אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין
לקראת הסכמה או לקראת פיצוץ? שר המשפטים אמיר אוחנה והיועמ"ש אביחי מנדלבליט מתקשים להגיע להסכמה באשר לזהות האדם שימונה לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה, במקומו של פרקליט המדינה המכהן, עו"ד שי ניצן, שפורש היום (ב') מהתפקיד אחרי שש שנות כהונה.
המועמד המועדף, והיחידי עד כה, של מנדלבליט לתפקיד הוא עו"ד שלמה (מומו) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. ואולם אוחנה מתלבט האם להתיישר עם עמדת היועמ"ש או למנות מועמד אחר.
השר אוחנה ראיין עד כה שלושה מועמדים: את עו"ד למברגר וכן את עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; ואת עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז. עם זאת, במקרה שהשר והיועמ"ש לא יגיעו להסכמה, הם עשויים לחפש מועמד אחר, ששמו לא הוזכר עד היום.
בתוך כך, נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, פנה הבוקר לשר המשפטים וליועמ"ש והזכיר להם שעליהם להיוועץ עמו טרם בחירת ממלא-מקומו של ניצן. "כידוע לכם, היום מסתיימת כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן, וטרם קוימה חובת ההיוועצות עם נציב שירות המדינה בהתאם לחוק שירות המדינה מינויים, עם השגת הסכמה ביניכם על מועמד/ת אדון במועמדות. אני מקווה מאוד שהסכמה כזאת תושג בקרוב", כתב הרשקוביץ למנדלבליט ולאוחנה.
בשעות הצהריים דחה השר אוחנה את בקשת נציב שירות המדינה הרשקוביץ להיוועץ עמו. במכתב ששלח להרשקוביץ חזר אוחנה בנוסף על עמדתו כי הסכמתו של היועמ"ש מנדלבליט אינה תנאי למינוי.
עו"ד למברגר - סוג של קונצנזוס
עו"ד שלמה (מומו) למברגר סומן כבר די מזמן כמועמד מוביל למינוי קבוע כפרקליט המדינה. הוא החל את דרכו בפרקליטות ב-1991, בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מאז הוא עלה והתקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים. ב-2003 מונה למברגר לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש); ב-2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי); ביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי); ובפברואר 2017 מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.
במהלך השנים ניהל עו"ד למברגר תיקים רבים, בהם תיקי שוחד, מרמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשה של שורת כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל-אביב, בהם ארגוני דומרני, זגורי ועוד. בשנים האחרונות טיפל למברגר ב"פרשת 512", שבה עמדו לדין בכירי עולם הפשע הישראלי, בהם מאיר אברג'יל ומוטי חסין, ובעבריינים שקשורים לעמיר מולנר, לאחים אלי ויוסי מוסלי ולאחרים.
עו"ד למברגר מוערך מאוד, סוג של קונצנזוס. כתם מסוים על עברו אפשר לראות באחריות שלו על ניהול תיק אלישע חייבטוב, שהורשע ברצח אך בהמשך זוכה על-ידי בית המשפט העליון. באוגוסט 2018 הטילו שופטי העליון את הפצצה והודיע כי החליטו לקבל את ערעורו של חייבטוב על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ברצח שי אדרי במועדון סנוקר בשדרות. השופטים מצאו שורה של פגמים חמורים שנפלו בחקירתו של חייבטוב, שהובילו לזיכויו.
בתפקידו הנוכחי, כמשנה של ניצן, עוסק למברגר בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות. בנוסף עוסק למברגר בקביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי ובהוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, בייזום ובליווי הליכי חקיקה פליליים ועוד.
למברגר היה שותף בכיר להליך קבלת ההחלטות בשלושת התיקים הפליליים המתנהלים נגד נתניהו, 1000, 2000 ו-4000. בדומה לניצן ולליאת בן-ארי, למברגר סבר כי יש להעמיד לדין את נתניהו בגין קבלת שוחד בתיק 2000 - המלצה שנדחתה על-ידי היועץ המשפטי, שהחליט להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד נתניהו בתיק 2000 בגין מרמה והפרת אמונים "בלבד".
למברגר הוא אולי המועמד הטבעי להחליף את ניצן, אבל ודאי שאינו הפרקליט הבכיר היחידי שביכולתו למלא את תפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה בצורה טובה.
עו"ד דן אלדד הוא מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. אלדד אחראי על הצלחות רבות של הפרקליטות בשנים האחרונות, והוא מנהל את המחלקה החשובה בצורה שקטה ומקצועית. גולת הכותרת של כהונת אלדד בראשות המחלקה הכלכלית עד כה היא ניהול תיק 242, שמכונה "פרשת ישראל ביתנו".
חקירת הפרשה חשפה שחיתות כמעט חסרת תקדים שבאה לביטוי בהעברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי כנסת ולמקורביהם ו/או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים. הפרקליטות גייסה כמה עדי מדינה והגישה 19 כתבי אישום שרובם כבר הסתיימו בהרשעות ובענישה, הרוב המוחלט שלהם בהסדרי טיעון.
בין היתר הורשע בהפרת אמונים ונשלח למאסר סטס מיסז'ניקוב, לשעבר שר התיירות. בכיר ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי, הורשע בלקיחת שוחד ובעבירות נוספות ונידון לשבע שנות מאסר בפועל. גודובסקי ערער על ההרשעה, ובית המשפט העליון העמיד את העונש על שש שנים. גם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, הועמדה לדין על-ידי אלדד ואנשיו, וגם היא עלולה להיות מורשעת בשוחד ולהישלח למאסר.
המועמדת השלישית שראיין השר אוחנה היא עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז. עו"ד בן-ארי גינזברג היא בוגרת תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל-אביב בהצטיינות.
משנת 1992 ועד היום עובדת עו"ד בן-ארי גינזברג בפרקליטות מחוז מרכז, בתפקידים שונים. כיום היא, כאמור, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז ומשמשת, בין היתר, גם כראשת הפורום הביטחוני בפרקליטות המדינה; ראשת החוליה לאכיפה כלכלית משולבת; ממלאת-מקום נציג שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ועוד.
עו"ד בן-ארי גינזברג גם מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב החל משנת 2011. בעבר לימדה סמינר בנושא עבירות ביטחוניות לתלמידי תואר שני, וכיום היא משמשת כמנחת הקורס "הפרקליטות בעשייה" לתלמידי תואר ראשון.