גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהגברת אמון הציבור ועד הטיפול באכיפה כלכלית: האתגרים המורכבים של פרקליט המדינה הבא

שר המשפטים אמיר אוחנה יודיע בקרוב במי בחר להחליף את עו"ד שי ניצן • ממלא-המקום יצטרך להתמודד עם אתגרים מורכבים - החזרת אמון הציבור בפרקליטות, המתקפות הבוטות של הפוליטיקאים, אכיפה כלכלית ואלימות גואה בציבור הערבי

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר

אחרי שש שנות כהונה סוערות מסיים היום (א') עו"ד שי ניצן את תפקידו כפרקליט המדינה. ניצן משאיר מאחוריו, מחד, פרקליטות חסונה עם עובדים מוכשרים ואתוס של מלחמה חסרת מורא בשחיתות ובעבריינות. אבל מאידך, ניצן משאיר גם פרקליטות שמתקשה לפעמים לקבל ביקורת עניינית ולהפנים אותה, פרקליטות שאמון הציבור בה הוא בשפל. פרקליטות שנאלצת להתמודד עם מתקפות חריפות ובלתי ענייניות מצד הממונים עליה, שר המשפטים אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו המואשם בשחיתות.

בימים הקרובים צפוי שר המשפטים, אמיר אוחנה, להודיע מי יהיה ממלא-מקומו של ניצן. ממלא-מקום פרקליט המדינה יישאר בתפקיד לפחות עד אחרי מערכת הבחירות, אז תוקם ועדת איתור שתבחר פרקליט מדינה קבוע.

פרקליט המדינה הבא ייכנס לתפקיד בתקופה מורכבת במיוחד. הוא יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים לא פשוטים. בכתבה זו ניסינו למפות את האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני מחליפו של שי ניצן.

חיזוק אמון הציבור

סקר שפורסם ב"גלובס" ב-7 בנובמבר חשף תמונה מדאיגה של ירידה באמון הציבור במערכת המשפט בכלל ובפרקליטות בפרט. ניתוח של התופעה שערכנו העלה שהסיבות לירידת אמון הציבור בפרקליטות הן מגוונות.

ראשית, הירידה באמון הציבור בפרקליטות היא חלק מתופעה כללית, עולמית, של ירידה באמון הציבור במוסדות. הירידה באמון בפרקליטות נובעת בנוסף, בין היתר, מהמתקפות הבוטות של הפוליטיקאים נגדה על רקע הטיפול שלה בתיקי נתניהו. מתקפות שנועדו לייצר דה-לגיטימציה להחלטות היועמ"ש והפרקליטות בעניינו של נתניהו, וגם מצליחות בכך.

ואולם הירידה באמון הציבור בפרקליטות נובעת גם ממחדלים ומהתנהלויות אחרות שנויות במחלוקת של הפרקליטות ובכיריה, ואולי בעיקר מכך שהפרקליטות לא פועלת בצורה שקופה מספיק ומתקשה לקבל ביקורת ולבדוק את עצמה.

אחד האירועים שמעיבים על דימוי הפרקליטות כבר שנים הוא פרשיית רות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) לשעבר שמואשמת בעבירות פליליות. התפיסה הציבורית, המוצדקת בעינינו, היא שדוד קיבלה "הנחת חברים" מהפרקליטות בכך שהיא עומדת לדין רק על מעשים שעשתה אחרי פרישתה מתפקידה הציבורי. ניצן טוען כי התפיסה הזאת היא משוללת יסוד. בראיון שנתן לדני קושמרו בחדשות 12 אמר ניצן כי מדובר ב"ספין", והסביר כי פשוט לא היו ראיות להעמדתה לדין של דוד על מעשים שביצעה כפרקליטה.

את הירידה באמון הציבור בפרקליטות ניתן לייחס, בין השאר, גם לאופן שבו היא התייחסה לגוף הביקורת על הפרקליטות שהוקם בשנת 2014, ובראשו עמדה השופטת הילה גרסטל. ניצן, שגובה על-ידי ארגון הפרקליטים, ניהל מאבק עיקש נגד נציבות הביקורת. בשיאו של אותו מאבק, בדצמבר 2015, הסביר ניצן בוועידת "גלובס" כי "ביקורת, בדומה לאנטיביוטיקה, מועילה רק כשהיא נעשית במידה; אם מגזימים עם הביקורת, זה מסוכן. ביקורת יתר היא כמו מתן תרופות יתר".

ניצן ואנשי הפרקליטות נחלו הצלחה מבחינתם כשהביאו לצמצום סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות, באופן שנשללה ממנה הסמכות לערוך ביקורת מערכתית, ואולם היום דומה כי היה זה ניצחון פירוס. "הרגשתי שכולם מצופפים שורות כדי להגן אחד על השני", אמרה גרסטל בראיון שנתנה לאילנה דיין אחרי פרישתה מהתפקיד. בתשובה לשאלה האם ניצן ראוי להיות פרקליט המדינה, השיבה גרסטל בשלילה. הביקורת הקשה של גרסטל על הפרקליטות מהדהדת עד היום.

מחליפו של ניצן יצטרך למצוא דרך להחזיר את אמון הציבור בפרקליטות. לשם כך, קודם כל, יהיה עליו להיות קשוב ופתוח לביקורת עניינית על עבודת הפרקליטות. אחר-כך הוא יצטרך לצאת בצעדים אופרטיביים, חלקם ניהוליים וחלקם הסברתיים, להשבת אמון הציבור.

הדרכים להשבת האמון יכולות להיות מגוונות. למשל, פתיחת מכרזים, גיוס עורכי דין מהסנגוריה הציבורית לשורות הפרקליטות, הגברת השקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ושינויים באסטרטגיה ההסברתית. מה שבטוח זה שהפרקליטות לא יכולה להשלים עם היעדר אמון בה, שכן הוא חיוני לה ולחברה הישראלית.

טיפול בתיקי נתניהו

מחליפו של שי ניצן יצטרך לנהל, ביחד עם היועמ"ש, את הטיפול בתיקים 4000, 2000 ו-1000, שבהם מואשם נתניהו בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. הטיפול בתיקים הללו ממשיך להיות רגיש ובעל השלכות על הפרקליטות שחורגות בהרבה מד' אמות התיק הפלילי.

ממלא-מקומו של ניצן יצטרך להכין את הקרקע לניהול משפט פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד נתניהו, ובמקביל להתכונן להמשך המתקפה הפומבית הבוטה של נתניהו ואנשיו נגד הפרקליטות, בטענה שהיא "תפרה לנתניהו תיק".

מחליפו של ניצן יצטרך לפעול בכל אלה בשיתוף-פעולה ובתיאום עם היועמ"ש. הוא יצטרך גם לדעת לעמוד מול שר המשפטים אמיר אוחנה, שלוחו של נתניהו, שהוא הגורם שאמור למנות אותו לתפקיד. קל זה לא יהיה.

אכיפה כלכלית

שני פסק דין על ערעורים פליליים שיצאו לאחרונה מבית המשפט העליון הוסיפו קצת נחת לפרקליטות. האחד הוא פסק הדין שבו הופחת רק במעט העונש הכבד מאוד שנגזר על מי שהיה יד-ימינה של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, דאוד גודובסקי, והורשע בעבירות שוחד. בפסק הדין הודגשה החומרה היתרה שבמעשי גודובסקי שלהם הייתה שותפה לכאורה גם קירשנבאום, והוא שימש כמעין אישור עבור המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, לפיו טיפולם בפרשת "ישראל ביתנו" תואם את חומרת המעשים שבגינם הוגשו עשרות כתבי אישום ונחתמו למעלה 13 הסדרי טיעון.

פסק הדין השני הוא ההחלטה של בית המשפט העליון להפוך את פסק הדין שזיכה את אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, ושבו נמתחה ביקורת מאוד קשה על הפרקליטות; ולהרשיע את חסן בעבירות של הפרת אמונים.

פסקי הדין האמורים הם רוח גבית למדיניות ההחמרה שביקשה הפרקליטות להנהיג ביחס לעבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות בעשור האחרון. כעת על פרקליט המדינה להכריע האם ובאילו מובנים הוא מתכוון להמשיך עם מדיניות ההחמרה האמורה.

האם המסר החמור שביקשה הפרקליטות לשדר כבר נקלט והוטמע היטב באופן שמרתיע מביצוע עבירות כלכליות - או שמא נדרשת החמרה נוספת בהיקף כתבי האישום כדי שהמסר הזה יחלחל? האם רף הענישה הוחמר דיו, ומעבר לכך בית המשפט כבר לא ייתן את ידו - או שמא הענישה ההולמת את העבירות הכלכליות החמורות במיוחד גבוהה יותר?

בנוסף, פרקליט המדינה הנכנס ייאלץ להכריע ביחס לתיקים שעוסקים במעשי השוחד מצדם של אנשי עסקים שלא בוצעו על אדמת ישראל, שהגיחו לאוויר העולם בקול תרועה רמה, אך כבר תקופה ארוכה נדמה כי לא חלה בהם התקדמות משמעותית.

לכל אלה יש להוסיף כמובן את מדיניות החילוטים של הפרקליטות, שבה עסקנו ב"גלובס" בהרחבה בשנתיים האחרונות. מדיניות זו הייתה אחת מרפורמות הדגל של ניצן, אבל לאור הביקורת הרבה שמתח עליה בית המשפט העליון והביקורת ההולכת וגוברות מצד סנגורים, ממש לא בטוח שגם פרקליט המדינה הנכנס ימשיך בה ללא כל שינוי.

מבקר המדינה החדש

אחת מהחזיתות המשמעותיות בה צפוי להתמודד פרקליט המדינה הבא תהיה ככל הנראה מול משרד מבקר המדינה.

על אף התקופה הקצרה שבה הוא מכהן, מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן, כבר הראה שהוא מתכוון להתנהל באורח שונה באופן ניכר מקודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא. לאחרונה אותת המבקר כי גם ביחס לפרקליטות הוא מתכוון לנקוט גישה אחרת. בעיתוי שמעורר שמעלה מספר סימני שאלה, נודע כי גם משרד המבקר מתכוון לכוון את חיציו לפרקליטות. זאת, במסגרת בדיקה מחודשת שנערכת בימים אלה למדיניות החילוטים (החרמה ותפיסה של רכוש וכספים של חשודים ונאשמים) שמנהיגה הפרקליטות. בדיקה שמחזירה לחיים טיוטת דוח שכבר נגנזה בעבר.

לא מדובר בחזית חדשה לגמרי, שכן גם בתקופת שפירא חוברו מספר דוחות שעסקו בעבודת הפרקליטות. כך, למשל, בדוח הביקורת השנתי לשנת 2019 נכללה ביקורת על הפרקליטות ועל המשטרה, שנמנעות מאיחוד מערך התביעות המשטרתי והפרקליטות, למרות החלטה ממשלה על כך שהתקבלה כבר ב-2001.

וכך, ב-2018 נמתחה ביקורת על מחדליה של הפרקליטות בעיכוב העברת חומרי החקירה לעיונם של נאשמים.

אחד הכיוונים שבודקים במשרד המבקר נוגע לשאלה האם השימוש בכלי הזה, שהלך והתרחב רבות במהלך העשור האחרון, משמש את הפרקליטות ככלי להפעלת לחץ לא מידתי על חשודים ונאשמים. ככל שהדוח אכן יתמקד בשאלה הזאת ויציג לה תשובה חיובית, פרקליט המדינה הבא צפוי להידרש לספק הסברים לא פשוטים למדיניות של הפרקליטות, שגם בית המשפט העליון מתח עליה ביקורת במספר הזדמנויות.

אם בנוסף לביקורת נוקבת נגד הפרקליטות, יכללו בדוחות שיעסקו בה גם המלצות אופרטיביות ומרחיקות לכת ליישום, ייתכן שיתפתח לנגד עיננו מאבק בין המבקר לפרקליטות. כהונתם של פרקליט המדינה הבא (6 שנים) ואנגלמן (7 שנים שהחלו ביולי השנה) צפויה להיות חופפת כמעט לחלוטין, ולכן צפוי כי יהיה זה מאבק משמעותי שילווה את כהונתם של השניים לכל אורכו.

מה לעשות עם מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שכפופה לפרקליטות המדינה, סופגת ביקורת מכל עבר במרוצת השנים האחרונות. אם אלה יוצאי בני העדה האתיופית שטוענים לטיפול לקוי במקרים של ירי שוטרים, המחדלים בתיק רונאל פישר המואשם בלקיחת שוחד תמורת העברת מידע מסווג מחקירות לחשודים או המספר לא מבוטל של תלונות שנציב התלונות על הפרקליטות וגופי התביעה דוד רוזן מצא מוצדקות.

ניצן הקפיד לטפל במח"ש נקודתית בלבד, אבל תפוח האדמה הלוהט הזה שנקרא מח"ש ולא מפסיק לגרום לכוויות לפרקליטות זקוק לטיפול יסודי יותר. הפתרון מצוי אולי בהגדלת מספר התקנים המועט, שינוי מבני או התמודדות מושכלת יותר עם הביקורת. מכל מקום, ברור שמח"ש צפויה לעשות לא מעט כאבי ראש גם לפרקליט המדינה הנכנס.

האלימות במגזר הערבי

עם כל הכבוד לתיקי נתניהו ולמלחמה בשחיתות הציבורית, רוב אזרחי ישראל יותר מוטרדים לא פחות מאובדן הביטחון האישי שלהם במקומות שונים בארץ. אחד המשברים שעמם הפרקליטות והמשטרה מתמודדות הוא האלימות בקרב הציבור הישראלי-ערבי.

כמעט כל יום אנחנו עדים לאירוע אלימות קשה באחד היישובים הערבים. רצח רודף רצח, ירי רודף ירי, והמשטרה והפרקליטות נראים כמעט חסרי אונים. ממלא-מקום פרקליט המדינה יצטרך להוביל, יד ביד עם בכירי המשטרה, תהליך למיגור הפשיעה הזאת.

אחת הדרכים האפשריות היא להגיש יותר כתבי אישום נגד העבריינים ולבקש מבתי המשפט להכביד את הענישה נגדם. ואולם הניסיון העבר מראה כי הכבדת הענישה לא מביאה להרתעה. גם כאן הטיפול יצטרך להיות רב-ממדי ולכלול גם אלמנטים של הסברה וחינוך. 

עוד כתבות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג׳ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● על פי ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך

פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הרצוג והאריס שוחחו, סגנית הנשיא הדגישה את מחויבותה לגינוי גילויי אנטישמיות בארה"ב • הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון רצועת עזה • עדכונים שוטפים

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות באסיה; מדד ניקיי עולה ב-2.3%

מדד הנג סנג עולה ב-2% ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה חיובית • דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30 ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"