גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: העוני במדינת ישראל במגמת ירידה

הדיון הציבורי בעקבות דוח העוני מתמקד בטפל במקום בסוגיות החשובות • בעיקר חוסר ההבחנה בין עוני יחסי למוחלט • לכן חישובי דוח העוני השנתי לוקים בחסר ● דעה

עוני / אילוסטרציה: שאטרסטוק
עוני / אילוסטרציה: שאטרסטוק

סוף חודש דצמבר מאופיין בדיון ציבורי ער על נושא העוני בחברה הישראלית, שמתעורר וקם ממרבצו בעקבות פרסום דוח העוני של הביטוח הלאומי. פרסום הדוח מלווה בפרסומים רבים בתקשורת, לרוב בליווי תמונות של קשישים המחטטים בפחי אשפה, של הומלסים ושל מקררים ריקים. פעמים רבות נטענת הטענה שהמצב בישראל מבחינת שיעורי עוני מורע, ומצבם של העניים עצמם מורע אף הוא. הבעיה בטענות אלו מתחילה במדד העוני שהביטוח הלאומי משתמש בו.

הביטוח הלאומי מודד עוני באופן יחסי, כשכל שנה מחושב מחדש קו העוני לפי חצי מההכנסה החציונית הפנויה לנפש תקנית של משקי הבית. כלומר, הקו זז עם השינוי ברמת החיים בישראל, ואינו מאפשר השוואה של "תפוחים אל תפוחים" לאורך זמן - השוואה של עניים באותה רמת עוני בשנים שונות. כדי להבין את גודל הבעיה נדמיין מצב שבו קרה נס וההכנסה של כלל אזרחי ישראל הוכפלה בשנה, אזי ממדי העוני לפי דוח הביטוח הלאומי יישארו זהים, אך באופן ברור מצבם של משקי הבית בישראל יהיה כפליים טוב יותר. כלומר, המדד באופן ברור לא מראה, ולא יכול להראות, שמצבם של העניים הורע כי מדובר במדד יחסי.

בנוסף, מדד העוני של הביטוח הלאומי מבוסס על הכנסות, דבר היוצר שלל בעיות אמידה. לדוגמה, משק בית הגר בדירה בבעלותו אך בעל הכנסה נמוכה עלול להיחשב למשק בית עני, בעוד שרמת החיים שלו גבוהה יחסית למשק בית נטול דירה ובעל הכנסה זהה. או למשל, הוצאות משקי הבית נוטות להיות פחות או יותר קבועות לאורך זמן, אך ההכנסות נוטות להשתנות ממגוון סיבות, כך ש"תמונה" חודשית חד פעמית של הוצאות מעידה טוב יותר על רמת החיים מאשר אותה תמונה של הכנסות.

מסיבות אלו ואחרות, הבנק העולמי ממליץ על שימוש בנתוני הוצאות המחשבות גם צריכה לא-כספית של שירותים ומוצרים (כמו דירה בבעלות), על מנת לאמוד את שיעורי העוני. הבנק העולמי עושה זאת בעצמו במדד העוני המוחלט המפורסם של 1.9 דולרים ליום, שהבנק יזם.

הביקורת הזו על מדד העוני של הביטוח הלאומי לא חדשה, אך מעטים אלו שניסו לתת לו חלופה ראויה.

לכן, בהשראת הבנק העולמי החלטנו, הכלכלן עידן ארץ ואני, להכין מדד עוני מוחלט המבוסס על הוצאות, ולהשתמש בסקרי ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לאמוד באמצעותו את שיעורי העוני בישראל. מתוך המחשבה שעוני הוא לא דבר בינארי, קבענו שלושה קווי עוני מצטברים, המתחשבים במספר הנפשות בכל משק בית. הקו הראשון הוא קו תחתון של 1,500 שקל לנפש שלאלו שמתחתיו קראנו "נזקקים". הקו האמצעי שמתחתיו מכונים משקי הבית "עניים" הוא קו של 3,000 שקל לנפש תקנית. הקו העליון של 4,500 שקל לנפש תקנית הוא הקו האחרון שלנו, ומשק בית שמתחתיו נקרא "קשה יכולת". כל הקווים הם במחירים קבועים של שנת 2018, כך שההבדל במחירים לאורך הזמן הובא בחשבון.

הנתונים מראים שהעוני בשלוש הדרגות שקבענו נמצא בירידה משנת 1997, כשהירידה המשמעותית ביותר הייתה בקו העוני הגבוה, שצנח מכ-30% משקי בית עניים בשנת 1997 לכ-13% משקי בית עניים בשנת 2017. גם קו העוני האמצעי ירד בשיעורים דומים מכ-10% בשנת 1997 לכ-3.5% בשנת 2017. הקו התחתון ירד הכי פחות, אך מלכתחילה היו מעט מאוד משקי בית מתחתיו, כשבערך אחוז אחד ממשקי הבית היו מתחת הקו ב-1997 וכ-0.47% היו מתחתיו בשנת 2017.

ביקורת נפוצה נגד מדד מבוסס הוצאות היא שייתכן שחובות משקי הבית צמחו מהר, ולכן הוצאותיהם עלו. הנתונים חלוקים על כך. אמנם חובות משקי הבית צמחו, אך הכנסתם הפנויה, או יכולת החזרת חובות אלו, צמחה מהר לא פחות.

אפשר להעלות או להוריד את קווי העוני ולקבל שיעורי עוני גבוהים או נמוכים יותר. אפשר גם לחשב את מספר הנפשות בצורה שונה. כל זה לא משנה. מה שמשנה לצורך הדיון הציבורי בנושא הוא המגמה ארוכת השנים, המראה שהעוני המוחלט בישראל מצטמצם, ובצורה משמעותית. 

הכותב הוא בלוגר הכותב על כלכלה ומדע ואנליסט בסמקאי אסטרטגיה

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם