יגאל אהובי והרב פירר / צילום: מורג ביטן
השבוע התבשרנו שהרב אלימלך פירר, יו"ר עמותת עזרה למרפא בחר לבטל את המופע ההוקרה והפתיע עם ההודעה שמסר לתקשורת: "אבקש שלא לקיים את מופע ההתרמה. מעולם לא התערבתי ולא עסקתי בארגון ערבי התרמה. זכיתי לשרת עד היום יותר ממיליון אנשים. אני שואב את כוחי מההלכה וגאה באורח חיי".
הרב פירר שכבר סייע למיליון אנשים מתושבי המדינה מבקש לבטל את המופע, הוא מסביר כיצד אירעה הטעות בתכנון אירוע שפוגע ברגשות מחצית מהאוכלוסייה ובאותה נשימה הוא מבהיר שערכיו הם ערכי החרדיות. בחירתו לבטל את אירוע ההוקרה ובלבד שלא לקדש את המלחמה מוכיחה שנשארו אנשי אמת בישראל. שנת הבחירות החולפת הרגילה אותנו לקולות מלחמה וצחצוח חרבות. כיפופי ידיים הפכו לדבר שבשגרה בתקשורת הישראלית, אבל סיום שנת 2019 שמריחה כמו כישלון צורב למאמצי הקמת ממשלה רק הוכיחה שניסיונות כיפוף הסטנדרטיים החרדיים על ידי ארגונים וגופים מחוץ למגזר גורמת לפתיחת מלחמת דת, ועל מלחמת דת נאמר במקורותינו "ייהרג ואל יעבור".
כאישה חרדית המקפידה על קלה כבחמורה חשתי שהפעם הדיונים גודשים את הסאה משני הכיוונים. מצד אחד אני אישה וקשה לי לראות פגיעה מכוונת (או שימוש ציני) בנשים במיוחד כשמדובר בפגיעה כלכלית של נשים המתאמצות לפרנס את עצמן. מאידך אני גם חרדית, וערכי היהדות הם נר לרגלי ולאנשי אמת רבים במגזר. אך כחרדית אני יודעת שגם שעטנז אסור מהתורה.
שעטנז הוא בד המורכב מצמר ופשתן. התורה אסרה ללבוש בגד שיש בו שעטנז או אפילו מעיל צמר שיש בו חוט אחד של פישתן. בעיני, אירוע ההוקרה לרב פירר היה מופע שעטנז.
ברור לכול שהרב פירר שעסוק מבוקר עד ליל בסיוע רפואי לכל נצרך לא אירגן את האירוע, אלא אנשיו תכננו אירוע מושלם לטעמם, אך הם טעו והזמינו זמרים שישירו גם שירי אהבה, כך שבכל מצב אי אפשר לכנותו "אירוע חרדי", והניסיון לקדש את מופע ההוקרה בטענה שאם זמרות יעלו על הבמה האירוע לא יתאים לאורח החיים החרדי והרב פירר לא יוכל להשתתף בו היא טענת סרק. על פי ההלכה היהודית, ואפילו על פי הסטנדרטיים החרדיים, אין היתר לארגון חרדי כל שהוא להזמין זמרים שישירו שירי אהבה, וברור ששלמה ארצי לא ישיר פסוקים מתהילים.
הדבר דומה לאירוע שמארגניו תכננו להגיש בו בשר כשר למהדרין לצד שרימפס. ובמילים פשוטות - לא ראוי לקיים אירוע "חצי חרדי". שום רב לא יתיר להשמיע שירי אהבה באירוע הוקרה, ואפילו לא באירוע למטרה חשובה כמו גיוס תרומות. כך שהטיעון "אנחנו חרדים ולכן נשים לא יכולות להופיע" אינו טיעון שיכול לדור בכפיפה אחת יחד עם שלמה ארצי ושיריו הנהדרים.
הרב פירר, לאחר סיבוב יח"צ מופלא של אנשי התקשורת בארגון שלו, בחר את הפעולה המתבקשת. הוא חרדי מבחירה, הוא גאה בדרכו והוא מקיים את כל התורה, הוא לא מקל על חשבון הזולת, גם לא כשמדובר בנשים. אמנם נעשתה טעות בתום לב (אני מקווה) והוא מקבל אחריות. הוא בוחר לכבד כל אדם. איש ואישה באופן זהה, חרדית או חילונית בלי הבדלה, בדיוק כפי שהתורה מצווה עלינו. ועל כך יש להוקיר אותו.
מאידך - סיבוב היח"צ של אנשיו, וניסיונות ההצטדקות שהובילו לשיח מתלהם ברשתות החברתיות תוך השהיית הביטול היו טעות. היה ראוי לשים לב מראש ולמנוע את הטעות המיותרת של אנשים שלא חשבו מספיק, ואחרי שכבר האירו את הטעות באלפי אלומות אור, היה אסור להשתמש בערכי החרדיות כדי להכשיר את הטעות במקום לומר טעינו.
הכותבת היא המו"לית לשעבר של העיתון "יום ליום"