צמיחה / צילום: Shutterstock
צמיחת כלכלת ישראל בשנים האחרונות היא מושא לגאווה בקרב ישראלים רבים, ודי בצדק. מאז שנת 1995, צמח התוצר לנפש בכ-45% במונחים ריאליים, מעט מעל ממוצע מדינות ה-OECD שלו צמיחה דומה של כ-41%. הצמיחה של כלכלת ישראל בשנים האחרונות סולידית וטובה, אבל מצבנו יכול להיות טוב יותר. במאמר הקודם טענתי, שמדינות בארגון ה-OECD צמחו מהר מאיתנו בשנים 2018-2008, וכעת אלך קצת לאחור עד לשנת 1995.
אזכיר - המדינות הן: צ'כיה, אסטוניה, הונגריה, קוריאה, לטביה, ליטא וסלובקיה; להלן "מדינות הייחוס", לצורך נוחות. אנחנו צמחנו ב-45% ריאלית מאז 1995. מנגד, מדינות הייחוס צמחו בממוצע ב-141% ריאלית. יותר מפי שלושה מהר מאיתנו. מה משותף למדינות האלו שגרם לצמיחה כה מהירה אצלן? לפי מסמכי ארגון ה-OECD, אפשר לייחס לכך שלושה גורמים עיקריים:
הגורם הראשון הוא צבירת הון פיזי. כלומר, בניית מפעלים, כבישים, מסילות, צינורות ביוב והובלת מים, רכישת מכונות ייצור, טרקטורים וכדומה. באסטוניה לדוגמה כחצי מהצמיחה בין השנים 1995-2008 מיוחסת לגידול במלאי ההון הפיזי. ואכן, הון פיזי תורם לצמיחה. מפעלים ומכונות רבים יותר מאפשרים ייצור רב יותר, וכבישים ומסילות חוסכים זמן הגעה לעבודה, והיא מתייעלת. על אף שחלק מהמדינות האלו עניות מאיתנו במונחי תוצר לנפש, עדיין יש בהן מלאי הון פיזי לעובד גדול בהרבה מאשר אצלנו, ולכל עובד יש "ארגז כלים" גדול יותר. במילים אחרות, הון פיזי תורם לפריון העובדים ולשכרם.
הגורם השני הוא פתיחות למסחר בינלאומי. הובלת סחורה בים היא הדרך הזולה ביותר להניע סחורה ממקום למקום, וגישה לים היא יתרון עצום למדינה הרוצה לסחור עם שכנותיה. על אף שלצ'כיה, סלובקיה והונגריה אין ים, הן מצליחות לסחור הרבה יותר יחסית לישראל. הסחר הבינלאומי בישראל עומד על 58% מהתוצר (יבוא ויצוא יחד), בעוד שבסלובקיה הוא עומד על 184% מהתוצר. כלומר, סלובקיה פתוחה למסחר בינלאומי פי שלושה יותר מישראל. צ'כיה והונגריה לא מפגרות הרבה אחריה.
המדינה הכי פחות פתוחה למסחר בינלאומי מבין מדינות הייחוס היא קוריאה הדרומית, עם 77% מסחר כחלק מהתוצר. כלומר, גם היא פתוחה משמעותית יותר מישראל. פתיחות למסחר בינלאומי תורמת לצמיחה, כי היא כופה על המשק להתמחות במה שהוא טוב בלייצר: היצרנים המקומיים חשופים לתחרות ממדינות אחרות, המכריחה אותם להתייעל או להיסגר. התופעה הזו נקראת "הרס יצירתי", שבו מקומות עבודה חלשים ולא יעילים נסגרים, ועסקים מוצלחים יותר מחליפים אותם. תהליך שכזה תורם לצמיחה, משום שהעסקים ששורדים יעילים יותר, רווחיים ומסוגלים לייצר יותר, ולשלם שכר טוב יותר לעובדיהם.
הגורם השלישי הוא קלות עשיית עסקים. מדד עשיית עסקים של הבנק העולמי מהווה אינדיקטור לגבי קלות עשיית עסקים, והמציאות העסקית במדינות בעולם. החל מהזמן שלוקח לחבר את העסק לרשת החשמל, דרך השגת אשראי, וכלה בכמה קל לשלם מסים. עסקים הם לב הכלכלה המודרנית, והם מה שמניע את צמיחתה. מובן, שקלות עשיית העסקים משפרת צמיחה. כלל המדינות המדוברות מדורגות גבוה מישראל במדד, בלי שישראל מצליחה לצמצם את הפערים מולן.
גורמים כמו צבירה של הון פיזי, פתיחות למסחר בינלאומי וקלות עשיית עסקים הם שלושה דברים שישראל באופן יחסי חלשה בהם. שיפור בשלושתם יתרום משמעותית לצמיחת כלכלת ישראל, וכתוצאה מכך לשיפור הרווחה של אזרחי מדינת ישראל. המדינה יכולה לנקוט מספר צעדים שישפרו משמעותית את מצב שלושת העניינים שסקרנו: המדינה יכולה לבטל את חוק לעידוד השקעות הון, שלפי בנק ישראל לא משיג את מטרותיו. היא יכולה להוריד חסמי מסחר בדמות מכסים, מכסות ותקינה לפי המלצות מומחי ארגון ה-OECD. ישראל יכולה גם לשפר את סביבת העסקים במדינה, לפי המלצותיהם של אותם מומחים. צעדים אלו ישפרו משמעותית את צמיחת הכלכלה ויעלו את רמת החיים בישראל במידה ניכרת.
הכותב הוא בלוגר הכותב על כלכלה ומדע