גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יצרניות הרכב מחממות את תעשיית האוטו-טק בישראל, יש כאן הרבה כישרון"

ג'ו הייר, האחראי על תחום האוטו-טק בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, מסביר בראיון ל"גלובס" מה הבעיה של יצרניות הרכב, נותן עצות לסטארט-אפים הישראליים ("צריכים משקיעים עם סבלנות"), וצופה לאן תתפתח התעשייה העולמית ("הרבה כסף יופנה לפיתוח מערכות הפעלה לרכב וסוללות")

רכבים חדשים / צילום: shutterstock
רכבים חדשים / צילום: shutterstock

"אין היום בעולם שחקן אחד גדול בתחום הרכב שיכול לקחת הימור כמו שפייסבוק עשתה עם רכישת אינסטגרם, כשהחליטה לקנות אותה כדי להוציא מתחרה מהשוק. חברות הרכב לא יכולות לעשות את זה כי יש עשר חברות ואף אחת מהן לא גדולה כמו גוגל או אפל", כך אמר בראיון ל"גלובס" ג'ו הייר, שמונה באחרונה לאחראי על בנקאות ההשקעות של בנק קרדיט סוויס בתחום האוטו-טק. הייר הגיע לבנק מפורד מוטורס, שם הקים את פעילות המיזוגים והרכישות שלה - שהסתכמה בהיקף מצטבר של חמישה מיליארד דולר בארבע שנים. ההשקעה הבולטת שהוא הוביל הייתה של מיליארד דולר בחברת ARGO.ai.

הייר הגיע בחודש שעבר לכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס". בראיון הוא מסביר איך הוא תופס את התעשייה בישראל ולאן היא צריכה להתפתח, אך קודם לכן מתאר את המאפיינים של תעשיית הרכב העולמית והאתגרים הנובעים מהם. "תעשיית הרכב מאוד מיוחדת בכך שהיא מעולם לא עברה קונסולידציה", הוא מתאר את הפגם המשמעותי ביותר, לדבריו, בתעשייה העולמית. "הייתה אמנם קונסולידציה ברמה הלאומית, אבל גלובלית זה לא קרה, בעיקר בגלל הממשלות והמשפחות ששולטות בתעשייה". התוצאה, לדבריו, היא ש"בארה"ב, באירופה וביפן גמרנו עם שלוש חברות בכל מדינה, בעוד שהיינו מצפים שבסוף התהליך נסיים עם פלוס מינוס שלוש חברות גדולות בכל העולם. זה לא קרה, ונשארנו עם אותם עשרה חבר'ה, עם אותם נתחי השוק". משמעות הדבר לטענתו היא "שאין שחקן סקייל גדול ומשמעותי שם בחוץ - מה שיוצר שוק תחרותי, דינמי ומאוד אגרסיבי".

ג'ו הייר / צילום: איל יצהר

המאפיין המרכזי השני של התעשייה, שלדברי הייר הוא "אולי דווקא הסיבה שהחברות הללו שרדו כל כך הרבה זמן", הוא שבמשך מאה שנים שום דבר בעצם לא השתנה בתעשיית הרכב. "רק שיפרו את הרכבים, באופן תוספתי עם מעט בידולים", הוא אומר. ואז לפני כעשור, אומר הייר, קרו שני דברים שהשפיעו עמוקות על התעשייה: "הטכנולוגיה התפתחה לרמה כזו שהיא יכלה להיכנס לרכבים ולהפוך אותם לחכמים, וזאת במקביל למיתון עמוק בשוק הרכב שהביא לכך שפעילות המחקר והפיתוח של חברות הרכב נבלמה בדיוק ברגע הגרוע ביותר - שנות המשבר הפיננסי של 2008-2009".

גוגל ניצלה את המשבר הפיננסי

התוצאה היתה חולשה של תעשיית הרכב שיצרה ואקום אליו נכנסו ענקיות הטכנולוגיה. "אם אתה מנסה לאתר את נקודת ההתחלה של הרכב האוטונומי", משחזר הייר, "הוא מתחיל עם האתגרים של דרפ"א, הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים של ארה"ב". לדברי הייר, "הצוותים המובילים, שמומנו על ידי חברות הרכב וחלקי הרכב, הגיעו מאוניברסיטאות קרנגי מלון שבפיטסבורג וסטנפורד שבקליפורניה, וכשג'נרל מוטורוס חתכה את המימון לצוות של קרנגי, מי שנכנסה במקומה הייתה גוגל שקנתה את כל החבר'ה האלה".

"לארי פייג' וסרגיי ברין (מייסדי גוגל; א"ב) היו מרותקים מהאתגרים האלה", מספר הייר, שמעיד על עצמו שבתחילת הדרך כלל לא האמין בהיתכנות של הרכב האוטונומי. "אחרי שהאתגרים הסתיימו, הם שכרו את ראש הצוות של סטנפורד, נתנו לו כמה כסף שהוא היה צריך ואמרו לו: 'לך תרכיב את הצוות הכי טוב שאתה יכול, אנחנו רוצים לגרום לזה לקרות'. זה היה אחד האירועים הראשונים שבהם התרחש שיבוש אמיתי בעולם הרכב, כי גוגל עם כל הכסף וכל הגודל שלה בעצם באה ואמרה - אנחנו נבנה את מערכת ההפעלה לעולם הרכב. המטרה הייתה להפוך את יצרניות הרכב למקבילה של יצרני מכשיר טלפון, שגם להם אומרת גוגל: 'אנחנו נבנה את מערכת ההפעלה ואתם את החומרה'". השיבוש הזה, טוען הייר, "היה צריך לגרום ליצרניות הרכב להתעורר.

"קח לדוגמה חברה כמו ב.מ.וו שיש לה את מכונת הנהיגה האולטימטיבית. אבל מה זה אומר חוויית נהיגה אולטימטיבית אם מי שנוהג זה המחשב? כך, יש איום גדול על עצם האופן שבו המכונית נעה - דבר חשוב לצרכן הקצה, שהולך להשתנות".

לדברי הייר, טסלה היא השיבוש השני המשמעותי בתעשייה. לטענתו החשיבות שלה היא בכך ש"לא משנה מה אתה חושב על המודל העסקי שלה, היא מוכיחה שהצרכנים מוכנים לאמץ רכב המונע בסוללה חשמלית. כך, לאחר כמאה שנה שחברות הרכב משפרות את מנוע הבעירה הפנימית, לפתע מדברים על מערכת שונה לגמרי. אלו שני שיבושים משמעותיים שמתרחשים בעת ובעונה אחת - מערכת ההפעלה ומערכת ההנעה. לצידם מתחוללים עוד שינויים, קטנים יותר, כמו נושא החיבוריות בין רכבים ונושא התחבורה השיתופית, וגם תחומים נגזרים כמו תחום הסייבר - כי אם הרכבים עומדים להיות מחוברים זה לזה, החיבור הזה מוכרח להיות בטוח". גם השיתופיות לדבריו היא גורם משבש פוטנציאלי. "מה זה אומר שיתופי? איך שינוי הבעלות כמו במקרה של אובר וליפט ישנה את התעשייה?".

"צריך להמשיך לקחת הימורים"

הייר מדבר על הצורך של יצרניות הרכב לאמץ טכנולוגיות. "מסורתית, חברות הרכב טיפחו טאלנטים בהנדסה מכונות ולא היו להן בכלל טאלנטים בתחום הנדסת התוכנה", אומר הייר, "וכשפורד הייתה צריכה טאלנטים בלמידת מכונה, צוות איתור (סקאוטינג) של החברה הציג לי את סאיפס הישראלית, שרכישתה הייתה מבחינתנו הצלחה מסחררת". סאיפס, שפיתחה פתרונות ראייה ממוחשבת ולמידה חישובית, נמכרה לפורד ב-2016 תמורת עשרות מיליוני דולרים.

"עסקת סאיפס פתחה לאנשים את העיניים לגבי הכישרונות בישראל. יש בישראל מחויבות למשימה שאני לא רואה במקומות אחרים. זה לא רק לעשות כסף - אם יש משהו שמספיק מעניין אותם הם יהיו מאוד מסורים. זה אומר שכוח העבודה בישראל מאוד יציב, בעוד שבעמק הסיליקון לפעמים אתה קונה חברה, ואחרי כמה ימים רוב העובדים עוזבים".

מה עוד מאפיין לדעתך את סצנת האוטו-טק המקומית?

"אני מגיע לישראל באופן קבוע מאז 2016 ואני רואה שהיא גדלה, יש אולי פחות חברות אבל הן הופכות לגדולות יותר. האם יש בועה? אם יש זה מכיוון שהרבה תאגידים מתעוררים עכשיו ומבינים כמה כישרון יש פה. העניין הוא שאי אפשר לבוא ולומר סתם 'נלך לשם, נגייס כמה אנשים ונקים משהו מאפס'. כנראה שמה שקורה זה שחברות רבות מנסות להבין איך לייצר כאן דריסת רגל, וזה מה שמחמם את השוק. אני גם לא חושב שהחוזק של השקל משפיע באופן משמעותי על ההשקעות".

מה יכול היה לייעל את זה? אולי מנגנון לשיתוף מידע בין התעשייה, הממשלה, גופי מחקר וכו'?

"אני מאמין שהדבר יתקן את עצמו, כרגע יש תיאבון גלובלי גדול למיזוגים ורכישות, וישראל נמצאת על הרדאר של כולם, אבל לא הייתי אומר שהשוק כאן בועתי יותר מאשר במקומות אחרים. קח למשל את המקרה של הסטארט-אפ הישראלי Oryx Vision (שפיתח חיישני לידאר לרכב אוטונומי, והודיע על סגירתו בסוף אוגוסט השנה; א"ב). אלו דברים שימשיכו לקרות כי אנשים מהמרים, ואם הם לא ימשיכו לשים שם את ההימורים שלהם, המימון פשוט ייגמר".

ואולי יש עוד תת תחומים בתחום האוטו-טק שהיה כדאי לתעשייה המקומית ללכת אליהם?

"יש עדיין צורך עצום בפריצת דרך בתחום הסוללות החשמליות, ולא ראיתי הרבה חברות בישראל שעוסקות בזה. זה תחום שיהיה נכון להשקיע בו. עקומות העלות של מנוע חשמלי ובעירה פנימית עדיין לא מתקרבים זה לזה ולכן טסלה עדיין מפסידה הרבה כסף. הם הראו שהציבור מעוניין לאמץ אותן אבל העלות מהווה עדיין מכשול. זו משוואה כלכלית שעדיין לא עובדת. האתגרים כעת הם להוריד את העלות לקילוואט, להאריך את משך זמן פעולת הסוללה בין טעינה לטעינה, להאריך את משך חייה הכולל, לטעון אותה מהר יותר ולטפל בה ביעילות בשלב סוף החיים שלה".

ומה לגבי תחום הבידור לרכב?

"אמנם כשניסע במכונית שנוהגת באופן עצמאי, תהיה לנו הרבה אינטראקציה עם המכונית בהרבה דרכים שונות, אבל כעת התחום הזה מרגיש לי יותר ספקולטיבי".

אחת הטענות שנשמעו בהקשר לעבודה של סטארט-אפים ישראליים שפונים לתעשיית הרכב היא שהם טובים בטכנולוגיה, אך אפילו המנכ"לים שלהם לוקים לעתים בבורות באשר לאופן הבסיסי שבו תעשיית הרכב עובדת. האם נתקלת בכך ומה דעתך על כך?

"אני מסכים עם זה, אך הדבר לאו דווקא מאפיין רק את הסטארט-אפים הישראליים. הם עוסקים בתוכנה ולא היה להם מגע עם התעשייה הזאת, אז למה שהם ידעו? למנכ"ל לוקח זמן להבין איך התעשייה עובדת, איך דברים נמכרים ונקנים, איך פועלים שרשרת האספקה ומנגנון הרכש, מי השחקניות המעורבות, איך מתחילים לעבוד איתן, מה זה אומר להתחיל פיילוט ואיך אתה מממן אותו".

אז מה היית מייעץ להם?

"תעשיית הרכב מושכת הון רב כי היא עצומה בגודלה, ולכן גם היכולת לבצע שינוי משמעותי היא גדולה. חברה שתצליח להוזיל עלויות אפילו בכמה דולרים בודדים, אם תכפיל אותם בכמות הרכבים המיוצרת - זה כבר כסף גדול. אם היא תוכל לעזור לחברת רכב להימנע מקריאת שירות (ריקול) רק כי בעזרת למידת מכונה היא הצליחה לשנות משהו במפעל שיכול לפתור בעיה - אפשר לחסוך לחברה מאות מיליוני דולרים ואפילו יותר מזה.

"מצד שני, חייבים לזכור שבתעשיית הרכב מחזורי המכירות מאוד ארוכים, ולכן מתחילים בעבודה עם חברה אחת או שתיים, עם פיילוט קטן או שיתוף פעולה קטן להוכחת התכנות. אחרי שתוכיחו - הכסף יגיע. במקביל אתם חייבים שהגורם המממן אתכם יהיה סבלני".

טענה נוספת שנשמעה בהקשר לתעשיית הרכב המקומית היא שאם כבר יש כאן כל כך הרבה חברות שמספקות לתעשיית הרכב, מדוע שלא ינסו בישראל לפתח חברות טיר1 גדולות שיספקו ישירות ליצרניות הרכב ולא ייצרו חברות שרק יימכרו?

"זו שאלה מעניינת שכל יזם מתחבט בה, אבל אין לה תשובה מושלמת. זו תעשייה קשוחה מכדי להפוך בה בקלות לשחקן טיר1, כי מחזורי המכירות גדולים, כי יש מעט מאוד לקוחות קצה וכי אתה צריך לממן את עצמך עד שתעמוד על שתי הרגליים. זה לא בלתי אפשרי - ראה מקרה מובילאיי או ווייז. אף על פי שגם הן בסוף נמכרו, הן עדיין הגיעו לסקייל עצום למרות הדרך הקשה".

מה התחזית שלך לחמש-עשר השנים הבאות?

"הולכת להיות כמות כסף גדולה שתושקע בשני האתגרים המרכזיים: מערכות ההפעלה והסוללות. לישראל יהיה חלק חשוב בכך, ולכן גם חזרתי לכאן. אנשים באמת צריכים להסתכל חמש-עשר שנים קדימה - איך אני מפתח שבב טוב יותר או משפר את הסוללה. שני התחומים האלה יתמזגו בסופו של דבר - נהיגה אוטונומית על רכב מונע בסוללה. ייווצר צורך בכוח רב של מחשוב וקישוריות לענן וקשר טוב עם התשתית - מה שמכונה V2X (טכנולוגיה שמקשרת בין רכב לכל מה שסביבו, מרכבים אחרים ועד רמזורים; א"ב). זהו תחום נוסף שבו חברות ישראליות משקיעות, אבל הן בהחלט יכולות להשקיע יותר". 

ג'ו הייר

גיל: 46
מגורים: דירבורן, מישיגן, ארה"ב
תפקיד: מנהל ההשקעות האוטו-טק של קרדיט סוויס
תפקידים קודמים: דירקטור פיתוח עסקי, פורד; Managing Director , גוגנהיים פרטנרס; Executive Director , ג'יי פי מורגן; סגן נשיא, בר סטרנס
השכלה: תואר שני במנהל עסקים מאונ' קולומביה

עוד כתבות

הנשיא טראמפ בסוף מסיבת עיתונאים בגן הוורדים בבית הלבן ביום שני / צילום: Evan Vucci, Associated Press

כשנותנים ל"מלך החובות" ופושט רגל סדרתי לנהל מעצמה

אין תחום בחוק האמריקאי שנהנה מהקלות מס רבות ופתלתלות כמו הנדל"ן ● זה מצוין עבור הנשיא דונלד טראמפ, ששקוע בחובות של מאות מיליונים, ולבני משפחתו, שמעורבים בעסקאות נשק חובקות עולם; הרבה פחות לארה"ב עצמה, ששיקולים אלה סביר שמשפיעים על מדיניותו

לינוי בר גפן / צילום: יח"צ

התביעה של לינוי בר גפן היא רק הסדק הראשון: כך מופקר הגולש הישראלי מול הרשתות החברתיות הגדולות

בישראל 2020 עוד לא התקבל אפילו פסק דין סופי אחד המטיל אחריות בלשון הרע ופיצוי על פייסבוק או טוויטר בשל פרסום פוגעני של גולשים ● לינוי בר גפן תבעה את טוויטר ויצרה סדק בחומת ההגנה של הרשתות החברתיות ● מומחים אומרים שהדרך להטיל עליהן אחריות מורכבת, אבל אפשרית

בניין Beirut Terraces, ביירות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האייקון של ביירות: כמה עולה דירה במגדל החדש של בירת לבנון

כמו בתל אביב, גם בבירת לבנון אדריכלי-על בינלאומיים מתכננים מגדלים לעשירים ● מחיר של דירה בבניין Beirut Terraces עומד על 2.1 מיליון דולר ● מדור אדריכלות חדש 

אביגדור וילנץ / צילום: איייל טואג, יח"צ

לייטביטס לאבס של אביגדור וילנץ חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אינטל

במסגרת ההסכם, תשקיע אינטל קפיטל בלייטביטס לאבס 10-20 מיליון דולר ● שיתוף הפעולה אמור לחזק את כוחה של אינטל בקרב מול אנבידיה ומלאנוקס על הטכנולוגיה שתפעיל את הדאטה סנטרים העתידיים  

המרינה בהרצליה / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

המאבק על המרינה: מירי רגב דוחפת, גילה גמליאל מנסה לבלום

חופי הים התיכון נמצאים תחת מכבש לחצים גובר ● תוכנית שנדונה השבוע במינהל התכנון להקמת שש מעגנות חדשות לכלי שייט ברחבי ישראל, עשויה לצמצם את המרווח עוד יותר ● שרת התחבורה מנסה לקדם את המהלך בעקבות פנייתם של מספר ראשי ערים, השרה להגנת הסביבה מציגה את המחיר הכבד והכפול שישלמו אזרחי ישראל

ד"ר יעקב שיינין / צילום: איל יצהר, גלובס

לא מודל להצלחה: שיינין סוגר קרנות נאמנות ולקוחות ההוסטינג עוזבים

מודלים שוקי הון שבניהול הכלכלן ד"ר יעקב שיינין תנהל לאחר הפירוק הצפוי קרנות נאמנות בהיקף של 54 מיליון שקל בלבד

עוד מסעדה סגורה בצל הסגר השני בישראל / צילום: כדיה לוי, גלובס

הצריכה בספטמבר: עלייה ברשתות המזון, נמשך המשבר בתיירות ובפנאי

מנתוני חברת שב"א עולה כי למרות הסגר, ההוצאה בכרטיסי אשראי בספטמבר השנה הייתה קרובה לרמה שנרשמה בחודש המקביל אשתקד ● יציבות בענפים כמו הלבשה והנעלה ומוצרי חשמל

תחנת דלק של דלק ישראל / צילום: תמר מצפי, גלובס

ברביעי בחצות: מחיר הדלק יירד ב-4 אגורות

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 לצרכן בתחנה בשירות עצמי יעמוד על 5.46 שקל לליטר ● השינוי מגיע על רקע ירידת מחיר הבנזין הבינלאומי ב-2.78% וירידה יחסית במע"מ המוטל על רכיב זה

מנכל בזק דודו מזרחי / צלם: רונן טופלברג

בזק בחרה בנוקיה כספק המרכזי לפרויקט הסיבים האופטיים

נוקיה תספק לבזק את הפתרון הטכנולוגי להפעלת רשת ה-GPON החדשה שהיא מקימה בימים אלה

מפגינים עולים אל הכנסת / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

"הפנימו והבינו, זה קרב על חיינו": אדלשטיין ואוחנה בנסיון להבהיר את ההנחיות

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה וממלא מקום המפכ"ל, מוטי כהן, ערכו מסיבת עיתונאים חריגה במרכז תל אביב ● בהצהרות עצמן לא נמסר מידע חדש, אך השלושה נאלצו להתמודד עם הפגנה קולנית במחאה על הזכות להפגין

שילוט בתחנת דלק של דלק ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התמורה תלך לבנקים: קרן ארבל תזרים 450 מיליון שקל כנגד מחצית ממניות דלק ישראל

לאחר השקעתה צפויה הקרן של אמיר הסל וגבי לב לפעול להשבחת חברת תחנות הדלק ולהנפקתה בבורסה, והיא צופה תשואה שנתית של כ-15% ● מניית קבוצת דלק צנחה ב-87% מתחילת השנה, והאג"ח שלה נסחרות בתשואות זבל של עד 90%

אמיר כוויית סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, / צילום: Mohammad Hamed, רויטרס

אמיר כווית הלך לעולמו בגיל 91; אחיו יירש את השליטה

סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח מת לאחר מאבק ארוך במחלה קשה ● נוואף אל-אחמד א-סבאח ימונה כעת לאמיר כווית

אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס

מסמכי ביהמ"ש מגלים: כך נפל פרופ' רן בליצר בבועת הנדל"ן של אלדד פרי

וגם: בכמה התקרבה החופשה שלכם לבית, עוזי ברייר עוזב את דוטס נאנו והמינוי החדש של פרופ' יפעת ביטון (לא חברת הכנסת שאשא-ביטון)

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

בורסות וול סטריט קטעו רצף עליות של שלושה ימים וננעלו בירידות קלות

מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 ירדו בכ-0.5% ומדד נאסד"ק נחלש ב-0.3% ● הנפט ירד בחדות וננעל בשפל של שבועיים ● דאקס איבד 0.4%, פוטסי 100 נחלש ב-0.5% וקאק 40 ירד ב-0.2% ● מספר המתים מנגיף הקורונה ברחבי העולם חצה את רף המיליון

אלפרד אקירוב/ צילום: איל יצהר

האפסייד של אקירוב מתרחק: נדחתה הנפקת החברה הבת של אלרוב בשווייץ

אפיק סוויס (Epic Suisse) הודיעה על דחיית מועד ההנפקה של מניותיה לראשונה בבורסה בשווייץ, וזאת עקב תנאי השוק, "אך תמשיך לבחון הזדמנויות להנפקה בעתיד"

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

ג'מבו נגד ג'מבו: הדיווח של פוקס גרר התערבות של רשות ני"ע

על פי הבהרה שפרסמה קבוצת האופנה, ההסכם עם ג'מבו היוונית תלוי בכך שפוקס תוכל להשתמש בסימן המסחרי של המותג, אבל עשויה להיות לה מחלוקת על כך עם מתחרה בעלת שם דומה ● מבדיקת "גלובס" עולה כי ישנן לפחות עוד שתי מתחרות תחת השם ג'מבו

שרונה מרקט / צילום: אלירן אביטל

ביהמ"ש הטיל צו עיקול זמני על נכסי גינדי החזקות בחניון שרונה מרקט

הדיירים במגדלי שרונה מתנגדים לניסיון של גינדי החזקות למכור את החניון הצמוד לבניינים ● בית המשפט הטיל צו עיקול זמני עד לסך 59 מיליון שקל, שיבטיח טיפול בבעיות תברואתיות והסדרת השימוש בחניון

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בכ-50 מ' ש' נגד סלקום: שידלה דיירים להדליף פרטי התקשרות של כל הבניין שלהם

לפי הבקשה, הדייר אותו משדלת סלקום להדליף את פרטי ההתקשרות מקבל בתמורה הטבה בסכום של כ-1,000 שקלים ● בשיחה שהוקלטה וצורפה כתמליל אמרה מנהלת המכירות כי "זה משהו שאנחנו עושים בכל הארץ"

עובדי הייטק. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות החדשנות מחפשת מנכ"ל חדש. ולא בטוח שהוא חייב לבוא מההייטק

בתעשיית ההייטק מרוצים מתפקוד רשות החדשנות בשנים האחרונות, אך לקראת עזיבתו של המנכ"ל אהרון אהרון נחלקים בנוגע לשאלת מחליפו, שייכנס לתפקיד בזמן משבר • האם יותר חשוב שיכיר את עבודת הממשלה, שיגיע מחברת הייטק או שיהיה בעל ניסיון בעולם ההשקעות

אוריאל לין, מוחמד אל זרעוני מנכ"ל אזור הסחר החופשי, אמנה לוטא, הסמנכ"לית ואמיר שני יו"ר הועדה הבינלאומית של הלשכה / צילום: דוברות לשכת המסחר

איגוד לשכות המסחר חתם על שלושה הסכמי שת"פ באיחוד האמירויות

האיגוד חתם על בהסכם עם לשכת המסחר והתעשייה של דובאי ועם שני אזורי סחר חופשי באזור ● לצד הזדמנות לטפח קשרים חדשים, ההסכמים גם יאפשרו לחברות ישראליות לחדור לשווקים עולמיים כמו סין, הודו ומזרח אפריקה