גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כור היתוך מודל 2030: מי יהיה השבט שיאחה את השסעים?

נכון להיום, קיימים בישראל ארבעה שבטים בולטים: חילונים, דתיים–לאומיים, חרדים וערבים • בתקשורת השסעים ביניהם זועקים לשמיים, אבל הנתונים מראים על התקרבות והשתלבות • אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום ומיהו "השבט החסר" שיוכל לגשר על הפערים ● פרויקט מיוחד

אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום / איור: איל אונגר, גלובס
אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום / איור: איל אונגר, גלובס

"תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או 'שבטים' מרכזיים, שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים. מציאות חברתית זו משתקפת מהרכב כיתות א' כיום, שזרמי החינוך החרדי והערבי הם קרוב ל-50% מהן, ומהווה למעשה 'סדר ישראלי חדש'. במציאות זו לא מתקיימים עוד רוב ומיעוט ברורים בהתייחס לשאלות יסוד אידיאולוגיות, ומכאן שנדרש מעבר מהתפיסה המקובלת של 'רוב ומיעוט' לתפיסה חדשה של שותפות. שותפות בין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית".

הציטוט הזה, מנאום ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין ב-2015, ממחיש חלוקה, גם אם לא מדויקת (המסורתיים למשל חסרים בה) של הקבוצות הבולטות במדינה, שהנשיא, באמצעות חזון "תקווה ישראלית", מבקש לשלב ביניהן כדי ליצור חברה אחידה יותר ומשוסעת פחות.

הרשתות החברתיות והתהליכים הפוליטיים, לרבות שנת הבחירות הבלתי נגמרת הזו, מחדדים את השסעים ותומכים בגישה הפסימית. אלא שהנתונים והמצב האמיתי, המובע בין השאר במדדים כלכליים מעידים דווקא כי מגמת השילוב והשותפות בעיצומה, בעיקר של המגזרים הנפרדים יותר, חרדים וערבים. וככל שהיא תימשך, למרות הפוליטיקה ולמרות התחושה החמוצה, בסוף העשור הקרוב השינויים מלמטה, מהשטח, יביאו גם לתחושת שותפות גדולה יותר ואולי אולי גם לפחות חיכוכים פוליטיים.

1. שבט החרדים: הנשים החרדיות יובילו את ה"ישראליזציה"

כיום - 12% מכלל האוכלוסייה ● התחזית ל-2030 - 18% 

בשבוע שעבר פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את שנתון החברה החרדית, והכותרות שהופיעו ברוב כלי התקשורת נגעו לשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, שמחציתם אינם עובדים. אבל הצגת הפן השלילי חוטאת לאמת העובדתית. הד"ר גלעד מלאך, מעורכי השנתון, הודה לאחר שיחה איתי כי כותרת השנתון היא שהחברה החרדית דווקא ממשיכה להתקדם ולהשתלב בקצב מתגבר למרות המכשולים ששמו לה הפוליטיקאים. השינוי הגדול החל בתחילת העשור הקודם, עם הקיצוץ החד בקצבאות הילדים, שהביאו לתפנית כלכלית וחינוכית בחברה החרדית. בעקבות שינוי במדיניות הקצבאות עלה שיעור התעסוקה של הגברים מ-35% ב-2002 ליותר מ-50% כיום. הגידול נבלם אמנם בשלוש השנים האחרונות, אבל שיעור התעסוקה יציב.

האם שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יגדל? ד"ר מלאך וגם ניצה קסיר, חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות, סבורים שלא יהיה שינוי מהותי בשנים הקרובות. הסיבה: האתוס החרדי העיקרי הוא לימוד תורה ומכל גבר חרדי מצופה שזה יהיה עיסוק עיקרי שלו, אם לא בלבדי.

נשים חרדיות/ צילום: : רויטרס Baz Ratner

מה הפתרון לשיעור הנמוך של תעסוקת גברים? תעסוקת הנשים. אם בתחילת העשור הקודם, לפני כ-20 שנה, רק 45% מהנשים החרדיות היו במעגל העבודה, כעת השיעור הזה מגיע ל-76% ואף יותר, כמו במגזר הלא חרדי. רמת השכר בחברה החרדית גדלה גם היא בשיעור כפול מזו של החילונית; אחת הסיבות היא נקודת התחלה נמוכה בהרבה מהלא חרדים, והשנייה, כניסה למקצועות מכניסים יותר כמו הייטק. לחוקרים אין ספק שהמגמה הזו תימשך, כלומר, תעסוקת הנשים החרדיות תדביק את הפער מול הנשים הלא חרדיות וכך תמשיך החברה החרדית בתהליך הישראליזציה.

איך השילוב של החברה החרדית בא לידי ביטוי? נתון נוסף שמעיד על השילוב הוא שיעור החדירה הגובר של מחשבים ואינטרנט: מחצית מהאוכלוסייה החרדית משתמשת באינטרנט, הכלי פורץ הגבולות החזק ביותר המוכר לאנושות בת זמננו. גם הכנסת לימודי הליבה, מתמטיקה ואנגלית, ולימודי הכנה לבגרות לסמינרים של נערות חרדיות, גם האדוקים שבהם, הוא סימן להשתלבות. המשמעות היא שהדור הבא של הצעירות החרדיות יהיה מלומד יותר וישתלב במקצועות מגוונים וחזקים יותר בשוק העבודה.

ומה עמדת הפוליטיקאים החרדים? הם מדברים בשני קולות: מצד אחד הם ימשיכו במאמציהם לשמר את מעמד הגבר הלומד בישיבות, ומנגד, לקדם את פתיחות שוק העבודה לחרדים ולחרדיות בעיקר, גם בשירות הציבורי; מחד גיסא תומכים בחלק מהרבנים המתנגדים לאקדמיזציה חרדית, מאידך גיסא לוחצים לשינויים ולהתאמה של האוניברסיטאות והמכללות לציבור החרדי. בעשור הבא נמשיך לראות עלייה בכניסת חרדים לעולם האקדמי.

איך ההשתלבות תשפיע על החרדים? ההשלכה העיקרית של המגמות הללו היא לא "התבוללות" של החרדים בחברה הישראלית הכללית, אבל מעורבות גוברת והולכת שלהם בחיי היומיום הישראליים. והתהליך דו כיווני: מחד גיסא נוכחות של עוד ועוד חרדים וחרדיות במרחב הציבורי הכללי, תוך דרישות להתאמת המרחב הזה אליהם, ומאידך גיסא "ישראליזציה" של החברה החרדית עצמה ופתיחת ציבורים גדולים ממנה לציבוריות הישראלית הכללית.

ומה עם סוגיות דת ומדינה? לא תהיה רגיעה בדיוק בגלל הנוכחות החרדית המוגברת. שינוי פוליטי משמעותי - ממשלת אחדות, או ירידת בנימין נתניהו מכס ראש הממשלה עשויים להשפיע כאן השפעה מכרעת. 

2. שבט הערבים: הקפיצה בתחום ההייטק תעלה את רמת החיים

 2020 - 21% מכלל האוכלוסייה ● התחזית ל-2030 - 24% 

חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, אמר לי בראיון לאחרונה: "הכותרת שלי במסמך הדרישות מהממשלה הבאה היא 923!". עודה התכוון לתוכנית המשך לתוכנית החומש לקידום החברה הערבית, החלטת הממשלה 922, שהתקבלה בשנת 2016 וצפויה להסתיים בעוד שנה. ח"כ עודה יודע על מה הוא מדבר. במסגרת התוכנית הזו השקיעה המדינה עד כה כעשרה מיליארד שקלים בצמצום פערים בחברה הערבית בתחומים רבים, וביניהם תחומי התחבורה, החינוך, התשתיות, התכנון ועוד.

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, מיוזמות התוכנית ומי שמפקחת על יישומה, אומרת כי היקף הביצוע עומד על 80%, נתון טוב למדי במונחי שימוש בתקציבים ממשלתיים, והחלקים שלא יושמו נובעים לדבריה בעיקר מחוסר היכולת של הרשויות הערביות ליישם את התוכניות והתקציבים הממתינים.

האם תוכנית החומש לקידום החברה הערבית חוללה שינוי? דרמטי, בעיקר בנושאים הכלכליים: השיפור בתחבורה מביא ליציאה מוגברת לעבודה וללימודים בעיקר של נשים. שיעור התעסוקה של הנשים הערביות עדיין נמוך, וב-2018 הסתכם בכמעט 40%, אבל מדובר בשיעור כפול מרמת התעסוקה בתחילת העשור המסתיים כעת, אז רק 20% מהנשים הערביות השתתפו בשוק העבודה.

סטודנטיות ערביות/ צילום: : מיאדה חיאדרה, אלפנאר

ומה עם החינוך? בשנים האחרונות נרשם גידול מתמיד בשיעור הזכאים לבגרות בבתי הספר הערביים, מ-40% בתחילת העשור היוצא ליותר מ-60% בסופו. עדיין רחוק מהחברה היהודית אבל גידול מרשים. שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון עלה בעשור היוצא מ-13% בתחילתו ל-18% בסופו; כשני שלישים מהסטודנטים הערבים הם נשים.

ומה עם ההייטק? הפריצה הגדולה הצפויה בעשור הקרוב היא בתחום הטכנולוגיה הגבוהה, ושוב בקרב הנשים. הנה הנתון: בתחילת העשור היו רק 9% ערבים מבין הסטודנטים במקצועות הנדסה וטכנולוגיה גבוהה; בסוף העשור - המספר הוכפל ל-18%. וגם כאן הנשים הן כשני שלישים מהסטודנטים הערבים. הנתון הבולט יותר הוא שיעור של 20% סטודנטים ערבים מכלל תלמידי הטכניון בשנת הלימודים הקודמת. ב-2017 רק 3% מהמועסקים בחברות הטכנולוגיה העילית בישראל היו ערבים. שיעור שלפי התחזיות יגיע ב-2030 ל-10%. המשמעות של הזינוק הזה היא שחלק ניכר מהגידול בשיעור התעסוקה בקרב הנשים הערביות יהיה בתחום ההייטק היוקרתי, ובעיקר המכניס יותר, רמת החיים תעלה והשיפור ברמת החינוך והשירותים החברתיים יגבר בשל העלייה במודעות וביכולת לדרוש שהממשלה תספק אותם.

האם השינויים השפיעו על הפוליטיקאים הערבים? אלה עשוי שינוי קיצוני בסדר העדיפויות שלהם והעמידו בראשו את הבעיות היומיומיות של החברה הערבית בישראל. מאבקים בעניין האלימות והפשע בחברה הערבית, דרישה להשוואות תקציבים ועוד.

על אף הרטוריקה הנגטיבית, דווקא ממשלתו של נתניהו הייתה זו שהשקיעה הרבה יותר מהממשלות הקודמות בחברה הערבית, וסביר שכל ממשלה שתבוא בעתיד הקרוב תמשיך בכך בשל החשיבות של הגדלת חלקה של החברה הערבית בכלכלה הישראלית ובחברה בכלל. 

3. שבט הדתיים-לאומיים: המצב הפוליטי העתידי יקבע את היכולת להשפיע

2020 - 15% מכלל האוכלוסייה ● התחזית ל-2030 - 18% 

הדתיים-לאומיים נחשבים לקבוצה פריבילגית, סוג של אליטה בציבוריות הישראלית, המצליחה להשפיע רבות למרות חלקה היחסי הקטן יחסית באוכלוסייה. המגזר הזה מייצג בין השאר את המתנחלים, שלפי מדדים שונים מקבלים תקציבים גבוהים יחסית למגזרים אחרים באוכלוסייה, ונמצא במסדרונות השלטון שנים רבות המאפשרות לו להיות במוקדי קבלת ההחלטות וחלוקת התקציבים.

אבל הקבוצה הישראלית הזו נמצאת על קו פרשת דרכים דתי, ערכי ופוליטי, שהחל בעקבות טראומת פינוי ההתנחלויות במהלך הנסיגה מרצועת עזה. בעקבות המשבר חלה התפצלות לשתי קבוצות: בעשור המסתיים כעת גדלה וצמחה הקבוצה המכונה חרד"לית, חרדים לאומיים, שעמדותיהם בסוגיות דת ומדינה עוקפות מימין את החרדים, וכך גם בסוגיות המדיניות. מייצג הקבוצה הזו הוא שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', הילד הרע של הציונות הדתית, שלפני שנה גבר בהתמודדות על ראשות "האיחוד הלאומי" על אורי אריאל, מעמודי התווך של החברה הזו ומייצג הגווארדיה הוותיקה של הפוליטיקה הדתית לאומית.

איך צמיחת החרד"לים השפיעה על הפוליטיקה? המהלך מעיד על הקצנה, אבל הציבור לא בהכרח מקבל את זה והמפלגה לא מקבלת לבדה די קולות לעבור את אחוז החסימה ונאלצת להתחבר למפלגות אחרות בציונות הדתית. בשל המגמה הזו הוקמה מפלגת הימין החדש, בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד - שאמורה לייצג את הדתיים הלאומיים המתונים יותר ואת המסורתיים, וכוחה נראה לכאורה חזק יותר מהחלקים האחרים בציונות הדתית.

השפעתה של קבוצה זו, המתונה יותר, בציבוריות הישראלית גדולה בעיקר בחינוך, שם נפתלי בנט בכהונתו כשר חינוך החליף כמה מהבכירים ובעלי ההשפעה המובילים, הן במל"ג והן בוועדות שונות האחראיות לכתיבת ספרי הלימוד. אלה קיבלו נופך לאומי ודתי יותר והדגש שהיה בעבר על דמוקרטיה וערכי שוויון, מתעמעם והולך.

מה יקרה בהמשך? התמורות הפוליטיות בשנה האחרונה מסכנות את מידת ההשפעה הרבה הזו, וממשלת אחדות למשל עשויה לבטל כמה מהישגי הפוליטיקאים הדתיים עבור הציבור שלהם והפצת האידאולוגיה הציונית-דתית. העשור הבא צפוי להיות קשה יותר עבור המגזר הזה, שיאבד לפחות חלק מהשפעתו.

התכנסות של תושבי גוש קטיף בירושלים, לקראת ההתנתקות ב־2005, שהחלה את הקרע הפנימי / צילום: רויטרס

4. שבט החילונים: הגברת המאבק או פתרון חדש ליחסי דת ומדינה

2020 - 40% ● התחזית ל-2030 - 35%

אם קוראים את קריאות הגעוואלד של כמה ממייצגי החילוניות על כפייה דתית, ניתן לחשוב שישראל במגמה נמשכת של הדתה. לא שאין באמירות האלה ממש, לפחות בכל הקשור למקצת ספרי הלימוד, אבל כאן לפחות אפשר לקבל את אמירתו של נפתלי בנט "הדתה-שמדתה". וזה עדיין נכון גם אם מביאים בחשבון את החקיקה הדתית כמו חוק המרכולים וההגבלות שמנסים משרדי ממשלה להטיל על עבודות ותחבורה ציבורית בשבת. בפועל אלה הם קרבות המאסף של הפוליטיקאים הדתיים והחרדים על הקיזוז המתמשך בסטטוס קוו. הביטוי החריף ביותר לכך הוא הפעלת קווי תחבורה ציבורית בשבת בכמה מערי גוש דן. מהעבר השני, בכמה מהמקומות הציבוריים, יש סממנים דתיים גוברים: כך באקדמיה, שבחלקה נעתרת לערוך התאמות לסטודנטים חרדיים, ובצבא, שמכשיר חלק מהיחידות לנוכחות חיילים חרדים.

ומה הלאה? בעשור הקרב המאבק יגבר גם בשל השינויים הפוליטיים הצפויים, העשויים להקטין את כוחו הפוליטי של המגזר החרדי-דתי. אבל אולי דווקא משם, כשהפוליטיקאים החרדים-דתיים לא יהיו בשלטון ועם ראש ממשלה תומך, אולי זה יביא ליצירת סטטוס קוו חדש, אולי על בסיס אמנת גביזון מידן, המנסחת קווים מנחים להסכמות בנושאי דת ומדינה. גם פוליטיקאים חילוניים שזה דגלם כמו יאיר לפיד כבר מבינים שגיוס המוני של החרדים לא באמת אפשרי ומחפשים פתרונות אחרים. מנגד יותר ויותר נושאי דגל החילוניות בוחרים בגישה אנטי-דתית, כמו בניסיונות לכפות ביטול ההפרדה באירועי תרבות ואירועים אחרים של החברה החרדית.

חוף הים בתל אביב / צילום: רויטרס

השבט החסר: המסורתיים והרשתות החברתיות עשויים לאחות את הקרעים בחברה

השבט החסר מנאומו של הנשיא ריבלין - השבט המסורתי, נעדר משם לא במקרה. אולי כי הוא פחות מתעמת ומתחכך עם השבטים האחרים ותפקידו בחברה הישראלית, בעיקר בזו היהודית, רב משמעות. הוא מגשר בין החרדים והדתיים לחילוניים, הן במושגי מאבקי דת ומדינה והן במובן הפוליטי. אולי היכולת של המסורתיים לגשר על הפערים תחלחל לחברה הכללית ותאפשר למצוא פתרונות לסוגיות כמו שבת ונישואים.

נהוג להשמיץ את הרשתות החברתיות כגורם מתסיס ומפלג המעצים מאוד את הקיצוניים ומאפשר הכפשות, שפה ירודה וסכסוך בין אנשים וקהילות. הכול נכון. אבל הרשתות החברתיות הן גם מקום המפגש של כלל המגזרים הישראליים, במגבלות מסוימות: ראשית שפה, הגולשים הערבים נמצאים פחות באתרים בעברית, כולל ברשתות; ושנית, מה שמכונה תיבת התהודה של הרשתות, כלומר נוכחות של המשתמשים ברשתות החברתיות בעיקר בקרב בעלי דעה דומה לשלהם. אלא ש"תיבת התהודה" הזו הייתה תופעה קיצונית בהרבה בטרם עידן האינטרנט. את תפקידו העצום של האינטרנט בתהליכי ההתערות של חברות נפרדות עד כה ניתן לראות הן בקרב החרדים, והן בקרב הערבים וגם בקרב חילונים ומסורתיים.

לכן השורה התחתונה אופטימית. בעשור הבא, התהליך שכולל עימותים ומריבות שוצפות יביא דווקא להתקרבות, להתערות ולתהליכי ישראליזציה בכל המגזרים במדינה. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל