גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איום קיומי או הזדמנות? המודל החדש של מובילאיי עשוי לטלטל את האוטוטק הישראלי

אחרי שכבשה כ-70% מהשוק העולמי של מערכת עזר לנהג, הופכת מובילאיי במהירות ל-One Stop Shop של טכנולוגיות רכב אוטונומי • המטרות העסקיות הבאות שלה עשויות להוות קרש קפיצה לחברות אוטוטק, אך גם יש חשש שמובילאיי תאיים עליהן מבחינה תחרותית

מערכת היחסים בין מובילאיי לקהיליית האוטוטק הישראלית מזכירה את הסיפור על הפיל והנמלה. כידוע, לנמלה שמוצאת את עצמה בקרבה לפיל באמצע הג'ונגל יש שלוש טקטיקות הישרדות: האחת היא לחזות את מסלולו של הפיל, לזוז במהירות הצידה ולנצל את הנתיב הרחב שהפיל פילס בג'ונגל כדי להאיץ את קצב ההתקדמות. זה פחות או יותר מה שעשו - ועדיין עושות - לא מעט חברות אוטוטק ישראליות בעקבות עסקת הענק של מובילאיי ואינטל, שפרצה להן את הדרך לתעשיית הרכב.

הטקטיקה השנייה היא לזנק על גבו של הפיל ולהפוך לחלק מה"אקוסיסטם" שלו. עד לאחרונה הטקטיקה הזו לא נשאה פירות, לפחות רשמית, ומובילאיי/אינטל לא דיווחו על כוונות לרכוש או לבצע השקעות אסטרטגיות בחברות אוטוטק מקומיות. עיקר המגעים עם השחקנים "המקומיים" הסתכמו בבקשה לקבל מערכות וטכנולוגיות לבחינה וניסוי.

הטקטיקה השלישית שעומדת לרשות "הנמלה" היא לעצום את העיניים חזק ולקוות שהפיל לא ירמוס אותה. אם לשפוט על פי הכיוון העסקי בו הולכת כיום מובילאיי, נראה שהאופציה הזו עתידה להיות די קשה לביצוע. לא זו בלבד ש"הפיל" נוטש כיום את המסלול המוכר והחזוי ומתחיל לשעוט לכל הכיוונים, אלא נראה שהוא גם עשוי להוסיף נמלים לתפריט הקבוע שלו.

האנלוגיה של מובילאיי לפיל אינה ספרותית בלבד. נשים רגע בצד את העובדה שזו כיום חברה בת של תאגיד אמריקאי עם מדיניות עסקית אגרסיבית ומחזור של 200 מיליארד דולר. נתעלם גם מכך שהיא מתקרבת במהירות להכנסות שנתיות של כמיליארד דולר (229 מיליון דולר ברבעון השלישי בלבד, עם קצב צמיחה דו ספרתי) - נתון שמעט מאוד חברות ישראליות יכולות להתהדר בו.

כובד המשקל האמיתי של מובילאיי נמצא במעמד יוצא הדופן שיש לה כיום בתעשיית הרכב הבינלאומית, ושטפח ממנו נחשף בכנס המשקיעים שערכה החברה בחודש שעבר בירושלים.

כך למשל, למדנו בכנס שהחברה מחזיקה כיום כ-70% מהשוק העולמי למערכות הסיוע המתקדמות לנהיגה (ADAS) בדרגה L2+, שמוטמעות כיום ובשנים הקרובות בכלי רכב מייצור סדרתי. רק בשנה האחרונה זכו מוצרי החברה להיכנס לתוכנית של 22 דגמי רכב חדשים שמתוכננים לייצור בארבע-חמש השנים הבאות בהיקף של מיליוני יחידות בשנה, ושיש לה מעמד דומיננטי בשוקי רכב מתפתחים בהם החדירה של מערכות ADAS לרכב הייתה דלילה מאוד עד כה, דוגמת הודו וסין. למעשה 25% מהיקף ההתקנות החדשות בהן זכתה מובילאיי השנה התרכזו ביצרני רכב סיניים.

עוד עלה בכנס שעל פי המודל העסקי של מובילאיי, זרם ההכנסות העשיר מהשוק למערכות סיוע ברמות האוטונומיה הנמוכות צפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות, והוא עתיד לממן עצמאית את תחומי הפיתוח העסקי החדשים אליהם נכנסת כיום החברה. מדובר בתחומים עם פוטנציאל הכנסות (TAM) של מאות מיליארדי דולרים עד סוף העשור הקרוב.

התחום החדש והחשוב מביניהם הוא הקמת חטיבה עסקית שתפתח ותשווק "קיטים" לנהיגה אוטונומית (SDS, או Self-Driving Systems). בשלב הראשון מדובר בהובלת פרויקטים של פיתוח מוניות רובוטיות (ללא נהג) בשיתוף עם יצרניות רכב ועם חברות תחבורה, דוגמת הפרויקט עם פולקסווגן, שאמור להתחיל לפעול בתל אביב ב-2022. במקביל מתוכנן לשנתיים הבאות פרויקט בצרפת עם חברת התחבורה RATP, פרויקט בסין עם יצרנית הרכב החשמלי NIO וכניסה עצמאית לשוק הצפון אמריקאי - שתציב את מובילאיי בתחרות ישירה עם ענקיות כמו גוגל.

בשלב הבא הקיטים הללו יהפכו להיות "מוצר מדף מסחרי" שישווק ליצרני רכב עבור מכוניות פרטיות מייצור סדרתי. השוק הזה לבדו צפוי, על פי הערכת מובילאיי, להגיע להיקף של כ-40 מיליארד דולר עד סוף העשור. זאת, על בסיס הנחת עבודה של מכירות עבור כעשרה מיליון מכוניות אוטונומיות ועלות קיט אוטונומי שתעמוד על כ-4,000 דולר לרכב.

פיתוח עצמי או רכישת סטארט-אפים?

עבור קהיליית האוטוטק הישראלית, המשמעות החשובה והמיידית היא שמובילאיי מרחיבה את הפוקוס העסקי - והופכת במהירות מחברה שמתמחה בפיתוח מערכות ראייה מלאכותית על בסיס צ'יפים, לספקית של פתרונות מושלמים לרכב אוטונומי בשיטת One Stop Shop. זה אומר הטמעה מואצת של חיישנים מסוגים נוספים, בעיקר חיישני לייזר ורדארים, שמטרתם ליצור "יתירות" במערך החישה של הרכב האוטונומי ומתן מענה למגבלות של הראייה המלאכותית בתנאי מזג אוויר וראות קיצוניים.

לצד אלה ניתן להניח שמובילאיי תרצה בעתיד להוסיף ל"קיט" מערך שלם ומשלים של טכנולוגיות שמהוות חלק מהחוויה של הרכב האוטונומי, כגון הגנת סייבר מפני איומים על המערכת האוטונומית, אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית שיאפשרו "היתוך" נתונים ממערך רחב של חיישנים שונים, אספקת תוכן ליושבי הרכב, חיישנים למעקב אחר התנהגות הנוסעים ברכב ועוד. חלק מהטכנולוגיות הללו כבר נמצאות בשלב של בחינה והטמעה.

מטבע הדברים, השתלבות בתוך "קיט" נהיגה אוטונומית של חברת ענק ישראלית, שמחזיקה ב-70% מהשוק ה-ADAS העולמי ומקושרת לכמעט כל גורם משמעותי בתעשייה - יכולה להוות מקפצה שיווקית אדירה לחברות אוטוטק מקומיות ודלות משאבים. זה אותו מודל של "לעמוד על גבו של הפיל" שהזכרנו בפתיחה. מנגד, אם מובילאיי תחליט להיכנס לנישות הללו באמצעות טכנולוגיה מפיתוח עצמי, היא תותיר מעט מאוד מרחב מחייה למתחרות.

אחת הדוגמאות שיעמידו את הכוונות של מובילאיי למבחן כבר בטווח הזמן הקרוב היא כניסתה המתוכננת לפעילות בשוק חיישני הלידאר (LIDAR) לרכב אוטונומי. בכנס המשקיעים בירושלים הציג פרופ' שעשוע את תחום הלידארים כאחד משלושת כיווני הפיתוח העסקי של החברה בשנים הקרובות, לצד פיתוח ה"רובוטקסי" ומערכות אוטונומיות לשוק הפרטי.

על פי מצגת החברה, פעילות חיישני הלידאר שלה אמורה להתחיל לפעול כבר ב-2023, והיא תספק פתרונות לא עבור ה"קיטים" של מובילאיי עצמה, אלא עבור צדדים שלישיים שעוסקים בפיתוח רכב אוטונומי. כלומר פעילות יוצרת-הכנסות בשוק הלידארים הגלובאלי, שהיקפו אמור לעמוד על כ-12 מיליארד דולר לשנה עד סוף העשור הקרוב.

שוק חיישני הלייזר לרכב-אוטונומי הוא כיום פלח די צפוף ותחרותי של האוטוטק, שכבר גבה "קורבנות" עסקיים כמו למשל הסגירה המוקדמת של חברת ORYX ונסיגה של כמה סטארט-אפים אמריקאיים מתחום הרכב, על אף שגייסו מאות מיליוני דולרים וזכו להערכות שווי נדיבות (Quanergy לדוגמה).

אמנון שעשוע / צילום: איל יצהר, גלובס

הסטארט-אפ הישראלי שמתחרה במובילאיי

גם ישראל נחשבת מעצמה עולמית בתחום הלידארים וספינת הדגל היא כמובן חברת הסטארט-אפ אינוויז (Innoviz), שגייסה בשנה שעברה קרוב ל-200 מיליון דולר לפי שווי שהוערך ביותר מחצי מיליארד דולר. לאינוויז יש חדירה מכובדת לתעשיית הרכב והיא משקיעה לא מעט בטכנולוגיות משלימות דוגמת בינה מלאכותית. בתיאוריה זה הופך אותה למועמדת פוטנציאלית לרכישה על ידי חברה כמו אינטל, שאינה נרתעת מעסקאות של מאות מיליוני דולרים. ואולם, לא בהכרח שזה הכיוון.

לאינטל/מובילאיי יש גם מספיק משאבים לבצע את הפעילות באופן מקומי (in-house), ויש רמזים לכך שזה הנתיב בו היא בוחרת. רק החודש הציגה החברה-האם אינטל מצלמת לייזר (לידאר) מהקטנות בעולם, שבינתיים לא מיועדת לשוק הרכב אלא לתחום הרובוטיקה, אבל מעידה בהחלט על יכולותיה בתחום. יתר על כן, מובילאיי לוקחת חלק בהקמת חטיבת החיישנים של אינטל תחת שם המותג EyeC (שבסיסה המקומי בפתח תקווה), ואנחנו לא שוכחים שאחד הצעדים הראשונים של מובילאיי בתחום היה דווקא רכישה והטמעה של סטארט-אפ אמריקאי שפיתח אלגוריתמים ללידארים - מה שמעיד כי למובילאיי כבר יש משאבי מו"פ עצמאיים בתחום.

לקבוצת פולקסווגן, השותפה האסטרטגית של מובילאיי בפיתוח פרויקט הרובו-טקסי בישראל, כבר יש סטארט-אפ "מחמד" משלה בתחום הלידארים לרכב אוטונומי. מדובר בחברת Aeva, שיש לה כנראה זכייה בחוזה חתום עם אאודי ורק השבוע זכתה להשקעה "בהיקף משמעותי" מקבוצת פולקסווגן.

אגב, בשלב השאלות והתשובות בכנס המשקיעים של מובילאיי התייחס שעשוע לטכנולוגיית הלידאר המתקדמת FMCW, שהיא טכנולוגיה שונה מזו של אינוויז ודומה יותר לזו של Aeva. האם אינטל תרחיב את פעילותה בתחום על ידי רכישה של חברה זרה?

במובילאיי סירבו להתייחס לנושא בכללותו, אבל אם תבחר להיכנס עצמאית לתחום הלידארים, אינוויז תהיה בבעיה תחרותית.

כאמור, זו רק דוגמה אחת. אם להסתמך על מודעות גיוס כוח האדם של מובילאיי, חטיבת EyeC גם מפתחת חיישני רדאר מתקדמים לכל מזג אוויר, לחברה יש פעילות אבטחת סייבר ולא נופתע אם לאורך הדרך היא תסמן טכנולוגיות משלימות נוספות על הרדאר שלה.

בקיצור, קשה כרגע לדעת האם החברה - שיצרה כמעט במו ידיה את ענף האוטוטק הישראלי - גם תביא אותו לקיצו או שתספק לו חממה לפריחה. אבל בהחלט היינו ממליצים לנמלים לעקוב בקפידה אחרי מסלול ההתקדמות של הפיל. 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

תקיפה באיראן: ישראל הרשמית שותקת - אין שינוי בהנחיות לעורף

מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים