פרופ' תומס פיקטי / צילום: Janerik Henriksson, AP
1. בגדול, מצבנו מעולם לא היה טוב יותר
המצב הכלכלי של האנושות כיום הוא הטוב ביותר אי פעם. במהלך המאה ה-20 אי השוויון בעולם הצטמצם משמעותית, הניידות החברתית זינקה ובאופן כללי נרשם שגשוג חסר תקדים בהיסטוריה העולמית. בגרף הבא פרופ' תומס פיקטי (לראיון המלא לחצו כאן) מראה איך מאז שנות השמונים של המאה שעברה, ההכנסה הממוצעת בעולם עלתה בשיעור חד יותר מקצב גידול האוכלוסייה.
2. אבל אין סיבה לחגוג
בעשורים האחרונים אי השוויון במערב חזר לטפס בקצב מהיר, בעיקר בארצות הברית - שם מדובר על רמות אי שוויון קרובות לאלה שנרשמו בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לפני השפל הגדול. בגרף הבא רואים שאחרי צניחה חדה בחלקו של העשירון העליון בכלל ההכנסות במהלך המאה ה-20, בשנות השמונים הוא חוזר לעלות. בשנות ה-2000 נרשם בארה"ב זינוק דרמטי
3. העשירים מנצחים, העניים מפסידים
בארצות הברית אפשר ממש לראות את המהפך הגדול בתנועת אי השוויון בעיניים. בגרף הבא אפשר לראות שב-1980, אחרי כמה עשורים יחסית סטטיים מבחינת חלוקת ההכנסות, אי השוויון מתחיל לטפס למעלה. ב-1995 המהפכה הושלמה - נתח ההכנסה של המאיון העליון עבר את זה של חמשת העשירונים התחתונים. כיום המאיון העליון מחזיק יותר מ-20% מההכנסות, בעוד שחמשת העשירונים התחתונים מחזיקים פחות מ-12%.
4. כל הרכוש אצל העשירים
זוכרים את מחאות 2011? את המפגינים בוול סטריט צועקים "אנחנו ה-99%"? אז גרפים כאלה הם ההשראה. כאן למשל רואים כיצד בארה"ב העשירון העליון מחזיק בכמעט 74% מהרכוש הפרטי. מעמד הביניים מחזיק 10%, וה-50% התחתונים - כלומר חצי ממשקי הבית - מחזיקים ב-2% בלבד. גם באירופה הפער גדול, אם כי פחות.
5. גם ההשכלה הולכת לעשירים
בניגוד לחלומות שלנו על שוויון הזדמנויות והשיח על מריטוקרטיה, ממש לא בטוח שבמאה ה-21 כישרון הוא המדד להצלחה. הגרף הזה מראה שבארצות הברית יש מתאם ישיר וברור בין הכנסת ההורים לסיכוי שהילד שלהם יזכה להשכלה גבוהה: ככל שההורים עשירים יותר - הילדים משכילים יותר.
אבל איך כל זה קשור לטראמפ ולברקזיט?
ההיגיון אומר שדווקא אי השוויון הזה אמור היה להביא לשינוי פוליטי וכלכלי לטובת בעלי ההכנסות הנמוכות. אז איך אפשר להסביר דווקא עכשיו את עליית טראמפ, הברקזיט וגלי הלאומנות בפוליטיקה העולמית? פיקטי מסביר את זה בשתי אכזבות גדולות.
6. אכזבה ראשונה: השוק החופשי לא תרם לצמיחה
מאז שרונלד רייגן עלה לשלטון בארה"ב, שיעור המס על צמרת ההכנסות (המס העליון) נחתך בחצי, מ-72% ל-35%, תוך הבטחה שאם העשירים ישלמו פחות מסים - הכלכלה תצמח וכל השכבות ירוויחו. הגרף הזה מראה שזה ממש לא קרה - כל עוד המיסוי על צמרת ההכנסות היה גבוה, הכלכלה צמחה, ועם ההפחתה - גם הצמיחה האטה. למה? לפי פיקטי, בגלל הירידה בהשקעה בהשכלה.
7. אכזבה שנייה: מפלגות השמאל הפכו לאליטה
פעם מצביעי השמאל היו אנשים ממעמד הפועלים, אבל פיקטי מזהה בכל העולם שינוי דרמטי: כיום מצביעי השמאל הם דווקא בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר. המצביעים בעלי ההשכלה הנמוכה יותר נודדים לימין או מפסיקים להצביע. זוכרים את גרף 5? זה שהראה שילדים של עשירים הם משכילים יותר? אז לפי פיקטי, זו אחת הסיבות לכך שבעלי ההכנסה הנמוכה נטשו את השמאל. המפלגות האלה פשוט לא הציעו להן "צדק השכלתי".
8. התוצאה: הלאומנות פורחת
פיקטי טוען שהשילוב הזה, של אכזבה כלכלית מהשיטה הימנית והיעדר אלטרנטיבה מצד השמאל, דחפו את הבוחרים לאג'נדה לאומנית. בגרף הזה למשל אפשר לראות קשר ברור בין רמת העושר, ההכנסה וההשכלה, לבין התמיכה בהישארות בריטניה באיחוד האירופי בהצבעה על הברקזיט ב-2016.
9. הפתרון של פיקטי: מס גבוה במיוחד בצמרת
האמת היא שהפתרון של מיסוי גבוה על בעלי ההכנסות הגבוהות - מה שנקרא מיסוי פרוגרסיבי - כבר נוסה בעבר. בין שנות החמישים לשנות השמונים היה נהוג כמעט בכל העולם שיעור מס גבוה משמעותית על בעלי ההכנסות הגבוהות - וזו נחשבת לתקופת שגשוג כלכלי בינלאומי. עם ההפחתה במיסוי, חלה גם ירידה בשגשוג.
אז מה בעצם מציע הרוקסטאר של הכלכלה?
אחרי הניתוח של פיקטי מגיעות גם ההצעות הרדיקליות שלו לשינוי השיטה הכלכלית הקיימת. המטרה שלו היא ליצור מצב של נגישות כמה שיותר רחבה להשכלה ולבעלות על רכוש. הוא קורא לזה "סוציאליזם השתתפותי", וכך לדעתו אפשר להשיג אותו:
● מיליארדרים ישלמו 90% מס, בעיקר על רכוש, ובתוך שנים ספורות בעצם ייעלמו מהעולם
● הכסף ישמש למתן מענק הון לכל אזרחית ואזרח בגיל 25 - מעין ירושה במימון המדינה
● ומה עוד? מענקי השכלה, ייצוג גדול יותר לעובדים בדירקטוריונים ומיסוי סביבתי פרוגרסיבי