השופט אשר גרוניס / צילום: כדיה לוי
נמצא הפתרון להבטחת המשך פעילותו של "מנגנון הפיצוי" שהוקם לטובת נפגעי תרופת האלטרוקסין, המשמשת יותר מרבע מיליון ישראלים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התירס. חברת התרופות פריגו תכניס את היד לכיס, ותעביר עוד 3.5 מיליון שקל לתקציב ועדת התביעות שהוקמה כחלק מהסכם הפשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה בעניין.
הוועדה שהוקמה במטרה להבטיח את הפיצוי למי שנפגעו בגופם בעקבות שינוי תרכובת התרופה ב-2011 ללא ידיעתם, וסבלו מתופעות לוואי קשות, נתקלה מאז הקמתה בקשיים משמעותיים. זאת בעיקר בגלל הערכת חסר משמעותית בנוגע למספר הנפגעים הפוטנציאלי, ו-31 אלף הפניות שהתקבלו אצלה, בניגוד לצפי הראשוני שדיבר על 4,000 פניות בלבד.
עד ממש לאחרונה, ריחפה סכנה ממשית להמשך פעילותה של הוועדה שהייתה עלולה להביא לקריסתו של הסכם הפשרה כולו, הסכם שהושג לאחר שבע שנים שבהן התנהלה התביעה הייצוגית. כעת התבשרנו, כי לאחר חודשים ארוכים של משא-ומתן, שאותו הוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, הוא הצליח לגשר בין נציגי החברה לבא-כוח הקבוצה הייצוגית, עו"ד יעקב דוידוביץ', ולמצוא פתרון שימשיך את המשך פעילותה של הוועדה ואת קיום מנגנון הפיצוי.
3.5 מיליון השקל שהתחייבה פריגו להוסיף לתקציב הוועדה, שאמורה לקבוע כיצד לחלק את 46 מיליון השקל שעליהם הוסכם כפיצוי לנפגעי התרופה, מתווספים לסכום של 2.3 מיליון שקל שכבר התחייבה בעבר פריגו להעביר לטובת מנגנון הפיצוי, אך התבררו כלא מספיקים.
מבול פניות
התביעה הייצוגית ב"פרשת האלטרוקסין" היא אחת מהייצוגיות החשובות ביותר שנוהלו בישראל בשנים האחרונות. היא עוסקת בהחלטתה של פריגו לשנות בפברואר 2011 את הרכב התרופה, בלי שמרבית משתמשיה ידעו על כך בזמן אמת. בעקבות השינוי החלו חלק מהמטופלים בתרופה לסבול מתופעות לוואי קשות ומ"יציאה מאיזון". בעיות כמו ורטיגו, רעד, נשירת שיער, דיכאון, השמנה, בחילות ואשפוזים בבית-חולים, היו רק חלק משלל תופעות הלוואי שעליהן דיווחו חלק ממשתמשי התרופה. בעקבות התלונות הקים משרד הבריאות ועדת חקירה בעניין, וגם הוגשו תשע בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פריגו וקופות החולים שסיפקו את התרופה, בסכום כולל של יותר מ-4.5 מיליארד שקל.
ארבע שנים לאחר הגשתה, אישר מי שכיהן אז כשופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, את התביעה נגד פריגו בלבד. בעקבות זאת, פנו הצדדים לגישור שאותו ניהל נשיא העליון בדימוס גרוניס. בתום שלוש שנים ארוכות ומייגעות נוספות, שבהן ניהלו הצדדים את מגעיהם, נכרת הסדר פשרה בתיק, שבמסגרתו הוסכם גם על הקמת מנגנון לפיצוי הנפגעים. לשם כך הוקמה ועדה בראשות השופט המחוזי, נשיא בית משפט השלום בתל-אביב ומנהל בתי המשפט, דן ארבל.
אלא שעד מהרה התברר, כי מלאכתו של ארבל תהיה קשה הרבה יותר ממה ששוער מלכתחילה, כאשר הובן שהנחת העבודה של כל המעורבים בתיק, כולל של השופט גרוסקופף, הייתה שגויה. בפועל, קיבלה הוועדה פי שמונה יותר פניות.
לטענת ארבל ועו"ד דוידוביץ', בא-כוח הקבוצה הייצוגית, הכאוס שהתחולל בוועדה קשור במידה רבה לאופן שבו נהגו קופות החולים, שנוסף לכך שאיחרו במילוי התחייבותן לפי פסק-הדין שאישר את הסכם הפשרה להודיע למבוטחיהן על האפשרות לקבל פיצוי, ניסחו את ההודעה ששלחו באופן מטעה. לטענתם, קופות החולים גרמו לכל מטופלי התרופה לסבור כי הם זכאים לפיצוי, ולא רק למי שסבלו מתופעות לוואי מתועדות במסמכים רפואיים; ובכך הכבידו מאוד על עבודת הוועדה שנאלצה להתמודד עם כמות עצומה של פניות.
קופות החולים תלו את נוסח מכתבן בהנחיותיו של משרד הבריאות. אך כל זה לא שינה כהוא זה את הכאוס שהתרגש על הוועדה: תיבת הדוא"ל שלה קרסה מעומס הפניות; עורכי הדין המייצגים את הנפגעים הוצפו בטלפונים; ומטופלים רבים התייצבו בעצמם במשרדי הוועדה והחלו מתקוטטים זה עם זה.
כך, למשל, ציין יו"ר הוועדה, השופט דן ארבל, באחד הדוחות שהגיש לאחרונה לבית המשפט: "החל מהרגע שבו הועברה הודעת sms למבוטחי הקופות, שהטעתה אותם לחשוב כי כל מי שנטל את התרופה בתקופה הרלוונטית, ללא קשר לתופעות לוואי ואישורים רפואיים, זכאי להגיש בקשת פיצוי, החלה ההצפה, ובמקביל עלתה כמות האנשים שהגיעו להגשה ידנית, עד ל-100 איש ליום. כמות המיילים העצומה הביאה לסתימת תיבת המייל, וחייבה מיד את הגדלת נפח התיבה - אפילו במוקד התמיכה של חברת מיקרוסופט היו בתדהמה נוכח קצב המיילים וכמותם - קרוב ל-150 ג'יגה-בייט".
שיתוק הוועדה
לכמות הפנייה העצומה שהגיעה אל הוועדה שתי השלכות עיקריות. העיקרית שבהן נוגעת להערכה כי מספר הניזוקים הראשוני שהוערך ושעל בסיסו חושב סכום הפיצוי הכולל של פריגו, יהיה בפועל כפול, ואולי אף יותר מכך. המשמעות היא - פיצוי קטן משמעותית ממה שציפו מלכתחילה, הנמוך באלפי שקלים לכל מטופל (ראו מסגרת).
ההשלכה השנייה, שהיא זו שהעסיקה את כל הנוגעים בדבר בשנה האחרונה, נוגעת לשיתוק עבודתה של הוועדה. לאור כמות הפניות העצומה שהועברה לוועדה, אזל זה מכבר התקציב שעליו הוסכם מלכתחילה להקצות עבור פעילותה.
מספר שבועות לאחר מבול הפניות שהגיע לפתחה של הוועדה, הגיש הנאמן שמינה בית המשפט לפקח על עבודת הוועדה ועל ביצוע פסק הדין, רו"ח אלישע סער, דו"ח מיוחד מטעמו. כבר אז הזהיר סער, כי מגבלת התקציב שנקבעה בפסק הדין לצורך עבודת הוועדה, 2.3 מיליון שקל, אינה מאפשרת קיום ההסכם ופסק הדין - תחזית-אזהרה שאכן התממשה.
כדי להמשיך את תפקודה של הוועדה, ארבל והנאמן הסכימו לקצץ את שכרם בחצי, ועורכי-הדין המייצגים את הנפגעים הסכימו שלא לגבות שכר-טרחה נוסף, מעבר למה שנפסק להם בפסק-הדין. אך גם במחוות אלו לא היה די, והמשך עבודתה של הוועדה וקריסת הסכם הפשרה כולו, הפכו לאפשרות ממשית מיום ליום. ואם בכל אלה לא היה די, הרי שגם היועץ המשפטי לממשלה התערב בעבודת הוועדה, וביקש כי היא תמשיך לקבל פניות נוספות במשך 60 ימים.
רק לפני מספר שבועות הגיעו הצדדים להסכמה, שלפיה פריגו, שיוצגה באמצעות עו"ד הלה פלג, תוסיף עוד 3.5 מיליון שקל לטובת המשך מימון מנגנון הפיצוי. בהסדר זה הבהירה פריגו, כי היא מעבירה את מיליוני השקלים הנוספים, על אף שהיא סבורה שלא חלה עליה חובה לעשות כן. פריגו התנתה את העברת הסכום בכך שבית המשפט יפסוק כי התמורה הנוספת שמועברת על ידה היא "התמורה הסופית והמוחלטת".
הפיצוי נמוך בהרבה מהצפוי - עד 3,000 שקל בלבד לכל נפגע
בתוך כך, בשבוע שעבר הוגש הדוח הראשון של הנאמן על ביצוע הסדר הפשרה בייצוגית האלטרוקסין, ובו נתונים על החלטותיה הראשונות של ועדת התביעות שהוקמה כחלק מהסכם הפשרה, ושתפקידה לקבוע מי זכאי לפיצוי. לפי הדוח שהוגש לבית המשפט - לוועדה בראשות השופט ארבל הוגשו 31,293 בקשות, חלקן כפולות, ומתוכן נדחו על הסף רק 1,647 פניות.
עוד לפי הדוח, ב-7,632 מהבקשות התקבלה החלטה בדבר זכאות לפיצוי בשיעורים שונים, וב-9,852 בקשות טרם התקבלה החלטה. לפי הדוח, נכון לעכשיו, 4,784 נפגעים שנמצאו זכאים ל-100% פיצוי, יקבלו כל אחד כ-3,000 שקל, בעוד 2,314 נפגעים שנמצאו זכאים לפיצוי, יקבלו 2,400 שקל כל אחד. זאת, בניגוד להערכות שהיו בעת עריכת הסדר הפשרה, אז דובר על כך שההסדר יבטיח פיצוי של לפחות 9,500 שקל לכל נפגע.