גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הקורונה, דבר הפסיכולוגים: כך תצלחו את הבידוד מבלי להיכנס לדיכאון

אנשים שנשלחו לבידוד עקב חזרה משהות בחו"ל או חשיפה לחולי קורונה צריכים להסתגל בבת אחת לא רק למצב פיזי חדש אלא גם למצב נפשי ● איך מתמודדים עם הריקנות והפחד להפסיד את כל מה שמתרחש מחוץ לחדר, וכיצד הרשתות החברתיות יכולות לעזור

אישה בבידוד בספרד / צילום: Associated Press
אישה בבידוד בספרד / צילום: Associated Press

כשדודו מויאל חזר לפני כשבוע מחופשה בצרפת לביתו במצפה אילן, הוא לא חשב שבתוך זמן קצר הוא יישלח לבידוד ביתי וייאלץ לנווט את חייו מתוך חדר קטן בביתו. "בהתחלה חוטפים שוק. אני רגיל לעבוד 12 שעות ביום, ופתאום אני רק בבית", הוא מספר. "אבל לאט לאט מתרגלים לזה. זמן לראות טלוויזיה ולנוח. ועדיין, זה לא קל כאדם דתי. אין קריאת מגילה, אין תפילות בבית הכנסת. שבת היא זמן למפגש קהילתי, ופתאום יש נתק.

"הסביבה מאוד לחוצה מזה. השבוע מחכים לנו דיונים ביתיים על האם להכין משלוח מנות, האם לקנות? האם מי שיקבל את משלוחי המנות יאכל אותם? המשפחה של אשתי הייתה אמורה להגיע אלינו לסעודת פורים, שהתבטלה כמובן. אנחנו אגב חיים ביישוב של 100 משפחות, ויש חמש משפחות שבהן אנשים נדרשים להיות עכשיו בבידוד. הכי קשה זה הניתוק מעכשיו לעכשיו. זה לא משהו שאפשר להתכונן אליו".

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והחשש מפני הדבקה המונית שתשתק את בתי החולים, החמיר בשבוע שעבר משרד הבריאות את מדיניות הבידוד, והחליט לשלוח לשבועיים של הסתגרות את השבים ממספר מדינות באירופה. לצד כך נשלחים מדי יום לבידוד עוד ועוד אנשים ששהו בקרבת חולים מאומתים. זה קורה ברגע אחד, לרוב בלי הכנה מוקדמת, והמבודדים נדרשים להסתגל לא רק למצב פיזי חדש - אלא גם למצב נפשי חדש. בין אם אנחנו מוקפים באנשים במקום עבודתנו או באינטראקציות חברתיות - אנחנו לרוב לא רגילים להיות לבד לאורך זמן.

דרכים להקל על מצב הבידוד

תחושה של החמצה

"יש מספר השלכות נפשיות שצריך להביא בחשבון", אומרת ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי. "הראשון הוא ה-FOMO. אנשים מפחדים שהחיים נמשכים בלעדיהם, גם אם זו אשליה שכן מדובר בשבועיים בלבד. התפיסה היא שהכול קורה, ושמי שבבידוד לא חווה את זה, גם אם הכול אותו הדבר. יש תחושה של החמצה, שכולם ממשיכים בחיים ואני תקוע. אולי, זה הזמן לפתוח קבוצות לאנשים בבידוד, כך תחוזק תחושת השייכות והם ירגישו פחות בודדים. כשיש עוד אנשים שנמצאים איתי באותה סיטואציה, אני מרגיש יותר טוב, סף החרדה פוחת".

איך אפשר להתמודד עם 14 יום לבד בבית בצורה הטובה ביותר?

"המון מחקרים נעשו על תפיסת הזמן. אנשים לא מצליחים להבין למה הם נכנסים. ביום השלישי אנחנו כבר רואים שחיקה, חשיבה של 'איך אני ממשיך'. זה בעיקר אצל אנשים שאנחנו מכנים נורמטיביים - כאלו שעובדים ושיש להם חיי שגרה ברורים. יש כמה ימים קשים, ואז יש כניסה לשגרה ומציאות חדשה. המוח שלנו בסופו של דבר מחווט להסתגל לשגרה, וגם את שגרת הבידוד אנשים יאמצו אחרי חמישה ימים עד שבוע.

"הדרך הכי יעילה להתמודד עם הבידוד היא לייצר סדר יום. יש פער גדול בין התכנונים למה שקורה בפועל, אם אנחנו יודעים שיש פרק זמן ארוך, ויכולים להגיע למצב שאנחנו מגיעים לסופו מבלי שהספקנו לקרוא או לעשות את הדברים שתכננו. אנחנו צריכים תכנון: לרשום, לא יותר מארבע-חמש משימות שאנחנו רוצים להשלים, כמו לקרוא ספר, וממש בכל יום לעשות סדר יום מלא. כך וכך זמן לספר, כך וכך לפייסבוק. וגם לייצר קשר, כמובן, עם אנשים אחרים".

לחברות יש יכולת להפוך את התקופה הזו לקלה יותר עבור עובדיהם ועבור העסק עצמו; באמדוקס ישראל, למשל, שקדו על סט פתרונות בשלושה תחומים: עבודה מרחוק, המאפשרת תמיכה בלקוחות מחוץ לכותלי המשרד, וכן שיתוף תכנים בזמן אמת ושיחות וידאו בין העובדים כך שרמת הפרודוקטיביות תשמר גם בזמן המשבר, והם יוכלו לראות זה את זה.

החברה גם מספקת פתרונות להורים הנמצאים עם ילדיהם בבידוד, למשל באמצעות קיט דיגיטלי הכולל אפשרות למידת תכנות מרחוק, מגוון ניסויים, יצירה ושאר פעילויות. כדי לדאוג לרווחת העובדים בבידוד, החברה מספקת הנחיות לתרגילים שאפשר לשלב ביום יום להפחתת מתחים. העובדים מקבלים משימה יומית באפליקציה שמשלבת תנועה, תרגול מונחה של מדיטציות שעוזר לקחת הפסקה מנטלית מהדאגות וכלים שונים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית.

אנשים שדיברנו איתם שכבר נמצאים בבידוד, אכן מנסים להסתגל במהירות למצב החדש; בין אם מדובר ביוגה מול מחשב או בהשלמת רשימת קריאה, בעבודה מרחוק ומילוי היום במשימות. הטכנולוגיה, כמובן, מייצרת יתרונות רבים במצב הזה, ואחד מהם הוא האפשרות להיות בחדר סגור, ולנהל אינטראקציה אנושית בשיחת וידאו עם אנשים שאנחנו רגילים לראות מדי יום או רוצים לשוחח איתם. עבור אנשים החיים בגפם, מדובר בפרקטיקה פשוטה שבכוחה לייצר הבדל גדול.

מרגישים פראיירים

ד"ר מרגלית מספרת כי עבור רבים הנדרשים לבידוד, עולה השאלה "למה אני". הפראייריות הישראלית הנודעת, אם כן, עולה גם כאן. "אנחנו יודעים שאחרים לא ישמרו על בידוד, אז למה אני צריך להידפק על חשבון אחרים שיסתובבו ואולי ידביקו אנשים", אומרת מרגלית. "אנחנו יודעים שדווקא במקום כמו ישראל, תחושת ה'פראייריות' והנטייה לחוסר משמעת היא אחד מגורמי התסכול הכי גדולים שיש. אחד הדברים שתורמים הוא לדעת שאחוז ההיענות הכללית הוא גבוה. ככל שנחשוף את היקף ההיענות הציבורית והציות לכללים, זה יקל על הנדרשים לבידוד".

בתוך כך, ההתמודדות עם הנגיף החדש שהפציע לחיינו איננה אחריות בלעדית של הפרט, כמובן. היא מוטלת על כתפי כולנו. לכידות ואחריות חברתית-קהילתית חזקה היא ערובה להתמודדות מיטבית עם המצב החדש. "האדם הוא חיה חברתית. אנחנו מושפעים במידה רבה מאוד מהאופן שבו החברה תופסת אותנו וממה שאנשים אחרים עושים", מסבירה תמר קורניצר, חוקרת התנהגות  ומנכ"לית חברת Aurora, המתמחה בכלכלה התנהגותית.

"שיטוט קצר באינסטגרם, בפייסבוק או בטיקטוק מדגים את הצורך האנושי הבסיסי לשמר תדמית עצמית חיובית למול החברה. הצורך הזה משפיע גם על הנכונות של אנשים להיכנס לבידוד בית. כיום, השוהים בבידוד עלולים לסבול מסטיגמה שלילית ולהיתפס כמצורעים. התדמית השלילית גורמת לרבים להימנע מדיווח על החשיפה לווירוס ומפחיתה את הנכונות להיכנס לבידוד".

מה אנחנו צריכים לשנות כדי להשפיע על המצב וגם לשכנע יותר אנשים לשמור על כללי בידוד הבית? "כדי לשנות זאת, עלינו למסגר את הבידוד כאקט פרו-חברתי: להוקיר בפומבי את השוהים בבידוד ולציין לשבח את 'ההקרבה' שהם עושים לטובת החברה", מסבירה קורניצר. "הרשתות החברתיות יכולות לסייע לנו. חשיפה לחברים שנמצאים בבידוד תפחית את הסטיגמה השלילית ותתרום למצב את הבידוד בבית כנורמה. כלומר, כהתנהגות מקובלת ורווחת. מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית הראו שאנשים מתאמצים לקיים הבטחות שנעשו בפומבי, בנוכחות אנשים אחרים. אנשים שיחשפו ברשתות החברתיות שהם בבידוד, ירגישו מחויבים לא להפר את הבידוד, לעומת אנשים שישמרו על הבידוד 'בסוד'. הרשתות החברתיות הוכיחו את עצמן לא פעם ככלי חזק ליצירת נורמות חברתיות ושינוי התנהגות, למשל, #metoo. האם גם הפעם האשטג פשוט הוא צעד הכרחי לשמירת הבידוד ומיגור הפצת הקורונה?".


 

העובדים מקבלים משימה באפליקציה

לחברות יש את היכולת להפוך את התקופה הזו לקלה יותר עבור עובדיהם ועבור העסק עצמו; באמדוקס ישראל, למשל, שקדו על סט פתרונות בשלושה תחומים; עבודה מרחוק, המאפשרת תמיכה בלקוחות מחוץ לכותלי המשרד, וכן שיתוף תכנים בזמן אמת ושיחות וידאו בין העובדים כך שרמת הפרודוקטיביות תישמר גם בזמן המשבר, והם יוכלו לראות זה את זה. החברה גם מספקת פתרונות להורים הנמצאים עם ילדיהם בבידוד, למשל באמצעות קיט דיגיטלי הכולל אפשרות למידת תכנות מרחוק, מגוון ניסויים, יצירה ושאר פעילויות. כדי לדאוג לרווחת העובדים בבידוד, החברה מספקת הנחיות לתרגילים שאפשר לשלב ביום יום להפחתת מתחים. העובדים מקבלים משימה יומית באפליקציה שמשלבת תנועה, תרגול מונחה של מדיטציות שעוזר לקחת הפסקה מנטלית מהדאגות, וכלים שונים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית.

"לא נוכל לגרום לימים בבידוד לעבור לעובדינו שבבית יותר מהר, אבל בהחלט נעשה מה שניתן כדי שיעבור ככל הניתן בטוב ואנחנו נמצאים איתם בקשר הדוק על מנת לבדוק אם ישנם צרכים נוספים או בקשות מיוחדות", אומרת יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש של אמדוקס, שניסחה עבור העובדים מספר המלצות להתמודדות עם השהות בבידוד:

לתת ביטוי לרגשות ולהבין שזה ממש בסדר לחוות את כל מנעד הרגשות: פחד מהלא נודע, כעס, תסכול ועוד, גם אם אנחנו לא כל כך מתורגלים בזה ביום יום. מאוד חשוב לבקש עזרה כשצריך, גם אם זה לדברים קטנים של היום יום.

Journaling: כתיבה של כמה דקות ביום יכולה לעשות פלאים, פשוט לשפוך על הנייר את כל מה שעובר בראש, לכתוב בלי לחשוב, בלי לשפוט, ואח"כ אפילו לזרוק את הדף - זה אולי נראה כמו תרגיל קטן אבל הוא עוזר להוציא החוצה רגשות שאם נדחיק אותם ימצאו דרכים אחרות וכנראה לא בריאות לצאת החוצה.

סיגול כלים שעוזרים לנו לצאת מ"לופים" שליליים: להעביר את הפוקוס מהחדשות המדאיגות ולייחד בכל יום כמה דקות, מומלץ לפני השינה, לחשוב או לכתוב שלושה דברים חיוביים שקרו לי היום. וכן, גם בבידוד יש כאלה. זה יכול להיות שיחת טלפון עם חברה, משהו טעים שאכלתי או מילה טובה מבן משפחה. כל דבר, הכי קטן נחשב, וחשוב שנמצא בכל יום דברים חדשים. התרגיל הזה עושה הוא בעצם מניפולציה למוח שלנו, וגורם לנו לחפש במהלך היום את הדברים הטובים שנוכל להוסיף לרשימה. לאורך זמן, וזה הוכח מדעית, תרגול כזה ממש משנה חווטים במוח והופך אותנו לחיוביים ואופטימיים יותר.

עוד כתבות

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

לרכב הזה יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה