גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגענו ל"קומה החמישית": האם נמשיך לטפס או שמא ניפול?

לפני 75 שנה פרסם נתן אלתרמן את השיר "הקומה החמישית", ובו התייחס לכך שכאשר מטפסים, הפירוד יכול להפיל מטה במהרה את כל המקטע שטיפסנו ● אמירה זו נכונה גם בהקשר של תוצאות הבחירות בישראל, ולא פחות בהקשר של הכלכלה העולמית

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ויו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: Carlos Barria, רויטרס
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ויו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: Carlos Barria, רויטרס

"ובחוץ מחכים מעשי בראשית ותקופה הרת מולדת. ועם רב מסביב זרועותיו מושיט והעת - היא אינה עומדת. אך אנחנו יושבים בקומה חמישית ואיננו יכולים, איננו יכולים, איננו יכולים לרדת".

לפני 75 שנה פרסם המשורר נתן אלתרמן במסגרת הטור הקבוע שלו בעיתון "דבר" ("הטור השביעי") את השיר "הקומה החמישית", ובו התייחס לכך שעם ישראל אינו מאוחד ויש צורך במנהיגות שתאחד את הפלגים השונים. אלתרמן מסיים את שירו בכך שכאשר מגיעים לקומה החמישית, הירידה מטה היא בתצורה של נפילה חופשית.

75 שנה עברו מאז שפרסם אלתרמן את "הקומה החמישית", ובהקשר הישראלי נדמה כי הזמן עומד מלכת. אבל גם בהקשר הכלכלי יש קומה חמישית: ברגע שמתקדמים ומגיעים למצב כלכלי מסוים, לא ניתן לחזור לאחור, משום שחזרה לאחור מלווה במשבר משמעותי. בהקשר היהודי, בכל פעם שעם ישראל בנה את ביתו בישראל והתחיל פירוד בתוך העם, זה הוביל לחורבן ולגלות; בהקשר הכלכלי, בכל פעם שמגיעים מיתון ודעיכה כלכלית לאחר תקופה של צמיחה, זה הוביל למהפכות ומלחמות.

כלכלה תחרותית נופלת לתהום הריכוזיות

במשך תקופה של אלף שנים, המוגדרת כ"ימי הביניים", העולם כאילו עמד מלכת, ולעתים אף צעד לאחור. רומאי בן המאה החמישית שהיה מגיע לאירופה במאה ה-14, היה יכול לחשוב שחזר בזמן מבחינת איכות הדרכים, מובילי המים והעובדה שהעולם כמעט ולא עשה קדמה כלשהי. בין שלל הסיבות לכך שהעולם עמד מלכת נמצאת גם הסיבה של ריכוזיות המחשבה והכלכלה.

כשאין תחרות כלכלית, אין תמריץ לייצר חדשנות וקדמה. במשך אלף שנים העולם עמד מלכת, משום שהמלכים היו בטוחים שהם מגנים על העמים שלהם, בכך שהם מסייעים לכנסיות להעלות על המוקד את כל מי שחשב אחרת, או בכך שהלאימו עסקים והכניסו לכלא כל סוחר שהיה חדשני ויעיל יותר מהמתחרים שלו, ובעיקר כשהמתחרים היו מקורבים למלך.

גל הפופוליזם ששוטף את העולם בתקופה האחרונה, מאיים להחזיר את הכלכלות לריכוזיות שתהיה טובה למעטים על חשבון הרבים. יש לכך תירוצים למכביר, ובעיקר כי מדובר במהלך שהוא לטובת הציבור.

לפיכך, הציבור בארגנטינה מצביע למועמדים שדוגלים בהלאמה; בברלין שבגרמניה מגבילים את השוק החופשי ואת שכר הדירה, במהלך שמהווה השתלטות עוינת על רכושם הפרטי של האזרחים; ואפילו בארה"ב, הלב הפועם של הכלכלה החופשית בעולם, מועמדים מובילים במפלגה הדמוקרטית טוענים שיש כשלי שוק שמחייבים את המדינה להיכנס בנעלי החברות.

ואולם, כדי לתקן כשלי שוק צריך לייצר תחרות - לא לשלוט על השוק. ההיסטוריה מוכיחה כי תהליכים מסוג זה, כשהם יוצאים לפועל, יוצרים נחשול מים השוטף כל דבר הנקרה על פניו.

הכלכלה הגלובלית צועדת לאחור

לאחר תקופה ארוכה של כלכלה בינלאומית, קשרי מסחר מתהדקים והולכים בין מדינות והפיכת העולם הגדול ל"כפר גלובלי קטן", מתחוללות כמה תופעות של ריכוזיות כלכלית פנים-מדינתית. בזמן שהטכנולוגיה והתפתחות דרכי התחבורה מובילים לכך שאזרחים רבים יותר יוצאים מגבולות ארצם, או מודעים למה שקורה במדינות אחרות באמצעות הטלוויזיה או האינטרנט, מסתמן כי הכלכלה הגלובלית צועדת לאחור.

ייתכן כי נעשו שגיאות לא מעטות בכך שתהליך הגלובליזציה היה מהיר מדי, ולא איפשר לאוכלוסייה להסתגל באופן הדרגתי לתהליך, אבל המסקנה המתבקשת היא שיש להאט את התהליך, ולאו דווקא להחזיר אותו לאחור.

כבני אדם, יכולת הדמיון שלנו לרוב מוגבלת, אלא אם קוראים לנו ז'ול וורן, ולכן אנו מנסים לחזות תוצאות של אירועים בהווה על בסיס ניסיון לבחון מה היו התוצאות לאירועים דומים בעבר. כדי לבצע את ההשוואה הזאת, צריך ראשית כל למצוא אירוע היסטורי שדומה במאפייניו לאירוע הנוכחי.

לא מעט כלכלנים ניסו להשוות את המשבר הפיננסי של 2008 למשבר של 1929. ואולם לדעתי, האירוע הנכון להשוות אליו את המשבר הפיננסי של 2008 הוא דווקא 1917 - מועד ההפיכה הבולשביקית. המשבר של 2008 היווה יותר מכל משבר חברתי, שהשפעותיו עדיין מלוות אותנו.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה וההפיכה הקומוניסטית ברוסיה, העולם נכנס לתקופה של צמיחה והריכוזיות ברוסיה יצרה, לפחות בשלב הראשון, מראית עין של שיפור כלכלי. ואולם, אף שברית המועצות הציגה שיפור כלכלי ושיפור ברמת החיים, בפועל במדינות רבות ברחבי ברית המועצות מיליוני אזרחים גוועו ברעב.

אזרחים שחווים חופש אמיתי, חופש בחירה בכל תחום בחייהם, החל בסוג המשקה שהם יקנו בסופרמרקט, דרך חברת התקשורת שעמה יתקשרו, וכלה בבחירות לנבחרי הציבור - חווים רגרסיה ומבקשים שהמדינה תיטול מהם סמכויות, משום ש"המדינה" יודעת טוב יותר מהם מה טוב עבורם. זה תהליך חברתי, שאם יבוא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות בארה"ב בעוד שנה, עלול להוביל לתחילתם של תהליכים עם משמעויות מרחיקות לכת.

כשיש בנק מרכזי, הבנקים לא מתפקדים

ובחזרה להקשר הפיננסי: מאז 2009, בנקים מרכזיים בעולם מקפידים להציג מראית עין של שיפור היציבות הפיננסית. כך לדוגמה, הבנק המרכזי האירופי מקיים מבחני לחץ תקופתיים לבנקים, וכשבנקים קורסים חודשים ספורים לאחר ש"עברו בהצלחה" את מבחני הלחץ, מסבירים כי מדובר במעידה חד-פעמית.

לאחר תקופה שבה טוענים כי הבנקים נזילים ואין יותר מצוקת נזילות, מתברר כי הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, הזרים עשרות מיליארדי דולרים למערכת הבנקאית כדי לחזק את יתרות הנזילות, ומתרצים זאת בכך שמדובר בתקלה טכנית.

כל הרעיון של הקמת בנק מרכזי היה כדי להתמודד עם תקלה נקודתית של משבר פיננסי לפני קרוב ל-100 שנה. הבנקים המרכזיים כיום מהווים זרז ללקיחת סיכונים מצד המערכת הבנקאית. במקום שבנקאים יידעו שהבנקים שהם עומדים בראשם יקרסו אם הם ייטלו סיכונים מוגברים, ושאם בנק יקרוס אז המנכ"ל ייכנס לכלא, נוצר מצב שבו הבנקים סומכים על הבנק המרכזי שיציל אותם, ונוטלים סיכונים שככל הנראה לא היו לוקחים בהיעדר רשת הביטחון של בנק מרכזי.

מספר היחידות הבנקאיות בארהב המפעילות רק סניף אחד

במקום תחרות במערכת הבנקאית נוצרת ריכוזיות מסוכנת, שמובילה לעליית הסיכון לכלל המערכת הבנקאית, וכתוצאה מכך לכלכלה המערבית כולה. ב-70 השנים האחרונות, מספר המוסדות הפיננסיים בארה"ב קטן ביותר מ-90% כתוצאה ממיזוגים ויצירתם של ענקי בנקאות כמו ג'יי.פי.מורגן. ייתכן כי הטכנולוגיה תייצר בנק דיגיטלי, אבל גם אז ראוי כי יהיו כמה בנקים דיגיטליים, ולא רק בנק דיגיטלי אחד.

במשך אלף שנים העולם לא צמח בגלל ריכוזיות, ואין סיבה שריכוזיות בתחום הבנקאי תוביל לתופעה הפוכה של צמיחה, יצירה והקצאת אשראי נכונה. לראיה, הבנקים בישראל שהעניקו אשראי לאנשי עסקים, בהקצאה שלאו דווקא הייתה יעילה.

שני התהליכים - האחד בצד החברתי של דרישה לריכוזיות, והשני בצד הפיננסי של דרישה לריכוזיות פיננסית - עלולים להיות המהלכים שיובילו לרעב גדול, אף שכלפי חוץ הכל נראה נפלא. ובמילותיה של להקת "משינה": "שיקרתם כשאמרתם שהכל כל כך נפלא, כי שום דבר בעצם לא היה נכון". 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP investments ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss & Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת