חבילות של אמזון / צילום: שאטרסטוק
אמזון פתחה את שעריה בפני קמעונאים ישראלים המעוניינים לבצע עסקאות עם לקוחות ישראלים באינטרנט. לא נגזים אם נאמר כי זו תחילתה של מהפכה צרכנית המהווה בשורה לצרכנים הישראלים ולעסקים ישראלים, המקבלים הזדמנות עסקית ואפיק שיווק חדש המיישר קו עם המהפכה הקמעונאית בעולם.
המסחר בפלטפורמה שמעניקה אמזון מאפשר לעסקים גם הזדמנות פריצה לשווקים בינלאומיים, אשר מתבטאת במספר סוגי עסקאות, חלקן מתאימות ליזמים צעירים, אחרות מתאימות לעסקים מבוססים בישראל, ואחרות מתאימות לעסקים שביצעו עסקאות בינלאומיות שלא בזירה המקוונת.
עסקאות יבוא ויצוא - בעסקאות אלה בעל העסק הישראלי מייבא סחורות ארצה ומתחייב במיסי יבוא עם כניסת הסחורה לישראל. מע"מ מוטל על יבוא סחורות לישראל, מס קנייה מוטל על סחורות מסוימות, ומכס מוטל על יבוא מוצרים מסוימים ממדינות מסוימות.
בעת יצוא הסחורה לחו"ל חל מע"מ בשיעור אפס עם הנפקת רשימון יצוא הכרוך בעמלות שונות. בשל כך שמדובר בעסק הממוקם בישראל, גם אם המכירות מבוצעות בפלטפורמה כגון אמזון, מכירת המוצרים המיובאים לישראל ומיוצאים לחו"ל מתחייבת במס הכנסה בישראל, דהיינו מס על הרווח הנובע מהפעילות. תכנון מס נכון של פעילות יבוא ויצוא של סחורות צריך להביא בחשבון את היקף מחזור הפעילות ובחינת השאלה האם לא הגיעה העת להקים סניף של העסק שלא ימוקם בישראל ובשל כך לא יתחייב במס הכנסה בישראל.
מיקום העסק הבינלאומי במדינה בה שיעורי מס הכנסה נמוכים מישראל לצד היקף פעילות עסקית במחזורים משמעותיים, מצדיק תכנון ובחינה של מבנה הפעילות. יש לציין כי הקמת עסק בחו"ל שעיקר מכירותיו הבינלאומיות מבוצעות בפלטפורמה אינטרנטית, כרוכה בעלויות פחותות מאלה החלות על הקמת עסק מסורתי בחו"ל.
עסקאות תיווך - עסקאות תיווך מאופיינות בכך שהמתווך אינו נושא בסיכונים הכרוכים בעסקה. הבעלות בסחורה לא עוברת למתווך משום שהוא לא רוכש אותה, והמסגרת המשפטית בעסקה היא של הסכם לקנייה ומכירה בין שני צדדים שאינם המתווך.
שירותי תיווך שמספק עוסק ישראלי בעסקה בינלאומית עלולים ליצור חבות במס ערך מוסף. זאת בין אם שירותי התיווך ניתנים לעוסק ישראלי ובין אם ניתנים לעוסק הזר. בהיבט של מס הכנסה, למתווך יש יתרון, והוא היעדר הצורך להוכיח לרשויות המס את ההוצאה הכרוכה ברכישת הסחורה, משום שמתווך ממילא מתחייב במס רק בגין הרווח הנובע משירות התיווך שהעניק.
יש מספר דרכים לתכנן את העסק בצורה נכונה על-מנת שלא להתחייב במע"מ בעסקת תיווך שעניינה מכירת סחורה בחו"ל או לחו"ל. הרציונל בכל אחת מהדרכים היא ליצור נייטרליות מיסויית, כך שהמע"מ לא יהפוך לגורם שימנע את ביצוע העסקה.
עסקאות דרופשיפינג - אלה עסקאות המאפיינות במיוחד את הכלכלה הגלובלית המודרנית. יזמים צעירים ללא תשתית ומנגנון פיזיים מאתרים ברחבי העולם הווירטואלי ספקי סחורות, אותן הם משווקים ברחבי הרשת, כאשר ברגע שמבוצעת עסקה, התמורה בגינה משולמת להם, ואילו הספק משלח את הסחורה ישירות ללקוח.
זו עסקה שאינה עסקת תיווך, היות שהסיכונים עוברים למוכר, ומנגד זו אינה עסקת יבוא-יצוא רגילה, שכן הסחורה לא מגיעה לסוחר בישראל. עסקאות דרופשיפינג מתאפשרות בפלטפורמה של אמזון ואיביי (ושירות מכירה דומות), היות שהן מאפשרות הקמת חנות וירטואלית למכירת המוצרים המסופקים במתכונת של דרופשיפיניג.
עסק לדרופשיפינג חייב במס הכנסה בישראל, אך לא חייב במע"מ על עסקאותיו. מכיוון שחוק מע"מ כלל לא חל על עסקאות אלה, כעיקרון לא ניתן לנכות את מס התשומות בו נושא העוסק הישראלי בגין הוצאותיו בישראל (למשל רכישת מחשב, השכרת משרד וכיו״ב). יחד עם זאת, לעסקים מסוג זה אין הרבה הוצאות בישראל.
במסגרת עסקאות אלה נזכיר גם יזמים צעירים ישראלים שמבצעים עסקאות דרופשיפינג לצד עסקאות של יבוא לישראל ויצוא מישראל. כלומר, עסק שמשלב שני סוגי עסקאות. בשל היקף עסקאות היצוא המוגבל של עוסקים כאלה קיימת אפשרות להפקת רשימון יצוא מרוכז במקום בגין כל עסקת יצוא, ועל-ידי כך נחסכות עמלות והנטל הבירוקרטי פוחת.
חרף העובדה שה"ביזנס" תמיד קודם ל"מס בעסקה" הניסיון המצטבר מלמד כי בהיקף עסקאות מוגבל שאלת נטל המס בעסקה עלולה ליטול את כדאיות העסקה. ולהפך - תכנון מוקדם והתייעצות עם מומחים עשויים לייצר כדאיות כלכלית בעסקאות שבשל נטל המס נראו לא כדאיות.
עו"ד רני שורץ הוא שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', רוני ענבר היא עורכת דין (רו"ח) במשרד. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם