גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: יש לשקול לעכב את משפט נתניהו כדי להשיב את אמון הציבור במערכת המשפט

עיכוב משפטו של רה"מ, בתנאי שבסיום התקופה יתחייב לפרוש ויועמד לדין, עשוי לאפשר יציאה מהפלונטר הפוליטי-משפטי ולהבטיח כינונה של ממשלה - ובסופו של דבר גם העמדה לדין של נתניהו עפ"י עיקרון השוויון בפני החוק

בנימין נתניהו / צילום: Gali Tibbon, Associated Press
בנימין נתניהו / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

משמעות תוצאות הבחירות לכנסת הפעם היא הרבה מעבר לתוצאות הפוליטיות ולשאלה מי ירכיב את הממשלה. כ-60 מנדטים בכנסת הן מפלגות החפצות בכך שבנימין נתניהו יכהן כראש ממשלה, זאת למרות שבקרוב יעמוד למשפט בגין עבירות של שוחד והפרשת אמונים. עובדה זו לא ניתן לפרש אלא בכך שכמחצית מהציבור הביע אי-אמון, ברמה כזו או אחרת, במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט בישראל.

הסיבות לחוסר האמון במערכות הן רבות, והמערכת עצמה כמובן שאינה חפה מטעויות וכשלים, אולם ניתן בראש ובראשונה להאשים בכך נציגי ציבור ועיתונאים רבים, אשר החלו עוד מתקופת העמדתו לדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (ולפני כן בזמן העמדתו לדין של השר אריה דרעי) באופן אינטרסנטי במסע דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק, תוך ניצול כל שגגה או טעות שאירעה במערכת וניפוחם למסע תקשורתי מתוזמן. לכך ניתן להוסיף את הניסיון הכושל של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין למנות גוף ביקורת לפרקליטות, בסטייה מהמלצות ועדה שהוקמה לצורך כך וללא חקיקה מתאימה ואיזונים נדרשים, מה שהביא לסכסוך בין פרקליט המדינה דאז שי ניצן לבין השופטת הילה גרסטל (לשעבר נציבת הביקורת על הפרקליטות) ורק תרם עוד יותר לחוסר האמון.

מה ניתן לעשות במצב זה? דומה כי אין מנוס מחשיבה יצירתית גם מכיוונה של מערכת אכיפת החוק. אפשרות אחת היא לעכב את משפטו של נתניהו - בין באמצעות עיכוב הליכים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או בחנינה של הנשיא, לתקופה קצובה, וזאת בתנאי שבסיומה של תקופה זו יתחייב נתניהו לפרוש ויועמד לדין. עיכוב כזה יאפשר אולי יציאה מהפלונטר הפוליטי-משפטי ויבטיח כינונה של ממשלה, ובסופו של תהליך גם העמדה לדין של נתניהו על-פי העיקרון של שוויון הכול בפני החוק.

דחייה כזו גם תאפשר במקביל את בירור האמת והאצת החקירה של פרשיות חמורות נוספות בהן חשוד נתניהו. באופן פרדוקסלי לא נחקרו עד כה דווקא החשדות הנטענים החמורים ביותר נגדו, וזאת אולי בשל הרצון שלא להוסיף ולתדלק את תחושת הנרדפות של נתניהו ותומכיו.

הפרשה הראשונה היא פרשת ארנו מימרן, עבריין צרפתי אשר במהלך משפטו בצרפת טען כי "העביר מיליון אירו" לנתניהו למימון מערכת הבחירות שלו, ואחר-כך הבהיר כי היה מדובר ב"מיליון פרנקים ישנים", כלומר כ-150 אלף אירו.

הפרשה השנייה היא פרשת הצוללות, שבה נתניהו נתן אישור למכירת צוללת מתקדמת למצרים, ורכש צוללות נוספות (מהלכים שהשיאו רווחים נאים למקורביו, ללא ידיעתו לטענתו) מבלי להיוועץ במערכת הביטחון.

הפרשה השלישית היא פרשת מניות נתניהו בחברת סידריפט שנרכשו ב-2007 ב-95% הנחה, וכך היה כנטען בניגוד העניינים חריף כאשר טיפל בעניין הצוללות, וכספים בלמעלה ממיליון דולר שנתקבלו מנתן מיליקובסקי, בן-דודו ושותפו העסקי, ככל הנראה ללא דווח מתאים למס הכנסה.

בשלוש פרשיות אלה החשד הנטען הוא שנתניהו ומקרוביו נהנו מהטבות כספיות. אני מדגיש זאת, משום שחלק גדול מחוסר האמון של הציבור בצדקת העמדתו לדין של נתניהו מתורץ בנימוק שעל-פי כתב האישום הנוכחי - נתניהו אולי חטא, אך לא שלשל כספים לכיסו ופעל רק למען האינטרס הציבורי. יש איפה עניין ציבורי רב בבירור סוגיות אלה בטרם יתחיל משפטו של נתניהו.

מהלך נוסף שניתן לקדם בתקופה זו, ושאולי ישיב חלק מאמון הציבור במערכות, הוא אימוץ מסקנות ועדת שמגר לכללי אתיקה לשרים. הן בהגברת השקיפות בנודע למקורות המימון של פוליטיקאים, והן במיסודו של דין משמעתי לשרים. חלק מהחשדות נגד נתניהו (למשל בתיק 1000) ראוי אולי שיתבררו בהליך משמעתי (אפשרות שאיננה קיימת כיום), ולא בהליך פלילי שנתפס על-ידי הציבור כחריף מדי בנסיבות העניין. אם ייקבע דין משמעתי לשרים, יהיה ניתן אולי לגבי חלק מהחשדות להסיט הדיון למישור האתי משמעתי - מהלך שעשוי אף הוא להגביר את אמון הציבור במערכות, אמון שהוא קריטי להמשך שגשוגה של מדינת ישראל. 

הכותב שימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000 הם בעיצומם. נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לזכותו חזקת החפות. בשאר הפרשות המוזכרות, נכון לשלב זה נתניהו כלל אינו חשוד. 

עוד כתבות

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג

בחודשים האחרונים התקיים שיח דיסקרטי וחריג בין גורמים ישראלים לבין צוותו של תובע בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים חאן ● בארץ הופתעו מההודעה החריגה והתקדימית של חאן, שהיה אמור להיפגש עם גורמים מקצועיים שיציגו לו כיצד פועלת ישראל בהתאם לדין הבינלאומי במלחמה בעזה

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

שלמה פילבר / צילום: יוסי זמיר

עורך דינו של נתניהו החל לייצג את עד המדינה פילבר בשימוע; הפרקליטות: "ניגוד עניינים"

עו"ד עמית חדד, המיצג את נתניהו בתיק 1000, הודיע לצוות התביעה כי הוא ייצג את עד המדינה שלמה פילבר בשימוע ● בתגובה הודיע צוות התביעה כי לעמדתם מדובר ב"ניגוד עניינים מובהק, העומד בניגוד גמור לכללי האתיקה המחייבים של לשכת עורכי הדין" ● חדד דחה את הטענה: "עדותו הסתיימה לפני שנתיים, אין לו השפעה על ההליך והאינטרסים שלו ושל פילבר אינם מנוגדים"

סין שורפת את כל הגשרים עם ישראל, וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר ולמה חמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בג"ץ מאותת: חברות מזון ייאלצו לחשוף רווחיות של מוצרים

ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים עתרו לבית המשפט העליון במטרה להימנע מחשיפת נתוניהן ● מסתמן כי העתירות יידחו, והרכב השופטים קבע: למפקח על המחירים יש סמכות לדרוש את הנתונים

בניינים בסיום בנייה בבאר שבע / צילום: דיאגו מיטלברג

יותר משלוש שנים: הסטנדרט החדש של הקבלנים למסירת דירות

סעיף מועד המסירה מגיע כבר ל־40 חודשים ואף יותר, בגלל הקשיים הנגרמים מהמחסור בכוח אדם ● בינתיים המדינה לא מצליחה להביא עובדים, ונראה כי לא תסייע לקבלנים להתמודד עם המצב

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: שני לוחמים במילואים נפצעו קשה ברצועת עזה

הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי ומשפחותיהם עודכנו • חיל האוויר יירט כטב"ם מסוריה, חיל הים יירט שני כטב"מים באזור אילת - המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על השיגורים • ביידן: "מה שישראל עושה בעזה הוא לא רצח עם" • פיקוד המרכז של צבא ארה"ב: למעלה מ-569 טון של סיוע הומניטרי נמסר עד כה דרך המזח הזמני בעזה • עדכונים בולטים

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam

פסק דין תקדימי בעליון: אישה לא מחויבת לגלות לבן זוגה כי איננו האב הביולוגי

ביהמ"ש המחוזי קבע כי בן הזוג אינו זכאי לפיצויים, והעליון דחה את ערעורו ● הנימוק המרכזי: "בירור התביעות ללא קשר לתוצאות ההליך עלול להעביר מסר לקטין כי הוא אינו רצוי" ● מומחית בדיני משפחה: "העליון ממשיך לשמור על ניתוק בין תחום דיני המשפחה ותחום הנזיקין"

זוהר לוי, בעלי סאמיט / צילום: באדיבות סאמיט

זוהר לוי בדרך להפוך לאיש החזק בדירקטוריון פז: רכש מניות ב-247 מיליון שקל

הרכישה נעשתה באמצעות חברת הנדל"ן המניב סאמיט שבשליטת לוי ● בעקבות העסקה היא תגיע להחזקה של 16% ממניות פז – צעד שיקנה ללוי את העמדה החזקה בדירקטוריון של רשת תחנות הדלק

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

אפריקה, תדהר ולוזון זכו בקרקע בהרצליה תמורת כ־142 מיליון שקל

שלוש החברות זכו בשטח של 3.8 דונם שהיה ברשות רמ"י, כחלק מהתוכנית להפיכת אולפני הרצליה למתחם מגורים ● הן היו המציעות היחידות במכרז, והצעתן גבוהה בכ־20 מיליון שקל ממחיר המינימום ● מדובר באותו מתחם שבו הן מקדמות בנייה ל־350 יח"ד

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

קניות אונליין / איור: גיל ג'יבלי

מיהן קמעונאיות המזון שהתחזקו באונליין, ומי עדיין לא בתמונה?

בין 15 אתרי הקניות הישראלים הבולטים באפריל נמנות שש רשתות מזון: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם וחצי חינם - בעוד יוחננוף וקרפור בחוץ ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מרגיע מפני החשש לעליות מחירים ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

האם עישון במרפסות ייאסר? / צילום: איל יצהר

עישון במרפסת ייאסר? בג"ץ שוקל להתערב בשאלה האם מדובר במפגע

בג"ץ דן היום בעתירה הדורשת לאסור עישון בדירות מגורים החודר לדירות הסמוכות ● השופטים הציגו את ההתלבטות שלהם אם להתערב בנושא, בשל הקושי להגדיר מתי קיים מפגע שיש לאכוף אותו