גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: המחלוקת הפוליטית מאחורי סערת “הלכת אפרופים”

הפולמוס הציבורי הסוער סביב פסיקת העליון בעניין אקדמי כביכול של דיני חוזים, הוא למעשה עוד קרב במערכה על השאלה שמעסיקה בימים אלה את הציבור ישראלי: מי מחליט מה

נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. הלכת אפרופים היא היישום של מורשתו / צילום: איל יצהר
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. הלכת אפרופים היא היישום של מורשתו / צילום: איל יצהר

לפני כשבוע חצי פרסם גיל ברינגר בעיתון זה טור שטען כי פסק הדין בעניין "ביבי כבישים" ביטל את הלכת אפרופים ההיסטורית ("מרד המילים ומותה של הלכת אפרופים", 29.11.19), והצית פולמוס ציבורי וסערה רבתי ברשתות החברתיות, הרבה מעבר למה שניתן היה לצפות מעניין מקצועי המסקרן בדרך כלל את המילייה המשפטי.

הסערה אף נצבעה בצבעים של המחנות הפוליטיים בארץ: אנשי הימין הביעו אהדה לצמצום או ביטול הלכת אפרופים, בעוד שהשמאל-מרכז דחה מכל וכל את הרעיון שפסק הדין העדכני שינה את המשטר החוזי הנהוג, ואף תקף את ברינגר אישית כמי שמנסה ליצור יש מאין. אפילו כתבים פוליטיים, שאין להם מושג וחצי מושג בתחום הזה, מצאו לעלוב בו ולבקר את "גלובס" על עצם פרסום הטור, כמי שפגעו בציפור נפשם.

הדיון הציבורי השוצף הזה לא נולד מהאוויר, אלא הוא המשך ישיר לשיח החיוני והחשוב בישראל בשנים האחרונות בעניין האקטיביזם השיפוטי ומעמדם של המשפטנים בדמוקרטיה הישראלית מול נבחרי הציבור, והשאלה הנוגעת לשורש הדמוקרטיה הישראלית: מי קובע מה.

הלכת אפרופים היא פסק דין מרעיש משנת 1995, בו נקבע כי לבית משפט יש שיקול-דעת רחב מאוד בנוגע לפרשנות חוזה, עד כדי קביעה כי למרות לשון החוזה, הצדדים התכוונו למשהו אחר לגמרי; או אף לקבוע כי יש תכלית ציבורית אחרת (תום-לב, שכל ישר, הגינות) שחייבים ליישם על החוזה. בית המשפט למעשה נטל לעצמו את החופש להתערב בשיקול-הדעת של הצדדים לחוזה ולעצב את החוזה לפי מה שנראה לו נכון וצודק.

אבי הלכת אפרופים הוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, כאשר הלכה זו מהווה את "היהלום שבכתר", המורשת האזרחית שלו. לצד הלכה זו והלכות נוספות שלו במשפט האזרחי-מסחרי, שהעניקו לבית המשפט יכולת התערבות עמוקה לשם עיצוב חיי המסחר בישראל למה שנראה לבית המשפט "הוגן ונכון", קבע הנשיא לשעבר הלכות נוספות שהעמיקו את האקטיביזם השיפוטי בתחום החוקתי-מינהלי. הוא כונן את המהפכה החוקתית שאפשרה לבית המשפט העליון (גם בשבתו כבג"ץ) את היכולת לבטל חקיקה לפי פרמטרים ערכיים, וכן להתערב עמוקות בשיקול-הדעת של הרשויות האחיות ולהחליפה בשיקול-הדעת של בית המשפט; הוא חיזק בצורה דרמטית את כוחם של היועצים המשפטיים על חשבון נבחרי הציבור, עד כדי זכות וטו על החלטות ממשלה, ולמעשה הפך את בית המשפט העליון לגוף קובע מדיניות, על אדנים של סבירות ומידתיות שיצר.

הלכת אפרופים היא אפוא היישום של מורשת ברק - מורשת שהעניקה כוח עצום לבית המשפט העליון - על המישור החוזי-אזרחי; ולכן כל שינוי שלה, לא כל שכן ביטולה, יכול להעיד על תחילת כרסומה של מורשת ברק גם בתחום המינהלי-חוקתי ותחילת תנועת המטוטלת לכיוון ההפוך בו נבחרי הציבור משיבים לעצמם את הכוח לקבוע מדיניות מידי הרשות השופטת.

ושינוי כזה, על רקע הסיטואציה הפוליטית המורכבת בימינו (ובעיקר ההתנגשות בין ראש הממשלה לפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה), מרתיע את המחנה שאינו אוחז כרגע בשלטון ומעדיף כי בית המשפט ישמש כ"אח גדול" לעת עתה, עד תחלוף האוריינטציה הימנית של הציבור הישראלי; אותו מחנה מעדיף כי המשפטנים ייטלו את רסן קביעת המדיניות מידי נבחרי ציבור "לא אחראים", ויצילו את הדמוקרטיה מידי הציבור שאינו נוהג בשום שכל, לשיטתם.

לכן הסוגיה המסחרית הפכה פה לפוליטית; המלחמה כאן אינה על הלכת אפרופים, אלא על השאלה האם בית המשפט נותר במעמד על משטרי כפי שמיצב אותו ברק, במיוחד בימים בהם הים הפוליטי הופך ליותר סוער. ביטול הלכת אפרופים היא החלטה סימבולית במאבק בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט, בין נבחרי הציבור לבין המשפטנים ואוהדיהם.

הדיון הסוער בעניין פסק הדין "ביבי כבישים" מאפשר לנו עוד הצצה למאבק בין תומכי האקטיביזם המשפטי למבקריו, מאבק שהוא כנראה הדיון שהכי חשוב לנהלו בציבוריות הישראלית כיום, עד הכרעה כיצד תתנהל הדמוקרטיה שלנו. 

הכותב הוא עורך דין, ממייסדי קבוצת "נתיב בליכוד"

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים