גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסיון לטעון שהרווח משרת את כולם הוא מיתמם ומטעה

פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכול" / צילום: רויטרס
181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכול" / צילום: רויטרס

במאמרו שפורסם ב"גלובס" ב-27.8.19, טוען בועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל וממייסדי התנועה הליברלית החדשה, שהצהרת 181 מנכ"לי העל בארה"ב לא הובנה נכון, וגם אם היא הובנה נכון, אזי היא פורשה באופן מוטה אג'נדה. הוא מפרש את ההצהרה ככזו המתייחסת למשמעות הרחבה של השיטה הקפיטליסטית וככזו שמשתלבת היטב עם תפישת העולם של מילטון פרידמן, ולא ככזו המעידה על שינוי כיוון, כפי שהיו כאלה, ואני בתוכם, שייחסו לה.

בתוך כך, בועז ארד מתעלם מהעובדה שההצהרה הזו מגיעה כ-20 שנה אחרי שאותו גוף - השולחן העגול (הראונדטייבל) של אנשי העסקים המובילים בארה"ב אימץ אחד לאחד את תפישתו של מילטון פרידמן ושההבדלים בין שתי ההצהרות ברורים לעין.

המכנה המשותף לי ולכותב הוא האמונה בקפיטליזם ובתרומתו הברוכה לאנושות, אבל הקפיטליזם שחזה מילטון פרידמן כבר לפני יותר מ-50 שנה, כזה שאכן מבוסס על חירות, יוזמה ותחרות, זה, מה לעשות, לא הקפיטליזם שהתפתח בפועל. זה שהתפתח בפועל, הוא זה, שלצד תרומתו הבלתי ניתנת לפקפוק לאנושות, ייצר לא מעט עוולות. הוא זה, שבהרבה מאוד חלקים שלו, לא ייצג באמת שוק חופשי. השוק החופשי שהתפתח היה שוק חופשי מדי, כזה שאיפשר ללא מעט חברות לפעול שנים רבות בדרך של הונאה, רמייה ועושק צרכנים ו/או עובדים, תוך ניצול כוח עודף ופערי מידע, ואוזלת ידם של הרגולטורים.

זה קרה בישראל, למשל, בתחום הסלולר, וזה קרה עוד הרבה יותר בעולם הרחב, ובראש ובראשונה בארה"ב, שהיא בעיניי התנועה הניאו-ליברלית הדוגמה המובהקת להצלחת הקפיטליזם.

משבר 2008 האיר באור הזרקורים את חולשות המשטר הקפיטליסטי, לא בחברה עסקית אחת כזו או אחרת, אלא בכלל המערכת הפיננסית והכלכלית, וגם מה שקרה מאז לא מבשר טובות. מי הציל את כל הגופים העסקיים, אלה שעומדים בחזית היוזמה הפרטית, מקריסה? בעלי המניות שלהם? גופים עסקיים אחרים? לא. מי שהציל אותם ברגע האמת היו הממשלות, אותן ממשלות שהתנועה הניאו-ליברלית כל כך מתנגדת באופן כמעט מוחלט למעורבות שלהן בחיים הכלכליים.

ומה קרה מאז? התאגידים העסקיים, ובראשם תאגידי העל, דווקא התחזקו על חשבון הממשלות. ומה התברר? שנוצרו כשלי שוק כאלה שהמגזר העסקי, או שאין בכוחו לפתור, או שאין ברצונו לפתור, כי הסטטוס קוו הרבה יותר נוח לו.

אין ספק שהמטרה להשיג רווח היא מטרה ראויה. כל חברה עסקית שואפת להרוויח. בועז ארד קובע שהתגובה להצהרת המנכ"לים היא יח"צנית, ומטרתה להציג באופן מובלע את הרווח כמניע לא מוסרי, בלתי מצפוני או חסר הוגנות. אז, אני יכול לומר, לא מיניי ולא מקצתיי. אין שום כוונה להציג את הרווח כמניע לא מוסרי. להיפך. כולם מבינים שרווח הוא כמו כדוריות דם אדומות לגוף, הוא חיוני גם כדי שהחברה תשגשג וכדי שתוכל להגשים את הייעוד שבו היא בוחרת. אבל, התפישה של מילטון פרידמן וממשיכיו, זו שבאה לידי ביטוי בחוקי החברות הנוכחיים, איננה שחברה צריכה להרוויח, אלא שזה הכול. היא צריכה למקסם את רווחיה. ברגע שאתה קובע שזו המטרה, זה בהכרח יבוא על חשבון שאר מחזיקי העניין. זה יוצר פיתוי לנצל עובדים, לעבוד על לקוחות וכד', וזה מה שאכן קרה במציאות העסקית בעשרות השנים האחרונות. וגם אם הרווחים הגדולים של החברות איפשרו, למשל, לשפר את שכרם של העובדים, הרי שזה נעשה באופן לא פרופורציונלי בעליל. פערי השכר בין המנכ"לים לבין חציון העובדים בארה"ב, שעמדו לפני כ-50 שנים על פי כ-20, עומדים כיום על פי כ-250. מדוע? המנכ"לים הם בני אלים? נכון, מגיע להם יותר מהעובדים בחברות שהם מנהלים. עבודתם מלווה באחריות גדולה יותר וגם בשעות עבודה ארוכות יותר. ועדיין - פער כזה סביר?

הניסיון של בועז ארד לטעון שהרווח משרת את כולם היא, איפוא, טענה מיתממת ומטעה. אפשר, כמובן, לבוא ולטעון, כפי שהגישה הניאו-ליברלית אומרת, שאין כל רע בפערי השכר האלה. כל אדם צריך להיות מתוגמל על כשרונותיו ועל יצירתו. אבל, האם הפערים האלה נוצרו במה שנקרא "שוק חופשי"? ברור שלא, כמו שברור שהתיאוריה של הזדמנויות שוות נשארה תיאוריה של החלום האמריקאי. יתרה מזו, גם כאשר אנחנו מתעלמים מנקודת הראות החברתית-מוסרית, ומתייחסים להיבט הכלכלי-משקי בלבד, מה יותר נכון מהבחינה הזו, שיהיה מנכ"ל אחד שמרוויח 15 מיליון דולר בשנה, ו-500 עובדיו ישתכרו כל אחד 60,000 דולר בשנה, או שהמנכ"ל ירוויח 5 מיליון דולר בשנה, וכל אחד מעובדיו ישתכר 80,000 דולר בשנה. העלות לחברה העסקית היא אותה עלות, אך התועלת למשק שונה בתכלית.

זהו חישוב כלכלי פשוט. אבל , לא באמת ניתן להתעלם מן ההיבט החברתי, שכן פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי. מי שימשיך ויתמיד בגישה שהכול טוב, שהרווח הוא הכול, שאין שום רע בפערים כלכליים עמוקים ככל שיהיו, כורה קבר עמוק מאוד לקפיטליזם.

אם חסידי הגישה הזו ימשיכו לעצום את עיניהם מול המציאות הכלכלית והחברתית המתהווה, הם ימיטו אסון על עצמם, ובעיקר על השיטה הקפיטליסטית, שגם אני מחסידיה, אבל לא זו שהם ממליצים עליה, אלא שיטה שהיא הרבה יותר מאוזנת, וכככזו תבטיח שהשיטה הקפיטליסטית לא תעבור מן העולם, והתחליף שלה עלול להיות סיוט, קודם כל, למי שמקדש את גישתה של איין ראנד.

הגישה, שאני יחד עם אנשי עסקים נוספים מייצגים בישראל, זו של הקפיטליזם הקשוב, היא הגישה המאוזנת והנכונה שתציל את הקפיטליזם מעצמו ו"מחסידיו" בסגנון הנוכחי. 

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הטרגדיה בגיל 25 והיציאה מהחובות: הדרך של מייסד חברת השמירה עד למיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית