות, ימי מחלה וביטוח אבטלה והיא תקפה רק במדינת קליפורניה

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

אלי עזור הוא המועמד המוביל לרכישת אתר וואלה

עזור מנהל מזה זמן רב משא ומתן על רכישת וואלה וכעת הוא קרוב לרכוש את האתר תמורת 40-50 מיליון שקל ● עזור מחזיק בבעלותו כלי תקשורת נוספים וחלק מהתשלום על האתר יעשה באמצעות זמן אוויר לקבוצת בזק

רועי כהן, רשימת העצמאים / צילום: שלומי יוסף

"ציבור העצמאים ועם ישראל כולו לא יסלח למנהיגים שנטשו אותו בעת צרה ומשבר"

נשיא להב, עו"ד רועי כהן, קורא לרה"מ ושר הביטחון, "להפסיק את השיח המפלג שמטרתו לגרור את המדינה למערכת בחירות רביעית בתוך שנה וחצי, כשברקע ועל פי כל התחזיות עד לסוף השנה עתידים לקרוס מאה אלף עסקים, כשרבבות מהם עדיין לא קיבלו כל פיצוי ועוד כמיליון אזרחים יוותרו מובטלים"

אתר הפסולת דודאים / צילום: גלית חתן

בעיית הפסולת בישראל הופכת דחופה משנה לשנה, האם מתקני שריפת פסולת הם הפתרון הנכון?

כ-80% מהפסולת שמייצרים הישראלים עוברת להטמנה, שמובילה לזיהום ● כשאלקין היה השר להגנת הסביבה הוא קידם הקמה שנויה במחלוקת של מתקנים לשריפת פסולת, אך גמליאל החליטה לבלום את המהלך, ולבחון תוכנית משלה ● מומחים: המדיניות לא תוכל להיות 'העתק הדבק' של פתרונות

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

רוכשי הדירות חזרו לשוק: נפח העסקאות ביוני היה אחד הגבוהים בעשור האחרון

על פי נתוני הכלכלנית הראשית באוצר, נרכשו בחודש זה 10.9 אלף דירות - עלייה של 16% לעומת התקופה המקבילה ● הזוגות הצעירים אחראיים ל-53% מכלל העסקאות ● עם זאת, היקף העסקאות ברבעון השני כולו הוא הנמוך ביותר מאז המחאה החברתית ב-2011

מימין: ערן וולף ומוקי שנידמן  / צילום: תמר מצפי, יח"צ

צנועה יותר בניסיון השני: מימון ישיר תונפק לפי שווי של פחות ממיליארד שקל

חברת האשראי הצרכני מקבוצת צור שמיר של משפחת שנידמן פרסמה תשקיף לקראת גיוס הון ראשוני של 143.5 מיליון שקל, בהנפקת מניות ואופציות, לפי שווי הנמוך בשליש מזה שתכננה טרם פרוץ משבר הקורונה

כבלים תת ימיים / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

בזק תחבר המקטע היבשתי בכבל התת ימי שיחבר בין אסיה לאירופה

מדובר בפרויקט לחיבור כבל תת ימי בין אירופה לאסיה דרך מפרץ אילת שאותו מובילות גוגל וטלקום איטליה

חופי סיני / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

עתירה לבג"ץ: להורות לשר הפנים דרעי לפתוח מיידית את מעבר טאבה לסיני

בין החותמים על העתירה: ישראלים המתגוררים בסיני, מורי דרך ומדריכי טיולים, סגירת הגבול פוגעת בזכות החוקתית לצאת מישראל ובחופש העיסוק ● העותרים: "תנועה של ישראלים ממצרים ולהפך מתאפשרת ממילא דרך טיסות"

airbnb / צילום: Shutterstock

למרות השנה הקשה: Airbnb עושה צעד בדרך להנפקה בבורסה

החברה עומדת להגיש תשקיף חסוי לקראת ההנפקה, כך לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" ● החברה, שהודיעה באחרונה על פיטורי רבע מעובדיה, גייסה במהלך משבר הקורונה לפי שווי של 18 מיליארד דולר, נמוך משמעותית משוויה בעבר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות הטכנולוגיה גררו את וול סטריט לנעילה אדומה

מדד דאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.4%, נאסד"ק צנח ב-1.7% ומדד S&P 500 איבד 0.8% ● הזהב נחלש ב-4.6% למחיר של 1,946.3 דולר לאונקיה ● נפט מסוג WTI ירד ב-0.8% ל-41.61 דולר לחבית ● התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים טיפסה ל-0.62% ● באירופה מדד דאקס קפץ ב-2%, פוטסי 100 עלה ב-1.7% וקאק 40 התחזק ב-2.4%

ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

הגלולה נגד השמנה של אפיטומי הישראלית תשווק על ידי נסטלה

על פי הערכות, מדובר בהסכם עם פוטנציאל של מעל 100 מיליון דולר ● אפיטומי תקים בישראל מפעל ליצור הגלולה, שיעסיק כ-40 איש בישראל

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

המגמה ממשיכה: יותר חוזרים לעבודה, פחות נפלטים

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה