ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף
רשות ניירות ערך תמליץ על קידום השימוש בפלטפורמות דיגיטליות למסחר בניירות ערך - כך עולה מטיוטת דוח שתפרסם הרשות בתחילת השבוע הבא. טיוטת הדוח, שעותק ראשוני שלה הגיע לידי "גלובס", תיחשף לציבור ב-20 בינואר במסגרת כנס CapiTech - הכנס השנתי של הרשות, "שיעמוד בסימן הטמעתה של חדשנות טכנולוגית בשוק ההון הישראלי". הדוח נכתב בעקבות עבודתה של ועדה שהקימה הרשות לצורך קידום ומיסוד שווקים דיגיטליים בישראל.
בראש הוועדה עמדה רו"ח אורלי קורן, סגנית מנהל מחלקת פיקוח על הבורסה וזירות סוחר ברשות ניירות ערך. בשיחה עם "גלובס" סיפרה קורן כי "הוועדה התמקדה בעבודתה בפלטפורמות דיגיטליות להנפקה, מסחר וסליקה של ניירות ערך, העושות שימוש בטכנולוגיות רישום מבוזר (DLT)". אחת הטכנולוגיות הנפוצות בתחום ה-DLT היא בלוקצ'יין - טכנולוגיה שהשימוש המוכר הראשון בה בעולם נעשה ברשת המטבע הקריפטוגרפי ביטקוין.
יחד עם טיוטת הדוח, תפרסם הרשות קול קורא, שבו תזמין חברות בתחום להציג הצעות להקמת פלטפורמות דיגיטליות למסחר בניירות ערך. "אנו מזמינים את הציבור להעלות סוגיות רגולטוריות בנוגע לקידום שווקים העושים שימוש בטכנולוגיית חדשניות, ובפרט סוגיות שעשויות בראייתם להוות חסם להתפתחות התחום בישראל", אומרים ברשות.
גישה נייטרלית לבחירה בסוג הטכנולוגיה
התובנות שעלו מעבודת הוועדה, לפי טיוטת הדוח, נחלקות לחמישה נושאים עיקריים (ראו מסגרת): בעניין זיהוי הפוטנציאל של טכנולוגיות DLT בתחום המסחר בניירות ערך, סבורים חברי הוועדה כי "בטכנולוגיות DLT טמון פוטנציאל לקידום שוק ההון הישראלי". נוסף על כך, סבורה הוועדה כי "גיבוש צעדים עתידיים של הרשות לאימוץ טכנולוגיות אלה צפוי להתחשב בסיכונים שבהם כרוך השימוש בהן, ולהתמודד עימם - אך באופן שלא ימנע את קידומן". בנוגע לבחירה של גופים מפוקחים להשתמש בטכנולוגיות מסוג כזה או אחר, ממליצה הוועדה לרשות לנקוט גישה נייטרלית, "בתנאי שהטכנולוגיה עומדת בסטנדרטים הנדרשים ובתנאי שהשימוש אינו נוגד תכליות רגולטוריות (איסור הלבנת הון, הגנה על לקוחות, סיכונים יציבותיים)".
כמו כן, מציינת הוועדה כי במסגרת עבודתה "מופו סוגיות רגולטוריות שמתעוררות בקשר לרישוי ולפיקוח על פלטפורמות מסחר דיגיטליות, ובכוונת הרשות לבחון צעדים אופרטיביים כדי להתמודד עימן באופן המאזן בין הגנת משקיעים לבין עידוד חדשנות בשוק ההון". לצד טיפול בהיבטים רגולטוריים, סבורים חברי הוועדה כי "על העוסקים בתחום להדגים באופן מוכח ומבוסס את הערכים המוספים המיוחסים לטכנולוגיה, הן לרשות והן לשוק כולו", לאור השלב המוקדם שבו השימוש בטכנולוגיה נמצא כיום בשוקי ההון בעולם.
אחת מהמלצות הוועדה, לדברי קורן, היא "לא לקבוע סט נוקשה של חקיקה מראש, שמגבילה את הטכנולוגיות. ברור שהחקיקה אף פעם לא תצליח להקדים את הטכנולוגיה, לא רק בגלל משך הזמן הנדרש לחקיקה, אלא גם בגלל שהטכנולוגיה כל הזמן מתחדשת, משתנה ומתאימה עצמה לצורכי הפעילות". היא הוסיפה כי "יכול להיות שגם לא נצטרך לשנות את הרגולציה בתחום כדי לאפשר שימוש בטכנולוגיה".
המלצת דוח ה-ICO טרם מומשה
על פי טיוטת הדוח של הוועדה, "ההבטחה הגלומה בשימוש ב-DLT בשוק ההון בתחום ההנפקה, המסחר והסליקה, כוללת צמצום עלויות הקשורות בתחומים אלה, הפחתת סיכונים סיסטמיים למשק, סביבת פיתוח לחדשנות פיננסית ואף פתיחת שוק ההון לחברות שבעבר לא נטלו בו חלק".
הרשות מוסיפה כי "עבודת הוועדה מהווה המשך ישיר לעבודתה של הוועדה לבחינת אסדרת הנפקות של מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור". מדובר בוועדה קודמת של הרשות, שעסקה בהיבטים הרגולטוריים של גיוסי השקעות ב-ICO - הנפקות ראשוניות של מטבעות קריפטוגרפיים. בדוח ועדת ה-ICO, שפורסם במרץ 2019, המליצה הרשות להקים בישראל פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפיים הנחשבים לניירות ערך - המלצה שלא מומשה עד כה. לדברי הרשות, אף גוף לא הגיש לה עד היום בקשה להקים בישראל פלטפורמה מסוג זה.
לפי טיוטת הדוח שיתפרסם בשבוע הבא, "חברי הוועדה סבורים כי הערך המוסף הגדול ביותר שיכול לנבוע מהשימוש בטכנולוגיית DLT בשוק ההון הוא בתחומי תשתיות ההנפקה והמסחר (רישום, סליקה ומשמורת), לאור יכולותיה לאמת ולעדכן מידע הנגיש לצדדים רבים בו-זמנית באופן מהיר, יעיל ואמין". מהמסמך עולה כי "עבודת הוועדה התמקדה בתשתיות ההנפקה והמסחר, וזאת כדי לתת מענה להיבטים של נזילות ניירות הערך הדיגיטליים ולאפשר גישה של משקיעים מגוונים למסחר ולהחזקה בהם, ובכלל זה למשקיעים מוסדיים".
פגישות עם יזמי בלוקצ'יין ישראלים
כפי שמציינת רשות ניירות ערך במסמך, "היא בין רשויות ניירות ערך הראשונות בעולם, והראשונה במגזר הציבורי בישראל, לאמץ טכנולוגיית בלוקצ'יין במערכות שלה. טכנולוגיית בלוקצ'יין שולבה בשלוש מערכות (יעל, הצבע-הון ומגנ"א), שמשמשות את הגופים המפוקחים על ידי הרשות ואת הציבור הרחב".
בשיחה עם "גלובס" אמרה קורן כי "הוועדה בחנה אפשרויות לאימוץ טכנולוגיות DLT בכל שלבי העבודה עם ניירות ערך - הנפקה, חיתום, סליקה, רישום, משמורת ומסחר, כולל שימוש בחוזים חכמים ובטוקנים. נפגשנו עם גורמים רבים מהתעשייה העולמית, ובהם חברות בלוקצ'יין וחברות שמגייסות הון באמצעות נכסים דיגיטליים בעולם, שכמה מהן גם מנוהלות על ידי ישראלים. כמו כן, נפגשנו עם מומחים מהאקדמיה ועורכי דין העוסקים בתחום, כדי להבין איך ניתן להביא את השוק הזה לישראל ולאפשר לו לפעול במסגרת הרגולציה שלנו".
אחת מחברות הבלוקצ'יין שנציגיה נפגשו עם חברי הוועדה, היא Digital Asset האמריקאית, שהמנכ"ל שלה הוא יובל רוז. באוגוסט האחרון התחילה החברה לבצע פרויקט עבור הבורסה לניירות ערך האוסטרלית ASX להחלפת מערכת הסליקה שלה (CHESS) במערכת חדשה מבוססת DLT, שצפויה להתחיל לפעול במרץ-אפריל 2021. "הפרויקט של דיגיטל אסט באוסטרליה הוא דוגמה לטכנולוגיה שלא דרשה שינוי רגולטורי", אמרה קורן. "הבורסה האוסטרלית משקיעה בפרויקט הרבה מאוד כסף, במטרה לייעל את תהליכי הסליקה שלה. בטכנולוגיה של חוזים חכמים, המערכת בודקת את הבעלות על הנכס הפיננסי מצד אחד ואת התמורה הכספית של הלקוח מצד שני, וכך מאפשרת סליקה מיידית בין הצדדים".
עוד נפגשה הוועדה עם שי דתיקה, מייסד ומנכ"ל חברת INX Limited, שכפי שדיווחנו ב"גלובס" באחרונה, החברה הגישה תשקיף לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO) של סקיוריטי-טוקנס (STO) - אסימונים דיגיטליים המהווים ניירות ערך. בהנפקת ה-STO שלה תנסה החברה לגייס בין 84 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר, לצורך הקמת פלטפורמה למסחר בניירות ערך דיגיטליים.
הבורסה השווייצרית מקדימה את העולם
נכון לתחילת 2020, אין עדיין אף בורסה לניירות ערך בעולם שמאפשרת מסחר ב-STO, אבל כמה בורסות גדולות כבר בוחנות אפשרות כזאת. אחת החלוצות בתחום היא הבורסה השווייצרית SIX, שבסוף שנת 2020 צפויה להשלים את הקמתה של הבורסה הדיגיטלית SDX, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים. בורסה זו, כפי שפורסם ב"גלובס" בשנה שעברה, מתכננת גם להנפיק אסימון דיגיטלי (token) משלה, שיאפשר לה לנהל את כל תהליכי המסחר בה באופן דיגיטלי.
בשנה שעברה הודיעה הבורסה לני"ע בתל אביב כי התחילה בשיתוף פעולה עם חברות הטכנולוגיה The Floor, אקסנצ'ר ואינטל בהקמתו של מאגר השאלות מרכזי לניירות ערך, שלדבריה, הוא הראשון בעולם המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין.
קידום החדשנות בשוק ההון הישראלי הוא אחד מיעדיה של רשות ניירות ערך, בהובלת היו"ר ענת גואטה. בשנה שעברה חתמה רשות ניירות ערך על כמה הסכמי שיתוף פעולה עם רגולטורים פיננסיים בעולם לקידום חדשנות פיננסית, לאחר שבינואר 2019 הצטרפה הרשות להשקת רשת הפיננסית העולמית GFIN, הכוללת 29 רגולטורים וגופים בינלאומיים, ובהם קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.