זאב בילסקי בדיון על החוק לפיזור הכנסת / צילום: טל שניידר, גלובס
האם ענף הבנייה בדרך לשיתוק? בדיון שנערך הערב בעניין הצעת החוק לפיזור הכנסת לקח חלק במפתיע ראש מטה הדיור זאב בילסקי. מה לח"כ לשעבר בדיון על עתיד הכנסת? בילסקי, מסתבר מיהר להופיע לאור החשש מעצירת קידום כל פרוייקטי הבנייה בארץ, החל מתחילת 2020. ע"פ תיקון 122 לחוק התכנון והבנייה, החל מחודש ינואר 2020, כל מבנה נדרש בבקרת תכן ואיכות ביצוע. ואולם, אין עדיין מספיק מכוני בקרה ואלה שיש לא מתפקדים באופן מלא. זה עניין טכני כביכול, אבל עד כה לא הוקמה ועדת הפנים והגנת הסביבה, שבאחריותה לאשר דחייה נוספת של תחילת פעילות מכוני הבקרה על הבנייה.
היוזמה להקמת מכוני הבקרה הייתה ניסיון של משרד האוצר לייעל את הליך קידום היתרי הבנייה באמצעות העברת העבודה ממינהלי ההנדסה של העיריות לגופים פרטיים שיתמחו בנושא. לעומת הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שקצב עבודתן איטי, המכונים מחויבים לספק תשובה בלוחות זמנים מהירים. עד חודש וחצי במקרה שבו הבקשה תואמת את תוכנית בניין העיר, ועד שלושה חודשים כשהיזם ביקש הקלה המקנה לו תוספת זכויות בנייה. התפקיד הנוסף של מכוני הבקרה היה ביקורת הבנייה במסגרת הביצוע בפועל.
מי שלא ראה עין בעין את המצב עם אנשי האוצר הוא יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אבי ניסנקורן, איש מפלגת כחול לבן. ניסנקורן סירב להכניס את הסעיף שיאפשר לדחות את תחילת הפעלת מכוני הבקרה לתוך החוק לפיזור הכנסת. לטענתו, אם אנשי האוצר דואגים ערב פיזור הכנסת לשוק הדיור הרי שעליהם לדאוג גם להעברה תקציבית של 250 מיליון שקל לטובת סל התרופות.
סגן שר האוצר, ח"כ איציק כהן אמר ל"גלובס" כי "אם זה לא יעבור הלילה תהיה בעיה. מדובר בתיקון שמחייב להעביר את הדיון בנושא לוועדה אחרת, מפני שוועדת הפנים לא פועלת. השר מבקש לדחות את תחילת פעילות מכוני הבקרה לעוד שנתיים כדי שענף הנדל"ן לא ייעצר ויווצר משבר גדול. זו דרמה אמיתית".
בילסקי נשמע מעט יותר מעודד ואמר ל"גלובס" כי "אני בטוח שעד ינואר נצליח להסדיר את זה. אנחנו מדינת חוק וצריך להסדיר את זה ואני מקווה שנמצא את הדרך החוקית איך להסדיר את זה. אני חושב שלחברי הכנסת יש אחריות, במיוחד שאנחנו בשנה של בחירות וממשלת מעבר. אני בטוח שעד ה-1 בינואר נמצא את הדרך להסדיר את הדבר".