גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הקורונה, דבר הפסיכולוגים: כך תצלחו את הבידוד מבלי להיכנס לדיכאון

אנשים שנשלחו לבידוד עקב חזרה משהות בחו"ל או חשיפה לחולי קורונה צריכים להסתגל בבת אחת לא רק למצב פיזי חדש אלא גם למצב נפשי ● איך מתמודדים עם הריקנות והפחד להפסיד את כל מה שמתרחש מחוץ לחדר, וכיצד הרשתות החברתיות יכולות לעזור

אישה בבידוד בספרד / צילום: Associated Press
אישה בבידוד בספרד / צילום: Associated Press

כשדודו מויאל חזר לפני כשבוע מחופשה בצרפת לביתו במצפה אילן, הוא לא חשב שבתוך זמן קצר הוא יישלח לבידוד ביתי וייאלץ לנווט את חייו מתוך חדר קטן בביתו. "בהתחלה חוטפים שוק. אני רגיל לעבוד 12 שעות ביום, ופתאום אני רק בבית", הוא מספר. "אבל לאט לאט מתרגלים לזה. זמן לראות טלוויזיה ולנוח. ועדיין, זה לא קל כאדם דתי. אין קריאת מגילה, אין תפילות בבית הכנסת. שבת היא זמן למפגש קהילתי, ופתאום יש נתק.

"הסביבה מאוד לחוצה מזה. השבוע מחכים לנו דיונים ביתיים על האם להכין משלוח מנות, האם לקנות? האם מי שיקבל את משלוחי המנות יאכל אותם? המשפחה של אשתי הייתה אמורה להגיע אלינו לסעודת פורים, שהתבטלה כמובן. אנחנו אגב חיים ביישוב של 100 משפחות, ויש חמש משפחות שבהן אנשים נדרשים להיות עכשיו בבידוד. הכי קשה זה הניתוק מעכשיו לעכשיו. זה לא משהו שאפשר להתכונן אליו".

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והחשש מפני הדבקה המונית שתשתק את בתי החולים, החמיר בשבוע שעבר משרד הבריאות את מדיניות הבידוד, והחליט לשלוח לשבועיים של הסתגרות את השבים ממספר מדינות באירופה. לצד כך נשלחים מדי יום לבידוד עוד ועוד אנשים ששהו בקרבת חולים מאומתים. זה קורה ברגע אחד, לרוב בלי הכנה מוקדמת, והמבודדים נדרשים להסתגל לא רק למצב פיזי חדש - אלא גם למצב נפשי חדש. בין אם אנחנו מוקפים באנשים במקום עבודתנו או באינטראקציות חברתיות - אנחנו לרוב לא רגילים להיות לבד לאורך זמן.

דרכים להקל על מצב הבידוד

תחושה של החמצה

"יש מספר השלכות נפשיות שצריך להביא בחשבון", אומרת ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי. "הראשון הוא ה-FOMO. אנשים מפחדים שהחיים נמשכים בלעדיהם, גם אם זו אשליה שכן מדובר בשבועיים בלבד. התפיסה היא שהכול קורה, ושמי שבבידוד לא חווה את זה, גם אם הכול אותו הדבר. יש תחושה של החמצה, שכולם ממשיכים בחיים ואני תקוע. אולי, זה הזמן לפתוח קבוצות לאנשים בבידוד, כך תחוזק תחושת השייכות והם ירגישו פחות בודדים. כשיש עוד אנשים שנמצאים איתי באותה סיטואציה, אני מרגיש יותר טוב, סף החרדה פוחת".

איך אפשר להתמודד עם 14 יום לבד בבית בצורה הטובה ביותר?

"המון מחקרים נעשו על תפיסת הזמן. אנשים לא מצליחים להבין למה הם נכנסים. ביום השלישי אנחנו כבר רואים שחיקה, חשיבה של 'איך אני ממשיך'. זה בעיקר אצל אנשים שאנחנו מכנים נורמטיביים - כאלו שעובדים ושיש להם חיי שגרה ברורים. יש כמה ימים קשים, ואז יש כניסה לשגרה ומציאות חדשה. המוח שלנו בסופו של דבר מחווט להסתגל לשגרה, וגם את שגרת הבידוד אנשים יאמצו אחרי חמישה ימים עד שבוע.

"הדרך הכי יעילה להתמודד עם הבידוד היא לייצר סדר יום. יש פער גדול בין התכנונים למה שקורה בפועל, אם אנחנו יודעים שיש פרק זמן ארוך, ויכולים להגיע למצב שאנחנו מגיעים לסופו מבלי שהספקנו לקרוא או לעשות את הדברים שתכננו. אנחנו צריכים תכנון: לרשום, לא יותר מארבע-חמש משימות שאנחנו רוצים להשלים, כמו לקרוא ספר, וממש בכל יום לעשות סדר יום מלא. כך וכך זמן לספר, כך וכך לפייסבוק. וגם לייצר קשר, כמובן, עם אנשים אחרים".

לחברות יש יכולת להפוך את התקופה הזו לקלה יותר עבור עובדיהם ועבור העסק עצמו; באמדוקס ישראל, למשל, שקדו על סט פתרונות בשלושה תחומים: עבודה מרחוק, המאפשרת תמיכה בלקוחות מחוץ לכותלי המשרד, וכן שיתוף תכנים בזמן אמת ושיחות וידאו בין העובדים כך שרמת הפרודוקטיביות תשמר גם בזמן המשבר, והם יוכלו לראות זה את זה.

החברה גם מספקת פתרונות להורים הנמצאים עם ילדיהם בבידוד, למשל באמצעות קיט דיגיטלי הכולל אפשרות למידת תכנות מרחוק, מגוון ניסויים, יצירה ושאר פעילויות. כדי לדאוג לרווחת העובדים בבידוד, החברה מספקת הנחיות לתרגילים שאפשר לשלב ביום יום להפחתת מתחים. העובדים מקבלים משימה יומית באפליקציה שמשלבת תנועה, תרגול מונחה של מדיטציות שעוזר לקחת הפסקה מנטלית מהדאגות וכלים שונים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית.

אנשים שדיברנו איתם שכבר נמצאים בבידוד, אכן מנסים להסתגל במהירות למצב החדש; בין אם מדובר ביוגה מול מחשב או בהשלמת רשימת קריאה, בעבודה מרחוק ומילוי היום במשימות. הטכנולוגיה, כמובן, מייצרת יתרונות רבים במצב הזה, ואחד מהם הוא האפשרות להיות בחדר סגור, ולנהל אינטראקציה אנושית בשיחת וידאו עם אנשים שאנחנו רגילים לראות מדי יום או רוצים לשוחח איתם. עבור אנשים החיים בגפם, מדובר בפרקטיקה פשוטה שבכוחה לייצר הבדל גדול.

מרגישים פראיירים

ד"ר מרגלית מספרת כי עבור רבים הנדרשים לבידוד, עולה השאלה "למה אני". הפראייריות הישראלית הנודעת, אם כן, עולה גם כאן. "אנחנו יודעים שאחרים לא ישמרו על בידוד, אז למה אני צריך להידפק על חשבון אחרים שיסתובבו ואולי ידביקו אנשים", אומרת מרגלית. "אנחנו יודעים שדווקא במקום כמו ישראל, תחושת ה'פראייריות' והנטייה לחוסר משמעת היא אחד מגורמי התסכול הכי גדולים שיש. אחד הדברים שתורמים הוא לדעת שאחוז ההיענות הכללית הוא גבוה. ככל שנחשוף את היקף ההיענות הציבורית והציות לכללים, זה יקל על הנדרשים לבידוד".

בתוך כך, ההתמודדות עם הנגיף החדש שהפציע לחיינו איננה אחריות בלעדית של הפרט, כמובן. היא מוטלת על כתפי כולנו. לכידות ואחריות חברתית-קהילתית חזקה היא ערובה להתמודדות מיטבית עם המצב החדש. "האדם הוא חיה חברתית. אנחנו מושפעים במידה רבה מאוד מהאופן שבו החברה תופסת אותנו וממה שאנשים אחרים עושים", מסבירה תמר קורניצר, חוקרת התנהגות  ומנכ"לית חברת Aurora, המתמחה בכלכלה התנהגותית.

"שיטוט קצר באינסטגרם, בפייסבוק או בטיקטוק מדגים את הצורך האנושי הבסיסי לשמר תדמית עצמית חיובית למול החברה. הצורך הזה משפיע גם על הנכונות של אנשים להיכנס לבידוד בית. כיום, השוהים בבידוד עלולים לסבול מסטיגמה שלילית ולהיתפס כמצורעים. התדמית השלילית גורמת לרבים להימנע מדיווח על החשיפה לווירוס ומפחיתה את הנכונות להיכנס לבידוד".

מה אנחנו צריכים לשנות כדי להשפיע על המצב וגם לשכנע יותר אנשים לשמור על כללי בידוד הבית? "כדי לשנות זאת, עלינו למסגר את הבידוד כאקט פרו-חברתי: להוקיר בפומבי את השוהים בבידוד ולציין לשבח את 'ההקרבה' שהם עושים לטובת החברה", מסבירה קורניצר. "הרשתות החברתיות יכולות לסייע לנו. חשיפה לחברים שנמצאים בבידוד תפחית את הסטיגמה השלילית ותתרום למצב את הבידוד בבית כנורמה. כלומר, כהתנהגות מקובלת ורווחת. מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית הראו שאנשים מתאמצים לקיים הבטחות שנעשו בפומבי, בנוכחות אנשים אחרים. אנשים שיחשפו ברשתות החברתיות שהם בבידוד, ירגישו מחויבים לא להפר את הבידוד, לעומת אנשים שישמרו על הבידוד 'בסוד'. הרשתות החברתיות הוכיחו את עצמן לא פעם ככלי חזק ליצירת נורמות חברתיות ושינוי התנהגות, למשל, #metoo. האם גם הפעם האשטג פשוט הוא צעד הכרחי לשמירת הבידוד ומיגור הפצת הקורונה?".


 

העובדים מקבלים משימה באפליקציה

לחברות יש את היכולת להפוך את התקופה הזו לקלה יותר עבור עובדיהם ועבור העסק עצמו; באמדוקס ישראל, למשל, שקדו על סט פתרונות בשלושה תחומים; עבודה מרחוק, המאפשרת תמיכה בלקוחות מחוץ לכותלי המשרד, וכן שיתוף תכנים בזמן אמת ושיחות וידאו בין העובדים כך שרמת הפרודוקטיביות תישמר גם בזמן המשבר, והם יוכלו לראות זה את זה. החברה גם מספקת פתרונות להורים הנמצאים עם ילדיהם בבידוד, למשל באמצעות קיט דיגיטלי הכולל אפשרות למידת תכנות מרחוק, מגוון ניסויים, יצירה ושאר פעילויות. כדי לדאוג לרווחת העובדים בבידוד, החברה מספקת הנחיות לתרגילים שאפשר לשלב ביום יום להפחתת מתחים. העובדים מקבלים משימה יומית באפליקציה שמשלבת תנועה, תרגול מונחה של מדיטציות שעוזר לקחת הפסקה מנטלית מהדאגות, וכלים שונים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית.

"לא נוכל לגרום לימים בבידוד לעבור לעובדינו שבבית יותר מהר, אבל בהחלט נעשה מה שניתן כדי שיעבור ככל הניתן בטוב ואנחנו נמצאים איתם בקשר הדוק על מנת לבדוק אם ישנם צרכים נוספים או בקשות מיוחדות", אומרת יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש של אמדוקס, שניסחה עבור העובדים מספר המלצות להתמודדות עם השהות בבידוד:

לתת ביטוי לרגשות ולהבין שזה ממש בסדר לחוות את כל מנעד הרגשות: פחד מהלא נודע, כעס, תסכול ועוד, גם אם אנחנו לא כל כך מתורגלים בזה ביום יום. מאוד חשוב לבקש עזרה כשצריך, גם אם זה לדברים קטנים של היום יום.

Journaling: כתיבה של כמה דקות ביום יכולה לעשות פלאים, פשוט לשפוך על הנייר את כל מה שעובר בראש, לכתוב בלי לחשוב, בלי לשפוט, ואח"כ אפילו לזרוק את הדף - זה אולי נראה כמו תרגיל קטן אבל הוא עוזר להוציא החוצה רגשות שאם נדחיק אותם ימצאו דרכים אחרות וכנראה לא בריאות לצאת החוצה.

סיגול כלים שעוזרים לנו לצאת מ"לופים" שליליים: להעביר את הפוקוס מהחדשות המדאיגות ולייחד בכל יום כמה דקות, מומלץ לפני השינה, לחשוב או לכתוב שלושה דברים חיוביים שקרו לי היום. וכן, גם בבידוד יש כאלה. זה יכול להיות שיחת טלפון עם חברה, משהו טעים שאכלתי או מילה טובה מבן משפחה. כל דבר, הכי קטן נחשב, וחשוב שנמצא בכל יום דברים חדשים. התרגיל הזה עושה הוא בעצם מניפולציה למוח שלנו, וגורם לנו לחפש במהלך היום את הדברים הטובים שנוכל להוסיף לרשימה. לאורך זמן, וזה הוכח מדעית, תרגול כזה ממש משנה חווטים במוח והופך אותנו לחיוביים ואופטימיים יותר.

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים