גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?

2019 הייתה מוצלחת מאוד למשקיעים בקרנות הנאמנות, אך פחות מוצלחת ממה שנראה למנהלי הקרנות ● בתמונת הגיוסים והפדיונות, יש פער ניכר בין העולם האקטיבי לבין, ובתוך, העולם הפסיבי - בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל ● כתבה ראשונה מתוך שתיים

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?  / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק
האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

שנת 2019 מצטיירת כאחת השנים הטובות ביותר לתעשיית קרנות הנאמנות, ולא בכדי. בשל הריבית הנמוכה והעליות שנרשמו בכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים: מניות בישראל; מניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות בישראל ובחו"ל; ואג"ח קונצרניות בישראל ובחו"ל - פרט לדולר מול השקל - נהנו כולן מעליות שאפשר לראותן כחריגות, והכל תוך תנודתיות נמוכה יחסית.

זו הייתה ללא ספק שנה מעולה למשקיעים. אבל, האם נכון לומר זאת גם לגבי תעשיית קרנות הנאמנות שזכתה לכותרות ברוח זו בתקשורת הכלכלית? הנתונים עשויים להטיל בכך ספק.

סך נכסי תעשיית הקרנות, שעמד בסוף שנת 2018 על 306.6 מיליארד שקל, הגיע בסוף 2019 ל-352.6 מיליארד שקל, גידול מרשים בשיעור של 15%. אבל, כאשר בודקים את מקור הצמיחה הזו, מתברר שכ-70% הגיעו מהתשואה המשוקללת (11.5%) שהתעשייה הזו העניקה למשקיעים בקרנות, ורק כ-30% הגיעו מכניסת כספים חדשה מצד הציבור. במלים אחרות: מתוך גידול של 46 מיליארד שקל בנכסים, רק גידול של כ-14 מיליארד שקל נבע מכניסת כספים נטו אליה (כניסה בנטרול יציאה). כחצי מזה - 7.2 מיליארד שקל הגיעו בכלל לקרנות הכספיות, והרבה יותר מכך, כ-32 מיליארד שקל נבעו מהעלייה האוטומטית בערך הנכסים.

חשוב להבהיר: כשאנחנו אומרים תעשיית קרנות הנאמנות, אנחנו מדברים למעשה על שתי תעשיות שונות במהותן. התעשייה הראשונה היא התעשייה האקטיבית, דהיינו אותן קרנות שמנוהלות מתוך מטרה להכות את מדד הייחוס שלהן, והיא כוללת את הקרנות המסורתיות (אג"ח, מניות, שילוב שלהן, וכדומה) ואת הקרנות הכספיות (שקליות ודולריות).

השנייה היא התעשייה הפסיבית שלא מתיימרת להכות את הבנצ'מארק שלה אלא מבקשת לחקות את מדדי הייחוס ולהשיג תשואה זהה להם. תעשייה זו כוללת את קרנות הסל ואת הקרנות המחקות.

המספרים מספרים סיפור פחות אופטימי

אז, האם באמת, שנת 2019 הייתה שנה מוצלחת מאוד לתעשייה? ואם כן, לאיזה חלק ממנה? על פניו, התשובה חיובית - גיוס של 14 מיליארד שקל בשנה אינו עניין של מה בכך בתעשייה שיש לה לא מעט שנים שבהן היא סובלת מיציאת כספים. כך, למשל, בשנת 2018 שהייתה בניגוד ל-2019, שנה לא טובה בשווקים, התעשייה פדתה סכום ניכר של 11 מיליארד שקל. גידול בנכסי התעשייה (כולל עליית ערך אמנם) בשיעור של 15% בשנה, גם הוא לא עניין של מה בכך.

אבל, צלילה לתוך המספרים מגלה, כאמור, תמונה פחות ורודה. הגיוס הכולל בסך של 14 מיליארד שקל מורכב משלושה מספרים בסיסיים.

המספר הראשון הוא 4 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות המסורתיות האקטיביות. סכום זה מהווה כ-2.3% בלבד מסך נכסי הקרנות האלה כפי שהיו בסוף 2018 (170 מיליארד שקל). שיעור בהחלט לא מרשים בשנה חלומית למשקיעים. כדאי להזכיר שב-2018 שהייתה שנה לא טובה למשקיעים, אך לא נוראית, תעשיית הקרנות המסורתיות האקטיביות פדתה סכום ניכר וגבוה פי כמה של יותר מ-20 מיליארד שקל.

התמונה נראית עוד פחות מעודדת אם מביאים בחשבון שחלק מהגיוס לקרנות המסורתיות מגיע מה"בית", דהיינו, מרכישות שבית ההשקעות מבצע של קרנות שבניהולו עבור לקוחותיו בניהול תיקים. את הממדים המדויקים קשה לדעת כי אלה יגיעו מאוחר יותר בעוד כמה חודשים, כאשר רשות ניירות ערך תפרסם את הדו"ח השנתי שלה על תעשיית ניהול התיקים.

קרנות הנאמנות האקטיביות

אחת הסיבות לגיוס הצנוע של הקרנות המסורתיות האקטיביות ב-2019, היא שההיקף הגדול של נכסיה מכביד עליה, שכן יציאת כספים עקב צורכי נזילות של המשקיעים, תמיד תהיה. הניסיון מלמד שמידי שנה היקף הכספים שנפדים בתעשיית הקרנות האקטיביות לצורכי משיכות או לצורך מעבר לאפיקים אחרים, לרבות לקרנות אחרות מגוף מנהל אחד למשנהו, מגיע לכ-30%. זהו שיעור תחלופה מדהים שגבוה בהרבה ממה שמקובל בשווקים פיננסים מתוקנים, ובמידה רבה הוא משקף את ההסתכלות קצרת הטווח וחסרת הסבלנות של לא מעטים מן המשקיעים הישראלים. זה אומר, שכדי לסיים את השנה בגיוס חיובי נטו, גוף שמנהל קרנות נאמנות אקטיביות מסורתיות צריך לגייס ברוטו יותר מאשר הפדיון הכמעט אוטומטי הצפוי לו. מה שעוד מקל על יציאת כספים מהקרנות האקטיביות, הוא שזהו מהלך שאינו כרוך מבחינת הלקוחות בתשלום עמלת מכירה, וזאת בניגוד לקרנות הפסיביות.

נעיר כי לאחרונה מסתמן שיפור בשיעור התחלופה, גם תודות לכך שהבנקים השביחו את מערכות הדירוג שלהן באופן שנותן משקל הולך וגדל לביצועי קרנות הנאמנות לטווח זמן ארוך יותר ממה שהיה מקובל (שנה אחת). ועדיין, הנתונים הללו אומרים שגוף שמנהל קרנות נאמנות צריך "להמציא את עצמו" כל פעם מחדש.
הקטגוריה המככבת בהפרש ניכר בצד הגיוסים בתעשייה המסורתית האקטיבית היא זו של קרנות אג"ח כללי שגייסה בשנת 2019 סכום של 3.8 מיליארד שקל, ואחריה קרנות אג"ח מדינה עם 3.2 מיליארד שקל. אחריהן קטגוריית מניות ישראל עם 1.35 מיליארד שקל. הקטגוריה ה"מככבת" ביציאת כספים ממנה היא זו של הקרנות השקליות עם 1.41- מיליארד שקל, ואיתה הקרנות הגמישות וקרנות המתמחות במניות בחו"ל שמהן יצאו כ-1.1 מיליארד שקל כל אחת.

צמיחת תעשיית קרנות הנאמנות

המספר השני הוא 7.2 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות הכספיות, המהווה כ-31% מנכסי הקרנות האלה כפי שהיו לפני שנה (23 מיליארד שקל). זהו שיעור הגידול הניכר ביותר, ועל פניו זה מוזר. שהרי הריבית הנמוכה הייתה אמורה דווקא להרחיק משקיעים מקרנות אלה. אז מסתבר שבתוך המגזר הזה, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4 מיליארד שקל, כתחליף טוב לפיקדונות שקליים, והמפתיע הוא שהקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום גדול של 3.2 מיליארד שקל, ונכון לסוף דצמבר 2019, לפחות, המשקיעים שהצטרפו אליהן לא רוו נחת בשנה של תיסוף חזק של השקל כלפי הדולר.

המספר השלישי הוא 2.8 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות הפסיביות, המהווה כ-2.4% מנכסי הקרנות האלה כפי שהיו לפני כשנה (112.8 מיליארד שקל). יש הבדל ניכר ב-2019 לגבי מה שקרה בתוך התעשייה הפסיבית בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות.

קרנות הסל סבלו דווקא מיציאת כספים בסכום לא קטן של 6.6 מיליארד שקל. הסיבות לכך הן מגוונות. מלאי גדול של נכסים שחלק גדול ממנו מוחזק על ידי משקיעים מוסדיים. אלה לא יכולים היום לקבל את ההנחות הגדולות שקיבלו בעבר (לעיתים תוך מחירי הפסד למנפיקים, מנהלי תעודות הסל דאז), ובנוסף, עמדת רשות שוק ההון היא שאסור לגוף קשור (מוסדי שבבית ההשקעות שלו יש חברת קרנות) להחזיק בקרנות סל של אותו בית ולשלם דמי ניהול משתנים (סוג של עמלת הצלחה). זה מחייב, דה פקטו, את הגופים המוסדיים למכירת חיסול של קרנות הסל לדאבון הלב גם של הבורסה בשל פגיעה בהיקפי המסחר העתידיים, תופעה שבלטה מאוד בדצמבר 2019 ועתידה, כנראה, להימשך עוד פרק זמן מסוים.

עלייתן של הקרנות המחקות

ואשר למשקיעי הריטייל בקרנות הסל, הרי שבעקבות הרפורמה נפסק הנוהג שבו יועצים בבנקים מתקשרים לחדרי המסחר של המנפיקים ומתמקחים על המחיר. בנוסף, היועצים במערכת הבנקאית וגם הלקוחות שלהם מתקשים להבין את המנגנון של דמי ניהול משתנים ומעדיפים את המנגנון הפשוט של דמי ניהול קבועים, דהיינו, קרנות מחקות.

ואכן, הקרנות המחקות נהנות בשנים האחרונות, וגם בשנה האחרונה מצמיחה מואצת. נכסיהן עמדו בתחילת השנה על 26.8 מיליארד שקל, והן גייסו במהלך 2019 כ-9.4 מיליארד שקל, גידול נאה מאוד של כ-35%. וזה, כמובן, פרט לצמיחה שנבעה מעליית ערך נכסיהן, פועל יוצא של הגאות בבורסות. כך, נכסיהן צמחו בשיעור כולל של כ-52.6% מ-26.8 מיליארד שקל ל-40.9 מיליארד שקל.

קרנות אלה נהנות כרגע, כאמור, מהעדפת היועצים תודות לדמי הניהול הנמוכים שלהן ומפשטות דמי הניהול הקבועים לעומת דמי הניהול המשתנים בקרנות הסל. הנושא של דמי ניהול משתנים דורש תהליך של הסבר והטמעה בתודעה של היועצים, שכן הוא הרבה יותר פשוט ממה שנראה, ויש בו גם יתרונות ללקוחות.
זאת ועוד. החברות לניהול קרנות נאמנות שקוראות את מפת ההעדפות של היועצים, שמו דגש על הקמת קרנות מחקות, ולאחרונה גם שינו את הסטטוס של חלק מהקרנות שבניהולם מקרנות סל לקרנות מחקות, שינוי שאפשרי רק אחת לשנה ב-1 בינואר. ולבסוף, לקרנות המחקות אין עדיין את הבעיה של מלאי גדול מאוד, כמו זה של קרנות הסל, כך שגם יציאת הכספים הטבעית מהן היא בסכומים קטנים יחסית.

קרנות הנאמנות הפסיביות

כאשר נכנסים יותר עמוק לתעשייה הפסיבית ברמת כל אחת מהקטגוריות שלה, מגלים פערים ניכרים בין שני המכשירים המייצגים את התעשייה - קרנות הסל והקרנות המחקות, בכל הקשור להיקף הכניסה או היציאה של כספים אליהן ומהן.

בזירת שוק המניות הישראלי, שני המכשירים מגייסים: קרנות הסל גייסו כ-2.1 מיליארד שקל, והקרנות המחקות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל. הגופים המוסדיים עם עודפי הכספים העצומים שלהם מעדיפים את קרנות הסל המאפשרות מסחר רציף לאורך כל יום המסחר, בעוד שהלקוחות הפרטיים והתאגידים נותנים עדיפות לקרנות המחקות. זוהי הקטגוריה היחידה שבה הקרנות המחקות נופלות בגיוסים מקרנות הסל.

לעומת זאת, בזירת שוקי המניות בחו"ל, ובעיקר של שוק המניות האמריקאי, יש עדיפות מוחצת לקרנות המחקות, שגייסו כ-2.35 מיליארד שקל מול קרנות הסל שפדו סכום גדול במיוחד של כ-9.27 מיליארד שקל. צריך להזכיר שבחזית של שוקי ההון בחו"ל, קרנות הסל הישראליות מצויות בתחרות חזקה עם תעשיית ה-ETF העולמית, שלה יתרון ענק לגודל ומכאן גם דמי ניהול נמוכים יותר, לצד החיסרון של השקעה במוצר מט"חי ולא שקלי והצורך לגדר אותו, מהלך שכרוך בעלות לא קטנה למי שאינו מעוניין להיות מושפע משערי החליפין. זוהי גם זירת השקעות שסבלה מהצורך הרגולטורי של המוסדיים למכור קרנות סל של צד קשור.

גם בקטגוריה שמתמחה באג"ח חברות, יש פער ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-3.78 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שגייסו אמנם, אך סכום נמוך בהרבה של כ-1.32 מיליארד שקל.

בקטגוריות הקטנות יותר התמונה היא חדה מאוד: כניסת כסף למחקות מול יציאת כסף מקרנות הסל. בקרנות שמתמחות באג"ח מדינה, היחס הוא בין גיוס של 1.14 מיליארד שקל (מחקות) לבין פדיון של כ-200 מיליון שקל (קרנות סל), וכך גם בקטגוריה של אג"ח כללי: גיוס למחקות של כ-100 מיליון שקל מול פדיון בקרנות הסל של כ-50 מיליון שקל. בקטגוריה של אג"ח חו"ל, הקרנות המחקות גייסו כ-120 מיליון שקל בעוד שקרנות הסל פדו כ-480 מיליון שקל.

מגמות אלה, שנמשכות כבר כמה שנים, קובעות את הגודל היחסי במונחי נכסים של הקטגוריות השונות בתעשייה הפסיבית. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה