כשאנחנו מאחסנים אוכל בקופסאות, מורחים קרמים על הפנים, מרכיבים משקפיים, משתמשים בצינורות להשקיית הגינה או קונים צעצועים לילדים שלנו מסין, אנחנו לרגע לא מדמיינים את הפוטנציאל ההרסני שיש להם עלינו. כל אלה, במידה זו אחרת, מכילים פלסטיק - החומר שמהתל במערכת האנדוקרינית שלנו. מחקרים מצביעים על הקשר שבין חשיפה לפלסטיק לשינויים בביטוי הגנטי, שעשויים להשפיע גם על הדורות הבאים. חומרים המצויים בפלסטיק מקושרים גם לירידה באיי.קיו, להפרעות קשב וריכוז ולסרטן.
וזה לא נגמר בזה. אנחנו נחשפים לפלסטיק גם בשימוש במפות שולחן, חומרי ניקוי, תכשירי שיער ואריזות מזון. החומרים הללו חודרים לגופנו דרך נשימה, מגע ובליעה, ומשפיעים עליו בדרכים שונות. ד"ר אלי שטרן, יו"ר הוועדה המייעצת של האגודה למלחמה בסרטן טוען, כי לחומרים השונים הנפרדים מהפלסטיק וחודרים לגופנו יש איברי מטרה שונים, וכל אחד מהם מסכן איבר מטרה אחר כשהוא מגיע אליו. כך, באמצעות יצירת רדיקלים חופשיים בתוך התא, חשיפה לפלסטיק עלולה לגרום לסרטן.
ד"ר שטרן קובע עוד כי כוסות הפלסטיק ובקבוקי השתייה שמשמשים אותנו יכולים להכיל ספירן, חומר החשוד כמסרטן, שזולג מהכלי לתוך הנוזל לאחר שהכלי מתחמם. החשד הוא שספירן קשור למחלות ממאירות בוושט, בלבלב ובמערכת הדם.
חומר שחודר את השליה
כימיקלים שמקורם בפלסטיק עלולים לעכב או להגביר פעילות של הורמונים מסוימים, וכך לתרום להשמנה ולהתבגרות מוקדמת בקרב בנות, וכן להשפיע לרעה על הביצועים הקוגניטיביים ועל הפריון. שני חומרים שנחקרו ונמצאו אחראים למגוון גדול של בעיות פריון הם ביספינול A, המשמש להגמשה של פלסטיק, ופתלטים, שמשמשים להקשחה ולשקיפות שלו. גם לחומרים אלה פוטנציאל להתנתק מהמולקולה של הפלסטיק בקלות, במיוחד בזמן חימום, ולחדור לגופנו דרך מגע, נשימה או בליעה. בסקרי ניטור שבוצעו בישראל ובעולם נמצאו ריכוזים שונים של השניים כמעט בכל הנבדקים. פרופ' רונית מכטינגר, מומחית בגינקולוגיה מבית החולים שיבא ומאוניברסיטת תל אביב, חוקרת בשנים האחרונות את ההשפעה של סוגי הפלסטיק על הפריון ועל נשים הרות. לדבריה, ביספינול A מחקה את פעילות ההורמון הנשי אסטרוגן, והפתלטים מעכבים את ההורמון הזכרי טסטוסטרון. באופן הזה מזיקים השניים לפוריותם של נשים וגברים. "במחקר שערכנו בשנים האחרונות על נשים שעברו טיפולי פוריות בשיבא, גילינו שמנשים שנחשפו לרמות גבוהות של פתלטים וביספינול A - נשאבו פחות ביציות, ובפרט פחות ביציות בשלות, שהן אלה שאנחנו צריכים כדי להפרות", היא מספרת. "היו להן פחות הפריות ופחות עוברים באיכות טובה ביחס לנשים שנחשפו לרמות נמוכות יותר של החומרים האלה".
במקרה של היריון קיים, החומרים הללו יכולים לחדור את השליה ולהשפיע דרך מנגנון האפי-גנטיקה גם על העובר המתפתח. המשמעות של שינויים אפי-גנטיים היא שביספינול A ופתלטים אמנם לא פוגעים ברצף הדנ"א של הגנים עצמם, אבל עלולים לגרום לשינוי בתפקוד של החומר הגנטי. "כדי להמחיש את זה אפשר לדמיין את ציורי הפופ-ארט של אנדי וורהול, שבהם נראית מרלין מונרו בכל מיני צבעים. זאת אותה מונרו בציורים, אבל היא לא נראית אותו הדבר".
איך ההשפעה על המנגנון האפי-גנטי באה לידי ביטוי בעוברים?
"ההשערה היא שחשיפה של האם לרמות גבוהות של פתלטים יכולה להביא ליצירת מומים בעובר. אחד מהם הוא קריפטוארכידיזם, כזה שמתפתח בעוברים זכרים ומשמעותו שהאשכים לא יורדים לשק האשכים לפני הלידה כמקובל. מום נוסף מתבטא בשינוי המיקום של פתח השופכה. במחקרים נמצאה עלייה בשכיחות המום הזה בקרב אנשים שנחשפו לרמות גבוהות של פלסטיק.
"במקרה של עובריות ממין נקבה המצב אפילו יותר בעייתי, כי הביציות נוצרות כבר כשהעוברית בבטן אמה, כך שההשפעה היא לא רק על העוברית עצמה, אלא גם על העובריות העתידיות שלה".
הורים רזים, ילד שמן
הנזקים שגורם הפלסטיק המפעפע לגופנו באים לידי ביטוי גם בפתולוגיות נוספות. "נמצא קשר בין רמות גבוהות של פתלטים וביספינול ובין התבגרות מינית מוקדמת, מחלות לב, סוכרת (בעיקר מסוג 2, שמתפתחת בגיל מבוגר), בעיות בתפקוד של בלוטת התריס ואפילו השמנה. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לביספינול A לבין השמנת יתר משמעותית. ילדים יותר חשופים להשפעות של חומרים בעייתיים מהסביבה מאשר מבוגרים", אומרת מכטינגר.
פרופ' קרן תורגמן, אנדוקרינולוגית מהמרכז הרפואי איכילוב, מסבירה שלילדים יש יותר שנים לחיות ולפתח את המחלות והתופעות שמקורן בחשיפה, שרק הולכת ומתעצמת. "זה יכול להסביר את העובדה שיש אנשים מבוגרים רזים שילדיהם שמנים. אי אפשר לייחס את ההשמנה של העת הנוכחית רק להיעדר פעילות גופנית ואכילת יתר. ב-30 השנים האחרונות היה שינוי דרמטי בהשמנת היתר באוכלוסייה האמריקאית, למשל, אבל גם לפני שלושה עשורים היו מקדונלד'ס ו-100 ערוצי טלוויזיה. השינוי באורח החיים לא היה כל כך קיצוני, לכן נכנס לפה המשתנה הסביבתי".
לדברי פרופ' תורגמן, החומרים המופרשים מהפלסטיק משפיעים על ההרכב של חיידקי המעי שלנו. היום אנו יודעים כי הרכב החיידקים בגופנו משליך על תהליכים רבים המתרחשים בו, כולל דפוסי השמנה. "ידוע שהרכב חיידקי מעי של אנשים שמנים שונה מזה של אנשים רזים. בניסוי שנעשה בעכברים נמצא שכשמעבירים חיידקים של עכבר שמן לעכבר רזה - הרזה משמין. אם כך, יכול להיות שמעבר לאפקט הישיר של הפלסטיק על רקמת השומן שלנו, יש לו השפעה על החיידקים במערכת העיכול".
פרופ' תורגמן גם מעידה על תופעה מובהקת שלפיה חשיפה גבוהה לפלסטיק מאיצה התבגרות מינית בקרב בנות. "כיוון שלחומרים יש אפקט דמוי הורמונים, הם משפיעים על הגוף באופן ישיר, ומרמים את מנגנוני הבקרה שלו. בהשוואה בין שתי אוכלוסיית בנות שהתבגרו בגילאים שונים ניתן לראות כי החשיפה לחומרים המשבשים הייתה גבוהה יותר אצל אלה שהתבגרו מוקדם יותר. גם מגמת הירידה של גיל הווסת תואמת את עליית החשיפה שלנו לחומרים האלה".
פגיעה באיי.קיו
חומרים המצויים בפלסטיק משפיעים גם על הביצועים הקוגניטיביים שלנו דרך המנגנון ההורמונלי. פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מאוניברסיטה העברית, שחוקרת בימים אלה את ההשפעה של פתלטים על האיי.קיו של ילדים וכן על אוטיזם, טוענת כי הפגיעה הקוגניטיבית מתרחשת כבר בשלב ההיריון. לדבריה, מחקר אמריקאי בילדים בני 7, שהשווה בין כאלה שאימהותיהם נחשפו לפלסטיק במינונים גבוהים בהיריון לבין ילדים לאימהות שנחשפו אליו במינונים נמוכים, מצא הפרש של עד שבע נקודות איי.קיו בין הקבוצות. מחקר נוסף מצא עיכוב מוטורי בילדים וילדות בני 3 שנחשפו לחומרים האלה במהלך ההיריון.
ואם כל זה לא מספיק, הרי שהחוקרים סבורים כי קיים קשר ישיר בין פלסטיק ובין הפרעת קשב וריכוז. ממחקר נורבגי שהתפרסם לאחרונה עולה קורלציה בין חשיפה גבוהה של האם לפתלטים במהלך ההיריון לבין ADHD. אמנם המחקר בתחום עדיין לא מבוסס דיו לספק ודאות מוחלטת לקשר בין הפלסטיק ובין ירידה ביכולות הקוגניטיביות שלנו, אבל בהחלט צריך לאותת לנו לנהוג משנה זהירות.
לאחסן ולחמם בזכוכית
אז האם יש גם חדשות טובות לגבי נזקי הפלסטיק? מעט. החדשות הטובות הן שהמודעות להם בישראל הולכת וגדלה ואף ישנם ניצני רגולציה לאופן השימוש בחומרים האלה. יש איסור מוחלט על ביספינול A, למשל, בבקבוקי תינוקות, והפתלטים מצויים בביקורת מתמדת של משרד הבריאות. אלא שהרגולציה חלה על מוצרים, פחות על אריזות, וגם שם מסתתרים חומרים בעייתיים, ואין דרך להחיל אותה על רכישות באינטרנט, בעיקר של מוצרים מאתרי קניות פופולריים מהמזרח. יתרה מכך, עדיין לא ניתן לסמוך על התחליפים, שחלקם כבר הוכחו כמזיקים לא פחות, ואף יותר.
"כיוון שהמודעות הציבורית לביספינול A ולפתלטים ולהשלכות שלהם הייתה גבוהה, פותחו להם תחליפים בתעשייה, השכיחים שבהם הם ביספינול F ו-S", אומרת פרופ' מכטינגר, "אלא שמחקרי מעבדה מעידים שהשפעתם על ביציות מזיקה אפילו יותר מזו של ביספינול A".
אז מה נשאר לנו לעשות בינתיים? להדיר את הפלסטיק משגרת יומנו עד כמה שאפשר. להימנע מביספינול A ומפתלטים ומכלים שמסומנים במספרים 3 ו-7, להימנע מתכשירים שמכילים חומרי ריח ומייצבים המסומנים ב-fragrance. לחמם אוכל במיקרו רק בכלי זכוכית, ולא להכניס פלסטיק למדיח.
