גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון לעתיד משק החשמל נמצא במצבר של המכונית שלכם

שר האנרגיה שטייניץ הכריז על יעד בצריכת חשמל סולארי: 30% מכלל החשמל ב–2030, לעומת 6.5% כיום • אלא שחשמל סולארי אינו מספק מענה לדרישה הגבוהה בשעות הערב ושימוש בו מצריך גיבוי של אספקה מתחנות כוח מזהמות • הפתרון המתגבש: "שאיבת" החשמל ממצברים של מכוניות חשמליות ● כתבה שנייה בסדרה

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי
יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

חברת החשמל השלישית בגודלה בבריטניה, SSL Energy, פנתה לאחרונה לבעלי רכב חשמליים במדינה בהצעה מפתה: עד 2,000 קוט"ש חשמל בחינם (הצריכה השנתית של משק בית ממוצע בישראל היא 7,500 קוט"ש) תמורת התחייבות מצידם למלא את מצברי הרכב שלהם במשך הלילה. ההתחייבות הזו יכולה לחברה הרבה כסף - במקום להפיק חשמל מתחנות כוח שיופעלו בשעות הערב החברה תוכל לשאוב את החשמל ממצברי המכוניות החשמליות, וכך גם להגדיל את היקף ייצור החשמל הירוק ולחסוך פליטות של גזי חממה ומזהמים.

כך ניתן לפתור בצורה "ירוקה" את הבעיות שמייצרות סוללות הרכב

היוזמה של SSL Energy הוצגה לאחרונה בכנס התאגדות מהנדסי החשמל באילת כדוגמה לגל של יזמות יצירתית המתבססת על רשת החשמל החכמה שכבר פעולת בחלק ממדינות מערב אירופה ושעתידה לקום יום אחד גם בישראל. "הצרכן הביתי הופך להיות שחקן במשק החשמל", אומר ד"ר מרטין דוורט, מנכ"ל חברת הייעוץ ההולנדית DNV-GL, שהציגה בכנס מגוון רעיונות מבוססי רשת חכמה. "הוא יכול להשכיר את המצבר של הרכב שלו, הוא יכול לייצר חשמל על הגג ולמכור אותו ישירות לשכן שלו בעסקאות P2P".

מה הסיכוי שיוזמות כאלה יתממשו בישראל? כלי הרכב החשמליים עדיין לא כאן וכפי שנכתב לאחרונה בסדרה שעסקה בנושא ב"גלובס" - גורמים רבי עוצמה, בין היתר באוצר, עשויים לעכב בשנים את מהפכת הרכב החשמלי, בגלל החשש מאובדן מיליארדים בהכנסות ממסים. אלא שבינתיים במשרד האנרגיה כבר מייעדים לרכב החשמלי תפקיד חשוב במשק החשמל העתידי. על-רקע הצהרת הכוונות של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לבחון את הגדלת היקף צריכת החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת מ-6.5% נכון לסוף 2019 עד ל-30% ב-2030, סבורים המומחים שכלי הרכב החשמליים יוכלו להיות פתרון לאחד החסמים הגדולים ביותר בפני המהפכה הסולארית - בעיית אגירת החשמל.

כשמדברים על אנרגיות מתחדשות בישראל כמקורות לייצור חשמל מדברים למעשה על השמש. בישראל אין מפלי מים שמאפשרים לייצר חשמל הידרו-אלקטרי, התוכניות להפקת חשמל מפסולת עדיין בחיתוליהן והפוטנציאל לייצור חשמל בטורבינות רוח מוגבל מאוד: ראשית כי אין הרבה אזורים שהרוחות בהם חזקות וקבועות מספיק לאורך השנה ושנית בגלל התנגדות משולבת של משרד הביטחון (בגלל חשש להפרעה לטיסות בגובה נמוך) ושל ארגונים סביבתיים (בגלל חשש לפגיעה בציפורים).

בתחום הסולארי לעומת זאת ישראל נהנית ממספר שעות אור גבוה בהרבה מזה של מדינות אירופה, אולם פיתוח החשמל הסולארי בישראל נתקל בשלושה חסמים עיקריים: מחיר, אגירה ושטח.

ההתקדמות הגדולה ביותר נעשתה בתחום המחיר. במשך שנים התנגדו באוצר לקידום חשמל סולארי משום שעלותו הייתה יקרה מדי וחייבה סבסוד של צרכני החשמל. כשחברת EDF-EN, חברה בת של חברת החשמל הלאומית של צרפת, הגיעה לישראל ב-2012, שילמה חברת החשמל 145 אגורות על כל קוט"ש שקנתה מיצרני חשמל סולארי, בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (PV). לפני חמישה חודשים זכתה EDF-EN במכרז של החשב הכללי באוצר להקמת שדה PV באשלים במחיר של 8.68 אגורות לקוט"ש - מחיר המבטא ירידה של 94% על-פני פחות מעשור. "במכרז היו תמריצים שאפשרו לנו להוזיל את המחיר", אומר מנכ"ל EDF-EN איילון וניש, "אבל גם אם ניקח מחיר של 13 או 15 אגורות לקוט"ש - החשמל הסולארי זול היום יותר משמעותית מהעלות של ייצור חשמל ממקורות אנרגיה אחרים בישראל, שעומדת על 25 אגורות לקוט"ש".

גיבוי - אאוט. אגירה - אין

החסם העיקרי אחרי שנפתרה בעיית המחיר הוא האגירה. "הקושי הגדול באנרגיה סולארית הוא שהיא פעילה לסירוגין", מסבירה ד"ר יעל פרג, סגנית דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. מבין מקורות האנרגיה המתחדשת החשמל הסולארי נחשב להכי תנודתי והכי פחות יציב. עננות פתאומית יכולה להוביל לנפילת מתח כמעט מיידית ברשת החשמל. זאת הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה יותר נוצרת לקראת הערב, בעיקר בעונת החורף. צריכת החשמל בבתים מגיעה לשיא בין השעות 19:00 עד 21:00 כשאנשים חוזרים הביתה ומפעילים את מכשירי החשמל בבתיהם - בשעות האלה אין אפשרות להפיק חשמל סולארי. למעשה, כשמחשבים את כמות השעות שהסולארי יודע להפיק במשך השנה מגיעים לממוצע יומי של חמש שעות בלבד בכל יממה.

לדעתה של פרג, "יש גם דרך אחרת להגיע לאיזון המלא בין היצע לביקוש - במקום להגביר עוד ייצור ולהגדיל את ההיצע, אפשר לטפל בצד הביקושים ולהפחית אותם. זה יותר זול ועל פי רוב גם יותר ידידותי לסביבה".

הפתרון המוכר בישראל לאי היציבות של החשמל הסולארי ולשעות הייצור המאוד-מוגבלות שלו עד היום היה גיבוי: חברת החשמל החזיקה תחנות כוח המופעלות בגז טבעי או בסולר המכונות פיקריות (מלשון Peak), שיכולות להיכנס לפעילות בתוך שניות. מדובר למשל בטורבינות שהיו בעבר מנועי מטוסי סילון שעלות ההפעלה שלהן יקרה הרבה יותר מזו של תחנות כוח שמופעלות לאורך כל שעות היממה. הצורך בגיבוי הוביל את מנהלי רשת החשמל למסקנה עגומה: הרחבת השימוש בייצור חשמל סולארי לא חוסך את הצורך בהקמת תחנות כוח רגילות משום שעל כל מגה ואט סולארי נוסף, צריך להוסיף עוד מגה-ואט של גיבוי. הגישה המסורתית הזו קיבלה לאחרונה ביטוי במסמך מדיניות שהציגה רשות החשמל - מסמך המנתח את התועלות הכלכליות מהפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל. "לאור ההיקף הנרחב של מתקני היצור הסולאריים, נכתב במסמך, "היקף ההתנעות של תחנות הכוח הפועלות בגז טבעי צפוי לגדול באופן ניכר והתחנות צפויות לפעול חלק משמעותי מהשעות בעומס חלקי". והמסקנה של מומחי רשות החשמל ברורה: "הגידול באנרגיה המתחדשת איננו חוסך הספק למשק".

מי שחולק על הגישה הזו באופן נחרץ הוא וניש, המנכ"ל של יזמית השדות הסולאריים הצרפתית. "מזעזע אותי לשמוע איך בישראל עדיין מדברים על הצורך בתחנות כוח פיקריות שמופעלות בסולר או במזוט כגיבוי לסולארי", אומר וניש בשיחה עם "גלובס". "לבעיית היציבות של הסולארי והרוח יש היום בעולם פתרונות אחרים". הפתרון הכי מקובל באירופה מבוסס על העובדה שרשתות החשמל של כל המדינות מחוברות זו לזו - כך יכולה מדינה שנוצר אצלה עודף חשמל זמני בעקבות פרץ רוח חזק במיוחד "לדחוף" את העודפים למדינה אחרת שזקוקה להם.

הפתרון הזה איננו ניתן ליישום בישראל, שמוגדרת "אי אנרגטי", אבל הפתרון השני שהולך ונעשה מקובל יותר בעולם דווקא כן רלוונטי. השימוש במצברים ענקיים ככלי להגברת היציבות של הרשת הולך ומתגבר בשנים האחרונות. חברה טסלה של אילון מאסק כבר מספקת חוות מצברים לאזורים שונים בעולם - החוות הוכיחו את עצמן כפתרון אגירה שמאפשר לעבור לייצור חשמל באנרגייה מתחדשת. מחירי המצברים ירדו בשנים האחרונות ב-85% אבל עדיין הם מייקרים את עלות החשמל הסולארי באופן משמעותי. בשנה הקרובה אמורה רשות החשמל לפרסם מכרז ראשון מסוגו למערכות סולאריות היברידיות, המצוידות ביכולת אגירה - וניש מעריך כי למרות העלות הגבוהה יותר לא יהיה צורך לסבסד את המערכות באמצעות התעריף.

בנקודה הזו בדיוק צפויים להיכנס כלי הרכב החשמליים. כיום מצוידים כלי הרכב במצברים בהספק של עד 60 קילו-ואט. מיליון מצברים כאלה יכולים לפחות תיאורטית לפתור את בעיית הגיבוי של הרשת למשך שעות שיא הצריכה בערב: בעלי הרכבים יעמידו את המצברים לשימוש חברת החשמל בשעות הערב תמורת תשלום כמובן ולאחר שזו תרוקן אותם. המודל הזה מחייב להשאיר בשימוש חברת החשמל מספר תחנות כוח מופעלות בגז, לצורך הטענת כלי הרכב במהלך שעות הלילה - אך לצורך כך נדרש היקף קטן בהרבה של יכולת ייצור חשמל בגז, משזה שנדרש לצורך מתן לרשת בשעות השיא של הערב.

כדי שהפתרון הזה - שיאפשר לבעלי הרכב החשמלי ליהנות מחשמל במחיר מופחת כפי שכבר נעשה במערב אירופה - יהיה ישים גם בישראל, צריכות להתחולל כאן שתי מהפכות: הראשונה היא כניסה מסיבית של רכב חשמלי, שתחייב פריסת רשת עמדות טעינה וויתור מצד רשות המסים על חלק מההכנסות האדירות שהיא מפיקה כיום ממיסוי כלי רכב. המהפכה השניה היא הפיכת רשת החשמל מחד-כיוונית לרשת חכמה.

איך נעבור להשתמש בחשמל סולארי

החסם האחרון: מחסור בקרקעות

החיסרון העיקרי השני של החשמל הסולארי הוא כמות השטח שהוא צורך. כלל האצבע אומר שכל מגה-ואט צורך שטח של 10 דונם. נכון להיום כבר מחוברים לרשת 3,300 מגה-ואט של מערכות סולאריות ובשנתיים הקרובות יחוברו עוד 2,500, אבל כדי להגיע ל-30% מצריכת החשמל - יהיה צורך לכ-14 אלף מגה-ואט של מתקנים סולאריים. היקף כזה של מתקנים מחייב מציאת שטחים פנויים בהיקף של כ-100 אלף דונם (מעבר למה שכבר מנוצל). ישראל כבר סובלת ממיעוט שטחים פתוחים ובארגונים הסביבתיים צפויה התנגדות קשה לניצול מסיבי נוסף.

על רקע זה נערכת במשרד האנרגיה וברשות החשמל עבודת מיפוי מדוקדקת של כל השטחים שכבר מנוצלים למטרות שונות (מה שמכונה שטחים מופרים) ושניתן להשתמש בהם גם לצורך התקנת פאנלים סולאריים: גגות פנויים, מאגרי מים, שטחים ריקים במחלפים, מטמנות פסולת, מחצבות, חניונים, מרכזים מסחריים ועוד. ההנחה היא שהתקנת פאנלים במתקנים האלה תהיה כרוכה בלא מעט מאבקים, אבל נכון להיום יש בממשלה כוונה רצינית לנקוט צעדים מנהליים ואפילו לקדם חקיקה כדי לאפשר את השימוש בהם ייצור חשמל סולארי ירוק.

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט