גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדנים הכי מאושרים, הפולנים נעלבו: חד הקרן שיצאה לבדוק את מדד האושר ב-30 מדינות. האם ישראל ברשימה?

האוסטרלים נוהגים לבלות עם זרים, לדנים מותר להבריז לכמה שעות באמצע יום העבודה, האיטלקים נותנים לכאוס לעטוף אותם והבריטים מחייכים בכוח ● הלן ראסל, שאובחנה כסובלת מדיכאון, החליטה לא להתמסר לו, ויצאה לבדוק את סודות האושר ברחבי העולם: "אנחנו יודעים שיש השפעה לידיעה מה עושה אנשים מאושרים, וכבר יש מדינות שמיישמות את זה"

מדד האושר של הלן ראסל / צילום: Gettyimages ישראל
מדד האושר של הלן ראסל / צילום: Gettyimages ישראל

חקר האושר, כך התחלתי לחשוד, מקורו על פי רוב באירוע לא נעים, אפילו טראומתי. חוקרת האושר האמריקאית איימי בלאנקסון סיפרה בעבר בראיון ל'ליידי גלובס' כי התחילה את המסע שלה בפציעה לאחר נפילה מפחידה מהמיטה בגיל 5. בעודה גונחת המומה על הרצפה, אמר לה אחיה בן ה־7, "וואו, ראית איך נחתת? אנשים לא נופלים ככה, על הרגליים ועל הידיים. אני חושב שאת חדת־קרן!".

מייק ויקינג, מייסד המכון לחקר האושר בקופנהגן, אמר לנו בראיון כי התחיל להתעניין ברמות האושר העולמיות בעקבות משבר אישי, לאחר שהמנטור שלו בעבודה חלה ומת בפתאומיות בגיל 49, בדיוק בגיל שבו נפטרה בטרם עת גם אמו של ויקינג. עכשיו משלימה את הטרילוגיה הלן ראסל הבריטית, שצעדה תקופות לא קצרות מחייה יד ביד עם דיכאון קליני.

בשבע השנים האחרונות חיה ראסל עם משפחתה בדנמרק, הנחשבת כ'מדינה המאושרת בעולם', שאליה עברו מלונדון האפרורית והגשומה. לאחרונה התפרסם רב המכר של ראסל, 'האטלס של האושר' (הוצאת ידיעות אחרונות), שבו היא חושפת את ההרגלים התרבותיים שמייצרים תחושת אושר ב־30 מדינות ברחבי העולם. ישראל, אגב, לא ברשימה - סוריה דווקא כן. בראיון ל'ליידי גלובס' היא מספרת על החיים בבירת האושר העולמית, מה גורם לאוסטרלים ולברזילאים להרגיש טוב, למה הפולנים נעלבו ממנה, ואיך נטייתה לדיכאון דווקא נותנת לה ערך מוסף בתחום המחקר שלה.

נקודת המפנה במסע חייה של ראסל התרחשה בזמן שעבדה כעיתונאית בלונדון. "ב־2012 בעלי קיבל הצעת עבודה חלומית מחברת לגו בדנמרק. באותו זמן התפרסמו כותרות שדנמרק הוכתרה כמדינה המאושרת ביותר בעולם. החיים שלנו בלונדון היו אז די לחוצים, ניסינו להקים משפחה ללא הצלחה, אז אמרנו לעצמנו: אם לא נצליח להיות יותר מאושרים במדינה הכי מאושרת בעולם... וכך עברנו לדנמרק בתחילת 2013.

"מיד לאחר המעבר התחלתי לבדוק לעומק את כל תחומי החיים, כדי לראות במה הדנים שונים מעמים אחרים. אחרי שפרסמתי ספר על הנושא והוא פורסם ביותר מ־20 מדינות, התחלתי לקבל אימיילים ותגובות מאנשים מלאומים שונים, שרצו לחלוק איתי את סודות האושר שלהם. הם פנו אליי גם ב'עולם האמיתי' - ברחוב שבו אני גרה, בשדות תעופה, אפילו בשירותים ציבוריים. קיבלתי פניות מאנשים שלא הייתי פוגשת לעולם אם הייתי ממשיכה בחיי הרגילים בלונדון. הבנתי שיש לי המון מה ללמוד מאנשים בכל העולם. וככה מצאתי את עצמי מתחילה לבדוק גם את זה".

המדיה, בכל הפלטפורמות, מתמקדת כבר שנים בעיקר בחדשות הרעות. היה חשוב לך לספר סיפור אחר?

"דווקא בעידן של הכאוס ברשתות החברתיות, השיימינג, עליית הלאומנות והברקזיט אצלי בבית, קל מאוד לחשוב שהעולם נעשה מקום איום ונורא. לכן רציתי לחגוג את כל מה שיש למדינות השונות להציע, לגרום לאנשים ללמוד על מנהגים משמחים בתרבויות אחרות, במקום להתייחס זה לזה כל הזמן בחשדנות שרק הולכת וגדלה".

בחנת אושר ב־30 מדינות. יש איזו מדינה שאת מתחרטת שלא בדקת?

"חזרתי לא מזמן מפולין, והחלטתי לכתוב גם על הפולנים".

בעבר אמרת שלא מצאת שום סימני אושר בפולין.

"בדיוק! ככה זה התחיל. כל החברים הפולנים שלי והמוני קוראים מפולין התחילו להפציץ אותי באימיילים, שבהם הם קראו לי לשקול את עמדתי מחדש. כמי שגדלה כקתולית באנגליה, בבית הספר הייתי התלמידה היחידה שאינה פולנייה, ולכן הייתי בטוחה שאני יודעת הרבה על התרבות הפולנית. אבל כשהתחלתי להתוודע לתרבות שלהם הבנתי שיש שם קטע שלם שהחמצתי של הצלחה ושגשוג בתנאים קשים".

הגעגוע הברזילאי

מאז שנת ה'מחקר' בדנמרק, ראסל בוחנת את נושא האושר כבר שבע שנים. כשאני מבקש ממנה לבחור גילוי אחד שהרשים אותה במיוחד, היא בוחרת ביפנים. "הוואבי־סאבי היפני הוא ביטוי להשקפת עולם המקבלת את הארעיות וחוסר השלמות בחיים. זה מושג שחוגג את הרעיון שלכולנו יש סדקים ונקודות חולשה.

"היפנים באמת מאמינים שערכם של אנשים עולה ככל שהם מזדקנים. הם מתייחסים כך גם לחפצים. באמנות היפנית קינצוגי, למשל, הם מתקנים כדי קרמיקה בכך שהם מושחים על הסדקים לכה מתכתית, לפעמים אפילו זהב טהור. הם לא מנסים לכסות או להסתיר את הסדקים, אלא דווקא להדגיש אותם, להתפאר בהם. למה? כי הסדקים, המקומות השבורים, הם שהופכים את החיים למעניינים ובעלי ערך.

"מצאה חן בעיניי גם הסאודג'ה הברזילאית, מין תחושה של געגועים לאושר שכבר לא קיים, שהיה פעם, אולי אפילו לאושר שרק ייחלנו לבואו והוא לא בא, למעשה, אף פעם. זו בעצם נוסטלגיה, מין תחושה מרירה של אושר שכבר לא יחזור. יש כאן אלמנט הנאה מהסבל".

"היפנים מנסים להדגיש את הסדקים, כי הם שהופכים את החיים לבעלי ערך"


את מסכימה עם הקביעה שהעולם רק הולך ונעשה יותר אומלל?

"דווקא בגלל זה, תחושת האופטימיות היא לא עוד איזו אופציה שנוכל לבחור בה, אלא ממש הכרח. היא משהו שאנחנו חייבים להתעקש עליו מדי יום. חשוב לא להישאר באומללות, אלא לקום ולעשות מעשה שישנה את מצבנו.

"בזכות הרבה מאוד עשורים של מחקרים וסריקות MRI, אנחנו יודעים היום מה גורם לנו לשמוח, ומה מאמלל אותנו. מה שמרמז, אולי, שאם ננקוט פעולות מסוימות, נהיה מאושרים יותר. אני יכולה, אגב, להבין למה ההנעה הזאת לפעולה יכולה להתפרש כלחץ.

"מצד שני, אני לא רואה שום דבר שלילי בכך שאנחנו יודעים מה לא עובד בשבילנו, מה בוודאות לא גורם לנו להיות יותר מאושרים. אנחנו יודעים, לדוגמה, שאם נעבוד שעות אינסופיות ולא נצא כמעט מהבית או המשרד, נהיה אומללים. ויש לא מעט אנשים שבוחרים לחיות דווקא כך".

לשיטתך, אנחנו חייבים ללמוד להיות עצובים כדי להיות מאושרים יותר.

"נכון, זה אחד הרעיונות החשובים ביותר מבחינתי. בארה"ב ובאנגליה אנחנו לא מצטיינים בהבעת עצב, מבחינתנו זה רגש שמראה חולשה או כישלון. המדיה החברתית רק מעצימה את זה, כי שם תמיד נראה שלכולם נפלא ונהדר כל הזמן. כך שאם אתה לא מרגיש נהדר, ההרגשה שלך מן הסתם תורע עוד יותר, וזה לא מצב נורמלי. חייבת להיות איזו הכרה שמותר לנו להיות עצובים, שיש זמנים ומצבים לא שמחים בחיים. אנחנו צריכים להרשות לעצמנו להיות פגיעים, ולשתף את האנשים סביבנו בעצב. זה יקרב אותנו אליהם, ובמובן מסוים גם יקרב אותנו לתחושות של אושר ושמחה".

את עצמך סבלת מדיכאון קליני. אפשר להחלים מזה?

"התמודדתי עם הדיכאון זמן רב. במשך שנים שמעתי רופאים שאמרו לי שאני מדוכאת. עברתי טיפול פסיכולוגי ממושך מאוד, ועבדתי קשה כדי להבין מה קורה במוח שלי. שמעתי למומחים, דאגתי כל הזמן לגוף שלי מבחינת תזונה, שינה ופעילות גופנית - וזה עזר לי.

"אני לא יכולה להגיד בביטחון מוחלט שהבעיה הזו כבר לא תחזור לעולם, וזה משהו שלדעתי חשוב מאוד להיות כן לגביו. אפילו אם זה יחזור מתישהו, אני לא אדחיק את זה ואומר לעצמי שהיי, אני חוקרת אושר. אני יודעת שיש דברים שקשורים לגנטיקה ולסביבה שבה גדלים, אבל זה לא אומר שבני אדם לא יכולים לעבוד בלהיות מאושרים יותר".

את האדם הנכון לכתוב על הנושא?

"לדעתי אני עדיפה על מישהו שלא חווה מעולם את הצד האחר. כי כשהוא ידבר על אושר, איך הוא ידע בכלל על מה הוא מדבר?".

אל"ג עדיף על תל"ג

מה דעתך על הטענה הביקורתית שלפיה מחקר האושר הוא לא מדעי ולא רציני?

"אני מכירה את הטענה הזאת, אבל אנחנו כבר יודעים שיש השפעה לידיעה מה עושה אנשים מאושרים, וכבר יש מדינות שמיישמות את זה בחיי היומיום. התנאים הסוציאליים במדינות סקנדינביה הם דוגמה אחת, ו'האושר הלאומי הגולמי' של בהוטן הוא דוגמה נוספת. זה מושג שטבע ב־1972 המלך ואנגצ'וק הרביעי הצעיר, שרק עלה לשלטון. הוא בחר לומר זאת, מכל הבמות, דווקא בראיון ל'פייננשל טיימס', אולי העיתון הכי ממוקד כסף באי הבריטי. מאז ועד היום, כל החלטה של השלטונות בבהוטן חייבת לעבור דרך הפריזמה של האם זה יעשה את האזרחים מאושרים יותר. ב־2008, כשכל השווקים והבורסות בעולם קרסו, בבהוטן נקבע האל"ג (אושר לאומי גולמי) בחוקה, והוגדר כמטרה רשמית של הממשלה. בסדרי העדיפויות שלהם, האושר הלאומי הגולמי מדורג גבוה יותר מהתוצר הלאומי הגולמי.

"בהוטן גם שמה דגש על הסביבה והאקולוגיה, מתוך ידיעה שזה תורם לבריאותם של האנשים, ולא פחות מכך, לאושרם. הילדים לומדים אושר בבית הספר היסודי. הם לא מרגישים שהם צריכים לקנות אושר. בלונדון ממש הייתי צריכה לשחד את עצמי בשופינג כדי לעבור את היום. בהוטן היא לא גן עדן, ויש שם לא מעט אנשים שסובלים, אבל זו מדינה שפועלת כבר כמעט חמישה עשורים מתוך מודעות מלאה, מלמעלה, לחשיבות האושר".

בבהוטן האושר מעוגן בחוקה ואף נלמד כמקצוע בבית הספר / צילום: Shutterstock.com/ א.ס.א.פ קראייטי


בואי נדבר קצת על 'הארביידסגלוו', המונח הדני לאושר בעבודה.

"זה מונח שלא קיים באף מדינה אחרת מלבד דנמרק, והוא מעיד, בראש ובראשונה, על סדרי העדיפויות של הדנים. הם באמת מצפים להיות מאושרים במקום העבודה שלהם, ובוחרים בו בדרך כלל לא משיקולים כספיים. הדנים בוחרים בעבודה שהם באמת אוהבים. הם גם יכולים להשיג עבודה כזו ביתר קלות, כי הם זכאים ללימודים גבוהים חינם, ואפילו מקבלים תשלום כדי ללכת ללמוד אחרי גיל 18".

גם השגרה המשרדית שלהם שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים.

"העבודה עצמה מתנהלת כמעט ללא היררכיה, כל העובדים זכאים לומר את דעתם בכל נושא. העובדים גם מקבלים אוטונומיה כמעט מוחלטת בביצוע משימות, וכל עוד הם עושים אותן היטב אף אחד לא שואל אותם איך, איפה או מתי. הם יכולים להחליט איך להתאים את העבודה לחייהם הפרטיים, ולהבריז לכמה שעות באמצע יום העבודה בלי לבקש רשות.

"ארוחות הצהריים במשרדים ובמקומות העבודה מסובסדות, עשויות להימשך שעות, וכוללות בדרך כלל עוגה לקינוח. אם לאחד העובדים יש יומולדת, הוא מביא באותו יום עוגה לעבודה, וחבריו גומלים לו בקישוט העמדה שלו בדגלי דנמרק. ארוחות הצהריים הן ממש אירוע קהילתי במקומות העבודה בדנמרק. לפי סקרים שבוצעו בנושא, יותר מ־70% מהדנים ירצו להמשיך לעבוד גם אם לא יזדקקו בכלל לכסף".

ובשעה ארבע, פלוס־מינוס, כולם מכבים מחשבים ואורות - והולכים הביתה.

"בדיוק כך. בדנמרק אף אחד לא נשאר עד מאוחר כדי להוכיח שהוא עובד הכי קשה. בשבוע העבודה הרשמי בדנמרק יש 37 שעות, אולם לפי נתונים עדכניים של ה־OECD, הדני הממוצע עובד רק 33 שעות בשבוע, עם חמישה שבועות חופש קבועים בחוק. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הרבה מאוד ימי חופשה בחגים, במועדים ובכל מה שהמוח הדני הצליח להמציא. כל זה אומר שלדנים יש הרבה זמן למשפחה, לפנאי ולשלל תחביבים".

ועדיין, הם נחשבים לעובדים פרודוקטיביים.

"דנמרק מדורגת במקום הרביעי בסולם היעילות העולמי. על פי מחקר שבוצע באוניברסיטת וורוויק, עובדים יעילים יותר ב־12% כשהם במצב רוח חיובי. בזמן העבודה לא תראו את רוב הדנים בפייסבוק, הם עובדים בצורה מאוד ממוקדת, ומתוך ידיעה שבקרוב מאוד יוכלו להיות עם משפחתם או לעסוק באחד מהתחביבים הרבים שלהם. יש שם איזון מוצלח מאוד בין עבודה לפנאי, המגובים על ידי תשתיות ותרבות שמאפשרות את שניהם".

עם כאלה תנאים, הם בטח ממש מפחדים לאבד מקום עבודה.

"האמת, בדיוק להפך. הדנים לא ממש מפחדים מפיטורים. תוכנית 'הביטחון הגמיש' שמונהגת במדינה אמנם מקלה על החברות לפטר עובדים, אך במקביל מעניקה למפוטרים דמי אבטלה נדיבים במיוחד - עד 90% ממשכורתם למשך שנתיים, ותוכניות להסבה מקצועית הממומנות במלואן על ידי הממשלה. המסים הכבדים בדנמרק מאפשרים את כל זה.

"ההטבות יוצרות מצב שבו לעובד קל מאוד גם להתפטר, אם הפסיק לשמוח וליהנות בעבודתו. עובדים נשארים במקום העבודה שלהם בדנמרק רק אם ממש טוב וכיף להם".

ממה שראית וחווית עד כה, הדנים הרוויחו ביושר את מקומם בפסגת האושר העולמית?

"זה בשום אופן לא מושלם, ואני חושבת גם ששבדיה מתחרה קשה, אבל הדנים עושים הרבה מאוד דברים כמו שצריך - ואני מאושרת להיות חלק מזה בשלב הנוכחי של חיי. האם אני רואה את עצמי חיה כאן באופן קבוע? עדיין לא למדתי לדבר דנית, אני מתחילה ללמוד שוב בשבוע הבא. בשלב זה הדנית שלי מספיקה לשיחות בסיסיות בבתי קפה ולהרדמת ילדים בלילות. מאוד חשוב לי לדבר את השפה באופן שוטף, לפני שנקבל החלטה אם להישאר כאן ללא הגבלה".

ללמוד מג'ולי אנדרוז

ראסל מתארת כיצד האיטלקים נהנים מה'דולצ'ה פאר ניינטה' - המתיקות שבלעשות שום דבר, בעצם.

כמי שבאה מהכוורת האינסופית של לונדון, התחברת לזה?

"זה אולי המונח שהיה לי הכי קשה להתחבר אליו. זה לא המצב הטבעי שלי, ממש לא. בכלל, מדובר במונח, לכאורה, פשוט מאוד, אבל גם מאוד רדיקלי: בעוד שרובנו עובדים קשה במהלך השבוע מתוך ידיעה שנוכל לנוח בסיומו, האיטלקים לוקחים כל שנייה שיש להם כדי להירגע ולנוח. הם פשוט נותנים לכאוס של החיים לעטוף אותם, ונהנים מהרגע, מהבטלה.

"הם תמיד בעד לעשות כיף עכשיו, ולשלם מתישהו אחר כך. מבחינתם, אין שום טעם בחיפוש המערבי אחר סדר ותבניות. הם מאמינים בשלטון הכאוס, ולא מנסים להילחם בו. כל זאת למרות הכלכלה המקרטעת, הפוליטיקה הלא יציבה, ובמקרים רבים גם חוסר הביטחון האישי בנוגע לעתיד".

האיטלקים נהנים מהמתיקות שבלעשות שום דבר / צילום: Shutterstock.com/ א.ס.א.פ קראייטי


מהם סודות האושר של האנגלים?

"מעבר לתחושת ה'ג'ולי', אותה עליזות ואופטימיות אנגלית, כדי להבין אושר אנגלי אפשר פשוט להתבונן בג'ולי אנדרוז, ששיחקה בתפקידים הראשיים ב'מרי פופינס' ו'צלילי המוזיקה'. היא גדלה בעוני מחפיר, חיה עם אב חורג אלכוהוליסט ואלים, עברה בבגרותה ניתוח בגרון שפגע בקולה, אבל סירבה תמיד להיכנע לדיכאון ולמרה השחורה, אף פעם לא ריחמה על עצמה והצליחה להמציא את עצמה מחדש כל פעם כשחקנית, זמרת ונואמת. ממש כפי שערי בריטניה המופצצות עמדו בבליץ הנאצי במלחמת העולם השנייה.

"זו בעצם הגדולה של הג'ולי האנגלי, היכולת הזאת להעלות חיוך גם כשלא מרגישים מחויכים. זה אולי לא נשמע הכי כיף, אבל זה בהחלט מנגנון התמודדות שהבריטים עושים בו שימוש מוצלח כבר שנים רבות. ההומור האנגלי הציני, שהתפרסם בכל העולם, הוא הדבר שאני הכי מתגעגעת אליו".

אפשר ללמוד משהו מה'פייר גו' האוסטרלי, על הקלות הנהדרת שבה אנשים רוכשים שם חברים חדשים.

"זה כל כך שונה ממה שקורה באנגליה או בדנמרק. לקח לי לא מעט זמן להפנים שבאוסטרליה מאוד מקובל להיכנס לבית קפה, לפגוש מישהו זר לחלוטין, לקשקש אתו קצת ולהמשיך אחר כך כידידים לכל דבר לדרינק בבר. גם לשמש יש תפקיד, משום שהיא גורמת לאנשים להרגיש יותר טוב ולהיות אקטיביים יותר מבחינה חברתית.

"האוסטרלים משוגעים על ספורט, אבל מתייחסים לזה בצורה שונה כל כך ממה שהכרתי. בבית הספר באנגליה, אם לא היית ממש טוב בספורט, כמעט לא היית מתאמן, ובדרך כלל היית עומד נבוך בצד ומסתכל על המצטיינים. באוסטרליה, גם אם אתה לא מצטיין, אם אתה משתתף ונותן לזה 'פייר גו', (מתן הזדמנות הוגנת לכולם) אתה לחלוטין חלק מהמשחק - וזה מאוד חשוב ויפה בעיניי".

ניסית למצוא סודות אושר בישראל?

"דווקא ניסיתי להתחיל לחפש, אבל לחברים הישראלים שלי לא היה שום דבר לתת לי".

עוד כתבות

מכליות נפט ישנות הפועלות סמוך לחופי מלזיה / צילום: Reuters, Hari Anggara

בלב ים: צינור החמצן הכלכלי של איראן שארה"ב לא מצליחה לבלום

באמצעות רשת חשאית של מכליות ישנות הפועלות לחופי מלזיה, המשטר האיראני הצליח למכור השנה לסין נפט גולמי בשווי מיליארדי דולרים – למרות סנקציות אמריקאיות ● כך זה עובד

שופט העליון נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם

פסק דין חדש קובע כי בכל הנוגע לשכר הטרחה בתביעות להנגשה לאנשים עם מוגבלויות המסתיימות בסעדים לא כספיים - יש לתת עדיפות לשיטה הגלובלית על פני אחוזים מהסעדים ● בענף טוענים: "הציבור ייפגע"

כשה-AI נכנס למשרד עורכי הדין / צילום: Shutterstock

כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין

המחזור השנתי של סקטור עריכת הדין חצה ב-2025 את רף 25 מיליארד השקלים, אך מאחורי המספרים מסתתרת שונות רבה ● הענף חווה שינויים הכוללים מיזוגים ופירוקים, מעבר לתמחור מבוסס ערך בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, שחיקת הדולר, איומי סייבר ועוד

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

היועץ הפיננסי שצופה ירידות בשווקים: "המספרים מנופחים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, פגע בול לפני שנה כשהמליץ על שוקי המניות של דרום קוריאה וטייוואן ● מדוע הוא חושב שיש שם עדיין פוטנציאל, ואילו סקטורים בארץ ובעולם שהתממשו יכולים להיות כעת הזדמנות מעניינת להשקעה?

משרדי הייטק

כשבהייטק מצטמצמים, מי ימלא עוד 700 אלף מטר של משרדים חדשים?

הפיטורים בענף ההייטק צפויים לרוקן קומות שלמות של משרדים, במקביל להיצע שצפוי לשבור שיא ב־2030 ● בעוד שבתל אביב נרשמים ביקושים קשיחים ורשימות המתנה, בערים הסמוכות המגדלים החדשים מתקשים להתמלא ● גם פער המחירים בין ת"א לשאר המדינה מתרחב ● שאלת השעה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

הפוך מבאפט: ברקשייר תשקיע 10 מיליארד דולר בגיוס של אלפאבית

אלפאבית, החברה־האם של גוגל, יוצאת לגיוס של 80 מיליארד דולר כדי לתמוך בתשתיות ה-AI שלה ● ברקשייר האת'ווי תשקיע 10 מיליארד דולר ● איך זה מסתדר עם אסטרטגיית ההשקעה של הבוס לשעבר וורן באפט?

מכוניות בנמל בסין בדרך לאירופה / צילום: יח''צ

באירופה יוצאים למאבק במכוניות הסיניות. האם דווקא הישראלים ייהנו מגל הנחות?

רגולציה חדשה באיחוד האירופי נועדה להתמודד עם ההשתלטות הסינית על שוק הרכב, בעזרת הטבות המיועדות למכוניות חשמליות קומפקטיות שמיוצרות ביבשת ● למגמה, שכוללת מספר צעדים, עשויה להיות השפעה גם על שוק הרכב הישראלי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

סמוטריץ' קרא "להזמין היום מחו"ל", והצרכנים נתקעו בלי הפטור ממע"מ

חברי הכנסת הצביעו נגד הצו של שר האוצר, שמרחיב את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל בייבוא אישי ל־130 דולר ● בעקבות זאת, חבילות שהוזמנו וטרם נקלטו בישראל עד השינוי יחויבו בתעריף הקודם ● האם הסאגה הסתיימה, ומה השלב הבא מבחינת האוצר ● גלובס עושה סדר

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לגילוי מרצון נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד - בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

גוגל ואנבידיה מבקשות לשלם מס בדולרים. באוצר מעריכים: קשיים מהותיים בהצעה

גורמים מקצועיים באוצר טוענים כי בקשת ענקיות הטכנולוגיה לשלם מס בדולרים בעקבות צניחת השער, שפגעה בשורת הרווח שלהן, מעלה קושי וחשש ממתן הטבה חריגה ● ברשות המסים מציגים גישה גמישה יותר ומסבירים: "מדובר במיעוט של חברות שפועלות בהיקפים אדירים"

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

חברות אמריקאיות והודיות ניגשו לראשונה למכרזי המטרו בישראל

במיון המוקדם למכרזי המטרו השתתפו לראשונה חברות מארה"ב ומהודו ● המועמדות שיעמדו בתנאי הסף יוכלו לגשת למכרזי הפרויקט, המוערך ב-65 מיליארד שקל ● בכירים במשרד התחבורה ובנת"ע: "הצבעת אמון בינלאומית יוצאת דופן בישראל ובמשק הישראלי"

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

הממונה על התקציבים: "מוטרד משער הדולר. לא יהיה פתרון מיידי"

הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, התייחס לקריסה של שער הדולר בנאומו בכנס אלי הורביץ לכלכלה, וקרא לתעשיינים לגלגל את ההוזלה לציבור ● בנוסף, פרוזנפר הביע דאגה בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב, מתח ביקורת על גיוס המילואים הנרחב והתנגד להעלאת מסים ● "נוכל לחזור לצמיחה מהירה - אבל התנאי הוא סדר עדיפויות קשה בתקציב"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

הנגיד מאותת כי עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מאותת על הורדות ריבית בקצב מהיר יותר אם התחזקות השקל תימשך ● "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות"

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

250 דולר לטיסה: כך מנסה כאל למנוע נטישת לקוחות

לאחר שאיבדה את שיתוף הפעולה עם אל על לישראכרט, כאל מקימה מועדון לקוחות בשם FlyAll שיאפשר צבירת קאשבק למימוש בטיסות ובמלונות במגוון חברות תעופה ● לגלובס נודע כי לקוחות שיצטרפו יזכו ל-250 דולר במתנה למימוש בטיסות ובמלונות מסביב לעולם ● ומה יקרה להטבות בתום השנה הראשונה?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ההפסד של מדדי ת"א: מניית פאלו אלטו זינקה ב-82% מאז הצטרפה לבורסה

שוויה של ענקית הסייבר האמריקאית שווה לכמעט רבע משוק המניות התל אביבי כולו ● המניה לא נכנסה לת"א 35 ות"א 125, משום שהתנאים קובעים שהיא צריכה להיסחר בבורסה 60 יום לפני כניסה למדדים

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בכיר אמריקאי: "הנשיא חש שנתניהו מאבד שליטה"

טראמפ מכחיש את הדיווחים לפיהם איראן וארה"ב חדלו לשוחח ● פיקוד העורף הודיע על הקלות בהנחיות ההתגוננות בצפון ● על רקע הודעתו של נשיא ארה"ב הלילה על הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, באיראן מיהרו לשגר מסר פומבי של תמיכה בארגון ובלבנון ● טראמפ זעם על הכוונה להסלים את הלחימה בלבנון, כינה את נתניהו "משוגע" ובלם את התוכנית הישראלית לתקוף בביירות ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

ראלי צר מאוד: הנתון שלא נראה מאז התפוצצות בועת הדוט.קום

S&P 500 סיים את מאי בשיא, אך רק 20 מתוך 500 החברות במדד רשמו שיאים משלהן ● בנק אוף אמריקה מציע להיערך לשלב הבא במחזור השוק ● וגם: מייקל ברי על ההנפקות שבדרך: "לפני שאשלם טריליון דולר עבור אנתרופיק, אני אעדיף לספור עד טריליון"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

שנת שיא ליצוא הביטחוני. מי הן מערכות הנשק המובילות?

המלחמה הציבה בפני התעשיות הביטחוניות אתגרים חסרי תקדים, אך הביקוש למערכות ישראליות ממשיך לטפס ● היצוא הביטחוני קפץ בכ־30% בתוך שנה והגיע לשיא של 19.2 מיליארד דולר, עם גידול בעסקאות מול מדינות הסכמי אברהם ומדינות אסיה ● במוקד הביקוש נמצאות מערכות ההגנה האווירית

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

פרשת סימד: תביעה ראשונה נגד הבעלים בדרך, מחזיקי האג"ח ידונו בהעמדת החוב לפירעון מיידי

לאחר שנחשף כי מקופת החברה נעלמו כ-100 מיליון שקל לחשבונות פרטיים של בעליה, סימד דיווחה אמש כי הומצאה לה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת ● מחזיקי האג"ח יתכנסו ביום רביעי ויידרשו להחליט על העמדת כל סכום האג"ח לפירעון מיידי, לאחר אי-תשלום הריבית ביום ראשון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; S&P 500 חצה את רף ה-7,600 נקודות לראשונה

נעילה חיובית באירופה ● המסחר בשווקים הגלובליים מתנהל בצל אי־ודאות מוגברת סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן ● ג'נסן הואנג אמר שמארוול תהיה חברת טריליון הדולר הבאה והמניה מזנקת בחדות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, לראשונה מזה חודשיים