הפגנה של מקומיים נגד המפעל של טסלה / צילום: PAWEL KOPCZYNSKI, רויטרס
כדי לבקר במפעל כלי הרכב הראשון של טסלה באירופה צריך לקחת את קו הרכבת העירונית S3 ממרכז ברלין כל הדרך מזרחה לארקנר, חצי שעה נסיעה, לדווש באופניים או ללכת ברגל כמה קילומטרים בשבילי אספלט ועפר, להתרשם מהשטחים הפתוחים ומהשורות הישרות והמסודרות של עצי המחט המשמשים לתעשיית הנייר, להגיע לשטח המפעל - 750 דונם ששימשו בעבר לתעשייה אך כוסו מאז ביער אורנים - ואז לחכות שנה או שנתיים עד שהוא ייבנה.
השאלה מתי בדיוק זה יקרה עומדת בימים אלה במרכז דיון ציבורי.
מאז הודיע מייסד טסלה אילון מאסק בנובמבר האחרון כי חברת כלי הרכב החשמליים, ששוויה חצה בשבוע שעבר את רף ה-150 מיליארד דולר, תקים את המפעל הרביעי שלה בעולם דווקא בפאתי ברלין, מתעסקים כלי התקשורת במדינה בהשערות, בלוחות הזמנים האפשריים ואפילו בסיכון שהפרויקט כולו יטורפד.
מדינת המחוז ברדנבורג, ש"עוטפת" את מדינת המחוז ברלין, ושבשטחה יוקם המפעל, פרשה בפני טסלה שטיח אדום. בעזרת עבודה קשה ומשא-ומתן ממושך היא גברה על לפחות שלוש מדינות אחרות שניסו לפתות את ענקית הרכב להקים את המפעל שלה בשטחן. אבל בין התנגדות סמויה של תעשיית הרכב הוותיקה מדרום-גרמניה להתנגדות גלויה של תושבים מקומיים לבניית המפעל, ועל רקע "התנגשות הציוויליזציות" שכבר החלה בין חברה המקדשת חדשנות מקליפורניה לפקידים מזרח-גרמנים לשעבר המקדשים חוקים וסדר - שום דבר עדיין לא בטוח.
בעוד פחות מחודש צפויות להתחיל העבודות לעקירת היער ולהקמת המפעל, אבל כל עיכוב אפשרי יכול ליצור שרשרת של עיכובים חדשים, שיאיימו לגרום לאמריקאים לסגת מהפרויקט. אחרי הכול, לא רחוק מהמקום שבו המפעל עומד לקום ניצב שדה התעופה הבלתי-נגמר של ברלין - פרויקט שפתיחתו מתעכבת כבר בשמונה שנים, שחרג בחמישה מיליארד אירו מהתקציב ושמהווה תמרור אזהרה בנוגע ליכולתה של גרמניה להרים פרויקטים גדולים בעידן הנוכחי. "עד שאני לא אראה את הפועל הראשון עם מכוש בשטח, אני לא אאמין שזה הולך לקרות", אמר בשבוע שעבר שר האוצר של מדינת ברנדנבורג, בחשש מסוים.
תחרות כלל-אירופית מי תארח את טסלה
מאסק הכריז על המפעל החדש - המכונה על ידי החברה "ג'יגה ברלין" - בנובמבר האחרון, יממה לפני שקיבל את הפרס השנתי המכובד של מגזין כלי הרכב "אוטובילד". הוא עידכן בטוויטר כי גרמניה נבחרה להיות המקום שבו תפתח החברה את המפעל הרביעי שלה - אחרי נוואדה, בפאלו ושנגחאי - וכי האתר שנבחר הוא גרונהיידה, עיירה שלא רבים שמעו עליה. הוא גם הבטיח להקים מרכז פיתוח בברלין. "כולם יודעים שההנדסה הגרמנית יוצאת דופן באיכותה", נימק מאסק את הבחירה, "ואנחנו מתכוונים גם להקים משרדים לעיצוב ולהנדסה בברלין, כי יש בה חלק מהאמנות הטובה ביותר בעולם". וחוץ מזה, הוסיף, "ברלין מגניבה" (Berlin rocks).
ההחלטה של טסלה להקים דווקא בגרמניה מפעל שאמור לייצר כחצי מיליון כלי רכב חשמליים בשנה יכולה בהחלט להיתפס כ"תקיעת אצבע" בעינה של תעשיית הרכב המקומית. בין הסקנדלים סביב המרמה בפליטות דיזל, פיצויי העתק שהן יהיו חייבות וסתם שמרנות עסקית, רוב המומחים בגרמניה סבורים כי שלוש ענקיות הרכב הגרמניות (פולקסווגן, דיימלר, ב.מ.וו) נמצאות לפחות שנתיים-שלוש מאחורי החברה האמריקאית בתחום המנוע החשמלי וכלי הרכב החשמליים בכלל, וכי הן עומדות לאבד את הבכורה בתחום כלי הרכב בעתיד.
ואף שמדובר בסוג של אינטרס לאומי - גרמניה חייבת חלק גדול מהצלחתה הכלכלית בשנים האחרונות לתעשיית כלי הרכב - ברמת מדינות המחוז דווקא עשו ברלין וברנדנבורג הכול כדי לשכנע את המתחרה טסלה לפתוח את המפעל דווקא בגרונהיידה. הן הצליחו לגבור על תחרות מצד הולנד וצרפת, והציעו שילוב של סובסידיות ממשלתיות, אנרגיה "ירוקה" ממקורות כמו רוח ושמש, תשתיות מוכנות, וגם נכונות לעשות כל מה שדרוש כדי להקים את המפעל דווקא שם.
הרקע הוא הצורך הנואש של ברנדנבורג - מדינת מחוז ענייה יחסית, חלק ממזרח-גרמניה לשעבר - בהשקעות זרות. התעשייה שהייתה בה קרסה עם האיחוד מחדש של גרמניה ב-1990 וההשתלטות של הכלכלה המערב-גרמנית על זו ממזרח. בירתה היא פוטסדאם, וגם הקואליציה השולטת בה שונה מזו השולטת בברלין. בעוד בברלין שולטת קואליציית שמאל, בברנדנבורג גם המפלגה השמרנית (CDU) של הקנצלרית אנגלה מרקל היא חלק מהקואליציה. במילים אחרות - יש עם מי לעשות עסקים. "כולם מברכים את ברלין על המפעל של טסלה", כתבו העיתונים בימים שאחרי ההודעה של מאסק, "אבל המרוויחה הגדולה מהפרויקט העתידי תהיה ברנדבורג".
ההשקעה הגדולה ביותר מאז נפילת החומה
למעשה, מדובר בפרויקט ההשקעה הגדול ביותר במדינה מאז האיחוד-מחדש עם גרמניה - בין שלושה לארבעה מיליארד אירו. הממשל בפוטסדאם מקווה כי טסלה גם תמשוך סוג חדש לגמרי של חברות לאזור - כאלה העוסקות בהייטק, באנרגיה ועוד. להתראות חוות לגידול חזירים או חוות חקלאות אורגנית, שלום לחברת מנועי החשמל של רולס רויס, למשל. באופן פורמלי, מדינת ברנדנבורג מעריכה כי כ-5,000 משרות יתווספו לאזור באופן ישיר כתוצאה מפתיחת המפעל, ועוד אלפי משרות נוספות במגזרי השירותים. גם ברלין חוזה כמה אלפי משרות בשטחה.
זו גם הסיבה לכך ששתי המדינות נלחמו כה קשה על הזכות לארח את טסלה מאז שזו הודיעה על תוכניות להקים מפעל באירופה. במפעל כזה יש היגיון רב מבחינת החברה האמריקאית - היא נהנית ממכירות מוצלחות ביבשת בין השאר בגלל הגל הירוק שעובר עליה, ומהרגולציה החיובית כלפי כלי רכב חשמליים. בנורבגיה, למשל, הממשלה מסבסדת עד 25% מעלות כלי רכב חשמלי (וגם פוטרת אותם מאגרות), מה שהפך אותה למובילה עולמית בשיעור כלי רכב חשמליים (10%). גרונהיידה אינה כה רחוקה מנורבגיה.
בנוסף, מבחינת טסלה, הקרבה לברלין ולשדה התעופה החדש (שאמור סוף סוף להיחנך בסוף השנה הנוכחית, א"א) שיחקו תפקיד מרכזי. לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית, מאסק עצמו ביקר באתר, שאותו ברנדנבורג הציעה בעבר לב.מ.וו אך ללא הצלחה. הוא בדק כמה זמן לוקח להגיע לברלין, וכמה לשדה התעופה. החברה ככל הנראה גם העריכה כי יהיה כוח-אדם איכותי בסביבה. ברלין הפכה בשנים האחרונות לעיר השואבת טאלנטים מרחבי אירופה בתחום הטכנולוגיה. גרונהיידה עצמה קרובה גם לגבול הפולני, שמעבר לו ישנו כוח עבודה זול יחסית ומיומן שיכול לגור בפולין ולנסוע לעבודה מדי יום ברכבת. בנוסף, גורמים שליוו את המשא-ומתן אמרו כי העובדה ששום דבר לא דלף לתקשורת בנוגע לעסקה המתגבשת במשך חצי שנה שכנעה את מאסק לגבי רצינות כוונות הצד הגרמני.
האיום: עונת החיזור של הציפורים בעוד חודש
אחרי ההודעה הראשונית התקדמה טסלה במהירות יחסית, והודיעה כי רכשה את האזור המיועד ב-41 מיליון אירו, וכי תתחיל להקים את המפעל "מהר ככל האפשר". היא הודיעה כי כלי הרכב החשמליים הראשונים ירדו מפס הייצור שלו כבר ב-2021. מדינת ברנדנבורג, מצדה, הודיעה על הקמת צוות מיוחד - המקושר ישירות לראש הממשלה בפוסטדאם - שמתאם את נושאי המימון, התחבורה, התשתית והאנרגיה הדרושים כדי להקים את המפעל, ואפילו מסייע לתכנן את גיוסי כוח-האדם ההכרחיים בעתיד.
בסין הצליחה טסלה להקים את המפעל ולהתחיל לייצר מכוניות בתוך פחות משנה מרגע ההקמה, אבל גרמניה אינה סין, וגרונהיידה אינה שנגחאי. "אנחנו שומעים כל הזמן מטסלה שהדברים צריכים להתקדם כמו בשנגחאי", אמר שר האוצר של מדינת ברנדנבורג, יירג שטיינבאך, בראיון לעיתון "הנדלסבלאט" לפני כשבוע, "אבל אי אפשר להשוות את המצב בסין לגרמניה. המערכת החברתית כאן היא שונה לגמרי, והמערכת הפוליטית לא יכולה להתערב כמה שתרצה כמו בסין... בסוף עוד יאשימו אותנו במרמה... הבהרנו את זה לחברה".
המשמעות היא שטסלה מצאה את עצמה מול שורת תקנות וחוקים הקשורים להליך התכנוני, ואולי באופן הקריטי ביותר מבחינתה - בשעון ביולוגי שמונה את הימים אחורה עד לאמצע מרץ. מסתבר שעונת החיזור והרבייה של הציפורים הרבות שמקננות ביער הקיים על שטח המפעל מתחילה עם האביב, בתחילת החודש הבא. אם העבודות לכריתת היער יתעכבו כשבועיים לאחר מועד זה, הדבר עלול לפגוע בקנים ובגוזלים - ולמעשה אסור על ידי חוקי מדינת ברנדבורג. אז, לפי חוקי הגנת הסביבה, תצטרך טסלה לחכות בין שישה לתשעה חודשים, עד שאחרון הגוזלים יעזוב את הקן. במקביל, היא אמורה להתחייב לממן במהירות את העתקתם בשלום של קני הנמלים הממוקמים ביער - אל מחוצה לו.
זו הסיבה שהחברה האמריקאית פועלת כעת בקצב שיא, אך עדיין נתקלת בדרישות שונות מצד הרשויות. לפני כריתה אפשרית של היער, הייתה צריכה החברה לדאוג לכך שיסולקו פצצות שאולי עדיין טמונות בקרקעית היער ממלחמת העולם השנייה. היא עשתה זאת לפני כשבועיים. שבע פצצות סולקו. כעת עליה רק להגיש את המסמכים הנכונים, לבחון אם יש לה האישורים המתאימים, ולהתקדם לעבר כריתת היער.
"העבודה עם טסלה היא אתגר רציני בעבורנו", אמר שטיינבאך, "יש להם דרך מסוימת לחשוב מחוץ לקופסה, זה נחמד, חדשני ומאוד יצירתי. אבל לפעמים זה מתנגש עם החוקים והתקנות שלנו. במילים אחרות: טסלה בוחנת את גבולות הגמישות שלנו... אנחנו לפעמים נאלצים לומר, סליחה הליך האישור לוקח זמן מסוים, ואי אפשר לשנות אותו רק כי יש לכם רעיון חדש".
מה שעוד מעיב על ההתלהבות שבה התקבלה החברה בתחילה היא התנגדות שצצה מצד חלק מהתושבים המקומיים לפרויקט. כמה הפגנות כבר התקיימו - אף שבנוכחות של כמה עשרות בני אדם בלבד - נגד המפעל המתוכנן, בשם השמירה על הסביבה. התושבים המקומיים יצאו נגד הכוונה לעקור את היער, שבו מתארח ככל הנראה ינשוף מזן נדיר, נגד כוונת טסלה להשתמש בכמויות גדולות של מים במסגרת המפעל, אך בעיקר בשל הערפל ששורר כרגע סביב התוכניות המדויקות. מאסק אפילו נאלץ להתייחס לכך בטוויטר, והבהיר כי היער שייעקר הוא מלאכותי לגמרי, שאמור לשמש לתעשיית הנייר, וכי כמויות המים הגדולות יהיו רק במקרים חריגים, ולא על בסיס יומי.
טסלה, בהמלצת הרשויות המקומיות ובתיאום איתן, מנסה "לפעול לפי הספר", ופתחה משרד לתלונות תושבים במרכז גרונהיידה. בינתיים, הוא הפך לזירת עימותים בין המתנגדים למפעל לבין כמה חובבי טסלה גרמנים שהגיעו לשם כדי לתמוך בחברה. החברה נהנית מתדמית חיובית מאוד בקרב גרמנים, למרות התחרות הישירה שלה מול התעשייה המקומית, ומספר הטסלות הנעות כיום בכבישי גרמניה עומד על כרבע מיליון כלי רכב.
האם התושבים יסכימו לסבסד את המפעל
סוגיה משמעותית שיכולה להכריע אם הציבור יתמוך במפעל או יתנגד לו היא כמה סובסידיות תקבל החברה, וכמה מכספי משלמי המסים ילכו אליה בסופו של דבר. לפי ההערכות, החברה מקליפורניה מתעתדת להשקיע כ-3-4 מיליארד אירו במפעל, ולקבל סובסידיות נדיבות גם מברנדבורג, גם מהממשלה הגרמנית וגם מהאיחוד האירופי. ממדינת המחוז היא צפויה לקבל סבסוד ישיר של בין 10% ל-20% מההשקעה (שחלקם מגיעים במקביל מברלין) עד סכום מסוים. כלי התקשורת בברלין ציינו כי מדובר ביותר מ-100 מיליון אירו. בנוסף, טסלה ככל הנראה תקבל מימון נדיב מהממשלה הפדרלית, שמשיקה תוכנית חדשה בתחום הבטריות החשמליות - חלק מהמהפכה הירוקה שאימצה כחלק מהחוק להגנת הסביבה בשנה שעברה.
השורה התחתונה של כל השיקולים הללו - ובמיוחד סוגיות של איכות סביבה שבגרמניה משחקות תפקיד חשוב - תכריע אם ומתי ייפתח המפעל האירופי של טסלה, ואם החברה לא תתחרט על כוונתה לעשות זאת דווקא בגרמניה. מבחינת תעשיית הרכב, זה אמור להיות מנוע משמעותי לצמיחה לברלין, שלפני כחודש גם "השיגה" את תערוכת כלי הרכב השנתית שתעבור אליה מפרנקפורט החל מהשנה הבאה. "אני בטוח שחלק ממי שיאבדו את עבודותיהם בדרום גרמניה בגלל השינויים בתעשיית הרכב יבואו לברנדנבורג", אמר שר האוצר שטיינבאך, "כולם ירצו לקחת חלק במה שיתרחש כאן".